אתגר לנערים ולנערות מגיל 14 עד גיל 82 לקרוא טיוטת ספר של – 344 עמודים, שיש בו הסברים מדוע העולם כל כך אלים, מבולבל וחסר יציבות וכיצד יכולים הנער והנערה לעצב לעצמם חיים משמעותיים. הקורא והקוראת המחוננים והאמיצים שיכתבו חוות דעת לא פחות מ – 150 מילים, יקבלו במתנה את הספר כשיצא לאור בשנה הקרובה. פרטים אישיים – שם מלא, מקום מגורים ומייל אפשר לשלוח ל – raztuv@gmail.com

מאמר מעניין על ספרו המומלץ של סייד קשוע "גוף שני יחיד"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1171718.html

מאמר מצוין לגבי הספר מעורר המחשבה "לאכול בעלי חיים" של ספרן פוייר:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1045,209,50471,.aspx

קראתי את מאמרו של סנדר גילמן שהובא באדיבותו של יוסף "קפקא אחד משלנו".
יש לי חשש שכאשר עוסקים במחקר לכאורה, אבל בעצם שואפים להביא עמדה פוליטית, או תרבותית, או דעה באשר להכללה חברתית כלשהי, אז נהפכת הצורה הקיקיונית של מחקרים מסוימים, מצד אחד לסערה בכוס תה ומצד שני לזילות בערכו של המחקר.
למזלנו זכינו כאן בארצנו הקטנטונת בסופרת ילידת פרג שהכירה את קפקא באופן אישי. היא אמנם לא כותבת עליו עבודת מחקר ולא עבודה סמינריונית, אולם בדבריה הקצרים והפשוטים על האיש, באפשרותנו לקבל את הרושם, שאמנם הוא לא התפאר ביהדותו, אך בוודאי הוא לא הסתיר אותה.
כאשר רות בונדי הכירה את קפקא הוא היה נער תמיר ומופנם עם ברק בעיניים חניך של תנועת הנוער וידען מופלג.
זו בכל אופן התרשמותי מתוך ספרה של רות בונדי "שברים שלמים", אגב ספר מומלץ לקריאה.
וכמו שאמר לי אבי זכרונו לברכה כשהייתי ילד - "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים". אני נוטה לקבל את דבריה של רות בונדי, לא בגלל שאני יהודי, אלא בגלל שמתוך היכרותי את כתיבתה, הערכתי תמיד את יושרה, את הגינותה ואת נאמנותה לעובדות.
בברכה נאמנה.
טוביה.

ספרים, יצירה, אמנות, חיים.

אני מאמין.
לכל אדם ישנו איזה אוצר ניסתר.
החיים מזמנים לו אפשרות בחירה, להביא אותו לידי ביטוי
או לבחור שלא להביא אותו לידי ביטוי.
בכל בן אדם ובת אדם מסתתר אוצר שהיא או הוא יכולים להכיר ולהוקיר אותו, או להתעלם ממנו, לא לחפש אותו,
או לחפש ולא לגלות אותו. תלוי בשעת ההתעוררות וברמת המחויבות.
וגם החקיין המוכשר ביותר שמוכיח לכולם שיש לו אוצר,
מגיע בסופו של יום אל מול הראי ומוצא שם את עצמו.

טוביה רז.
גבעת ישעיהו.