סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה. קבוצה ציבורית
תקציר האירועים:
דיון בקבוצת סקרים שהתדרדר למחוזות אפלים.
משם הוחלט (אני בכוחות עצמי ובבלעדיות מעוררת חשד) שאנחנו חומר מרתק לסיטקום.
החלטתי, ולא אקיים?
אז הרי לפניכם - תשואות וחצוצרות, כולם -
התסריט המקורי והמדהים לתכנית שלחלוטין תשבור שיאי צפייה בעולם כולו.

תזכרו שאמרתי את זה. חברים, מאחורייך.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה.
הצג הכל מציג 10 מתוך 34 חברים
בת 17
שומקום, נודדת עם הסוס השחור שלי
בת 14
מקום לא מזוהה
בן 17
אי שם
בת 15
איפשהו
בת 21
סנקטפראקס
בת 18
המקום שממנו באים הרגשות
בת 17
ארץ לעולם לא
בת 16
שבע הממלכות
בן 20
הנהר שיוצא מעדן
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 32 דיונים שעל הקיר
האופה בתלתלים לפני 5 ימים
פרק 15: דן ופיל (כולנו ראינו את זה בא, לא?)
אמצע הלילה. ביני יורדת לסלון בפיג'מה ומתיישבת על הספה, בידיה טאבינוף והיא מייבבת.
סנואי מצטרפת ומנסה לקרוא מאחורי הכתף שלה.
נופי יורדת גם היא, משחקת בעגמת נפש בפלאשיז של דן ופיל.
בייקר יורדת עם חולצת דן ופיל וקוראת לשירה, ששמה חולצת גלקסיה ומגיעה.
כולן מסתדרות על הרצפה בסלון, מזיזות את הספה ומציירות מחומש. בקצוות הן מציבות נירות ריחניים ומעמידות באמצע את כל המרצ'.
נופי: הו אלי היוטיוב, אנא, קחו את השטן שבנשמתנו והביאו לנו את דן ופיל!
לוליפופ (שהגיעה גם, ובעקבותיה אפילו רייני וילדת כוכבים, מה לא עושים בשם הפאנדום): אין לנו עוד כח. ישראל מתיי-נואשת. הפאנגירלז גוססות. הוויסקרס מייבבים.
(צונחת על הרצפה בדרמטיות)
כל אחת מרימה נר והן נעמדות במעגל גדול וקריפי.
בייקר: שלוש, ארבע, ו...
כולן: דונט קריי, קראפט!
(הקריאה מצטלצלת בחדר אבל כלום לא קורה.)
ביני: זהו, זה אבוד. נגמר.
סנואי: זה לא יקרה.
שירה: בואו... ננסה אולי ציוץ בטוויטר?
בייקר: זה חסר תוחלת, האמינו לי. מניסיון.
נופי: נטוס ללונדון?
כוכבים: אין לנו משאבים. נוכל לטוס על כנפי אריות, אבל ביקורת הגבולות לא משהו.
בייקר: ומלבד זאת, כשהייתי בלונדון הם סירבו לפגוש אותי. זה כאב.
-שתיקה עגומה-
-נשמעת התראה מהטלפון של שירה-
שירה: הי! סרטון דיל חדש!
כולן: או! אה! (מעיפות את הנרות ומוצאות מכשירים אלקטרוניים)
נופי (ממלמלת מהצד): יום אחד...
האופה בתלתלים לפני 5 ימים
(15 בספירה של הקובץ שלי. גאד אני מצטערת)
פַּפְּרִיקָה לפני 5 ימים
רגע רגע מה
הייתי בטוחה שהם הולכים ממש להופיע בסלון שלנו
לא פיר
אני רוצה שידור חוזר
האופה בתלתלים לפני 5 ימים
*פוף* ואז הם הופיעו בסלון שלנו.
.
.
.
משכנע?
פַּפְּרִיקָה לפני 5 ימים
לא
אני רוצה כמו הפרק של האול וסופי
האופה בתלתלים לפני 5 ימים
גם אני
SHIRA לפני 5 ימים
"שירה: בואו... ננסה אולי ציוץ בטוויטר?
בייקר: זה חסר תוחלת, האמינו לי. מניסיון."




טיעון זה הופרך לפני מספר שעות
no fear לפני 4 ימים
!!!

זה כל כך הצחיק אותי. אבל למה בכינו, תגידי?
האופה בתלתלים לפני 4 ימים
טוויטר לא מביא אותם לכאן, נכון?

נופי, כי זה מה שפאנגירלז עושות. אני מתפלאת עלייך.
matrix לפני 14 שעות
נא. לא יודע מי אלה הדן ופיל האלה, אבל הם לא נשמעים משהו. אני די בטוח שאני יותר טוב במה שזה לא יהיה שהם עושים
פַּפְּרִיקָה לפני 14 שעות
זכרונך לברכה, מאט יקירי.
no fear לפני 13 שעות
מאט, הם יוטיוברים XD
אתה לא יכול להיות טוב יותר בזה. קודם כל, כי אתה לא אחד. שנית, כי זה סובייקטיבי XD
האופה בתלתלים לפני 11 שעות
נופי, את הגיונית מדי. מאט, תירקב בגיהנום.

