ביקורת ספרותית על חוצה מאת דרור שגב
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 במאי, 2017
ע"י חני


יש בספרים של דרור כמיהה הביתה. מה זה המושג הזה כשאנחנו מרגישים בבית, האם זו תחושה
שמעקצצת בכל הווייתנו כשאנחנו מרגישים שלמים? האם זה האושר כשאנחנו נינוחים במקום מסויים או עם אנשים ספציפיים? האם ההיכל הזה שאנו בונים בתוכנו שמורכב מאלפי רסיסי זיכרונות של צלילים ריחות, חיבוקים והתרוממות הנפש .האם אז אנחנו בבית.?

דע מי אתה, מהיכן אתה בא, איפה השורשים שלך, מהם הריחות שהרכיבו את עולמך. המרחבים שניחמו אותך כילד .אל תתבייש במי שאתה. שא ראשך גבוהה גבוהה .הספר שהוא יומן מסע נוגע בהיבט השורשים שלנו והשלכותיהם על חיינו הבוגרים יותר מפעם אחת. למען האמת נושא השורשים הוא אבן יסוד שמרכיב את כל העלילה ובאיזה שהוא מובן הוא הדבק שמאחד את כל החלקים בסיפור שלנו. הספר הוא אוסף נפלא של רגעים שנאספים לרגעים וביחד אילו החיים. . בעיקר הספר מספר מי היה דניאל אלבז ומה סיפורו. מי חבריו, מי היו דמיות החיקוי שלו בילדותו. השכונה של פעם עשתה לי געגוע בלב. השכונה שהייתה תמיד הלב הפועם של הילדים.. זה היה מפלטם. (לא המחשב! השכונה!)

*****************************************

בחלק הראשון של הספר יש סיפור על השורשים , תהליכים וחיפוש "מי אני"
דניאל חוזר לDNA שהרכיב אותו מלא זיכרונות על הילד שהיה. על סבתא נינט שביתה היה מבושם בריחות של בית מרוקני, על סבא שמעון שלקח את הנכד דניאל אלבז תחת חסותו בבית כנסת ושר אתו ביום כיפור כל נדרי , על ההרגשה המושפלת שהמנהל מסלק את דני מבית ספר הספר בעוד אימו חושבת שהוא הילד הכי מוצלח ביקום ותולה בו תקוות גדולות .מבחינתו דניאל היה מס סטטיסטי שמקלקל לו את הממוצע הבית ספרי. והאמא....היא פשוט האמינה בילד שלה.

העלילה נגעה בליבי כשמוסדות החינוך התנערו דאז מילדים דיסלקטיים ופלטו אותם ממוסדות חינוך למרות שהיו ילדים חכמים. המורים רק היו צריכים לדעת לגשת לילד ברגישות ובאהבה .
הדרך לברוח מבית ספר ולשבת עם המציל בים הייתה נחמה גדולה לדניאל אחרי ההשפלה שהמנהל זרק אותו. דניאל היה מסניף שינויים כמו כלב שמרחרח את בעליו כשעולה במדרגות הביתה . הוא אסף אל תוכו ריחות מהים כשלמד לשחות בפעם הראשונה. התאהב לראשונה בילדה הכי יפה בבית ספר שגרמה לו להסמיק ולאבד את הראש. דניאל היה כמו ספוג שנפתח אל העולם החדש. צבא ,ספרים, מוזיקה ונשים.... .הספר כתוב כיומן מסע של גבר שסורק את חייו.

החלק השני נושק לחלק הראשון
באופן תמוה דניאל מתכחש, מפנה עורף לשורשיו, לשכונה, הוא מתלבש נכון, מדבר נכון, עובד בעבודה נחשבת, גר בפרבר ירוק. ודניאל...אופס.. שם את השכונה מאחוריו. כשבמרכז חייו של דניאל מופיע לפי סדר אהבת חייו ,משפחה ,ילדים, חברים
וחיים בורגנים לחלוטין עד שמשהו מפר את השלווה והשקט. הרי החיים הזמניים שלנו יכולים להתהפך עלינו בשניות בלתי צפויות. החיים כמסע מהחוץ לפנים ומהפנים לחוץ כשברקע הרוח שורקת מגוון שלם של צלילים. או ששומעים אותה ונהנים או שהיא נעלמת בין צפיפות הלו"ז הצפוף של עבודה בית שיגרה שמחסלת הכל .

כשהיא באה אליך עם יין ומטעמים לדירתך השכורה זה החלק שקול בתוכי צווח בקולי קולות ,אל תוותר דניאל, תקרא לה לנועה, היא עדיין אוהבת, וגם אתה, אל תפרק כשאפשר רק לחבק ולאהוב ולהזדקן ביחד עם הטוב והרע.היא נושמת אותך ואתה אותה ושניכם מתרפקים על הזכרונות במקום לייצר חדשים. השיגרה והשתיקות הרגו את היחסים. כל אחד התכנס בתוך השבלול שלו וזהו,נגמרררר.........

• הספר מייצר שקט של גבר במסע וחיפוש, בלבד , בזוג, עם חבר ילדות שמכיר כל קמט בפניך ,מסע במדבר בתוך שק שינה והכוכבים ממעל.
• ספר מופלא מלא געגועים וכמיהה, על חברות אמת וריצה למרחקים ארוכים כשכל נשימה מכילה פינה בלב .


דרור תודה על הספר
והנה שיר אהוב של ניל יאנג שמוזכר בספר, ניל הוא גם הבית שלי באיזה שהוא אופן, זיכרון קסום
והצלילים ששורטים את הגיטרה שלו בצרידות מופלאה הם אבני הדרך שלי.


