ז'ואאו ז'ילברטו נול מוכר כאחד הסופרים הברזילאים החשובים בימינו. הוא נולד ב-1946, רביעי מבין שישה אחים, בפורטו אלגרה שבדרום ברזיל. אל האמנות הוא הגיע דרך המוזיקה: במשך שנים הוא התמחה בשירה לירית ועד היום עומדים ערכי המוזיקה במוקד כתיבתו. לאחר לימודיו הגבוהים במדעי הרוח עבר נול לריו דה ז'נרו, שם עבד כעיתונאי ב"Última Hora", והמשיך לכתוב על ספרות, תיאטרון ומוזיקה בעיתון הסוציאליסטי "Folha da Manha". בשנת 1980 הוציא נול את ספרו הראשון "העיוור והרקדנית" (O cego e a dançarin ) ובעקבותו זכה בשלושה פרסים, ביניהם פרס ז'אבוטי החשוב - הראשון שלו מבין חמישה עד היום. בין ספריו החשובים בולטים "Bandoleiros", "Lorde", "O Céu Aberto" ו-"Harmada". ב-1984 נעשה הסרט הראשון על פי סיפור של נול "מעולם לא היינו מאושרים יותר" (Nunca fomos tão felizes), ועד כה נעשו חמש אדפטציות קולנועיות לספריו, ביניהם Hotel Atlântico, ו-Harmada, נוסף לשתי אדפטציות לתיאטרון. נול כתב קרוב לעשרים רומנים ועוד עשרות סיפורים שהתפרסמו באנתולוגיות ובעיתונות בטור קבוע. רבים מזהים בנול עקבות של בקט, גודאר, סארטר, קאמי, תומס ברנהרד ופליני. עם זאת, כתיבתו של נול מושרשת עמוק בספרות ובמוזיקליות הספרותית הברזילאית, כגון זו של גימָרָאֶס רוסַה, רוֹבֶּם פוֹנֶסְקָה, קלָריס ליספקטור ודרוּמוֹנד דה אַנְדְרָדֶה.
