“אסימוב הוא אחד הישנים / וותיקים בתחום ומי שלא רגיל אליו , בהתחלה אולי ירתע. אבל הוא בהחלט ממוקם אצלי גבוה וכדאי”

“הספר השני בסדרת הרובוטים. ממש מאמץ גדול להשיג עותק של הספר, לצערי לא הצלחתי להניח את ידי על מהדורה חדשה ונאלצתי לשבור את השיניים עם תרגום נוראי- עתיק וטרחני. הבעיה המרכזית בו לא היתה מבנה המשפטים המסורבל והשימוש במילים שלא תואמות את זמנינו, אלא דווקא החלפת שמות הדמויות והמושגים כפי שמופיעים בספר המקורי, למשל "ארץ-שמש" במקום "סולאריה", "איזה" במקום "ג'סי"(מה??!), לדמות הראשית(אלייג'ה) הוא החליף את השם ל"אליה"(למה??!). אך אם מתגברים על כל אלו, ומצליחים לדלג מעבר לתבניתיות הצפויה של (חלק מספריו) אסימוב, מתגלה עלילה מרתקת, מציתה את הדמיון ודי רלוונטית לימינו אנו.”

“"השמש העירומה" הוא הספר השני ב"סדרת הרובוטים" מאת אייזיק אסימוב- גאון המד"ב השני רק לזו'ל וורן. אסימוב מצטיין לדעתי, יותר מכל דבר אחר,ביכולת המופלאה שלו להזריק את הגישה המדעית הקיימת והשרירה בימיו (וגם בימינו) אל תוך עולמות מופלאים, גדולים ומוזרים. על אף המהדורה הישנה והדפים המצהיבים, התרגום מצליח לשמור על שפה קולחת ומובנת, ולא נעצרתי יותר מידי פעמים בכדי לחזור ולקרוא שוב את הפיסקה האחרונה. הגיבור- אליה, הוא בלש משטרתי שנקרא לפתור תעלומת רצח בכוכב לא מוכר. אליה מסתייע במהלך העלילה במיטב הכלים הבלשיים שמוכרים לכולנו מתוך כתבי ארתור קונאן דויל ואגאתה כריסטי, ועושה זאת טוב לפחות כמו אחיו הגדולים מהספרות ה"רצינית" יותר. אמנם, הספר מספק זווית מעניינת וחשובה על יחסי בני האדם והרובוטים, אך יותר בולטים בו, לטעמי לפחות, יחסי בני האדם עם עצמם והניכור שעלולה ליצור הנוחות בה הם חיים.”

“אסימוב כמו אסימוב הכל בנשימה אחת ותמיד נראה כאילו אתה מכיר הכל ובעצם לא מכיר כלום אהבתי”

“אסימוב הוא אחד הישנים / וותיקים בתחום ומי שלא רגיל אליו , בהתחלה אולי ירתע. אבל הוא בהחלט ממוקם אצלי גבוה וכדאי”

“הספר השני בסדרת הרובוטים. ממש מאמץ גדול להשיג עותק של הספר, לצערי לא הצלחתי להניח את ידי על מהדורה חדשה ונאלצתי לשבור את השיניים עם תרגום נוראי- עתיק וטרחני. הבעיה המרכזית בו לא היתה מבנה המשפטים המסורבל והשימוש במילים שלא תואמות את זמנינו, אלא דווקא החלפת שמות הדמויות והמושגים כפי שמופיעים בספר המקורי, למשל "ארץ-שמש" במקום "סולאריה", "איזה" במקום "ג'סי"(מה??!), לדמות הראשית(אלייג'ה) הוא החליף את השם ל"אליה"(למה??!). אך אם מתגברים על כל אלו, ומצליחים לדלג מעבר לתבניתיות הצפויה של (חלק מספריו) אסימוב, מתגלה עלילה מרתקת, מציתה את הדמיון ודי רלוונטית לימינו אנו.”

“"השמש העירומה" הוא הספר השני ב"סדרת הרובוטים" מאת אייזיק אסימוב- גאון המד"ב השני רק לזו'ל וורן. אסימוב מצטיין לדעתי, יותר מכל דבר אחר,ביכולת המופלאה שלו להזריק את הגישה המדעית הקיימת והשרירה בימיו (וגם בימינו) אל תוך עולמות מופלאים, גדולים ומוזרים. על אף המהדורה הישנה והדפים המצהיבים, התרגום מצליח לשמור על שפה קולחת ומובנת, ולא נעצרתי יותר מידי פעמים בכדי לחזור ולקרוא שוב את הפיסקה האחרונה. הגיבור- אליה, הוא בלש משטרתי שנקרא לפתור תעלומת רצח בכוכב לא מוכר. אליה מסתייע במהלך העלילה במיטב הכלים הבלשיים שמוכרים לכולנו מתוך כתבי ארתור קונאן דויל ואגאתה כריסטי, ועושה זאת טוב לפחות כמו אחיו הגדולים מהספרות ה"רצינית" יותר. אמנם, הספר מספק זווית מעניינת וחשובה על יחסי בני האדם והרובוטים, אך יותר בולטים בו, לטעמי לפחות, יחסי בני האדם עם עצמם והניכור שעלולה ליצור הנוחות בה הם חיים.”

“אסימוב כמו אסימוב הכל בנשימה אחת ותמיד נראה כאילו אתה מכיר הכל ובעצם לא מכיר כלום אהבתי”