חג האביב הלו הוא חג הפסח הוא החג האהוב עלי ביותר.

המוני ישראל מנקים ומסדרים את בתיהם וזו חגיגה לחובבי הספרים, הררי ספרים נמצאים מחוץ לבתים וליד פחי האשפה וחובבי ספרים ישנים כמוני עטים ונוברים במציאות.
תמיד צדים את עיני ספרים ללא כריכה מקושטת וצבעונית בעלי דפים צהובים ובלויים מרוב עלעול, ואם בכריכה בחלק התחתון ישנה הדפסה של חותמת לפיד שעליו רשום "מועדון הספר הטוב" של הוצאת הספרים מ. מזרחי אני מרגיש כמו יינן שגילה בקבוק נסתר של יין מבציר 67 ועט אני עליו בערגה, מתבונן במצבו, מריח את דפיו הנושנים נהנה מהדפוס החסר והמעווט מעט, אכן ספר עם נשמה.
אבל מה שקוסם לי ביותר הוא התרגום המתורגם ביד אמן עם מילים שכאילו קפצו עלי ממבחן הפסיכמטרי, אפילו הקללות האנגליות נשמעות לי יותר "אנגליות" באמצעות התרגום, פעם היה כבוד לתרגום, היום כל סטודנט עם גישה לגוגל טרנסלייט וצ'אט GPT חש עצמו כמתרגם, הבעיה של המתרגם המודרני הוא לא הידע באנגלית כי אם הידע בעברית ונסיון החיים.

קפטן סוונסון הוא מפקד הצוללת הגרעינית "דולפין" הלו היא הצוללת המתקדמת מסוגה בעולם, וניתנה לו משימה לחלץ את אנשי תחנת הקרח זברה הממוקמת במישור הארקטי הקפוא שבקוטב הצפוני, אל הקפטן מצטרף ד"ר קרפטנר כנוסע ברגע האחרון אשר באישור האדמירל האמרקאי מתווסף אל הנסיעה התמחותו של הד"ר היא בפציעות קור אך במהלך ההפלגה מסתבר שלדוקטור קרפטנר ישנם מספר כישורים נוספים.
לאחר דרך עמוסה תלאות ותאונות מסתוריות בצוללת מצליחה הצוללת להגיע אל תחנת זברה ומחלצים את החוקרים ואנשי הצוות שנשארים בחיים, אך לא כאן תמו תלאותיהם של קפטן סוונסון וד"ר קרפטנר כי מספר מקרי מות וחבלה מסתוריים מתרחשים בצוללת.

האם יגלו מי הוא הרוצח או שנגזר על הצוללת דולפין לשכון במעמקים לנצחי נצחים?

קראו בהנאה ובשקיקה ותהנו מכל מילה, ספרמתח עשוי היטב וכמו ספרים קלאסים מותח עד הרגע האחרון.

חג שמח!!!!

קראתי את ספריו של אליסטר מקלין בתקופת נעורי ומאז ועד היום, למעט ספרים בודדים מאד, לא חזרתי אליהם. היום אני קורא את הספרים בהשקפת עולם בוגרת יותר ועדיין אני נהנה מהם כאילו קראתי אותם לראשונה. מקלין לאורך כל הספר, החל מתחילתו ועד סופו משלב הרבה מתח ומסתורין בעלילתו. אינני חושף פרטים על העלילה, ראשית כי בסיס העלילה כבר כתוב באתר זה (צוללת גרעינית אמריקאית נזעקת למבצע חילוץ בקוטב הצפוני, במרוץ נגד הזמן, של תחנת מחקר בריטית שאנשיה שנקלעו לצרה מסתורית) ואם אוסיף אז אפשע כלפי הקוראים העתידניים. רק אוכל לחשוף שמקלין, עשה עבודה רקע יסודית בתחומים בהם הוא נוגע במהלך הסיפור. הפרטים הטכניים מאד משכנעים, הגיבור שלו אינו 'גיימס בונד' חסין מכל פגע, נהפוך הוא: מאד אנושי, פגיע ורגשי ומצד שני קשוח, נחוש ומפתיע..
מקלין גדל וכתב בתקופה בה המלחמה הקרה בין המערב למזרח הייתה בשיאה והיא באה לידי ביטוי בסיפור זה. ראוי לציין שנעשה סרט בעקבות הספר ועך אף שלא היה נאמן למקור, העלילה הייתה זהה והסרט היה אמין ומותח (שיחקו בו האדסון רוק המיתולגי, פטריק מגוהן וארנסט בורג'ין). ממליץ לקרוא את הספר וממליץ בחום לראות את הסרט לפי סדר זה.

