הוצאה לאור›זיקית

"אז אני מבין שאתה ליצן". כך היה אומר המורה המדופלם בבית הספר למשחק לכל מי שלא התיישב לו עם ענייני המשמעת. "הליצנים" הללו, היו התלמידים העצובים ביותר. אלו שמסתתרים תחת מעטפת צינית עוקצנית, במגננות עוד לפני שהיה צורך בהן ובהמון מעצורים רגשיים. לא תמיד הצליחו הליצנים להתקלף ולהסיר את שכבת האיפור המוקיוני. הם היו עסוקים בלהסתיר אמת כואבת שמעולם לא הייתה נאמרת בקול. "ליצן עצוב", זו בהחלט לא עוד סתם קלי

גיבור הספר אליאנה גולדסטיין אינו מוצא מנוח. שכנו הפסנתרן משגע אותו בצלילי הפסנתר שלו שרק שהוא מסטול מגראס הוא מצליח להנות מהם. הספר הזה הוא כולו מתרחש בקצב מהיר. פאבים חנויות, בתי קפה, יחסים בין אנשים ומיילים מפוברקים.
במהלך הקריאה הרגשתי שאני צולל לחוויה מהנה של צלילה אל עולם שאינו מוכר לי אך הוא מסקרן מאוד. גיליתי אהדה רבה כלפי הגיבור וגם כלפי דמויות אחרות בספר.
אני מאוד ממליץ על הספר הזה שני

יש בדימונה פלאפל. לא אציין שמות שלא אחשד בקידום מכירות (אבל חמדת בטח יודעת על איזה פלאפל מדובר), אני יכול לומר שאני לא מסוגל לעמוד בפני אותו פלאפל. תמיד כשאני חולף שם אני נכנס, לא משנה באיזו שעה ואם כבר אכלתי, מעטות הפעמים בהן אני מסתפק במנה אחת. ולא מדובר בנוסטלגיה גרידא, גם היום לאחר 25 שנים כשמזדמן לי, אני עוצר וקונה "מנה" לכל הפחות. ממרומי גילי הבנתי את הסוד של הפלאפל, אין בו חצילים מטוגנים, ל

כשאתה קורא ספר בסוף אוגוסט, כדאי שזה יהיה ספר שאינו תובע תשומת לב מלאה. כי בסוף אוגוסט אתה כבר מרוט: מהחום, מהלחות, מהצעקות של הילדים במקומות הקרירים אליהם גוררים אותם הוריהם המרוטים - ואין פינה שקטה וקרירה שאתה יכול לקרוא ולהרהר לך על מה שקראת, או להיסחף ולשכוח את המזג האוויר. במובן הזה הספר הזה מתאים: הוא לא תובע ממך הרבה ריכוז, הסיפורים די מעניינים והמסקנות מצננות. והמסקנות הן: נשים הן מטורפות

לאנשי הוצאת "זיקית" יש תובנות ויומרות להביא לקהל הקוראים הישראלי ספרות שהינה חריגה ,אוונגרדית משהו ,בטוח לא כאלה שיככבו ברשימת רבי המכר -חוץ מ"פרנסוס על גלגלים"והמשכו -"חנות הספרים הרדופה"-מאת כריסטופר מורלי.

הספר הזה יותר מתמוה.לא מצאתי בו את רגלי וידיי.

הסיפור הנו אודות עבד ששמו אינו ידוע, אשר נמכר לבעל טירה בשם חניבעל,באי קטן ללא שם ומיקום גאוגרפי,בתקופה מודרנית כי מוזכרים אופנועים, מכו

מדובר בספר אתנחתאי.
סיפורו של סוחר אלמוגים פשוט שעובר טלטלות קטנות במהלך החיים שלו, כשהאהבה העיקרית שלו היא לאלמוגים ולים.
עד העמודים האחרונים של הספר (הקצר) רות רק מתאר בדרך יפה את ההיקשרות שלו לאלמוגים, ואפילו את המפגש הראשון שלו עם הים. רק לקראת הסוף, סוחר האלמוגים נכנע לפיתויי השטן, ומתחיל להתעסק גם עם אלמוגים מלאכותיים.

אין פה יותר מדי, אבל הקצת הזה יפה. אין פה תיאורי עומק או גישה פסיכ

ושוב ספר נובלות חדש מאת הוצאת זיקית . הפעם מנורווגיה הקרה והרחוקה .

הספר כולל 11 נובלות/סיפורים קצרים המתארים בדידות,זקנה ,חוסר הטעם של החיים והשיממון שבחיי האדם בתוך עצמו ובתוך משפחתו ובכלל כלפי מה שקורה מחוץ לביתו של האדם .

לא הצלחתי לסיים את הספר .השיממון אכל אותי. היובש של הקרחונים הצפוניים הוא תמונת הראי שבתוך הסיפורים.

בסוף הספר מובא ראיון עם הסופר אודות חייו ומחשבותיו. אז הבנתי

Black wings has my angel
"כנפיים שחורות למלאך שלי", סיפור פילם נוארי על טים סנבלייד (טימותי סן בלייד) הגבר גבר השוקל 100 קילו בן ה 27, וחברתו ורג'ינייה , הזונה הבלונדינית המצודדת המכירים במוטל זול במרחבי אמריקה. שתיהם פושעים החוברים יחד בשוד כדי להגשים את חלומותיהם הפרועים ביותר , ועד ביצוע השוד ישנים בדרכים, בדרך כלל אי שם בטבע בהרים, מכסים את ראשיהם בעיתונים ושקי שינה, אחרי שנסעו כל היום בדרכי

איך הם בילו את זמנם שם בתקופת המלך אדוארד באנגליה? כשאני אומרת "הם" אני מתכוונת לבני המעמד הבינוני העליון - לא אצילים ממש, גם לא עניים (אלה בילו את זמנם בהישרדות ולא נותר להם פנאי למשהו אחר). אז איך? לא היו להם שלל המכשירים שבלעדיהם אי אפשר לחשוב היום על זמן פנוי. ואני חושדת שאחוז קוראי הספרים לא היה גבוה אז משהוא היום. סאקי (יו מונרו) מתאר היטב את דרך העברת החיים של האוכלוסייה הזאת.

אני אוהבת