(סתםםםם)
(הישאר איתנו)
(אבל הם אחלה יוטיוברים)
matrix לפני 11 שעות
(ציפיתי שתבינו ציניות משועשעת ומרגיזה)
(אכזבתם)
נופר - בטח שאני יכול להיות יותר טוב! ואני גם יוטיובר יש לי ערוץ אני סימנתי אהבתי ליותר דברים מהם, בטוח
מה, אני אלוף בסובייקטיבי! כל החברים שלי אומרים שאני הכי טוב בסובייקטיבי שהם מכירים. חגורה שחורה בפוסט מודרניזם, נאו רציונלזים ופרגמטיזם.
בייקר - את לא אמורה לא להיות כאן? כולם בוכים עלייך כל היום וזה
האופה בתלתלים לפני 11 שעות
(הבנו)
(המשכנו את הבדיחה)

מה, אני? נראלי התבלבלת עם קאט. או מישי. או אורטש. או. או. או.
matrix לפני 10 שעות
(זה אכן לא כוון אלייך. אני לא בטוח אם זה כוון לפפריקה)
אמ, כן, אכן התבלבלתי עם קאט
פעם קראו לה קריק בכלל
בזמני
מוּמוּ לפני 10 שעות
הי הו לך אדם צעיר :)
SHIRA לפני 10 שעות
מאט ברגע זה הנך מטרה לרצח על ידי 4 מיליון בנות פאנגירלז משוגעות
no fear לפני 10 שעות
זה שהבנו את הציניות המשועשעת והמרגיזה שלך לא אומר שהחלטנו שהיא ראויה שנכבד אותה בהכרה. בזה שהתעלמנו והתנהגנו כאילו אתה רציני גרמנו לך להיראות טיפש, וזה תמיד דבר טוב, ואני תמיד כאן בשביל זה.

נסה אותי מת'יו. נסה אותי.

(אהבתי את החגורה שחורה בפוסט מודרניזם ד'ו)
פַּפְּרִיקָה לפני 10 שעות
אני לא צוחקת עליך, אני צוחקת על הפאנגירלז. ואני מוכנה לכתוב לך הספד
~RAIN~ לפני חודש
פרק 17: לא סיטקום

זו היתה שעת לילה מאוחרת בחדר שתוכנן כך שהירח יראה בחלון, אם דבר כזה אכן אפשרי. החדר היה, למורת הרוח, רחוק מלהיות 'מינימליסטי'. הוא היה גדול למדיי, אך עם זאת עמוס בפרטים ובעל צורה מוזרה. על הקירות הנראים לעין היו אלפי פתקים קטנים בצבעים שונים כתובים בכתבים שונים, צפופים. פתקים הודבקו אחד על השני, מסתירים דברים שנכתבו בעבר. על התקרה, תלויים בחוטים, השתלשלו כוכבים גזורים מנייר וסימניות מאוירות של ספרים.
בפינת החדר ניצבה מיטת שלוש קומות מעץ, ובפינות האחרות מיטות ברזל מתקפלות מחוברות אל הקיר.
אם היית מסתכל מקרוב, מיטת שלוש הקומות היתה עשוייה ממילים.
על מנת לפשט את הדברים, נאמר רק שעל המיטה היו כתובות המילים "מיטת שלוש קומות".
באגף העליון של המיטה ישנו שתי נערות ראש זנב. על מצחה של אחת מהן היו משורטטות בכתב יד 'האופה בתלתלים' ועל מצחה של השניה 'פ פ ר י ק ה', (אך מתחת להן נראו עקבות של אותיות אחרות, אולי א' או ר').
באגף האמצעי, מקופלת לכדור אנכי ומחזיקה פנס כיס קטן, ישבה בפינת הקיר נערה בעלת פנים בצורת לב וקראה בספר קטן מאוייר באנגלית. פ ו ה ד ב (תרגום חופשי). על מצחה פרחו גם הן אותיות. לידה, שרועה על המיטה ותופסת את רוב רובו של המזרן, שכבה על הגב אחת בעלת שיער חום קצר ועיניים שאמרו עליהן שהן הכחולות היפות ביותר שתראו.
באגף התחתון של המיטה שכבה ילדה שללא ספק לא היתה עשויה ממילים.
מעל לראשה היתה מנורת קריאה ומדף קטן שבו נערמו ספרים בצפיפות, בנוסף למקום בו החביאה אותם, ארגז המצעים מתחת למיטה. (שבו למעשה לא היו כלל מצעים.)
על שטיחון קטן ליד האח הכבויה זה מכבר (ש ט י ח ו ן א ח) שכב מצונף חתול קטן. ליד אזניו היו משורטטות, באופן ברור להפליא, האותיות פ ו ל ו.
השלווה שררה בכל.


כשהשמיים החלו להתבהר הדלת נפתחה אט אט, בחריקה. נער ונערה נכנסו לחדר, שניהם בבגדים חורפיים אך יחפים. הנער נראה עצבני והנערה נכנסה על קצות האצבעות והתחבאה מיד מאחורי כורסא. היא היתה לבושה בשרוואל הנצחי שלה.
החתול פקח עין אחת עצלה.
הנערה שקראה בספרון הקטן הרימה את ראשה. "כריס? מה אתה עושה כאן?"
"ששששש! אף אחד לא אמור לדעת מי אני", אמר ג'ים.
"אבל אתה לא אמור להיות כאן --" היא שלשלה רגליים לקומה לעבר הקומה הראשונה במקום להשתמש בסולם "-- מגי!" היא חצי צעקה, חצי לחשה. "מגי", היא טלטלה את נערת קומה הראשונה. "-- את קראת אותו לכאן?"
"נופי", הילדה מלמלה. "אמרתי לך לא לקרוא לי ככה." היא הביטה בנכנס.
"..הוא הגיע לכאן בעצמו."
פוונסי לפני חודש
אני לא חושבת שהבנתי, אבל זה מגניב
פני לפני חודש
גם אני לא בטוחה שממש הבנתי אבל זה בהחלט מגניב
ביני לפני חודש
זה פשוט כתוב יפה
מוּמוּ לפני חודש
אני רוצה פירוש מי זה מי. אבל זה מדהים
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
מדהים לגמרי, רייני.
גרייס לפני חודש
זה מדהים! זה כתוב בצורה יפהפיה
האופה בתלתלים לפני חודש
אוי זו השלמות בהתגלמותה.
ביני לפני חודש
אני חושבת שהבנתי מי אלה כולם, חוץ מזו עם השיער החום והעיניים הכחולות וזו עם המלא ספרים
האופה בתלתלים לפני חודש
השיער החום והעיניים זו מומו לדעתי
no fear לפני חודש
זו עם המלא ספרים זו מנסתם רייני.

