ביקורת ספרותית על הצד השלישי של הסיפור מאת מריאן קיז
ספר מעולה

---

אני חושבת שהתמכרתי. יש משהו בכתיבה של מריאן קיז שמהווה סוג של תחליף לטיפול פסיכולוגי. זה הספר השלישי שלה שאני קוראת, וכל פעם אני חושבת שהנוכחי טוב מקודמו.
מה כל כך נפלא בה? היא מצחיקה, וחדה, וגם כשהגיבורות שלה ממורמרות להחריד הן לא מעצבנות אותי – הן גורמות לי לרצות בעצמי ללכת ולכסח כל אחד מהאויבים שלהן. הן פגומות וכנות ונפלאות, והחיים שלהן לא צפויים בשום דרך.
וקיז... היא אחת הסופרות היותר מקוריות, והיותר צבעוניות שקראתי. היא כיפית אבל עמוקה ומישירה מבט. היא לא קיטשית ולא צינית. היא פמיניסטית, והיא קורצת את העובדה הזאת בחן לאורך כל העלילה. היא נותנת הרגשה שהחיים ארוכים ושיש אלף דרכים להיות מאושר. היא נותנת לי פרופורציות והשראה בנוגע לגישה שעליי לנקוט בה במבטי על חיי. היא סופרת-פסיכולוגית. חוץ מזה, היא כותבת כל כך טוב את היומיום, שהיא נותנת לך הרגשה שהחיים שלך בעצמם הם משהו ששווה לכתוב עליו.

הערך המוסף של הספר הזה ספציפית, הוא החשיפה המרתקת לכל תעשיית הספרים מבפנים. היתה בה ציניות – כלפי מסחריות, כלפי הניסיון לחזות הצלחה – אבל גם המון התלהבות. הרגע הזה שהלקטורית שלך מוצאת יצירה מדהימה בין ים כתבי היד, הרגע הזה שהסוכנת ששלחת לה את כל תקוותיה מתקשרת אליך ואומרת לך שאת שווה מקדמה של שש מאות אלף פאונד ומשנה את חייך. הפעם הראשונה שכותבים עלייך ביקורת באמאזון. הפעם הראשונה שאת אוחזת מצבור דפים בכריכה רכה עליהם כתוב שמך. המלחמה הנאמנה של ג'וג'ו על קריירות הכתיבה של הלקוחות שלה. בספר הזה היה יותר אדרנלין בשבילי מאשר בצפייה בגמר ליגת 2016 עבור אוהדי הפועל באר שבע. לא הפסקתי לחשוב לעצמי כל הזמן – "והחבר'ה האלה עוסקים בכל הנוגע לספרים – למחייתם! זה החלום." חייתי אותו קצת למשך הקריאה.
ועכשיו אני רעבה לעוד מריאן קיז אחד, ופוחדת מהיום שאסיים את כולם.

» ביקורות נוספות של אאורה
» ביקורות נוספות על הצד השלישי של הסיפור