סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה. קבוצה ציבורית
תקציר האירועים:
דיון בקבוצת סקרים שהתדרדר למחוזות אפלים.
משם הוחלט (אני בכוחות עצמי ובבלעדיות מעוררת חשד) שאנחנו חומר מרתק לסיטקום.
החלטתי, ולא אקיים?
אז הרי לפניכם - תשואות וחצוצרות, כולם -
התסריט המקורי והמדהים לתכנית שלחלוטין תשבור שיאי צפייה בעולם כולו.

תזכרו שאמרתי את זה. חברים, מאחורייך.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה.
הצג הכל מציג 10 מתוך 32 חברים
בת 14
הרקיע השביעי
בת 15
איפשהו בארץ לעולם-לא
בת 15
איפשהו
בת 15
שבע הממלכות
בת 14
בן 19
אורדם אולטרה
בת 15
הבית ההוא ששם
בת 17
שומקום, נודדת עם הסוס השחור שלי
בן 19
הנהר שיוצא מעדן
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 31 דיונים שעל הקיר
~RAIN~ לפני 13 שעות
פרק 17: לא סיטקום

זו היתה שעת לילה מאוחרת בחדר שתוכנן כך שהירח יראה בחלון, אם דבר כזה אכן אפשרי. החדר היה, למורת הרוח, רחוק מלהיות 'מינימליסטי'. הוא היה גדול למדיי, אך עם זאת עמוס בפרטים ובעל צורה מוזרה. על הקירות הנראים לעין היו אלפי פתקים קטנים בצבעים שונים כתובים בכתבים שונים, צפופים. פתקים הודבקו אחד על השני, מסתירים דברים שנכתבו בעבר. על התקרה, תלויים בחוטים, השתלשלו כוכבים גזורים מנייר וסימניות מאוירות של ספרים.
בפינת החדר ניצבה מיטת שלוש קומות מעץ, ובפינות האחרות מיטות ברזל מתקפלות מחוברות אל הקיר.
אם היית מסתכל מקרוב, מיטת שלוש הקומות היתה עשוייה ממילים.
על מנת לפשט את הדברים, נאמר רק שעל המיטה היו כתובות המילים "מיטת שלוש קומות".
באגף העליון של המיטה ישנו שתי נערות ראש זנב. על מצחה של אחת מהן היו משורטטות בכתב יד 'האופה בתלתלים' ועל מצחה של השניה 'פ פ ר י ק ה', (אך מתחת להן נראו עקבות של אותיות אחרות, אולי א' או ר').
באגף האמצעי, מקופלת לכדור אנכי ומחזיקה פנס כיס קטן, ישבה בפינת הקיר נערה בעלת פנים בצורת לב וקראה בספר קטן מאוייר באנגלית. פ ו ה ד ב (תרגום חופשי). על מצחה פרחו גם הן אותיות. לידה, שרועה על המיטה ותופסת את רוב רובו של המזרן, שכבה על הגב אחת בעלת שיער חום קצר ועיניים שאמרו עליהן שהן הכחולות היפות ביותר שתראו.
באגף התחתון של המיטה שכבה ילדה שללא ספק לא היתה עשויה ממילים.
מעל לראשה היתה מנורת קריאה ומדף קטן שבו נערמו ספרים בצפיפות, בנוסף למקום בו החביאה אותם, ארגז המצעים מתחת למיטה. (שבו למעשה לא היו כלל מצעים.)
על שטיחון קטן ליד האח הכבויה זה מכבר (ש ט י ח ו ן א ח) שכב מצונף חתול קטן. ליד אזניו היו משורטטות, באופן ברור להפליא, האותיות פ ו ל ו.
השלווה שררה בכל.


כשהשמיים החלו להתבהר הדלת נפתחה אט אט, בחריקה. נער ונערה נכנסו לחדר, שניהם בבגדים חורפיים אך יחפים. הנער נראה עצבני והנערה נכנסה על קצות האצבעות והתחבאה מיד מאחורי כורסא. היא היתה לבושה בשרוואל הנצחי שלה.
החתול פקח עין אחת עצלה.
הנערה שקראה בספרון הקטן הרימה את ראשה. "כריס? מה אתה עושה כאן?"
"ששששש! אף אחד לא אמור לדעת מי אני", אמר ג'ים.
"אבל אתה לא אמור להיות כאן --" היא שלשלה רגליים לקומה לעבר הקומה הראשונה במקום להשתמש בסולם "-- מגי!" היא חצי צעקה, חצי לחשה. "מגי", היא טלטלה את נערת קומה הראשונה. "-- את קראת אותו לכאן?"
"נופי", הילדה מלמלה. "אמרתי לך לא לקרוא לי ככה." היא הביטה בנכנס.
"..הוא הגיע לכאן בעצמו."
פוונסי לפני 13 שעות
אני לא חושבת שהבנתי, אבל זה מגניב
פני לפני 12 שעות
גם אני לא בטוחה שממש הבנתי אבל זה בהחלט מגניב
ביני לפני 5 שעות
זה פשוט כתוב יפה
The dark dragon לפני 18 שעות
שלום לכולם
אז
קרה ולפני כמה ימים צחקתי על הקבוצה הזאת ועל הרעיון שלה. אבל, מרפי קילל אותי כמובן, אז תוך כדי כך עלה לי לראש רעיון משל עצמי לסיטקום, אז החלטתי לזרום עם זה. אני מוכן להודות שזה בהחלט היה מהנה ביותר לכתוב את זה.
אז הרי בפנכם פרק פרי מחשבתי-