...וזה יפהפייה, אגב. בצורה שגרמה לי להרגיש כאילו לילה שקט עוטף אותי, למרות שהשעה היא 12 בצהריים כרגע. הלב שלי פועם באיטיות לנוכח השתיקה והחושך שמילותיך יוצרות. בזמן שקראתי את זה לא רציתי שזה ייגמר. תמשיכי את זה, בבקשה. זה יפהפייה. ואני אוהבת את זה. ואותך.
מוּמוּ לפני חודש
אני גם חשבתי שזו אני, אבל לא כזה מסתדר לי.
ריינייייייי בואי ופרשי לנווווו
(אני רוצה לדעת מי אלה הנער והנערה שנכנסיםם)
no fear לפני חודש
הנערה עם העיניים הכחולות שישנה איתי במיטה היא דפניטלי מומו. הנער שנכנס הוא כריס. הנערה שנכנסת... באמת אין לי מושג.
ילדת~כוכבים לפני חודש
אוי גוועלד, נכנסים יחפים ולא גורבים גרביים?! בושה וחרפה. קר לי לראות אותם. הוי מקפחיי הפוזמק ברבים. ובאים לבקר ככה ולא מכינים לי תה. אפשר לחשוב מה כבר ביקשתי. באים ומטנפים הרצפה אשר קירצפתי לפנות בוקר.
נו שוין.
ואם אכן מבינה אני מי אלה כולם, אז אע. למה כולם משפפים את זה. חדלו! יואו><
פויה.

ו..רייני. זה מופלא וקסום, כתמיד. (ותְּבוּנִי) אז תמשיכי, טוב?
The dark dragon לפני חודש
שלום לכולם
אז
קרה ולפני כמה ימים צחקתי על הקבוצה הזאת ועל הרעיון שלה. אבל, מרפי קילל אותי כמובן, אז תוך כדי כך עלה לי לראש רעיון משל עצמי לסיטקום, אז החלטתי לזרום עם זה. אני מוכן להודות שזה בהחלט היה מהנה ביותר לכתוב את זה.
אז הרי בפנכם פרק פרי מחשבתי-

-------------
פרק 16: החזרה הגדולה

חדר לבן, ספות עם נערים ונערות שרובצים עליהן, ארונות ספרים, טלוויזיות עם אנימות בפול ווליום. נערים מתרוצצים וצוחקים, מתווכחים, צועקים, ורק קנדה(כריס. שיהיה.) יושב לו בצד וממלמל לעצמו נוסחאות פיזיקה ומדי פעם נובח חצאי משפטים על אנשים שעוברים לידו.
פתאום הדלת נפתחת ונשמעת צעקה "שלום סימניה!!! באתי לבקר!!"

שקט

כולם בוהים בדממה בבחור שעומד בפתח, כשלפתע נשמעת לחישה נדהמת מפיו של אחד הותיקים "דארקי?"
"דארקי?? הדארקי?"
"לא יכול להיות!"
"אומייגד דארקי פה!!"
"הוא חזר!!!"
כולם מתגודדים סביבו ביראת כבוד בעודו נכנס לחדר, מלא בחשיבות עצמית עד להתפקע וצועקים:
"דארקי!! ברוך השב!"
"אתה דארקי? אתה באמת דארקי ששמענו עליו כל כך הרבה?"
"אני לא מאמינה שסוף סוף זכיתי לפגוש אותך!"
דארקי מהנהן לכולם, מרוצה להחריד. כולם כאחד; ידידים ותיקים, יריבים ותיקים, אנשים שמעולם לא טרח באמת לשאול מי הם וחבורת זאטוטים חדשים שמעולם לא ראה(מצטער, ככה אני חושב עליכם), כולם מלווים אותו למקום האהוב עליו בחדר- כורסה מתכווננת עם שולחן כתיבה, מחברת משובחת, כלי כתיבה, במרחק מושלם מתנור ההסקה העתיק, זווית מושלמת לחלון ממנו רואים נופים מדהימים, וכמובן במיקום אסטרטגי ביחס לפינת הקפה והמתוקים. הוא מתיישב, חותם לכמה ילדים על מחברות הכתיבה שלהם ומודיע "נא לא להפריע לי. אני עובד על שיר חדש"
כולם נאנחים ובחוסר רצון מובהק מתרחקים וחוזרים לעיסוקיהם הפשוטים, לשירים שאף פעם לא יגיעו לרמה של השירים שלו, לאנימות או לספרים.
דארקי הנהן לעצמו בסיפוק. הוא שוב כאן. הכל נהדר. הכל...
*צלצול של שעון מעורר*
דארקי מסתובב במיטה ובוהה בעיניים טרוטות בשעון המעורר. "מה? כבר צריך לקום? היה לי חלום כל כך טוב!" הוא מנסה לומר, אבל במקום זה יוצא לו משהו שנשמע יותר כמו "המפל במפלם פררקד..."
הוא מתגלגל מהמיטה, וזוחל לאט לאט לכיור כדי לשטוף פנים. בדרכו למטבח לארוחת הבוקר שכללה בעיקר קפה הוא חשב 'אם אני רק אושיט ידיים ואלחש "מוחות... מוחות.." אני אראה כמו זומבי מושלם'.
עם הקפה בידו דארקי העיף מבט בקבוצת החופרים שבטלפון שלו, התזכורת היחידה לכך שאי פעם היה בסימניה ונזכר בחלום.
'לפעמים חלומות מתגשמים' הוא חשב בחיוך.

