ברומן הזה, תמצאו סיפור מסגרת על מורה בתיכון הנשואה לא-באושר, הפוגשת מורה באותו תיכון הנשוי באושר מתקתק. לשניהם יש שעה חופשית פעמיים בשבוע באותם ימים ובאותן שעות ובחלון הזמן הזה- מתפתח ביניהם קשר המבוסס על תשוקה מינית ."

זה מה שרשום על כריכתו האחורית של הספר, שהוא חלק מטרילוגיה על "אי-נאמנות" של ארקולה ליסרדי- שם העט של סופר מסתורי ממונטווידאו .

קיבלתי שני ספרים מתנה לחג מחברתי הקרובה. שני

אוטוטו שנת 2013 מגיעה אל סופה. זו הייתה השנה שבה חזרתי לקרוא, התאהבתי מחדש במילה הכתובה, גיבשתי לעצמי טעם מחודש ובדרך גם ניפצתי לעצמי כמה דעות קדומות לגבי העדפות הקריאה שלי. אז אני לא אוהבת רק ספרי מתח. אני בעצם מוכנה לתת הזדמנות להרבה ז'אנרים שבעבר התרחקתי מהם. אני עוברת על רשימת הספרים מהשנה האחרונה ואני רואה בעיקר מגוון עצום. ואני מאחלת לעצמי שגם 2014 תהיה טובה לא פחות ומגוונת לא פחות מהבחינה ה

אנשי הוצאת "זיקית" מפתיעים שוב ובגדול .

"שעה חופשית" הנו רומן ארוטי ללא כחל וסרק.אנשי "זיקית" טוענים כי הנו רומן ארוטי איכותי ולא פונוגרפי .איני יודעת מהו ההבדל .אבל אני כן יכולה לציין שהטקסט של הרומן הזה הוא אחר.
הרומן ארוטי וגדוש בתיאורים מפורטים של סקס, ועדיין הנו איכותי ומעורר מחשבות ושאלות בנושא הבגידה .

שתי הדמויות הראשיות בספר הן אנדרס ואירינה. מורים באותו בית הספר שחולקים את השעות

לפני שנים ארוכות, קראתי את כל ספריו של דן בן אמוץ עליו השלום. דב"א כתב לא מעט על סקס ועל פנטזיות מיניות ובאחד מספריו כתב כי אחת הפנטזיות שלו היא להיכנס למיטה עם אשה שהוא פוגש ברכבת ואינו יודע דבר עליה, גם לא את שמה. מדוע צריכים גבר ואשה את כל הגינונים וכללי המשחק שלפני כן, תהה דב"א. לא יכולתי שלא להיזכר בענין הזה כשקראתי את שעה חופשית.

הנושא הזה של יחסי מין בין בני זוג אשר למעשה כמעט ואינם מכיר

גבר ואשה, העובדים באותו מקום עבודה, נפגשים באופן אקראי. שניהם נשואים (לאחרים) לשניהם יש עניינים משלהם. באופן מקרי יש להם שעה פנויה באותו זמן, פעמיים בשבוע. עד כה סיפור מוכר, רבים חוו אותו. שום דבר מיוחד לכתוב עליו. וכך גם מפה והלאה.
הסיפור על שני האנשים המקיימים מערכת מינית המתוארת בפירוט רב, מתקדם בדיוק כמו מין "חפוז" - בלי קישקושים, בלי להתעכב על הדמויות כי הדמויות, המניעים, ההתלבטויות(?), ההשל

אני לא פוריטנית. אין לי בעיה עם סצנות סקס, אני יכולה לכתוב אותן, אני יכולה לקרוא אותן וגם לראות אותן ולהנות. הבעיה שלי היא סצנות סקס שמשתלטות על כל הספר, כך שהמעברונים שבין אורגזמה לאורגזמה, טובים ככל שיהיו פשוט לא מחזיקים מים. בעיניי, ספרים מהסוג הזה הופכים להיות חוברות מהסוג שמחביאים מתחת למזרן וקוראים בגלל המאמרים.
נכון שמעולם לא קראתי ספר מהסוגה של חמישים גוונים של אפור, נעלמת בעיניך, שרועה מ

א-ו-ב-ס-ס-י-ה, היא המילה הראשונה גם העיקרית, שחזרה וצפה מולי לאורך קריאת הטקסט הזה.
קחו את אותה אובססיה מדוברת, ערבבו היטב עם סקרנות מינית מישתאה וריבוי תיאורים מיניים (לצורך וגם שלא) והנה קיבלתם סדרת ספרות אירוטית שיש לה מה להגיד, אבל רק בחלקה. זוהי הטרילוגיה על אי-נאמנות, של ליסרדי.

למה אי נאמנות?
כי הספר הראשון בטרילוגיה, אכן בוחן את אי הנאמנות של המין האנושי (או מצד שני, אולי הייתה זו נאמ

בזמן האורגזמה, גם הנשית וגם הגברית, מופרש הורמון פלאי שעונה לשם אוקסיטוצין. אוקסיטוצין הוא הרמון מקסים, יש שקוראים לו הורמון האהבה. האוקסיטוצין מעורר אמון ורוחב לב, מתפקד כהורמון שמעודד התנהגות חברתית מוריד רמות פחד, מרכך כאבי גמילה, ולכל מי שקוראת את זה והשם נשמע לה מוכר, הוא גם מזרז לידה, ומעודד יצור חלב. לדעתי צריך להוסיף אוקסיטוצין למי השתייה במקום פלואור. למה אני מספר את כל זה על ההורמון החבי

מה דרוש כדי לכתוב ספר ארוטי (אני ממשיכה את הקו של אחרית דבר בספר) ובכן, כשרון כתיבה פיגורטיבי והרבה אומץ.
לאחרונה כמו תוכניות המוסיקה האינסופיות ותוכניות הבישול בטלויזיה כך גם הטרנד של הצפת ספרי פורנוגרפיה.
חמישים גוונים, סיקרט ועוד.

גם הוצאת זיקית נותנת מענה לטרנד ואותי סיקרן מה תבחר הוצאת זיקית לפרסם מאחר והיא מתיימרת להוציא ספרי איכות ובכן ואכן הספר עולה על אחיו העוסקים בנושא בכמה רמות ועד