ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 בנובמבר, 2019
ע"י ראובן
ע"י ראובן
ההתחלה מבטיחה.נערה מאויימת בידי מאתר צעירות הנמכרות כשפחות לסוחרי נשים (בסגנון המזכיר את 'חטופה' עם ליאם ניסון) פונה לטלפון שהגיע לידיה-'שומקום 1-855-2' ומגיעה לאוואן סמוק- 'יתום X', לוחם מיומן מאד שעבר אימונים מפרכים על ידי איש מארינס ואחד מקבוצה אלמונית נבחרת של מי שנאספו מבתי יתומים ומכאן שמם. הקבוצה אינה קיימת רשמית ופועלת בצללים במקומות שהממשלה אינה יכולה ויעדה פשוט- ביצוע משימות מלוכלכות למיניהן.
אוואן מציל אותה מגורל מר.
מאוחר יותר הוא מגלה במקרה שישנה קרבן נוסף בדרכה להימכר לעבדות שעליו להציל.
ואחד 'היתומים'-קשוח במיוחד- מנסה להשתלט על העסק.
ועליו להתמודד עם חטיפתו וכליאתו בידי אלמונים.
אממה-כמו ב'השורד' שגם מתחיל טוב- העלילה בסדר אבל נמרח,עמוס פרטים מיותרים וקשקשת והסגנון עובר מ'טוב/סביר' ל'משעמם/מיותר לאללה' ולקראת עמוד 100 וקצת דפדוף הלאה תפסתי את הפרינציפ והפעם החלטתי לוותר על המשך ההתפתחויות.
באמת שלא חובה לפרט מה היה בארוחה שהוגשה לאוואן הכלוא והגבר לידו 'בגודל של מקרר,חיוור כמו הירח,עם גולגולת מגולחת ותווים רכים ומעוגלים שגרמו לו להיראות כאילו ראש של תינוק הודבק בפוטושופ על גופו של שרירן'.נו, בחיאת.
פעולה של שניות כשליפת אקדח וירי נמתחת לשורות ארוכות.
בקיצור,זה לא זה.לא מתחבר.
הפסקתי לקרוא אותו ואת באלדאצ'י-ברברת סתמית.
1.5 כוכבים ביום טוב.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חני-אותו ספר? אני איבדתי עניין.
דפדפתי קצת הלאה,אותו סגנון.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ראובן באופן מוזר
אני קוראת עכשיו ספר
שהתחיל להיות יפה רק מעמוד 60.. למזלי המשכתי:) |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