*כעבור עשרים דקות*
*דלת נפתחת בקול חורקני במקצת*
"שלום סימניה!!! באתי לבקר!!"

שתיקה

שתיקה

שני שיחים יבשים מתגלגלים ברוח כמו בסרטי המערב הפרוע

"ארר.. מה הולך פה?"

"הצלחתי! סוף סוף! הוכחתי את המשפט הארור הזה!"

"קנדה(לא אכפת לי שאתם קוראים לו כריס! תצטרכו להתמודד וללמוד את הכינויים המגניבים באמת לכל האנשים פה)? זה אתה?"

בחור שישב בקצה החדר הרים אליו מבט "כן זה אני. מי עוד זה יכול להיות? אף אחד אחר במקום הזה לא יכול להוכיח משפט כזה בפיזיקה חוץ ממני. אני בשנה ג של התואר, סתם שתדע"

"מה קרה? איפה כולם?"

"מי זה כולם? כולם בלימודים, אתה יודע. בתי ספר וכאלה. פחחח. כל כך צעירים, תאמין לי. אבל מה לעשות, לא כולם התחילו לעשות תואר ב.."

"אין פה אף אחד? באמת?" לפתע דארקי נזכר שרק לו יש חופש עדיין מהלימודים בישיבה.
"טוב.. אני אחכה פה בינתיים או משהו.."
דארקי גרר רגליים לכיוון המקום הקבוע שלו ו..
"מה בשם מפלצת הספגטי הגדולה והמעופפת הולך כאן?!"
במקום האהוב עליו היה עכשיו כיסא משרדי פשוט, שולחן משרדי, ו.. ו...
"למה יש מחשב במקום מחברת הכתיבה שלי?!"
מסך המחשב הביט בו בחוצפה יתרה והציג שומר מסך של "42" שמרחף לו מצד לצד.
"הו, זה מחשב נהדר" הופיעה גרייס משום מקום ואמרה "יש בו אינטרנט והכל, ואני יכולה לצפות בו בשיגאטסו ואנימות אחרות כל היום!" בנות אחרות, שהופיעו גם הן באורח פלא הנהנו בהתלהבות
"מה? אבל.. מחברת הכתיבה שלי.. איפה היא?"
"זרקנו אותה לפח. אבל אל תדאג, בטח יש לזה עותק בארכיון או משהו.."
"ופינת הקפה?! איפה פינת הקפה?!"
על זה ענתה רייבן(בייקר, אם אתם מאוד מתעקשים) "אחרי התקף טירוף בקרב חלק מאנשי סימניה עקב יותר מדי קפאין.." כולם העיפו מבט לכיוון הלוגו שעל הקיר שהכריז כעת 'סימניה- חופרים והחתולים המדהימים שלהם' "החלטנו להרחיק את פינת הקפה והמתוקים למתחם נפרד משל עצמם" רייבן הצביעה על דלת בקצה החדר עם שלט גדול עליה- "הכניסה לפולו ולחתולים שלו אסורה בהחלט"
"מה.. אבל.. אבל.."
*דנדון פעמון*
"כולם להתכונן!" נשמעה צעקה "כוהנת הפאנגירל הגדולה עומדת להיכנס!"
"מה, אתם צוחקים עלי.."
לפתע אנג׳ל נכנסה, לבושה בבגדי זהב וצעקה "גורו מפני אימת הפאנגירל, סטרייטים עלובי נפש!" *צחוק מרושע צחוק מרושע צחוק מרושע*
*צווחות של פאנגירליות אקראיות*
"אז החלטת לחזור לסימניה, אבא?"
דארקי הסתובב בהלם ופגש פנים אל פנים את מומו
"אב.. אבא? את קראת לי אבא עכשיו?"
"ברור. איך עוד אני אקרא לך? אני הבת שלך, זוכר?"
"אררר.. אני מכיר את הסצנה של 'I am your father'. מעולם לא חשבתי שאצטרך להתמודד עם סצנה הפוכה"
מומו נראתה נעלבת "איך אתה יכול לשכוח? אתה אימצת אותי! אתה גם הבטחת לי עוגה ליום ההולדת שלי, אחרי פסח. גם את זה שכחת, כמובן!"
"אוקיי. הפסקתי לעקוב לחלוטין. מה לעזאזל קורה כאן?!"
"אתה בטוח שאתה רוצה שנסביר לך?"
"נדמה לי.."
"אז מי טוב בהסברים והיסטוריה?" מומו חיפשה מישהו בקהל. "אני יודעת! פולו!"
"מישהו אמר היסטוריה?" אמר פולו בהסטריה "לא שוב! לא שוב בגרות בהיסטוריה! איך אני אשרוד את זה? לא, אני לא מוכן אני לא יודע מה לעשות עם עצמי אני צריך ללמוד איך אני אעבור את הבגרות הזאת תצילו אותי אנ.." המשפט נקטע באיבו על ידי מכה מכוונת היטב של נבוט אקראי שריחף לו הלאה משם.
דארקי מלמל לעצמו "לפחות הם עדיין אותו הדבר.."
"פולו תירגע! אנחנו צריכים שתסביר לדארקי את ההיסטוריה של *סימניה*. את מה שקרה לה מאז שהוא עזב."
"אה, זה די פשוט בעצם.." פולו כחכח בגרונו והתחיל "הכל התחיל בעקבות העזיבה המסיבית של חלק נכבד מהותיקים.."

