הוצאה לאור›פן | ידיעות ספרים

#
פלאש היא נובלה שמתחזית לביוגרפיה של המשוררת אליזבת בארט בראונינג, שחיה וכתבה במאה ה-19. אליזבת היתה הבכורה מבין 12 ילדי משפחה אמידה בלונדון. היא היתה מין ילדת פלא והחלה לכתוב שירים בגיל 4. בגיל 14 הוציאה לאור את ספרה הראשון ובגיל 15 חלתה במחלה הקשורה לעמוד השדרה, שגרמה לה סבל וכאבים כל ימי חייה. היא חיה כך, מושא להערכה ואף הערצה בשל כתיבתה, ומסוגרת בחדרה האפללולי שוכבת במיטתה ברוב הימים. בדיכאו

ובכן, מדובר בספר פולחן. "כולכם דור אבוד" - מילותיה האל – מותיות של גרטרוד סטיין נאמרים ברומן על ידי ברט ליידי אשלי - הפאם פאטאל של העלילה.

המינגווי מתאר כאן את חיי הבוהמה של כל מיני גולים(מרצונם) בפריז שלאחר מלחמת העולם הראשונה. נראה שסיטואציות רבות נלקחו מחייו האמתיים של המינגווי והבראנז'ה שלו, כמו למשל הנסיעה לפסטיבל סן פרמין בפמפלונה שבספרד. מלחמות הפרים, הבגדים הססגוניים של המטדורים, ההמ

"היה נחמד תמיד, כי כל אדם שתפגוש נלחם מלחמה שאינך יודע עליה דבר". האימרה היפה הזו (שנטבעה לראשונה ע"י הכומר הסקוטי איאן מקלארן) עלתה בדעתי בזמן קריאת 'הגלים', ספרה של וירג'יניה וולף משנת 1931. שישה חברי ילדות מתבגרים זה לצד זה, מגיל הגן ועד קרוב לזיקנה. הם מדברים על עצמם, על חבר שהכירו ואהבו שהלך לעולמו בטרם עת, ועל החיים. אבל המילים אינן נאמרות, הן מתרחשות כולן בעמקי תודעתם. הכתיבה איננה ריאליסטי

הספר "נערה במעיל כחול" מגולל עלילה עם עובדות היסטוריות, דמויות בדיוניות, אהבת נעורים, שברון לב ואופטימיות.

הולנד נכבשה על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה במאי 1940. כ-2000 חיילים הולנדים נהרגו במלחמה הזו. מתחילת כיבושה של הולנד החלו ההגבלות על האוכלוסייה היהודית.

"נערה במעיל כחול" נפתח ביום שלישי, ינואר 1943 כשהולנד כבר בתוך המלחמה וכמו כל אירופה הכבושה, האוכלוסייה חיה עם תלושי מזון ושוק שחו

רוצה להבין איך יופי ועצב יכולים להסתתר דווקא ברגעים שבהם שום דבר לא קורה?

אל המגדלור – וירג'יניה וולף

היא יכלה להיות עצמה, בעצמה.

עלילה:
משפחה ואורחיה מעבירים קיץ באי סקיי, בסקוטלנד, מתכננים לבקר במגדלור סמוך, ומתמודדים עם מתחים ותקוות.

משקל: חצי כבד

מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות, פחות רקע, בקושי עלילה

דמויות מעוררות: התפעמות-שקטה, אמפתיה-מכלה, השתקפות-פנימית, מציצנות-טר

הבוקר סיפרה לי אמי שכאשר ביקשה לקרוא לנכדתה/אחייניתי ספר על דיאן פוסי, הזואולוגית הידועה שחקרה את חיי הגורילות באפריקה, סירבה בת התשע להאזין לסיפור בטענה שהיא ש ו נ א ת גורילות, וקופים בכלל. אמי התפלאה מאוד לשמע ההצהרה הזו, מכיוון שהילדה חובבת מושבעת של בעלי חיים, ובחצר ביתה גדלים טווסים, ברווזים ותרנגולות, וכן כלב וחתולה אהובים ומפונקים. כאשר התעניינה לדעת מדוע-זה סולדת נכדתה מקופים דווקא, הסבי

ניגשתי בחשש לקריאה, וולף ידועה כפמיניסטית וכמייסדת סגנון זרם התודעה בכתיבה, לשמחתי הספר מאוד קריא אם כי לא ספר קל וזורם. היא משתמשת בטוב טעם במספר סגנונות כתיבה. אמנם זרם התודעה נמצא שם, אך לא בכמות כזו שמוציאה את החשק מהקריאה כפי שקרה לי בספרו של יעקב שבתאי "זכרון דברים".

הספר מתאר יום אחד בחייה של קלריס דאלוויי בת ה-52, יום שיסתיים בערב במסיבה שהיא עורכת לחבריה. הספר מלווה את קלריסה מהבוקר וע