ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באפריל, 2017
ע"י יוֹסֵף
ע"י יוֹסֵף
פטריק וייט נולד בלונדון ב-1912 להורים אוסטרליים, וחזר לאוסטרליה בהיותו תינוק. בשנות ה-30 הגיע לאנגליה ושהה גם תקופה בארה"ב. במלחמת העולם השניה שירת כקצין מודיעין במזרח התיכון והוצב גם בארץ ישראל. ולאחר מכן חזר לאוסטרליה והחל להתפרסם כסופר. עם השנים נחשב לגדול סופרי אוסטרליה וכונה 'המשורר הגדול של המרחבים האוסטרלים', ולמעשה הוא האוסטרלי היחיד עד כה שזכה בפרס נובל לספרות. ספר עמק האושר הוא ספר הביכורים שלו.
הרומן המיוחד והחרישי הזה נפתח בתיאור החורף הקשה בעמק שם "הכפור מתנוצץ כסכין עמומה ומעליו לובן העשן הנסחף של רכבת הבוקר", ובלידה שנגמרת בלידת וולד מת, אולי מעין הטרמה לסיפור כולו, בשלות עקרה וחסרת תוחלת. עלילת הרומן מתרחשת בשנות העשרים של המאה הקודמת, שנות ילדותו של וויט, בעיירה קטנה בעמק נידח עם שם אירוני (Happy Valley), מקום שכוח, מרוחק וקשה, עם קור עז בחורף וחום קיצוני בקיץ. הסופר יעקוב בדקדקנות אחר שלל טיפוסים בודדים ואפורים שכלואים, כמו מרבית בני האנוש, בגורלם ובנסיבות הכפויות עליהם ושכמעט כולם, חולמים להיות במקום אחר.
הסיפור נכתב במין מהילה של כמה טכניקות כתיבה, מעבר בין מספרים, דימויים והאנשות, מונולוגים פנימיים וכתיבה תודעתית, ובאופן כללי כתיבה שתובעת קריאה איטית יחסית ולא לגמרי ברורה. למרבה הפלא, מתוך הבלילה הזו נוצרת אצל הקורא המתמסר איזו תחושה של הבנה אחרת של הדמוית, איזו הבנה הוליסטית של הסיטואציה והמצב. הקריאה תובעת אבל בצידה עומק פסיכולוגי, רוחב מבט ורוחב מבע, איכויות ותיאורים טבע מרהיבים. ספר שמעורר את התיאבון לקרוא את הספרים הגדולים שלו.
"במשך הקיץ הבטת סביבך בעיניים עצומות למחצה, והנוף היה כמעט אימפרסיוניסטי, צבעו וצורותיו נשברים מן החום. אבל כשנפוג מזג האויר החם שום קו לא התנועע עוד, היה ברור. פני הגבעה שמאחורי העיר שהבליחו כל הקיץ דממו עכשו, היו מופתיים ממש, היתה בהם היציבות של אחר הצהרים באחד מציורי פוסן. לפנות ערב היו השמים, מובהרים בכפורים שהקדימו, אמייל כחול נעים. הסתו חיכה לחורף בלי סערת מעבר, אלא רק אוירת ציפיה שלווה היתה בחוץ כדי לציין את השינוי, האתנחתה הזאת שבין שתי עונות שלטניות".
כשני שלישים מן הסיפור זורמים לאיטם כמו נהר רחב ורדוד ועלולים לגרום גם לקורא המסור להרהר הרהורי נטישה, אך בשליש האחרון נכנס הנהר לנקיק צר וגועש, אשר יחד עם האכויות שתוארו לעיל מפצים על המאמץ היחסי.
בל נטעה, הנהר הוא מעגלי, ובעולמו של וויט אין גאולה ואין קתרזיס, ישנה רק השלמה סבילה עם המצב או טרגדיה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
שמוליק ומחשבות,
זה ממש לא ספר קלאסי של זרם התודעה. יש רק הבלחות של כתיבה שכזו. מי שאוהב אוהב ומי שלא לא. מלבד זאת, מספרים על אחד מגדולי ישראל, שבקטנותו הביאו אותו למלמד ללמוד גמרא, ואמר המלמד לאביו שיתחיל ללמוד אתו מסכת 'ביצה' כי היא מסכת קלה, נענה הילד החכם: תלוי איך מבשלים ביצה לפעמים היא קשה ולפעמים היא רכה. ולענייינו, אין בהכרח סגנון טוב וסגנון גרוע, הכל תלוי איך כותבים אותו, ומי קורא...
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה חני ואפרתי!
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מקסימה.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לא יודעת אם הספר שווה או לא.
מה ששווה כאן זו הסקירה היפה שלך
באחת הארצות האהובות עלי. חג שמח יוסף. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ואני טוען, MishaEla, שאין ספר הכתוב בזרם התודעה שיכול להיות מצוין. זרם התודעה
הוא מטרד אמיתי.
|
|
|
שמוליק כ.
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ואני דווקא טוען: ספר בלתי קריא לחלוטין.
הבל הבלים שמסתתר מתחת לכותרת המרשימה זרם התודעה.
הביקורת שלך מצוינת ולדעתי אתה כותב הרבה יותר יפה ממנו. |
|
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אין ספר
אחד של ווייט שהוא פחות ממצויין. הכי מומלצים: יורדי המרכבה ועץ האדם
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה פפריקה!
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה אנקה.
באמת חשבתי על הספר הזה שהמלצת. אני רושם לעצמי.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ערגה, יש מצב.
כמו שכתבתי, זה דורש התמסרות מסוימת, שבאמת קצת קשה בדור התזזיתי שלנו. הספרות הזו היא כמו מסע מאומץ להר גבוה ששכרו הן בעצם המסע והמאמץ והן בנוף עוצר הנשימה שמתגלה בזריחה. חוויה מצטברת שקשה לכמת לארוז ולשלוח.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות, זה לא פרוסט, אבל זה באמת לא הספר בשבילך ;)
|
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת יפהפיה.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכולכם!
דני, אירית, יעלו, דן ובלו. וחג שמח!
|
|
|
אנקה
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
כהרגלך יוסף, כתיבה משובחת.
אם יורשה להמליץ על ספר אחר שלו שקראתי : עין הסערה. אמנם עב כרס אבל הכתיבה שלו כל כך טובה וכפי שציינת הדמויות מתוארות לעומקן, שווה קריאה, למי שמעריך את כתיבתו, כמובן.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נהדרת ומסקרנת.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יוסף
ביקורת יפה מאד
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
כתבת כל כך יפה, שהתייחסתי לביקורת כאל קטע ספרותי העומד בפני עצמו.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יש תחושה שהביקורת בהירה יותר מהספר...
מצא חן בעיני השימוש בנהר רחב ורדוד שנכנס לנקיק צר וגועש... (אפשר שהספר מעניין, לא קראתי, אבל השפה שלך מזמינה קריאות נוספות:) |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
בקורת מעניינת . תודה.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ניסיתי לקרוא ספר אחר שלו. כתוב בכריכה האחורית שהוא דומה לתומס מאן
ולמרסל פרוסט. מיד הבנתי מדוע אינו קריא.
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
איזה עולם עשיר של דימויים הכנסת לסקירה שלך, וזה הופך אותה למרתקת ו"שווה לכל נפש"..
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
