“וואווו!!! באמת מעולה. אוף, משעמם, מבולבל, בינוני. טוב, נו, הסוף לא רע.

כן, הספר הזה מתחיל מצוין, גולש במגלשה אל ביצה עכורה. מטפס עוד פעם לקראת סופו, אלא שכוחו תש באמצע הסולם.
(הדימוי הזה שאוב מהשהות עם נכדי בגינת השעשועים בחג אחרי הצהריים. וזה כדי שיוציאו קצת אנרגיה במתקני השעשועים במקום על הסלון שלי...)

גבי מורטימר היא מגישת תוכניות בוקר בטלוויזיה הבריטית. נו, אתם יודעים, לא כתבת פוליטית של הבי.בי.סי. סתם אשה יפה שמחברת בין אנשים שמצטופפים בבוקר על ספת האולפן, עם המומחיות היחסית שלהם או הטרגדיה האישית, כדי לחשב מי קיבל יותר דקות ממי, ומה יגידו המכרים על הפוטוגניות שלהם ולהצטער על זה שהמצלמה מוסיפה להם חמישה קילוגרם.
לגבי מורטימר יש הכל, על פי הכריכה האחורית, ואם הכל, פרושו קריירה של בובת ברבי עם חיוך יפה ותובנות של עקרת בית, אז יש לה הכל.
למעשה, יש לה בן זוג עוין להגשת התוכנית, מועמדת נוספת לתפקיד, שנושפת בעורפה עם חיוך צעיר יותר, בית יפהפה וענק, שמאכלסים אותו שלושה אנשים ובעל ששקוע בעשיית כסף עד תנוכי אוזניו ולא מקדיש לה תשומת לב.

לפנות בוקר אחד, במהלך ריצה בפארק הסמוך לביתה, גבי מגלה גופה של אשה מתה. וכל העקבות, למרבה הצער, מובילות אליה. עד כאן הסיפור מותח, כתוב היטב, התיאורים פואטיים, והוא בהחלט ממריא כספר מתח וגם כרומן. על המשולש השמאלי של הכריכה סיווגה אותו ההוצאה כפרוזה. על הכריכה האחורית, מצוין שוב ושוב כי מדובר בספר מתח פסיכולוגי. התואר "פסיכולוגי" אמור לשדרג את ספר המתח. אם אתם לא שבויים של הסוגה, בוודאי תפלו שדודים מול הפן הפסיכולוגי.
ואז, מתחיל הסיפור לדשדש במי אפסיים. מהגרי עבודה מפולין מתערבבים עם עיתונאי מושך, שמנסה לעזור לגבי המובסת לחקור את פרשיית הרצח, ולהוריד את המשטרה מגבה.
כל אותו זמן נמצא בעלה האדיש ביפן, באיזה יעוץ פיננסי חוצה יבשות, וגבי או הסופרת משטיחים את הסיפור כמצה.

לבסוף, מגיע גילוי האמת. מפתיע? נו, טוב, נגיד. ממש יוצא מן הכלל? לא.

אני לא אוהבת ספרי מתח מאכזבים. הצרה היא, שקשה להפתיע אותי. אולי אם הייתי צורכת ספר מתח אחד לשנה, הייתי מופתעת, אבל בתחום הזה אני משולה למבקר מסעדות של מישלן. בקושי כוכב אחד, שניים זה נדיר ובשביל שלושה צריכים באמת להיות משהו מיוחד.
חיכי הספרותי בתחום ספרי המתח נעשה בררני להחריד (אל דאגה יקירי, אין הרבה קלאסיקונים מתחום הפרוזה שלא קראתי, אבל על זה בפעם אחרת), החיך הזה מבקש לו משהו שיגרום לו התעלות.

אם תקראו תרגישו איך זה להיות סלבריטאי שנופל. אם לא תקראו, יש בעיתונים מספיק חומר על סלבריטאים שנופלים.

חג שמח.”

“איזה סופרת מוכשרת. רקמה את העלילה והעלתה את המתח אט אט עד לרמה הרצויה ושמרה עליו לאורך כל הספר.

ועכשיו לעלילה, תארו לכם באמצע ג'וגינג אתם מוצאים גופה. מסדרים לה את החולצה. מדווחים למשטרה ומכאן ואילך אתם החשודים המרכזיים ברצח. מנסים להוכיח שאין לכם אחות ושום דבר לא עוזר. מכאן הקרקע נשמטת לכם מהרגליים, חברים נעלמים בעבודה אומרים לכם קחו פסק זמן לא מוגדר.
בסביבה הקרובה מתגלים חשודים פוטנציאלים.

ספר מתח מומלץ בחום. הסוף אינו צפוי.”

“לא, לא יכול להיות שהסופרת יוצאת מראש בהנחה שהקורא הוא לא רק טיפש, אלא טיפש מטופש.
אין לי בעיה עם סיומות של ספרים. טוב, פחות טוב, שמח, עצוב, הכל בסדר. אבל פה,הסוף היה בבחינת הפתעה . לא כל כך בגלל המתח שהוא כזה טוב (לא שהוא רע, הוא בסדר) כמו בגלל הידיעה שעבדו עליך.”

“איך ריצה שיגרתית בפארק יכולה להסתיים ??? בגילוי גופה בין השיחים ?? ואז החיים מתהפכים, בין9 ליל מוצאת עצמה מגי חשודה ברצח, היא דמות מוכרת מתוכנית בוקר , חוקרים אותה עוקבים אחריה , עוצרים אותה משהים אותה והיא בסך הכל אזרחית טובה מצאה גופת אישה צעירה ודיווחה עליה ... האומנם ????? מרתק מרתק ומומלץ !!!!”