ביקורת ספרותית על הביתה מאת אסף ענברי
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 באפריל, 2017
ע"י טוביה


הביתה אסף ענברי
הביתה כפי שמציין הכתוב בגב הספר הוא מסמך המשלב את הפן התיעודי והספרותי. עד עמוד מאה היה לי קשה לעקוב אחרי הדמויות הרבות המאכלסות את העמודים וסיפורן של הדמויות מופיע ונעלם חליפות ובזמן הקריאה לא הייתה לי סבלנות לחזור אחורנית, על מנת לוודא מי הוא מי ומה סיפורו, לכן מבחינתי התחילה העלילה רק אחרי עמוד מאה. הסיפור כתוב כמערכה משעשעת של אירועים המזכירים במידת מה את האירוניה חדת המבט של אפרים קישון, רווי בהומור ובדימויים משעשעים מחיי הדמויות המאכלסות את הספר, אנשים הדבקים באמונתם שמטרתם לעלות לארץ ישראל לבנות בית לעם היהודי ולהקים בה קיבוץ סוציאליסטי, כיסוד לתיקון עולם, לדרך חיים חדשה, של עמל, יצירה וצדק חברתי. באקראי או במכוון כתוב הספר בריחוק של היסטוריון המתאר עובדות, מבלי להיכנס למניעים התודעתיים והפנימיים, של הדמויות, מבלי להיכנס לשאלה למה ומסתפק אך ורק בשאלה מה עשו, מה אמרו ואיזו סביבת חיים יצרו בהקמת הקיבוץ, קיבוץ אפיקים. לאורך הסיפור כולו באים לידי ביטוי הצדדים האירוניים, הגרוטסקיים ואפילו נקודות המבט הציניות, שמעוררות צחוק, גיחוך והנאה של קריאה בספר נחמד, אך ללא הפן הנוגע בשאלה למה, נהפך כל המכלול המשעשע של הסיפור כנגוע ברדידות מחשבתית של החכם בלילה, המביט בביקורתיות, אולי במידה של ציניות בתוצאה ואומר, או שואל – "אז מה יצא לכם מכל הטררם הזה שעשיתם ?". אולם מכיוון שמלבד השעשוע וההומור המופיעים בכל עמוד שני או שלישי, נמנע הסופר להביע את נקודת מבטו האישית, מתקבל הרושם שיש רק טעם אחד לחיים – להסתכל באופן קפדני על חולשתה של החברה, על חולשותיהם של בני אדם ורק לצחוק על זה, כי אמונה היא תופעה גרוטסקית, על מוות של בני אדם מוטב להסתכל במידה מסוימת של שעשוע וכל ניסיון לעצב חברה צודקת עם ערכים נועד לכישלון חרוץ. גם הסוף הדרמתי של המשבר הכלכלי הפוקד את הקיבוצים, מופיע מנקודת מבט של אסטרונאוט הלבוש בחליפת מגן הרמטית, שחס וחלילה לא יידרש לאמירה אישית, ערכית או רגשית, שחס וחלילה, חלילה וחס אם נדע מי באמת מסתתר מאחורי המילים הרבות הגודשות את הספר. יתכן מאוד שכתיבה במעטפת שריון כזו, מלמדת אותנו משהו על תוצאה של חינוך קיבוצי, שהמשימה הכללית לבניין הקיבוץ והארץ הייתה חשובה יותר לאנשיו מאשר ההסתכלות הפשוטה על נפש האדם וצרכיו הבסיסיים כבן תרבות. ולסיכום מי שרוצה ליהנות מקריאה קולחת, משעשעת עם הרבה הומור וחפץ גם ללעוג לדרך הקיבוצית, ימצא בספר זה עניין רב.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
בת יה-
אני יודע :)
אחותי עדיין גרה בקיבוץ..
אבל נעים לחלום על מקום עם ערכים, חינוך, תרומה ופחות חומרנות :)
בת-יה (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
דני בר, אחרי כמה חודשים בקיבוץ כל האידיאות פורחות לשמים.
דני בר (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ספר שלא יכול להשאיר אותי אדיש כי התנועה הקיבוצית תמיד סקרנה אותי והיוותה עבורי מעין אידיאה שלאורה הייתי רוצה לחיות. לכן, למרות הפגמים שציינה חני, אקרא אותו.
ואולי כמו שכתב "רץ", אוהב את הספר, וגם אכאב..את סופו של ניסיון יפה שתרם כל כך הרבה לפניה של המדינה,עד שהפסיקו להפוך ליקיריה, והיא, המדינה, בהבל פה, הפכה אותם "למיליונרים שיושבים על שפת הברכה"- דברי מנחם בגין.
רץ (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
טוביה - אני חושב שהתייחסות שלך היא חלקית, הספר הזה מספר על עליית ונפילת האימפריה הקיבוצית, יש בתהליך האנושי הזה, הרבה אהבה למי שבנו את המשק, את התעשיה הראשונה, עצרו את הסורים במלחמת העצמאות, בנו עמק ולתפארת, והצליחו במו ידיהם להרוס את החזון והעשייה הנפלאה, כשאני קורא ספר כזה, אני חושב שהוא לא רק מספר על קיבוץ אחד, אלא עלנו, כבני אדם, מכאן שהספר הזה הוא מיקרוקוסמוס, לשמאל הציוני, ואולי לציונות כולה, אהבתי, כאבתי וצחקתי.
חני (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
השתעממתי מהר מאוד ונטשתי.אין ספק שיש פה כתיבה טובה
אך הנושאים התפזרו להם.
מורי (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ספר הכתוב ע''י כותב מחונן. ספר מופלא הזכאי לחמישה כוכבים זוהרים. ארוע ספרותי.
לי יניני (לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
סקירה יפה. גם לי הוא גרם לבלבול ועייפות מרוב דמויות בהתחלה. תודה וחג שמח.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