ביקורת ספרותית על משחק הציד מאת הרלן קובן
ספר בסדר

---

מצד אחד אפשר לומר על משחק הציד של הרלן קובן שהוא שוב מוכיח עד כמה הסופר המחונן הזה יודע לחבר דמויות לסיפורים וסיפורים לדמויות ועד כמה הכתיבה שלו קולחת, ואפילו לומר שיש כאן התקדמות מסוימת בנושאי הכתיבה שלו - הוא לא מפחד הפעם לגעת בקו שמפריד בין עבודת דיווח עיתונאית לבין יצירת אירוע לשם דיווח, ולא משנה עד כמה נורא הנושא של הדיווח (ואין ספק שניצול קטינות לצרכים מיניים הוא אכן נושא נורא), והוא מתקדם גם בכך שהוא משלב, כאילו לאחר יד, את החיים המודרניים של הצעירים יותר ופחות ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, אבל באיזשהו מקום סיימתי את הספר בהרגשה שיש כאן פספוס.

בעוד החלק הראשון של הספר מרתק כמו תמיד ומקשה מאוד לקורא ספרי מתח להוריד אותו מהיד כדי לנוח, וקצב ההתקדמות של העלילה הוא בקו נהיר שמוביל היטב מנקודה לנקודה ובונה היטב את הסיפור ואת הוספת הדמויות מסביב, במחצית השנייה שלו, אולי בגלל הצורך להוסיף מאבקי כוחות תוך מערכתיים שאינם קשורים ממש לסיפור עצמו, יש הרגשה של מעין חיבור קשרים בכוח.

סיימתי את הספר מפהק משהו עם הרגשה משונה שלקובן היה הפעם סוף ביד שהוא חשב למוצלח ואז הוא חיבר לו בכוח התחלה לא רעה ואמצע בינוני מאוד. לי זה נראה מעין חיבור מאולץ, ואפילו נוטה לשעמם קצת. ויותר גרוע מכך, נראה היה שקובן הפעם החליט לקצר לוחות זמנים ולכן פשוט החליט לדלג על חלקים מסוימים מתוך הבנה שהכתיבה המצוינת שלו אולי תצליח להסתיר את החוסר.

אבל היא לא. לפחות לדעתי יש כמה מסקנות בספר הזה שלא ממש ברורות כיצד הגיבורה שלו מגיעה אליהן. הסוד הנורא, שמתגלה בחלקו האחרון של הספר וכמובן מוביל לפתרון התעלומה, הוא פתאום משהו שנראה ברור מאליו. אין מספיק פירוט למה שהוביל את החבורה לבצע אותו חוץ מכמה תיאורים כלליים ולא ממש מתחייבים, ועם הסיום, שמוביל למציאת האשם הגדול בבלגאן, יש מוצגים כמה פרטים שלכאורה היינו אמורים כבר לדעת אותם, אבל הם הוצגו למעשה בפעם הראשונה.

"משחק הציד" הוא אמנם ספר מתח קריא, אבל הוא ממש לא מהטובים שבספריו.

» ביקורות נוספות של TheCatMan
» ביקורות נוספות על משחק הציד