“עשרה סיפורים קצרים המכונסים יחד בכריכה אחת. הספר מלקט בתוכו חומר אנושי מעניין, מרקם חברתי חף מהתיפייפות, ובעצם סיפורים אנושיים עכשויים שמתארים את חייהם של ישראלים. עשרת הסיפורים (וביניהם סיפורים שגם זכו לפרסים בתחרויות שונות!) נותנים תמונת מבט על ישראל שלנו, לא תמונה יפה, לא תמונה מרגשת, במידה מסויימת אובייקטיבית מידי, ובצורת כתיבה מעניינת מובא לקורא רצף אירועים שונים, על אנשים שונים ומגוונים. לפעמים קשה לנו לקרוא את המציאות כשהיא מוגשת לנו בצורה כזו, וזה נותן לך בעיטה בבטן כשאתה קורא את עצם הסיפור ומבין שלא תמיד יש סוף טוב בחיים.
גברעם מביאה כאן קובץ מעניין, מעלה תהיות על החיים ועל המציאות שלפעמים טופחת על פנינו, ומעוררת לפעמים תחושת סלידה מהטבע האנושי על מעשיו. השפה של גברעם טובה, קולחת, מדברת בגובה העיניים, ולעיתים לא ספרותית בצורה המקובלת של המילה, אך היא נותנת תחושה של שייכות לסיפור, והופכת את הספר למשהו שכל אחד יכול לקרוא. נראה שגברעם מנסה לשחרר דברים מבפנים שמפריעים לה בחברה שלנו, ואולי יש בספר אמירה של כאב מסויים.
אבל קטונתי מלהבין, ובסופו של יום, היה מעניין גם לקורא פנטזיה מובהק שכמותי.
לסיום, לא אומר "תהנו" כהרגלי, אלא תקראו כי זה מעניין.”