“גילוי נאות: את הספר קבלתי במתנה מהמחבר. גם כאשר אני מקבל מתנה (כמו חולצה או עניבה), אני מעיר אם היא לא מוצאת חן בעיניי. (צבע גודל וכו'). לא-כן הדברים כאן. הכתיבה: הספר כתוב בעברית בת זמננו חפה משגיאות לשון, ויש בה גם עגה (בהתאם לעת התרחשות האירועים). האירועים קולחים, ואינם משעממים לרגע. התוכן: הסופר (גיל כהן), מצליח בספרו, (שלכאורה הוא הגיגים או "פרשנות" לק. צטניק), להכות ללא רחם בקורא.”

“בדרך כלל אני לא קורא "ספרי שואה", כמו אלה קצטניק, (לכל היותר אני מוכן לשמוע בדיחות שואה. איזה משחקי ילדים היו אהובים בגטו?חי, גוסס, מת, סבון) כן קראתי את "הכלב היהודי", "הנער בפיג'מת הפסים" ואת "הפתרון הסופי" , כולם ספרים שעוסקים בשואה אבל לא עוסקים בשואה, או אם נדייק הם עוסקים בשואה אך מזווית מעט אחרת, בדיוק כמו "זיקוקי די נור בעלטה". הספר נע בשני קוים מקבילים, באחד הוא עוקב אחרי ערן, גבר מבול”

“התלבטתי אם לכתוב, אבל ראיתי ששני כותבי הביקורת שלפניי קיבלו את הספר מהמחבר... אז ככה, לעניות דעתי אין כאן סיפור גדול - בחור מצליח שיוצא מדעתו, מתחיל לחקור את דמותו של ק.צטניק וממש נכנס לדמות של איש מחנה. סיפור קצר, לא מעניין במיוחד ולדעתי גם לא ממש אמין. אז למה ארבעה כוכבים? קראתי כמעט את כל ספריו של ק.צטניק (בסוף אקרא את כולם), והספר הזה שינה לגמרי את הסתכלותי עליו. רק בשביל זה היה לי שווה לקרוא”

“טוב, למען הגילוי הנאות זה הספר שלי, הספר הראשון שכתבתי, אז אני בוודאי לא צריך להיות אוביקטיבי ואל תצפו ממני להיות כזה לספר שלי. הספר הזה מבוסס על סדנא בת מספר ימים שאני מעביר לתלמידי טאי צ'י וצי גונג שלי או לאנשים חסרי רקע המתענינים בכל הנושא של פילוספיה סינית, אומנות לחימה ובריאות. אלו נושאים רחבי יריעה שכמובן ספר קצר שכזה לא יכול להכיל אותם. הספר נכתב כדי לנסות לתת טעימה לתת חוויה ובמסגרת הסדנא”

“גילוי נאות: את הספר קבלתי במתנה מהמחבר. גם כאשר אני מקבל מתנה (כמו חולצה או עניבה), אני מעיר אם היא לא מוצאת חן בעיניי. (צבע גודל וכו'). לא-כן הדברים כאן. הכתיבה: הספר כתוב בעברית בת זמננו חפה משגיאות לשון, ויש בה גם עגה (בהתאם לעת התרחשות האירועים). האירועים קולחים, ואינם משעממים לרגע. התוכן: הסופר (גיל כהן), מצליח בספרו, (שלכאורה הוא הגיגים או "פרשנות" לק. צטניק), להכות ללא רחם בקורא.”

“בדרך כלל אני לא קורא "ספרי שואה", כמו אלה קצטניק, (לכל היותר אני מוכן לשמוע בדיחות שואה. איזה משחקי ילדים היו אהובים בגטו?חי, גוסס, מת, סבון) כן קראתי את "הכלב היהודי", "הנער בפיג'מת הפסים" ואת "הפתרון הסופי" , כולם ספרים שעוסקים בשואה אבל לא עוסקים בשואה, או אם נדייק הם עוסקים בשואה אך מזווית מעט אחרת, בדיוק כמו "זיקוקי די נור בעלטה". הספר נע בשני קוים מקבילים, באחד הוא עוקב אחרי ערן, גבר מבול”

“התלבטתי אם לכתוב, אבל ראיתי ששני כותבי הביקורת שלפניי קיבלו את הספר מהמחבר... אז ככה, לעניות דעתי אין כאן סיפור גדול - בחור מצליח שיוצא מדעתו, מתחיל לחקור את דמותו של ק.צטניק וממש נכנס לדמות של איש מחנה. סיפור קצר, לא מעניין במיוחד ולדעתי גם לא ממש אמין. אז למה ארבעה כוכבים? קראתי כמעט את כל ספריו של ק.צטניק (בסוף אקרא את כולם), והספר הזה שינה לגמרי את הסתכלותי עליו. רק בשביל זה היה לי שווה לקרוא”

“טוב, למען הגילוי הנאות זה הספר שלי, הספר הראשון שכתבתי, אז אני בוודאי לא צריך להיות אוביקטיבי ואל תצפו ממני להיות כזה לספר שלי. הספר הזה מבוסס על סדנא בת מספר ימים שאני מעביר לתלמידי טאי צ'י וצי גונג שלי או לאנשים חסרי רקע המתענינים בכל הנושא של פילוספיה סינית, אומנות לחימה ובריאות. אלו נושאים רחבי יריעה שכמובן ספר קצר שכזה לא יכול להכיל אותם. הספר נכתב כדי לנסות לתת טעימה לתת חוויה ובמסגרת הסדנא”