-------------
פרק 16: החזרה הגדולה

חדר לבן, ספות עם נערים ונערות שרובצים עליהן, ארונות ספרים, טלוויזיות עם אנימות בפול ווליום. נערים מתרוצצים וצוחקים, מתווכחים, צועקים, ורק קנדה(כריס. שיהיה.) יושב לו בצד וממלמל לעצמו נוסחאות פיזיקה ומדי פעם נובח חצאי משפטים על אנשים שעוברים לידו.
פתאום הדלת נפתחת ונשמעת צעקה "שלום סימניה!!! באתי לבקר!!"

שקט

כולם בוהים בדממה בבחור שעומד בפתח, כשלפתע נשמעת לחישה נדהמת מפיו של אחד הותיקים "דארקי?"
"דארקי?? הדארקי?"
"לא יכול להיות!"
"אומייגד דארקי פה!!"
"הוא חזר!!!"
כולם מתגודדים סביבו ביראת כבוד בעודו נכנס לחדר, מלא בחשיבות עצמית עד להתפקע וצועקים:
"דארקי!! ברוך השב!"
"אתה דארקי? אתה באמת דארקי ששמענו עליו כל כך הרבה?"
"אני לא מאמינה שסוף סוף זכיתי לפגוש אותך!"
דארקי מהנהן לכולם, מרוצה להחריד. כולם כאחד; ידידים ותיקים, יריבים ותיקים, אנשים שמעולם לא טרח באמת לשאול מי הם וחבורת זאטוטים חדשים שמעולם לא ראה(מצטער, ככה אני חושב עליכם), כולם מלווים אותו למקום האהוב עליו בחדר- כורסה מתכווננת עם שולחן כתיבה, מחברת משובחת, כלי כתיבה, במרחק מושלם מתנור ההסקה העתיק, זווית מושלמת לחלון ממנו רואים נופים מדהימים, וכמובן במיקום אסטרטגי ביחס לפינת הקפה והמתוקים. הוא מתיישב, חותם לכמה ילדים על מחברות הכתיבה שלהם ומודיע "נא לא להפריע לי. אני עובד על שיר חדש"
כולם נאנחים ובחוסר רצון מובהק מתרחקים וחוזרים לעיסוקיהם הפשוטים, לשירים שאף פעם לא יגיעו לרמה של השירים שלו, לאנימות או לספרים.
דארקי הנהן לעצמו בסיפוק. הוא שוב כאן. הכל נהדר. הכל...
*צלצול של שעון מעורר*
דארקי מסתובב במיטה ובוהה בעיניים טרוטות בשעון המעורר. "מה? כבר צריך לקום? היה לי חלום כל כך טוב!" הוא מנסה לומר, אבל במקום זה יוצא לו משהו שנשמע יותר כמו "המפל במפלם פררקד..."
הוא מתגלגל מהמיטה, וזוחל לאט לאט לכיור כדי לשטוף פנים. בדרכו למטבח לארוחת הבוקר שכללה בעיקר קפה הוא חשב 'אם אני רק אושיט ידיים ואלחש "מוחות... מוחות.." אני אראה כמו זומבי מושלם'.
עם הקפה בידו דארקי העיף מבט בקבוצת החופרים שבטלפון שלו, התזכורת היחידה לכך שאי פעם היה בסימניה ונזכר בחלום.
'לפעמים חלומות מתגשמים' הוא חשב בחיוך.

*כעבור עשרים דקות*
*דלת נפתחת בקול חורקני במקצת*
"שלום סימניה!!! באתי לבקר!!"

שתיקה

שתיקה

שני שיחים יבשים מתגלגלים ברוח כמו בסרטי המערב הפרוע

"ארר.. מה הולך פה?"

"הצלחתי! סוף סוף! הוכחתי את המשפט הארור הזה!"

