מצויין, ספר שנותן המון מידע וטיפים ממליצה

מעולה. אין על הספרים של פעם

אלנה היא סטודנטית לפיזיקה שחולמת להגיע לפרופסורה. אתם לגמרי יכולים לקרוא לה חנונית רגילה וסטנדרטית מן המניין.
אבל שיחת טלפון אחת גורמת לאלנה להבין שהיא צריכה כסף והרבה ממנו. היא מתחילה לחפש עבודה ומגיעה לבר, רק שהבר הזה לא בדיוק בר רגיל.
שם היא פוגשת את ליאם- פני צלקת, ואת כל העולם המפוקפק שלא הכירה לפני כן.
התנגשות היה הספר הראשון של דנה שיצא לי לקרוא, והלוואי שהיו מדברים יותר על הספר המדהים הזה בז׳אנר. ההתנגשות בין שני העולמות של ליאם ואלנה היו סוחפים ברמה שלא רציתי להניח את הספר מהיד!! בסופו של דבר אלנה מבינה שאם היא רוצה להישאר שם ולעמוד זקופה היא צריכה להפסיק להיות אלנה- ולהתחיל להיות הדוכסית. אהבתי לראות את החוזק שלה, היישור מבט גם לאוייבים הכי מפחידים שהיא פוגשת. וליאם, פני צלקת, אוי איזה גבר! אפשר למצוא לי אחד כזה גם? הוא אמנם לא רגיל, אבל הוא בדיוק מה שאלנה צריכה. אני מתה עליהם הם ה- הזוג!

בתחילת הסיפור ג׳ורג׳י הגיבורה של הספר ועוד כמה בנות נחטפות על ידי חייזרים רעים, אך משהו משתבש עם החללית והחייזרים נוטשים את בנות האדם והחללית על כוכב הלכת הזר. ג׳ורג׳י ושאר הבנות שערות מבינות שהן לא יכולות להשאר על החללית ולחכות שהחייזרים הרעים יחזרו, הן חייבות למצוא דרך לברוח. לאחר שג׳ורג׳י מחליטה לצאת לבד מהחללית ולחפש עזרה על פני אדמת הקרח הזרה, היא פוגשת ב-וקטאל, חייזר כחול וסקסי במיוחד ומנהיג השבט שלו. שוקטאל רואה את ג׳ורג׳י הוא יודע שהיא הנפש התאומה שלו, היא מיועדת לו. היא כל מה שהוא חלם וחיכה לו, והוא לא היה יכול לחכות לקחת את ג׳ורג׳י בחזרה לשבט ולהציג אותה בפני כולם. אבל יחד עם זאת, מיד כל הבעיות עולות.
כחובבת מד״ב ופנטזיה רומנטית מיד ששמעתי על הספר אמרתי לעצמי ״וואו, חייבת לקרוא דחוף!״ ובהחלט צדקתי, ספר מדהים, הכתיבה הייתה קלילה וזורמת, לא הרגשתי שאני בכלל קוראת. הסופרת פשוט גאונה, היא גרמה לי לצחוק בקול כל כך הרבה. ובואו נדבר רגע על וקטאל. הוא פשוט בחור, יותר נכון חייזר, החלומות. הסמאט היה לוהט בטירוף, בואו נגיד שג׳ורג׳י לגמרי זכתה.
פערי התרבות והשוני בין השניים והעובדה שהם מצליחים להתגבר על הכול היה ממש רומנטי ומקסים. בהתחלה שהם לא יכלו לדבר ולהבין אחד את השני זה היה די בעייתי, אבל אחר כך זה נפתר כך שהכול טוב.
לבסוף, אני מאוד ממליצה על הספר, אם בחיים לא יצא לכן לקרוא ספרים בסגנון כזה, אז זה הזמן להתחיל!