*כעבור שעתיים וחצי*
"אז אם נקצר הכל" אמר דארקי "כשכל האנשים השפויים עזבו את סימניה.."
"שפויים?!" צרחה אנג׳ל מהצד "איך אתה מעז להשתמש במילה שכזאת?! ועוד כדי לתאר את לינה או ליאן או.."
"אוקיי, אוקיי, צודקת. אחרי שכל הלא שפויים המאגניבים עזבו סימניה פשוט התחרפנה לחלוטין?"
מומו ופולו החליפו מבטים מבולבלים
"איך זה שונה בדיוק מסימניה של התקופה שלך?"
"יש בזה משהו" אמר דארקי ובהה בהתקהלות הפאנגירליות שעדיין לא התפזרה. "אם ככה.. נשאר רק דבר אחד לעשות"
ובעודו אוחז בנבוט ביד אחת ובחופן כפיות בידו השניה הוא קפץ לעבר ההתקהלות וצרח "מוות!!!"

הסוף.
מוּמוּ לפני חודש
נחמד
The dark dragon לפני חודש
צפוי כל כך מומ XD
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
מקסים.
(עוד חמש שנים גם אני אקטר ככה?)
(מרושעת את, מומו XDD)
מוּמוּ לפני חודש
(פפ, א', החזרתי לו על מה שהוא כתב לניץ. ב', קראתי את זה ראשונה ככה שכבר נתתי לו תגובה. וג', אני לא חושבת)
פוונסי לפני חודש
משעשעה
מישהו מוחן אחת ולתמיד להסביר לי על הנבותים? אני מנסה קבר שלוש שנים להבין מה הסיפור!
The dark dragon לפני חודש
מומ, את מבינה, ההבדל ביני לבינך הוא שכשאני כותב "נחמד" זאת מחמאה מדהימה(לא רק כי אני כל כך נהדר ומעל הסטנדרטים וכו אלא גם כי כזה אני)
כשאת מגיבה ככה זה פוגע :(
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
(הבנתי שאת מחזירה, לכן כתבתי)
~RAIN~ לפני חודש
אעא מקסיםXD
פני לפני חודש
יפהה^^
מוּמוּ לפני חודש
בוא'נה דארקי, אתה יודע לתת מחמאות טובות יותר ^^ אבל טוב. סבבההה
פפ - :)
ביני לפני חודש
נהדר לול
מוּמוּ לפני חודש
(אה אוקיי. סליחה)
האופה בתלתלים לפני חודש
אני כל כך מרוצה מעצמי
no fear לפני חודש
חברים, חברים. אל תהיו מרושעים לדארקי. הוא השקיע וכתב קטע נכבד עם עלילה מכובדת וחוש הומור מפעפע וגם לא עשה לעצמו הנחות, והציג את סימנייה באור די נאמן אם נהיה כנים XD לדעתי צריך לקרוא לקטע הזה "קינת הוותיקים" אבל זו רק אני.
דארקיקון, פרק נהדר, חייכתי חיוך רחב לאורך קריאתו. אתה אדם ממורמר שכותב מקסים. 3>
לוליפופ לפני חודש
כן, אני אחת מהזאטוטים (למרות שאני בסימניה כבר יותר משלוש שנים אבל לקח לי זמן עד שהעזתי לפתוח את הפה) ולא דיברתי איתך יותר מידי (חוץ מכמה שיחות על אליס בארץ הפלאות ועל היתרונות והחסרונות של תיקון שגיאות כתיב) אבל זה היה נהדר (:
~ניצוץ בחושך~ לפני חודש
פרק 15: ארון הקסמים
סימניתים יושבים בסלון על הספות והשטיחים. קוראים, מנמנמים, אוכלים, רואים מחזות זמר, בוכים מפילס, פותרים משוואות, קוראים פאנפיקים, משחקים שש-בש, הכל רגוע ושליו. עד שצווחת פאנגירליות מפרה את הדממה.
"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!" היוש נכנסת בריצה לחדר, שערה סתור ועיניה גדולות מהרגיל.
"חבר'ה אתם לא מאמינים מה גיליתי במרתף שלנו!!!" היא צועקת.
"יש לנו מרתף??" משתוממת נופי.
"מסתבר שכן" עונה פפר "נו היוש, מה מצאת?"
"נכון הארון הגדול הישן? זה ששירה וביני החביאו בו את הגופה שבוע שעבר?"
"ש..מה?!" צווחת מומו.
"אהמממ...." שירה וביני מחליפות מבטים "יש דברים שכדאי לא לדבר עליהם..."
"בקיצור, בדיוק גמרתי לקרוא את הפאנפיק שלי על נרניה" (פולטת יבבה) "ונכנסתי לארון (הגופה אגב כבר לא שם) בשביל לבכות קצת בחושך, זה עוזר לפעמים,"
"האם את רומזת שהרגע," שואלת ניצוץ ".....יצאת מהארון? אייייי שמישהו יתן לי כיף על זה, אני חייבת כיף!"
מע"ך נותנת לה כיף.
"נו תקשיבו! בכל מקרה, חשבתי בדיוק על כמה שאני רוצה להיות בנרניה וכמה נפלא שם יהיה לי, וכשבאתי להישען על גב הארון נפלתי ל...שלג!! הגעתי לנרניה חברים!!"
"לא יכול להיות!" מלמולים וקולות השתאות ברקע.
"כן כן, בזמן שאתם נמנמתם כאן אני הספקתי לפגוש את לוסי, להיות מוכתרת למלכת נרניה, לרכב על סוסים ולנצח בשני קרבות, להגיע לגיל 17 ולנשק את אדמונד על הלחי" היא מסיימת בפרצוף מרוצה.
"פשש..." קולות התפעלות נשמעים.
"מה גרם לך לחזור?" שואלת שירה.
"לוסי התבגרה" אומרת היוש באומללות.
"אוי נוראי, נוראי..."
"בכל מקרה, אני חייבת שכולכם תבואו איתי למטה!! קדימה, אתם חייבים לראות את זה!!" קוראת היוש בהתלהבות ומקימה את כולם בכוח.
כולם מצטופפים במרתף הקטן סביב ארון רעוע מלא בקורי עכביש.
"טוב, מי רוצה להיות ראשון?"
"אני רוצה!" נדחפת בייקר.
בייקר נכנסת לארון ומשאירה את הדלת פתוחה מאחוריה. כולם מחכים בקוצר רוח.
"נו, הגעת??" קוראת היוש.
