****





ובחלומי ראיתי את גרג הורביץ עומד ומזריק בולשיט לתוך בלון כזה ענק שכל רגע יכול להתפוצץ, אבל לא, הורביץ לא מפסיק ולא נרתע ולא פוחד, הוא ממשיך להזריק את התערובת המוזרה הזאת של בולשיט ופאתוס ולנפח והבלון ממשיך להתמלא ולהתמלא ולהתמלא ולהתנפח, והוא כבר בגודל עצום, עצום, הוא קובר תחתיו בניינים, אנשים, שכונות שלמות, עיירות וערים נבלעות תחתיו, מדינות במערב התיכון, והוא מוסיף ומתנפח, זה כבר לא מצחיק, (תכלס זה אף פעם לא היה מצחיק), ממה לעזאזל הבלון הזה עשוי שהוא יכול להכיל כל כך הרבה בולשיט טהור מבלי להיקרע, מבלי להתפוצץ? מסוקים של צבא ארצות הברית יורים עליו בכמויות, מנסים לאגף אותו, אבל הבלון בשלו, וגרג הורביץ, יש לו כנראה מאגר בלתי נלאה של משפטים כמו (פותח בעמוד מקרי) "תקווה היא דבר מסוכן. בחייו הקצרים הוא עשה כמיטב יכולתו להיפטר ממנה", ואטרוסיטיז נוספים מבית אותו יוצר. הבלון ממשיך להתנפח, ולהתנפח, ובחלום אני עומד ומביט אחוז פלצות איך הוא ממשיך ומכסה את כל יבשת אמריקה, ואז בוקע את האטמוספירה ויוצא אל החלל, ומעבר לו.

וגרג הורביץ ממשיך לנפח. כאילו כלום. ואני קהל שבוי, ממשיך לקרוא, וליהנות מזה באופן שהוא כמעט פרוורטי, כי זה מעבר למופרך, זה ג'יימס בונד על סמי הזיה, ביום שהתסריטאים התעוררו עם שלשולים ושלחו במקומם את גרג הורביץ שברא גיבור שהוא שילוב של סופרמן ובוז'י הרצוג (עם הפגיעות והאמירות החלולות), מתנקש-על-חלל עם מצפון מתבקש ויכולת אילתור אינסופית, אומניפוטנטית, שמסוגל להרוג בידיים קשורות כשכל מה שיש ברשותו זה זוג שערות ערווה של בואש וסדק בקיר.

והקצתי, וזה היה רק חלום, והספר הזה של גרג הורביץ, שהוא שילוב של כל דבר איום ומופרך ואידיוטי עד דמעות, והמשך אפילו מטופש יותר, עד כמה שזה אפשרי, מהספר הקודם בסדרה (פרוייקט X) ובכל זאת שחיתי בתוך התענוג הזה באופן רצוף את השלוש ארבע שעות שהוא דרש, 440 עמודים מיינד יו, ונהניתי כמעט מכל עמוד. כיף כיף כיף.

ציטוט אחרון: "לחצי-האי קרים היה ריח של ביוב, כדורי תותחים ונקניקיות מבושלות". ריח של כדורי תותחים. איי ביליב איי רסט מיי קייס.


****

הספר השני בסדרה ועדיין ספר מתח מדהים. מעט פחות טוב מהראשון "פרויקט X" אבל זה מקובל. קטעים בעלילה מטומטמים ומתאיצים יותר לרומן פנטזיה לנוער ולא לספר מתח למבוגרים ובכל זאת, מרגע שמתחילים לקרא קשה להניח מהיד.

ספר מאד טוב מסופר מטורף שווה בטירוף חווית אקשן על חושית

"ג'ק גידל אותו להיות המתנקש הטוב ביותר בעולם. הוא גם לימד אותו לשמור על צלם אנוש" (עמוד 44).

הספר "האיש משומקום" מאת גרג הורביץ (הוצאת דני ספרים, 2017) הוא הספר השני בסדרת הספרים אודות אֶוָואן סמוֹק,"האיש משומקום". כינויו של אֶוָואן נלחש מפה לאוזן. אומרים שכאשר האנשים הנואשים ביותר פונים אליו, הוא יעשה הכל כדי להגן עליהם בדומה לאיש-בלא-שם מסרטיו של סרג'יו ליאונה ולדמותו של ג'ק ריצ'ר. "אם יש לך בעיה, אם אף אחד לא יכול לעזור לך, ואם תוכל למצוא אותם, אולי תוכל לשכור את צוות לעניין", נאמר בפתיח לסדרה המיתולוגית "צוות לעניין". בדומה להם גם אֶוָואן ירד למחתרת וחי בלוס-אנג'לס. כמותם הוא הכתובת לחסרי הישע. המחיר שהוא גובה בעבור שירותיו פשוט – למצוא מישהו הזקוק לו ולתת להם את מספר הטלפון שלו שומקום 1-855-2. אֶוָואן דורש מהם לאתר רק אדם אחד, לא יותר, לא פחות, ואז לשכוח את המספר שלו לנצח.

