הוצאה לאור›חממה ספרותית

אני מכה על חטא, לא לקחתי את הספר הזה מהמדף מהסיבות הנכונות; הכריכה והשם השאירו עלי רושם ילדותי משהו.
לעומת זאת, מתחת לתקציר היה כתוב על גל רוכרברג, הסופר, שנולד בשנת 1997 ומסתבר שהיה בן 14 כשהספר יצא, בגילי.
כשסיפרתי לטל על הספר, היא אמרה "ילד עם כסף", אני, לעומתה, תיארתי אותו כילד עם המזל שאין לי. להוציא ספר כשאתה בן 14 זה הישג שאני כנראה לא אבורך בו.

איכס, זה ספר נורא, באמת.
לפני חמישים וא

3 הצעות למכירה, אף לא ביקורת אחת, וגם אין כאן צילום של הכריכה, ממש מוזר, זה ממש לא ספר רע, אפילו ממש בסדר וטוב, נכון שזה הוצאת חממה ספרותית אז לכן אין לו מספיק קידום מכירות נאות, כמה חבל, דווקא זו הוצאת סטימצקי, ושוב אני מוצאת את עצמי קוראת ספרים שעוסקים בשואה באיזשהו אופן, ספרות שנימנעתי ממנה עד כה בהתרחקות והתנגדות והנה אני כאן, ואמנם אימי עלתה מ רומניה לארץ בגיל צעיר אמנם 9-10 בשנת 1949, ידוע ל

התלבטתי אם לכתוב, אבל ראיתי ששני כותבי הביקורת שלפניי קיבלו את הספר מהמחבר...
אז ככה, לעניות דעתי אין כאן סיפור גדול - בחור מצליח שיוצא מדעתו, מתחיל לחקור את דמותו של ק.צטניק וממש נכנס לדמות של איש מחנה. סיפור קצר, לא מעניין במיוחד ולדעתי גם לא ממש אמין. אז למה ארבעה כוכבים? קראתי כמעט את כל ספריו של ק.צטניק (בסוף אקרא את כולם), והספר הזה שינה לגמרי את הסתכלותי עליו. רק בשביל זה היה לי שווה לקרוא

עשרה סיפורים קצרים המכונסים יחד בכריכה אחת. הספר מלקט בתוכו חומר אנושי מעניין, מרקם חברתי חף מהתיפייפות, ובעצם סיפורים אנושיים עכשויים שמתארים את חייהם של ישראלים. עשרת הסיפורים (וביניהם סיפורים שגם זכו לפרסים בתחרויות שונות!) נותנים תמונת מבט על ישראל שלנו, לא תמונה יפה, לא תמונה מרגשת, במידה מסויימת אובייקטיבית מידי, ובצורת כתיבה מעניינת מובא לקורא רצף אירועים שונים, על אנשים שונים ומגוונים. לפע

ספר מאוד מעניין. קודם כל הכריכה מאוד מושכת ואז נכנסים לספר פנטסיה שיש בו אלפים, גוצונים בני אדם וכל מיני יצורים מופלאים.
ז'אנר מופלא ספר קליל כיף לקרוא ומומלץ.
על תקציר הספר אפשר לקרוא מאחור אבל הייתי רוצה להעביר את התחושה כשקוראים אותו, הקורא כאילו נמצא בסרט. כל פעם שנאלצתי להפסיק הייתי ממשיכה לחשוב ולחלום על המצב שהדמויות הגיעו ומה יקרה.
גם לאחר שסיימתי את הספר עדיין כל העלילה הסתובבה בדמיון,

באמת שלא נעים לי לומר את זה אבל הספר הזה מייגע. אלו מכם שהספיקו להכיר אותי במשך השנים יודעים שאני לא נוהג לומר את זה על ספרים, באמת חשוב לי להגיע לרמת ההבנה מעבר לקורא הנורמטיבי ואומר - לדעת למה למי שכתב את הספר היה חשוב לכתוב אותו ואיך הוא בכלל הגיע לידי כתיבת הספר הזה? אז אני לא מכיר את עמי מעיני אבל הבנתי שהוא שם דבר בעולם המוזיקה הקלאסית, זו הסיבה לכמות האיזכורים מהז'אנר המוזיקלי הזה ומעבר לכך

"בן לורדוויל" הוא ספר פנטזיה ישראלי מקורי אשר יצא לאחרונה במסגרת המבורכת של החממה הספרותית של סטימצקי, וככזה הוא מעשיר את מדף ספרות הפנטזיה הישראלית הדל למדי.

גיבור הספר, בן לורדוויל, הוא נער רגיל, בן 14, המגלה כי עליו להגשים נבואה עתיקה ולמלא ייעוד קסום. נשמע מוכר, נכון? אז זהו שהספר רווי וגדוש במוטיבים ואלמנטים מוכרים מספרות הפנטזיה. ולכן, לצערי, הוא אינו מחדש הרבה וגם אינו נוטל דבר מהתרבות ה

השועל.

בכוחות משותפים עשו אב ובנו שילוב של ביוגרפיה ואוטו ביוגרפיה.
האב כתב חלק מזיכרונותיו. הבן לקח את דפי הזיכרונות, נבר בארכיונים שונים, השלים, שיפץ וערך ספר שנון ורגיש. ספר המספר באופן מופלא ומנקודת מבט מאוד ייחודית על התרחשויות שונות ועל יצירת התרבות הארץ ישראלית, בתקופה של טרם קום המדינה עד
2008 שנת סיום כתיבת הספר.
זהו ספר הבא להזכיר לנו, למרות שאין כוונתו בכך ולמרות שניתן להבין ז

ספר נחמד,קריא, מותח עם הומור קל, חבר'המני, וזהו .
לא לצפות ליותר.
סיפור המיסגרת הוא פשוט : שלושה חברים , פנויים, עוברים לגור בבית אחד: מיקי, מהנדס העיר רמת השרון,שרגא, יזם שאוהב להסתבך וד"ר צימרינסקי רופא ילדים ויזם ביוטכנולוג, מחליטים לעבור לגור יחד.
השלישיה נקלעת להרפתקאות נוסח חסמב"ה של תחילת המאה העשרים ואחת: פותרים תעלומות, אחד בעד שלושה ו.. כמעט שלושה בעד אחד.
לא כל הבעיות נפתרות אבל מ