הוצאה לאור›ספרי פן ומשכל

הילמה ובעלת האוב מעין דור

לפני מספר חודשים, הכנתי הרצאה על בעלת האוב מעין דור, סיפור על אישה משולי החברה המקראית, שהייתה בעלת כוחות נבואה, אך מכיוון שלא הייתה חלק מהמימסד הדתי כונתה מכשפה, עניין מדהים של רדיפת נשים אסרטיביות שעדיין נוכחות בחיינו בצורה משמעותית.

ההרצאה שלי מושתת על הטקסט התנכ"י וגם על יצירות אמנות, שכל אחת מהן נותנת פרשנות ייחודית, לסצנה המדהימה, בה שאול המלך, המעורער בנפשו,

כריכות של ספרים מדברות, שתדעו לכם. כלומר אם אתם עוד לא יודעים את זה. ככה זה. הכריכה מעוצבת על מנת שתאמר משהו על הספר לאותו קונה פוטנציאלי המסתובב נבוך בין מאות כריכות בחנות הספרים ואין לו הרבה זמן כדי להחליט מה הוא רוצה בעצם לקנות. או לשאול ולקרוא, כי גם בספריה המצב דומה. מה שיש זה שם הספר, שם הכותב, מספר מילים שיווקיות על הכריכה האחורית, ובעיקר עיצוב הכריכה הקדמית שאומר בתמונה אחת ששווה אלף מילים

#
כנערה לא חיבבתי במיוחד את מופסן. נראה שמשהו בגישתו הצרפתית, הפרקטית ונטולת הרומנטיקה, מנע ממני בגילי הצעיר (אז) להנות ממה שהוא כתב. באותו זמן אהבתי יותר את זולא הרגשן ואת הוגו המרחם-על-חסרי-האונים והמרבה במלים ובתיאורים. מצאתי את הספר הזה על הספסל מניב הספרים (במצב חדש, נראה כאילו מעולם לא נקרא) וקראתי סיפורים שאת חלקם קראתי בעבר, בתרגום יותר ארכאי וגישתי המסתייגת עברה עידכון.

יש בספר הזה 17

וואווו!!! באמת מעולה. אוף, משעמם, מבולבל, בינוני. טוב, נו, הסוף לא רע.

כן, הספר הזה מתחיל מצוין, גולש במגלשה אל ביצה עכורה. מטפס עוד פעם לקראת סופו, אלא שכוחו תש באמצע הסולם.
(הדימוי הזה שאוב מהשהות עם נכדי בגינת השעשועים בחג אחרי הצהריים. וזה כדי שיוציאו קצת אנרגיה במתקני השעשועים במקום על הסלון שלי...)

גבי מורטימר היא מגישת תוכניות בוקר בטלוויזיה הבריטית. נו, אתם יודעים, לא כתבת פוליטית ש

ספר נחמד, לא יותר. לפי הביקורות על הכריכה האחורית, הספר אמור להיות רומן אופטימי שנוגע ברהבה, רומנטיקה ותקוות. בפועל לא התחברתי לדמויות הראשיות. הסיפור בין שני בני הזוג - ויליאם וקלייר - מלא חורים, והמניעים שלהם לא לגמרי ברורים. בסך הכל פוטנציאל מבוזבז, ולא הייתי משקיעה בקריאה.

לאחר שקראתי המלצות חמות על הנובלה הזו , גם ב״סימניה״ וגם באתרים נוספים, קראתי את הספר בתחושת אכזבה ואני מודע לחלוטין שאני מבטא דעת מיעוט.

הסופרת מתארת את הגליית האמריקאים ממוצא יפני למחנות הסגר בימי המערכה האמריקאית נגד יפן דרך סיפורה של משפחה אחת ומנקודת מבטם של כל אחד מבני המשפחה.
אותם אזרחים אמריקאים ממוצא יפני הפכו באחת לאויבי האומה והרחקתם מהחברה האמריקאית וכליאתם הוא אחד הפרקים האפלים ש

ממואר לא רע של עיתונאי יהודי אמריקאי שעבד ביפן עשרות שנים וסיקר את התחום הפלילי לעיתון יפני.
יד בוטחת של עורך הייתה יכולה לעשות פלאים באוסף האנקדוטות, חלקן מייגעות שלא לצורך.
עוד היה מועיל אם מסביב היה נטווה חוט מקשר כלשהו בין כל הפרשיות, אפילו אם אחד בדיוני - הייתי סולח, אני מבטיח.
תיאור יפה של החברה היפנית שיהיה פחות או יותר מוכר למי שבילה יותר מרבע שעה בטוקיו.
אבל יש גם כמה הפתעות - לדוגמ

סיפור כובש על מלחמת העולם השנייה בלונדון ותקופת הבליץ, אך לא רק. הוא הרבה יותר מזה...

הסיפור נוגע במגוון נושאים: בחירות והחלטות גורליות בחיים, היחסים בין קתולים ליהודים, אנטישמיות, אימהות, הורות, אומץ לב, נחישות, גבורה, נאמנות, כעס, אהבה, מערכות יחסים בתוך המשפחה, ועל מילת הקסם: "סליחה".

החלק הראשון של הספר מעט איטי, אך כשחולפים על פני המשוכה הראשונה, אי אפשר להניח את הספר מהיד והדפים ע

****





אני מניח שרובכם תדלגו על הספר הזה, ואולי גם על הביקורת הזאת, מהסיבה הפשוטה והמוצדקת למדי שכתוב שם "זומבים". תפטרו את זה כ"שטויות", ותדחקו את זה למשבצת "דיסטופיות" במקרה הטוב או תחת הקטגוריה "פנטזיה אינפנטילית" במקרה הפחות טוב.

אמנם נעשה על בסיס הספר הזה סרט קולנוע לא אינפנטילי בכלל בכיכובו של בראד פיט הידוע לשמצה, בשם World War Z, אבל תרשו לי לציין כאן שהקשר בין הספר הנפלא והלא