"כן, אבל זה לא שלג, זה דומה יותר ל...מה זה, פרווה? ו....אוומייגד!!!" צרחה נשמעת מעברו השני של הארון.
"מה זה? מה יש שם??" כולם קוראים.
"פגשת את אסלן??" קוראת היוש.
"יש פה המון, המון, המון, חתולים."
"נכון שזה מדהי....מה?" משתוממת היוש.
"בייקר אני בדרך אלייך" אומר פולו.
"גם אני רוצה!" "גם אני!!" כעשרים סימניתים (אם לא יותר) נדחסים לארון ביחד ("איי זו הרגל שלי!" "אני לא מצליחה לצאת!!" "אוויררר") כשלבסוף כולם נפלטים החוצה, נופלים אחד על השני, מוצאים את בייקר מכוסה כולה בחתולים מגרגרים, כשמסביב יש רק עוד, ועוד, ועוד חתולים.
"זו לא נרניה" משתוממת היוש, בזמן שכולם צווחים, מלטפים, וחלקם מתעטשים בצד.
לבסוף כולם חוזרים לארון (לא לפני שכמה מאמצים לעצמם חתול או שניים) וחוזרים למרתף הישן.
"אוקי, מה זה היה?" שואל כריס.
"אני לא יודעת, חשבתי שזה מוביל לנרניה" מייבבת היוש.
"בייקר, על מה חשבת כשנכנסת לארון?" שואלת נוף.
"דרכתי על סוודר פרוותי והוא הזכיר לי את החתולה שלי" היא עונה ומחזיקה חתולה ג'ינג'ית בזרועותיה.
"זהו זה!" אומרת סנואו וכמעט מפילה מהתלהבות את החתולה הלבנה הצמרירית מידיה "היוש חשבה על נרניה, בייקר חשבה על חתולים, הארון הזה מוביל אותנו לאן שאנחנו הכי היינו רוצים להגיע!! זוזו!" היא נדחפת במהירות בין כולם לפני שמישהו יעשה צעד לפניה. כולם נכנסים אחריה ומגיעים להוגוורטס.
"וואווווו..." כולם מתפעלים ומתלהבים, הולכים לעשות קצת שטויות וחוזרים למרתף.
"אוקי, עכשיו אני!!" אומרת מומו.
כולם נכנסים אחריה ומגיעים לירושלים.
"בפעם האלף מומו, אנחנו לא באים למפגש ירושליים!" מתעצבנת עליה ניצוץ.
"אתם תבואו, גם אם אני אצטרך להביא אותכם בכוח!" אומרת בתוכחה, וכשכולם זוחלים בחזרה גרייס ממלמלת לה "לפחות ניסית..."
באותו ערב הסימנייתים הספיקו לבקר בחמש מדינות שונות, שני מחזות זמר, בסנטר, מאורת שועלים גדולה, מחנה החצויים, סדרת אנימה שבה כולם הפכו גם כן לדמויות מצוירות (את המראה הזה לא ישכחו בחיים), אזור בין גלקטי מלא במספרים מעופפים, משוואות, אינטגרלים, ועוד כל מיני דברים שמחברת הסיטקום לא מבינה בהם אז יסלחו לה על זה, לירח (שם פפר צעקה "היי, אז סימניה צדקה שעד גיל 21 איע לירח!"), לבית הממתקים של עמי ותמי, לשביל החלב (ליטרלי- זה מה שקורה כשנותנים לחתול להוביל), לשירותים (למישהו היה ממש דחוף באותו רגע), לאנגליה של המאה ה19, לישראל בשנת 2080, ולבסוף, כשגרייס הובילה, אל תוך סיפרייה אינסופית באורכה, רוחבה, וגובהה, בה הסימנייתים נשארו לנצח ולא חזרו משם מעולם.
הסוף.
~ניצוץ בחושך~ לפני חודש
(תודה לבייקר ומומו שהביאוני עד הלום לכתוב סיטקום וכו' וכו')
(דרך אגב כתבתי את זה ממש הרגע אז סליחה אם יש לי טעויות וכאלה)
The dark dragon לפני חודש
נחמד
פוונסי לפני חודש
אדיר.אדיר. אדיר.
כולם ליסגוד לניצוץ!
זה אדיר!
SHIRA לפני חודש
נהדר
פוונסי לפני חודש
כולם נכנסים אחריה ומגיעים לירושלים.
אני מתה
מוּמוּ לפני חודש
חנקת אותי עם הקטע שלי XD
דארקי, אתה זבל :)
פני לפני חודש
ממש מגניב!
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
אדירה XD
"לנשק את אדמונד על הלחי"? מה זאת הפוריטניות הזאת?!
יהיה מפגש ירושלים על אפכם ועל חמתכם, אנשים
(למישהו היה ממש דחוף באותו רגע) XDDD
והסוף מושלםםם
האופה בתלתלים לפני חודש
אוי זה פשוט מושלם!!! אני צוחקת פה בקולי קולות
(השירותים. הרגת אותי)
ואני מאוד אוהבת את העולם הזה. מאוד מאוד מאוד מאוד
no fear לפני חודש
זה מושלם אני מתתי XD
(סימניה צדקה שעד גיל 21 אגיע לירח XD אינטגרלים XD למישהו היה ממש דחוף אותו רגע XD)
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
בייק, אני חשבתי שזה העולם של יום סמק הגדול. ושלכל החתולים קוראים פיג
ביני לפני חודש
אומייגאד ניץ אני צריכה יותר פרקים שלך אני צוחקת בקול זה נהדר יש פה כל כך הרבה קטעים אייקוניים א מ ג
~RAIN~ לפני חודש
ניצוץ זה מדהיםם
פוונסי לפני חודש
חשבתי על משהו מגניב!
תקשיבו! מה עם כשהיגנו להוגוורץ הדלת שיצנו דרקה לתוך המיסדרונות של הוגווץ הייתה הדלת של חדר הנחיצות?! והארון הוא באצם חלק מהחדר, אז קשניחנסים אלב האפקת של חדר הנחיצות אובד!? וזה אומר שכל הסיטקום הוא באצם משהוא שתלמיד משועמם מהוגווץ נורה רצה ליראות?!
(*מביתה במבת חושד לכל הכיוונים* ~זה יחול ליהיות כל אחד מאיתנו~)
~ניצוץ בחושך~ לפני חודש
תודהXDD
היוש:0
האופה בתלתלים לפני חודשיים
פרק 14: סקר!
(תודה למומו ונופי. בעצם למה לא כתבתן בעצמכן? חצופות. גרר. הכל אני עושה בבית הזה)