"הוא גויס כילד משכונות העוני של מזרח בולטימור והקדיש שבע שנים לאימונים מפרכים תחת עינו הפקוחה של המפעיל שלו. בלשון המעטה, אפשר לומר שג'ק ג'ונס היה לו כמו אב. ג'ק היה האדם הראשון שהתייחס אליו כאל בן-אדם.
אוואן היה תוצר של 'תוכנית היתומים', תוכנית חשאית שהוסתרה במעמקי משרד ההגנה. במסגרת התוכנית אותרו ילדים אבודים בבתי-יתומים, והם נשלפו משם אחד אחד, ואומנו לעשות את מה שממשל ארצות-הברית לא יכול לעשות בגלוי, במקומות שבהם לא היתה לו נוכחות רשמית. התוכנית, שכל קשר אליה הוכחש רשמית, תוקצבה בחשאיות מוחלטת. רשמית, ה'יתומים' לא היו קיימים בכלל.
הם היו כלי נשק שניתן להשמיד בעת הצורך.
כ'יתום X' הוענקה לאוואן גישה לחשבונות בנק מנופחים במקומות לא מדווחים. המשימות שלו נמשכו על פני יותר מעשור. הוא נחשף לעיתים נדירות בלבד ומעולם לא נתפס, והעקבות היחידים שהותיר מאחוריו היו המטרות רבות-הערך שחיסל. לכינוי שלו זכה משום שנע בלתי נראה בין הצללים.
האיש משומקום" (עמודים 22-23).

כצפוי בעלילות מסוג זו מגדל הגיבור בשלב זה או אחר מצפון ודורש כי יופעל רק כנגד מטרות "רעות" (כאילו שהטוב והרע מוחלטים בעולמנו). או אז מנסה "הארגון" או "הפרויקט (תלוי בספר או הסרט) להיפטר ממנו. אולם גיבורנו הוא הטוב שבכולם, והוא חומק מניסיון ההתנקשות ומתחת לרדאר. הוא פועל מתוך בניין מגורים יוקרתי ולו שלל זהויות, נשקים, גאדג'טים ושכלולים. האקדח שלו (איך לא?) הוא וילסון קומבאט 1911, אחד המודלים הטובים ביותר לאקדח הקולט 0.45. בספר הנ"ל נלכד אֶוָואן באחוזה מבודדת, לאחר מתקפת פתע. אך כאמור, אֶוָואן הוא "האיש משומקום" והוא במהרה הופך את השבי לכדי משחק חתול-ועכבר קטלני. אז נכון, הספר נשמע מאוד נוסחתי, וכבר קראנו וראינו סרטים כאלה בעבר, אבל הורביץ פשוט כותב מתח טוב. כשהוא כותב על האימונים, המטווחים או השיטות שבהם משתמש אוואן זה נשמע אמין. הדיאלוגים טובים וקטעי הפעולה משובחים. גם מלאכת התרגום (ובדקתי בהשוואה למקור ברשת אמזון) עשויה היטב ומדויקת, הן במונחים והן בשפה. הספר אינו משתווה לקודמו אך הוא מותח ומהנה. בהחלט אפשר.

שם הביקורת שלי לספר הזה היא: אם 'מהיר ועצבני' כן, אז למה 'האיש משומקום' לא?

'האיש משומקום' הוא ספר אקשן בעיקרו בשילוב מתח.
לאחר שניסיתי לחשוב מה ה"בעיה" בספר זה, החלטתי שהוא הקדים את זמנו.
ספרי מתח מורגלים בקריאה ולעומת זאת אקשן הוא ז'אנר הנצפה יותר בטלוויזיה ובקולנוע.
הייתי ממש שמחה לראות את מרבית הסצנות שבספר,בסרט, בקולנוע בצירוף גל גדות.

התחלתי לקרוא את הספר בגלל הביקורת של 'הרלן קובן' על כריכת הספר.
אמרתי לעצמי: אם 'הרלן קובן' אומר, מי אני שאגיד לא?