אמט פלין הוא נער הזהב בתיכון, הבחור המוקבל, החתיך, העשיר והזה שכל הבחורות רודפות אחריו.
אבל האמנם זה באמת כך?
לכולנו יש סודות שאנחנו לא רוצים שאחרים ידעו, אך כשביום אחד ברוק, נערה מהבית ספר של אמט מגלה את האמת במקרה- הסוד של אמט בסכנה.
ברוק היא הבחורה המלאה, הדחויה, שמציקים לה בתיכון. שום מקום- לא הבית ולא התיכון, מרגיש בטוח עבורה.
לאט לאט נרקם בין השניים קשר מיוחד מלא ברגשות אהבה ותשוקה.
“ולכל מי שאי-פעם הרגיש שלא מגיעה לו אהבה מכל סיבה שהיא. כל אחד ראוי לאהוב ולהיות נאהב.”
הספר “כמו שאת” מספר על סיפור אהבה כל כך יפה, שני נערים בתיכון, אמט וברוק, שכל אחד מהם חווה קשיים אישים בחיים שלהם שמבחוץ אף אחד לא שם לב אליהם בכלל. ההתאהבות שלהם הייתה מקרית, שני עולמות שונים שהתבררו בסוף ככל כך דומים. כי בסופו של דבר לכל אחד מגיע שיאהבו אותו כמו שהוא, ואמט אהב את ברוק כמו שהיא.
היו חלקים בספר שצבטו בי, הרגשתי שאני מזדהה עם ברוק בחלקים מסויימים. איך שהחברה רואה אותנו רק על פי החיצוניות שלנו ולא מתייחסת בכלל לאנשים שאנחנו בפנים.

צופיה היא בחורה דתייה שחיה בתוך חברה שהיא לא מסתדרת בה. כל הזמן מצפים ממנה להיות משהו אחר, שהיא לא. להתלבש בהתאם, להתנהג בהתאם ולדבר בהתאם. היא צריכה להסתתר ולהחביא את הכאב שלה עד שמגיע הקש ששבר את גב הגמל.

היא מפוחדת, בודדה, מרגישה שאף אחד לא מבין אותה. היא גם לא יכולה לספר, זה הסוד שלה. האישי שלה, שמגיע מהמקום הכי אינטימי שלה.
ואז לאט לאט היא מורידה את הכול, כל פעם חלק אחר עד שאין כבר מה להסתיר.

יום אחד היא פוגשת בבן של הבוס שלה, ארז. הוא שונה, אחר. הוא רוצה לדעת מי היא ולהכיר אותה, אך כשיש כל כך הרבה מה להסתיר, לפעמים הדבר שנראה לנו הכי חלומי מתפוצץ לנו בפרצוף.

הספר מבעד לכאב, כשמו הוא- מספר על החיים עצמם מבעד לכאב, אל תוך מציאות שלפעמים מכבידה עלינו, ואנחנו לא יודעים איך להתמודד איתה. ולפעמים כל מה שאנחנו צריכים להבין שהכאב הוא חלק מאיתנו, אבל זה לא מה שצריך לעצור אותנו מלעשות מה שאנחנו אוהבים.

כשראיתי את הספר הזה לראשונה (זה עוד היה בכריכה הראשונה הכריכה השנייה מהממת), הוא לא קרץ לי בכלל. משהו בכריכה, משהו בתקציר. לא מסוג הספרים שהייתי לוקחת ישר בחנות ספרים.
ואז ראיתי עוד ביקורת, ועוד ביקורת ואמרתי- אולי כדאי לתת צ׳אנס? ואכן נתתי.
מה שנקרא אל תשפוט ספר על פי החיצוניות.
הכתיבה של דברת זה משהו מיוחד, מרגישים שיש השקעה על המילים וכל דף נכתב עם נשמה.
הספר גרם לי להבין שלכל אחד מאיתנו יש דבר בחיים שמונע מאיתנו להתקדם, אך כשאנחנו מצליחים ללמוד ולהכיר אותו- נוכל גם לחיות לצידו.
מאוד אהבתי גם את בחירת שם הספר, הרגשתי שהוא בדיוק מתאר את הספר ואת החוויה האישית של הדמות הראשית.

וגם בעניין הרוחני, אני חילוניה, ובדרך כלל שאני חושבת על יציאה בשאלה, אני לרוב חושבת על משהו קצת יותר דרמטי, אחרי הכול- זה לצאת מאורח חיים ותרבות שגדלת בו ובסביבתו כל החיים שלך. אבל אצל צופיה היציאה והכול היה מאוד בטבעיות, הרגיש לי שהיא מוותרת על הרבה דברים מהחיים הקודמים שלה (למרות שעל חלק שומרת) בלי המון התעסקות בזה.

בנוסף לא הכרתי את מה שאיתו מתמודדת הדמות הראשית, אז הספר מעלה מודעות למשהו חשוב שהרבה נשים חוות אותו.