בייקר יושבת באמצע הסלון. מכריזה: רבותי! הריני להודיע שכל אחד צריך להחליט מהי מטרתו בחיים. ליתר דיוק, מה הוא רוצה להיות. ליתר דיוק, איך אכתוב אותו.
(כולם: תכתבי אותנו? בייקר: מה? כולם: מה? כולם שוכחים שמישהו כותב מישהו והבית חוזר לסדרו לאחר הברקת אמת שהתפוגגה. עצוב, עצוב מאוד.)
ישעיהו: אני רוצה להיות נביא זעם.
כולם: מאוחר מדי, חביבנו. רגע... מה עושה כאן ישעיהו?
ישעיהו: אוף. (מתפוגג. כולם ממצמצים בבלבול)
נופי: אני רוצה להיות ג'יין פנדרוויק.
בייקר: אז אני סקיי! אז אני סקיי! אז אני סקיי! אז אני סקיי! אז אני -
נופי: תהיי סקיי.
בייקר: יש! (מתחילה להחליק שיער בהתרגשות)
שירה: אני אהיה פיל.
ביני: אני פיל!
שירה: טוב, תהיי פיל. אז אני דן.
שתיהן: וביחד אנחנו... פאן!
סנואו: שיפ שיפ שיפ שיפ
שירה: ביניקו! (מוחה דמעה)
סנואו: אני רוצה להיות גנזי.
כריס: אני דגלס אדאמס.
כוכבים: אני הסלמון.
(מחליפים כיפים)
פפר: אני ביאליק!
מומו: אני פרפר.
פרס: אני אני.
(כולם מרכינים את ראשם בבושה ונזכרים שהם לא מגניבים מספיק כדי להיות הם עצמם.)
ניצ: אני שוקו.
פפר: אז אני קניבלית.
קאט: אני מבריזנית. (אין לי כבר טיפת כבוד עצמי או בושה כפי שניתן לראות)
הארי פוטר: אני מתפטר.