העלילה של הספר אינה מיוחד במינה.
אוואן, יתום X, בעקבות עברו מחליט להיות איש צללים ולסייע לאנשים במצוקה.
"אתה זקוק לעזרתי?" הוא שואל באמצעות טלפון מיוחד ומיד נענה.
לאוואן יש אויבים רבים והוא נכלא בטירה ענקית ע"י אדם בשם 'רנה'.

חלק גדול מהספר עוסק בניסיון של אוואן לברוח מהטירה.
מה שעושה את הספר למיוחד כל כך, הן השיטות שבהן הוא משתמש, המלכודות שבהן הוא נופל והסיפור של 'רנה'.
זה מרתק להיכנס לתוך ראשה של דמות, לדמיין מה יהיה הצעד הבא שלה ועוד יותר מרתק אותי לדעת מהיכן שואב הסופר את הרעיונות שלו, את חלקם אפילו זיהיתי בסדרות שצפיתי בהן (דבר שפחות אהבתי).

דמויות הרקע בספר כלל לא הוסיפו לחוויית הקריאה שלי (מלבד 'רנה'), אך הן לא היו מיותרות לחלוטין.
הניסיון של גרג להכניס לספר שלו חמלה ואנושיות בדמויות מרושעות שתאוות לכסף ולרצח היה נדוש, אך עם זאת קיבלתי את זה באהבה.

הסוף של הספר היה מפתיע, אך אני בטוחה שאחד הקוראים חשד שדבר כזה עלול לקרות.
אהבתי מאוד שגרג, הסופר, השאיר פתח לספר נוסף, זה תמיד משאיר אותי מעוצבנת ותלויה באוויר. וזאת תחושה שאני נהנית ממנה אחרי קריאת ספר.

אם לסכם את הספר 'האיש משומקום':
עלילה- נדושה.
סצנות- מרשימות, מעניינות ומפתיעות.
דמויות- אינן מחדשות במיוחד.

האם לקרוא?
עד כאן. את זה אני כבר לא מחליטה.

גרג הורביץ ממשיך לגולל לנו את קורותיו של יתום X הוא הוא אוואן.
הפעם הוא נכלא באיזו בקתה מסתורית בהרים, ולוקח לו זמן להבין מי כלא אותו ומה רוצים ממנו, וכמובן שהוא לא מוותר גם כשנראה שכל הסיכויים נגדו.
גם בספר הזה העלילה מסופרת כמו בתסריט של סרט פעולה טוב, כולל טוויסטים בעלילה.
נתתי רק 4 כוכבים כי יש שם דברים שמעוררים קצת חוסר אמינות, ובכל זאת לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים.
מזל שידעתי שיש ספר המשך אז הייתי בטוחה שהוא לא ימות בסוף. אבל הוא היה כלכך קרוב...
גם בספר הזה נשפך עוד קצת אור על פרוייקט היתומים ומרחיבים על הקשר בין אוואן לג'ק.
אם אהבתם את הקודם תאהבו גם את זה, למרות שלא חייבים לקרוא את פרוייקט X כדי להנות מהספר.

אז לאחר שקראתי את הראשון בסדרה ואהבתי ( למרות שחשבתי שקצת הגזימו עם ההתלהבות), קטפתי את הספר השני מהמדף.

האמת, התרשמתי לטובה. בספר השני לעומת הראשון, העלילה חדה יותר, מותחת יותר ולוקחת אותך לכיוון שונה לחלוטין. בעוד לטעמי הספר הראשון היה מהנה אך לא מגובש לגמרי בספר הזה אוון סמוק, גיבור הספר, סוף סוף נכנס לקוראים ללב וכן כל הדמויות הסובבות.

עוד רבות ידובר יתואר ויסופר על הסדרה הזו שגם הולכת להצמיח סדרת סרטים בכיכובו של בראדלי קופר ועל כן יש להוריד את הכובע בפני המחבר הורוויץ'. לא פשוט ליצור כוכב על חדש שיתאים לקהל הבוגר בצורה כה משכנעת. לאחר הכותר השני בסדרה אני אחכה לספר הבא בשקיקה.

אני נותן לספר 4 כוכבים שזה מבחינתי המון כי אני לא נדיב במיוחד. הסיבה שהספר לא קיבל 5 היא כיוון שחלק מהתרחישים היו מעט צפויים( למרות שחלקם גרמו לי להגיד ואו). אני ממליץ בחום לקרוא את הספר ולמי שרוצה קצת רקע רצוי להתחיל עם הראשון- " פרוייקט X". תהנו.

