הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 במאי, 2017
ע"י ישי
ע"י ישי
קראתי את ספריו של אליסטר מקלין בתקופת נעורי ומאז ועד היום, למעט ספרים בודדים מאד, לא חזרתי אליהם. היום אני קורא את הספרים בהשקפת עולם בוגרת יותר ועדיין אני נהנה מהם כאילו קראתי אותם לראשונה. מקלין לאורך כל הספר, החל מתחילתו ועד סופו משלב הרבה מתח ומסתורין בעלילתו. אינני חושף פרטים על העלילה, ראשית כי בסיס העלילה כבר כתוב באתר זה (צוללת גרעינית אמריקאית נזעקת למבצע חילוץ בקוטב הצפוני, במרוץ נגד הזמן, של תחנת מחקר בריטית שאנשיה שנקלעו לצרה מסתורית) ואם אוסיף אז אפשע כלפי הקוראים העתידניים. רק אוכל לחשוף שמקלין, עשה עבודה רקע יסודית בתחומים בהם הוא נוגע במהלך הסיפור. הפרטים הטכניים מאד משכנעים, הגיבור שלו אינו 'גיימס בונד' חסין מכל פגע, נהפוך הוא: מאד אנושי, פגיע ורגשי ומצד שני קשוח, נחוש ומפתיע..
מקלין גדל וכתב בתקופה בה המלחמה הקרה בין המערב למזרח הייתה בשיאה והיא באה לידי ביטוי בסיפור זה. ראוי לציין שנעשה סרט בעקבות הספר ועך אף שלא היה נאמן למקור, העלילה הייתה זהה והסרט היה אמין ומותח (שיחקו בו האדסון רוק המיתולגי, פטריק מגוהן וארנסט בורג'ין). ממליץ לקרוא את הספר וממליץ בחום לראות את הסרט לפי סדר זה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מאוד אהבתי את ספריו בילדותי, ונדמה לי שאני מכיר את כל רשימת ספריו.
לא הייתי רוצה לאתגר את עצמי ולקרוא אותם שוב..מעדיף להשאיר אותם בזכרון כדרמה סוחפת ומרתקת תמיד. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