----

גנזי: אני לא מבין איפה רוחות הרפאים ששייכות לי.
קאט: איתי. עושות מסיבה בירושלים. הכניסה לפורשים בלבד.
ביאליק: פורשים? פרושים? היאך לא תבושו, מעכירי ישראל! משסעי השפה ומבטאיה לגזרים - (סליחה, ביאליק. זה לא מגיע לך.)
פרפר: טרה-לה-לה.
הארי פוטר: ואם אני אשמע עוד מישהו אחד מדבר על הצלקת שלי, אני אחטיף לו מכות כאלו שהוא לא יידע -
ג'יין פנדרוויק: או. מיי. גוד. זה הארי פוטר!
סקיי: באמת? אני צריכה להראות לג'פרי.
ג'יין (לבבות בעיניים): והוא רוכב על סקייטבורד.
הארי: אני אתאבד וכולכם תצטערו!
סלמון הספק: אני בספק.
דגלס אדאמס מת מצחוק.
דן: ממים. היא לא ידעה מה זה ממים. (יושב בשוק בפינה)
פיל: פרפר! וסלמון! בואו נשחק פרפר נגד סלמון!
גנזי: אפשר לאכול את הסלמון?
פיל: לא! רצח! קח פופקורן.
גנזי: תודה.
דן: שיפ!
הארי: אמרתם שיפ? אם עוד מישהו יעז לשפף אותי עם עלוב הנפש, מוג הלב, רכרוך הרכרוכים הזה, מאלפוי, אני נשבע שאקח את הסקייטבורד שאין לי ואגזור לו את הצורה והוא יצטער על היום שבו העז ל -
ג'יין (הלבבות גדלים): אני אוהבת.
סקיי נותנת לה סטירה.
פַּפְּרִיקָה לפני חודשיים
אומייגד XDDDD
זה חד משמעית הפרק האהוב עלי. הוא מושלם.
________________________
פינת הפסיכולוג: כל זה נכתב רק כי בייקר רצתה לתת סטירה לנופי.
האופה בתלתלים לפני חודשיים
ביליב מי שאני לא מתוחכמת מספיק אפילו כדי לזכור מי זה מי
SHIRA לפני חודשיים
כשאני אמות,
אני רוצה שזה ייחרט על המצבה שלי.
תודה.
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני חודשיים
מ י מ ס
no fear לפני חודשיים
אין לי איך להגיב לזה. אני חוששת שמד הגאונות שלך רשמית עבר את הקו המותר. מעתה והלאה את גאונה ומצחיקה מדי מכדי שאוכל להגיב לשום דבר שאת כותבת בשום דרך מלבד "לול".

הבית השני XDDDD מתתי. אוו מיי גאד.
ציטוטים נבחרים:
"סלמון הספק: אני בספק."
"קאט: אני מבריזנית. (אין לי כבר טיפת כבוד עצמי או בושה כפי שניתן לראות)"
"הכל אני עושה בבית הזה" (את באמת כן)
"דן: שיפ!"

פרק הבא - הרפתקאות במוחה של בייקר. הכינו את עצמכם, זה מקום גדול ומופלא.
האופה בתלתלים לפני חודשיים
נופי 3> אני מסמיקה פה.
הי, את לא הולכת להשתמש בתירוץ כזה, עד כמה מתוחכם ומצחיק שהוא, כדי להתחמק מתגובות מושקעות! תפסתי אותך, רמאית!

האמת שהפרק הבא די מעפן אבל אולי זה שאחריו יהיה כזה. תודה על הרעיונות. תמשיכו לפחות לתת רעיונות, אם אתן לא כותבות פרקים. פרזיטיות.

שירה - כל הפרק?!

מע"ך - פרק על מימס!!!
מוּמוּ לפני חודשיים
עאעאאע טובההההההההההההההההההההה

נתתי לך מלאאא רעיונות, פפפ.
האופה בתלתלים לפני חודשיים
וזה מושלם, את צדיקה בסדום
no fear לפני חודשיים
תפסת אותי :)
מוּמוּ לפני חודשיים
פרפר, אני מבקשת לדייק
ביני לפני חודשיים
אוי נהדר נהדר נהדר
שירה, בקצב הזה המצבה שלך תהיה בגובה קילומטר
אגב, תכלס מי שהייתי בוחרת להיות כרגע זו איימי פונד כי היי, היא גם מטיילת עם הדוקטור וגם יש לה את פריקינג רורי
(והערה אחרונה-אין יותר ביניקו אופס)
SHIRA לפני חודשיים
כן, כל הפרק ^^
וופס אני באמת צריכה לשים לב לזה, יש יותר מדי דברים שהבטחתי לשים על המצבה שלי...
(רגע ביני זה אומר שעכשיו אין לך כבוד עצמי?)
(סליחה ביי)
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 980 ביקורות ספרים
המשפחה שלי מסוגלת להיות די מפחידה, לפעמים. כולם חכמים כל כך. אח שלי למד לקרוא בגיל שלוש. אחותי מעולם לא קיבלה ציון מתחת לתשעים. שניהם כב... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
פַּפְּרִיקָה לפני 5 ימים


הוא נקרא בפשטות מכאיבה "הזדמנות אחרונה לראות", וזה בדיוק מה שהוא: מבט אחרון ביצורים על סף הכחדה. חיות שבעוד חמישים שנה, ייתכן ויהיה אפשר לרא... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
פַּפְּרִיקָה לפני שבועיים


"לדעתי ריק איבד שליטה מזמן. זה לא מונע ממני לקרוא את כל הספרים שלו, כמובן." - אני, לפני שנה ו-11 חודשים. שיניתי את דעתי. אה, שיניתי? לא ולא. לא... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
האופה בתלתלים לפני שלושה שבועות



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 1220 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני שבועיים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 4 מתוך 4 רשימות ספרים
SHIRA בת 15 מאיפשהו
SHIRA בת 15 מאיפשהו
פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן
פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן

אלוף הבלשים בלומקוויסט
אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 14 ספרים משומשים
עודכן לפני 3 חודשים




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