ההתחלה מבטיחה.נערה מאויימת בידי מאתר צעירות הנמכרות כשפחות לסוחרי נשים (בסגנון המזכיר את 'חטופה' עם ליאם ניסון) פונה לטלפון שהגיע לידיה-'שומקום 1-855-2' ומגיעה לאוואן סמוק- 'יתום X', לוחם מיומן מאד שעבר אימונים מפרכים על ידי איש מארינס ואחד מקבוצה אלמונית נבחרת של מי שנאספו מבתי יתומים ומכאן שמם. הקבוצה אינה קיימת רשמית ופועלת בצללים במקומות שהממשלה אינה יכולה ויעדה פשוט- ביצוע משימות מלוכלכות למיניהן.
אוואן מציל אותה מגורל מר.
מאוחר יותר הוא מגלה במקרה שישנה קרבן נוסף בדרכה להימכר לעבדות שעליו להציל.
ואחד 'היתומים'-קשוח במיוחד- מנסה להשתלט על העסק.
ועליו להתמודד עם חטיפתו וכליאתו בידי אלמונים.
אממה-כמו ב'השורד' שגם מתחיל טוב- העלילה בסדר אבל נמרח,עמוס פרטים מיותרים וקשקשת והסגנון עובר מ'טוב/סביר' ל'משעמם/מיותר לאללה' ולקראת עמוד 100 וקצת דפדוף הלאה תפסתי את הפרינציפ והפעם החלטתי לוותר על המשך ההתפתחויות.
באמת שלא חובה לפרט מה היה בארוחה שהוגשה לאוואן הכלוא והגבר לידו 'בגודל של מקרר,חיוור כמו הירח,עם גולגולת מגולחת ותווים רכים ומעוגלים שגרמו לו להיראות כאילו ראש של תינוק הודבק בפוטושופ על גופו של שרירן'.נו, בחיאת.
פעולה של שניות כשליפת אקדח וירי נמתחת לשורות ארוכות.
בקיצור,זה לא זה.לא מתחבר.
הפסקתי לקרוא אותו ואת באלדאצ'י-ברברת סתמית.
1.5 כוכבים ביום טוב.

האיש משום מקום, גרג הורוביץ

***את הספר קראתי מזמן ואיכשהו שכחתי לכתוב עליו. עכשיו לקראת כתיבת הביקורת על הספר השלישי שמתי לב שחסר לי השני. לא זוכר את כל הפרטים הקטנים מהספר הזה.
סוגה: מתח/אימה
במילה אחת: מצמרר! מפחיד!
דירוג: 5 כוכבים

בקצרה: אוואן סמוק, יתום X, הוא "האיש משומקום", איש הצללים שרק הנואשים ביותר מגיעים אליו – והוא עושה הכול כדי לעזור להם.
אוואן מוצא עצמו לכוד באחוזה מבודדת, מנותק לחלוטין מהעולם. אך השובה שלו, אדם חסר מצפון המנסה לקרוא תיגר על המוות עצמו, אינו יודע שהוא בעצם כלא עצמו באותו כלוב מוזהב עם אחד האנשים הקטלניים ובעלי התושייה בעולם כולו. במהרה מתפתח משחק של חתול ועכבר לחיים ולמוות, שרק אחד ייצא ממנו מנצח.

מתח: רמת המתח גבוהה מאוד לאורך כל הספר, אפילו יותר מיתום X, הספר הראשון. בחלקים מהספר המתח ממש מצמרר ומקפיא אז עדיף לקרוא אותו בקיץ כדי שלא יהיה לכם קר מידי.

טכנולוגיה: מתאים גם לטכנופובים.

אלימות: אימה ואלימות קשים בסגנון הארלן קובן אבל לצורך מטרה חשובה – לברוח. הספר לא מתאים לנוער.

מתאים ל: בילוי ארוך במקום סרט אקשן

קריאה חוזרת: ברור, בעוד מספר שנים

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): כל הסדרה הזאת

סיכום: מי שקרא את יתום X ונהנה, יקבל כאן ספר שכתוב אפילו טוב יותר.
נראה שהסופר מגובש יותר בכתיבה ופיתוח לדרגת אמנות את המתח והאימה. אומנם חלק מהסצינות בהם סמוק בורח מהמוות מופרכות, אבל אי אפשר להניח את הספר מהיד. אם בילדותכם חלמתם להיות ספיידרמן, היום תחלמו להיות יתום X. גם גיבור המשנה, הפסיכופת רֶנה, מרתק ומהווה תוספת רעננה לספר. חובה לקרוא.