ספר מעולה! די דומה ל"הלילה הנצחי" קרח, שלג, רוצח מסתורי שכבר רצח, ועוד ירצח... ראיתי גם את הסרט אין מה להשוות... הספר עדיף פי כמה וכמה. אליסטר מקלין במיטבו. מה שעושה את הספר לכ"כ מוצלח הוא היכולת לגרום לקורא להתנתק מהסובב אותו ולהרגיש כאילו הוא חלק מהמלחמה הקרה.

הספר "תחנת זברה אינה עונה" מאת אליסטר מקלין י(הוצאת מ. מזרחי, 1965) הוא אחד הנודעים שבמותחנים אודות המלחמה הקרה. מקלין, שלצד יכולתו הספרותית צבר ניסיון קרבי ניכר כבמלחמת העולם השנייה, במהלכה לחם כמלח בצי הבריטי שירת על סיפון הסיירת "רויאליסט", הוא מחברם של הקלאסיקות "תותחי נברון" ו־"הסיירת יוליסס".

עלילת ספרו הנוכחי מתרחשת ברובה עמוק מתחת למים. על "קומנדר ג'יימס ד' סוואנסון מצי־המלחמה של ארצות־הברית" (עמוד 5), מפקד הצוללת הגרעינית החדישה"דולפין", מוטל לחלץ צוות מדענים בריטיים שנלכדו על מדף הקרח של הקוטב הצפוני, לאחר שתחנתם, "תחנת זברה" עלתה באש, ואיש מהמדענים המאיישים אותה אינו עונה לקריאות הבהולות המשודרות אליה (ומכאן שם הספר).

להפלגה מצטרף ד"ר נייל קארפנטר, שמציג עצמו כרופא המתמחה בטיפול בפגיעות קור, אך למעשה הוא "סוכן חשאי של הממשלה הבריטית, קצין של הריגול־הנגדי" (עמוד 240). קארפנטר וצוות ה"דולפין" מגלים עד מהרה כי מבצע החילוץ אינו אלא מסווה לאחת המשימות החשאיות המסוכנות ביותר במלחמה הקרה. מותח, מלא תפניות ומהנה.

ספר מתח מעולה, מפתיע, ומהנה.
צוות מדענים בריטיים בקוטב הצפוני, שתחנתם עלתה באש, נמצא בסכנת חיים ממשית. לאחר שמטוסים וספינות נכשלו להגיע לתחנת "זברה", רופא בריטי חובר לצוללת אטומית אמריקאית העוגנת בסקוטלנד, כדי לנסות להגיע לתחנה ולסייע לניצולים. מספר תשדורות קטועות מהתחנה נקלטו ע"י ספינת דיג אקראית, אבל "תחנת זברה" אינה עונה לקריאות הבהולות המשודרות אליה, והצוללת יוצאת למסע מתחת לקרח. אולם קברניט הצוללת וצוותו אינם יודעים שיש כאן הרבה יותר מצוות מדענים שנפגע בשל תאונה. וגם שהאזרח הבריטי שהצטרף אליהם לצוללת, ע"פ הנחייה מפיקוד נאטו ומוושינגטון, הוא לא רק רופא מומחה בהתמודדות עם תנאי קור קיצוניים.

קראתי בזמנו וזוכר שנהניתי מאד לא רק העלילה אלא גם התפניות כמו הגילוי (שחלק ידעו בחשאיות מלכתחילה) שהבריטי המצטרף לצוות הצוללת (דר' קארפנטר) אינו מי שחושבים שהוא.
וגם הרופא שנמנה על הניצולים-דר' ג'ולי-ממש אינו מי שחשבו.
סוף הספר היה ממש מעולה ומשעשע,למי שזוכר.
דמויות שעד היום זוכר -רב החובל סוונסון והקצין הבכיר האנסן-'איש טקסס לאקוני'.
מצבי סכנה קשים כמו השריפה בצוללת כשהיא מתחת לקרח.תיאורים מוחשיים של תנאים פיזיים קשים כמו קור וצפיפות הגורמים לקורא להזדהות.

ספר עוצמתי ומהנה, הרבה יותר טוב מהסרט שיצא בזמנו.