פטריק וייט נולד בלונדון ב-1912 להורים אוסטרליים, וחזר לאוסטרליה בהיותו תינוק. בשנות ה-30 הגיע לאנגליה ושהה גם תקופה בארה"ב. במלחמת העולם השניה שירת כקצין מודיעין במזרח התיכון והוצב גם בארץ ישראל. ולאחר מכן חזר לאוסטרליה והחל להתפרסם כסופר. עם השנים נחשב לגדול סופרי אוסטרליה וכונה 'המשורר הגדול של המרחבים האוסטרלים', ולמעשה הוא האוסטרלי היחיד עד כה שזכה בפרס נובל לספרות. ספר עמק האושר הוא ספר הביכורים שלו.
הרומן המיוחד והחרישי הזה נפתח בתיאור החורף הקשה בעמק שם "הכפור מתנוצץ כסכין עמומה ומעליו לובן העשן הנסחף של רכבת הבוקר", ובלידה שנגמרת בלידת וולד מת, אולי מעין הטרמה לסיפור כולו, בשלות עקרה וחסרת תוחלת. עלילת הרומן מתרחשת בשנות העשרים של המאה הקודמת, שנות ילדותו של וויט, בעיירה קטנה בעמק נידח עם שם אירוני (Happy Valley), מקום שכוח, מרוחק וקשה, עם קור עז בחורף וחום קיצוני בקיץ. הסופר יעקוב בדקדקנות אחר שלל טיפוסים בודדים ואפורים שכלואים, כמו מרבית בני האנוש, בגורלם ובנסיבות הכפויות עליהם ושכמעט כולם, חולמים להיות במקום אחר.
הסיפור נכתב במין מהילה של כמה טכניקות כתיבה, מעבר בין מספרים, דימויים והאנשות, מונולוגים פנימיים וכתיבה תודעתית, ובאופן כללי כתיבה שתובעת קריאה איטית יחסית ולא לגמרי ברורה. למרבה הפלא, מתוך הבלילה הזו נוצרת אצל הקורא המתמסר איזו תחושה של הבנה אחרת של הדמוית, איזו הבנה הוליסטית של הסיטואציה והמצב. הקריאה תובעת אבל בצידה עומק פסיכולוגי, רוחב מבט ורוחב מבע, איכויות ותיאורים טבע מרהיבים. ספר שמעורר את התיאבון לקרוא את הספרים הגדולים שלו.
"במשך הקיץ הבטת סביבך בעיניים עצומות למחצה, והנוף היה כמעט אימפרסיוניסטי, צבעו וצורותיו נשברים מן החום. אבל כשנפוג מזג האויר החם שום קו לא התנועע עוד, היה ברור. פני הגבעה שמאחורי העיר שהבליחו כל הקיץ דממו עכשו, היו מופתיים ממש, היתה בהם היציבות של אחר הצהרים באחד מציורי פוסן. לפנות ערב היו השמים, מובהרים בכפורים שהקדימו, אמייל כחול נעים. הסתו חיכה לחורף בלי סערת מעבר, אלא רק אוירת ציפיה שלווה היתה בחוץ כדי לציין את השינוי, האתנחתה הזאת שבין שתי עונות שלטניות".
כשני שלישים מן הסיפור זורמים לאיטם כמו נהר רחב ורדוד ועלולים לגרום גם לקורא המסור להרהר הרהורי נטישה, אך בשליש האחרון נכנס הנהר לנקיק צר וגועש, אשר יחד עם האכויות שתוארו לעיל מפצים על המאמץ היחסי.
בל נטעה, הנהר הוא מעגלי, ובעולמו של וויט אין גאולה ואין קתרזיס, ישנה רק השלמה סבילה עם המצב או טרגדיה.