Old Man
Neil Young

Old man look at my life, I'm a lot like you were
Old man look at my life Twenty four and there's so much more
That makes me think of two
Live alone in a paradise
Give me things that don't get lost.
Love lost, such a cost,
Like a coin that won't get tossed
Rolling home to you.
Old man look at my life
Ah, one look in my eyes and you can tell that's true.
I'm a lot like you
I need someone to love me the whole day through

Lullabies, look in your eyes,

Doesn't mean that much to me to mean that much to you
Run around the same old town.
Look at how the time goes past.
I've been first and last
But I'm all alone at last.
Rolling home to you

25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שנה)
אורית תודה ככה זה עם ספרים שרגשים...
אורית זיתן (לפני שנה)
הכמיהה הביתה "להיכל הזה שאנו בונים בתוכנו שמורכב מאלפי רסיסי זיכרונות של צלילים ריחות, חיבוקים והתרוממות הנפש" , כל כך מזדהה עם האמירה היפה הזאת, וכל כך אוהבת את ניל יאנג עם הקול המיוחד שלו שפורט על נימי הנפש. ביקורת מקסימה ומרגשת חני! תודה
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
אלי תודה תודה כן יש רוע וגזענות כלפי השונה מאיתנו.
צריך בכל דבר לחפש את הגרעין הטוב.
להפוך שלילי לחיובי ולהתמקד בו.
שבת נפלאה
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה.מעניין. ניל יאנג חמוד. עם זאת בעולמנו קיימים גזענות, דעות קדומות וסתם רוע לב. לכן לא תמיד קל להשאר שפוי ונאמן לשורשים בגיל הילדות...ביקורת יפה.
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
יונתן תודה תודה קל לפספס כשיש המוני סקירות נפלאות.
חג שבועות של מגילות, רגלים,גבינות ומאפים
ועוד הרבה סיקורות טובות.
ממני לכל משפחת סימניה
יונתן בן (לפני שנה ו-1 חודשים)
איך פספסתי את הביקורת המעולה הזו? אהבתי מאוד!
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודות אורית ושבת נפלאה
אוקי (אורית) (לפני שנה ו-1 חודשים)
מקסים..
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה עוזי על כך הספר בין היתר.אני מניחה שיש אנשים
שלא בורחים או מתכחשים לשורשים
הם פשוט היו שם וממשיכים הלאה מאותה נקודה.
רק כשיש פערים גדולים בין מי שאתה למקום שממנו באת אז נוצר רווח שאותו צריך למלא.
רץ (לפני שנה ו-1 חודשים)
אני בהחלט מזדהה עם הכמהה הביתה, שלא פעם מחוברת לבריחה, שני כחות בחיינו, המהווים מה שאנחנו, מבקשים להיות שייכים, ומבקשים לצאת ממעגל השייכות.
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
אירית הכל בלפ טופ....תודה תודה
אירית (לפני שנה ו-1 חודשים)
הוי חני, הפתיח שלך - להעתיק אותו ולשמור .
נפלא. פשוט נפלא .
ותודה.
אפרתי (לפני שנה ו-1 חודשים)
יצאתם נהדר! אין ספק.
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
דני דני..כן גם אני עזבתי שכונה כזאת בהתחלה התנתקתי,התכחשתי,ולאט לאט זחלתי חזרה לשורשים.כשדברים באים מבפנים
זה התהליך הטוב ביותר.לא כי אומרים לך,אלא כי רוצים.
ויצאנו בסדר לא?
ולך תודות על הסיור,לא אשכח אותו.
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
שונרא מימך זו מחמאה גדולה.תודה. דינה זוה מה שקלטתי מהכתיבה,מהניואנסים,בין השורות...תודה.
אפרת המחמאות שלך נמסות עלי באהבה,תודה.
מחשבות DEAR תודה !לא מדובר במאיר,מדובר בהתנגשות תרבויות.
רוויטל כיף גדול ,תודה.
לי אין ספק שהקבוצה חיה ובועטת בזכותך בעיקר.תודה.
דני בר (לפני שנה ו-1 חודשים)
במידה רבה זה לא רק לעזוב את השכונה פיזית כמו שעשה דניאל, אלא בעיקר נפשית, להתרחק מכל מה שמסמל אותה, להתכחש לה, ולא כך לדעתי עשה מאיר שלו.(מתייחס למה שכתב מחשבות).
גם אני עזבתי את טבריה בגיל 14 ועברתי ללמוד בבן שמן ומאז לא חזרתי, אבל עדיין שימרתי את הזיכרונות והחברים, ואני עדיין אוהב את המראות והנופים, גם האנושיים, בדיוק כמו שהיטבת לתאר,חני.
לי יניני (לפני שנה ו-1 חודשים)
כתבת נהדר...ציפיתי לזה כבר הודעת לנו שאת הולכת לכתוב את הסקירה הזו
רויטל ק. (לפני שנה ו-1 חודשים)
מקסים.
מחשבות (לפני שנה ו-1 חודשים)
יפה כתבת. מעניין, כשמאיר שלו עוזב את השכונה (העמק) לא נוצרת תהייה.
אפרתי (לפני שנה ו-1 חודשים)
כותבת נפלא, כרגיל.
dina (לפני שנה ו-1 חודשים)
כמיהה זו מילה מדויקת שמקפלת בתוכה המון.
שונרא החתול (לפני שנה ו-1 חודשים)
כתיבה מהורהרת, לירית ויפה מאוד.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