"קנדה(לא אכפת לי שאתם קוראים לו כריס! תצטרכו להתמודד וללמוד את הכינויים המגניבים באמת לכל האנשים פה)? זה אתה?"

בחור שישב בקצה החדר הרים אליו מבט "כן זה אני. מי עוד זה יכול להיות? אף אחד אחר במקום הזה לא יכול להוכיח משפט כזה בפיזיקה חוץ ממני. אני בשנה ג של התואר, סתם שתדע"

"מה קרה? איפה כולם?"

"מי זה כולם? כולם בלימודים, אתה יודע. בתי ספר וכאלה. פחחח. כל כך צעירים, תאמין לי. אבל מה לעשות, לא כולם התחילו לעשות תואר ב.."

"אין פה אף אחד? באמת?" לפתע דארקי נזכר שרק לו יש חופש עדיין מהלימודים בישיבה.
"טוב.. אני אחכה פה בינתיים או משהו.."
דארקי גרר רגליים לכיוון המקום הקבוע שלו ו..
"מה בשם מפלצת הספגטי הגדולה והמעופפת הולך כאן?!"
במקום האהוב עליו היה עכשיו כיסא משרדי פשוט, שולחן משרדי, ו.. ו...
"למה יש מחשב במקום מחברת הכתיבה שלי?!"
מסך המחשב הביט בו בחוצפה יתרה והציג שומר מסך של "42" שמרחף לו מצד לצד.
"הו, זה מחשב נהדר" הופיעה גרייס משום מקום ואמרה "יש בו אינטרנט והכל, ואני יכולה לצפות בו בשיגאטסו ואנימות אחרות כל היום!" בנות אחרות, שהופיעו גם הן באורח פלא הנהנו בהתלהבות
"מה? אבל.. מחברת הכתיבה שלי.. איפה היא?"
"זרקנו אותה לפח. אבל אל תדאג, בטח יש לזה עותק בארכיון או משהו.."
"ופינת הקפה?! איפה פינת הקפה?!"
על זה ענתה רייבן(בייקר, אם אתם מאוד מתעקשים) "אחרי התקף טירוף בקרב חלק מאנשי סימניה עקב יותר מדי קפאין.." כולם העיפו מבט לכיוון הלוגו שעל הקיר שהכריז כעת 'סימניה- חופרים והחתולים המדהימים שלהם' "החלטנו להרחיק את פינת הקפה והמתוקים למתחם נפרד משל עצמם" רייבן הצביעה על דלת בקצה החדר עם שלט גדול עליה- "הכניסה לפולו ולחתולים שלו אסורה בהחלט"
"מה.. אבל.. אבל.."
*דנדון פעמון*
"כולם להתכונן!" נשמעה צעקה "כוהנת הפאנגירל הגדולה עומדת להיכנס!"
"מה, אתם צוחקים עלי.."
לפתע אנג׳ל נכנסה, לבושה בבגדי זהב וצעקה "גורו מפני אימת הפאנגירל, סטרייטים עלובי נפש!" *צחוק מרושע צחוק מרושע צחוק מרושע*
*צווחות של פאנגירליות אקראיות*
"אז החלטת לחזור לסימניה, אבא?"
דארקי הסתובב בהלם ופגש פנים אל פנים את מומו
"אב.. אבא? את קראת לי אבא עכשיו?"
"ברור. איך עוד אני אקרא לך? אני הבת שלך, זוכר?"
"אררר.. אני מכיר את הסצנה של 'I am your father'. מעולם לא חשבתי שאצטרך להתמודד עם סצנה הפוכה"
מומו נראתה נעלבת "איך אתה יכול לשכוח? אתה אימצת אותי! אתה גם הבטחת לי עוגה ליום ההולדת שלי, אחרי פסח. גם את זה שכחת, כמובן!"
"אוקיי. הפסקתי לעקוב לחלוטין. מה לעזאזל קורה כאן?!"
"אתה בטוח שאתה רוצה שנסביר לך?"
"נדמה לי.."
"אז מי טוב בהסברים והיסטוריה?" מומו חיפשה מישהו בקהל. "אני יודעת! פולו!"
"מישהו אמר היסטוריה?" אמר פולו בהסטריה "לא שוב! לא שוב בגרות בהיסטוריה! איך אני אשרוד את זה? לא, אני לא מוכן אני לא יודע מה לעשות עם עצמי אני צריך ללמוד איך אני אעבור את הבגרות הזאת תצילו אותי אנ.." המשפט נקטע באיבו על ידי מכה מכוונת היטב של נבוט אקראי שריחף לו הלאה משם.
דארקי מלמל לעצמו "לפחות הם עדיין אותו הדבר.."
"פולו תירגע! אנחנו צריכים שתסביר לדארקי את ההיסטוריה של *סימניה*. את מה שקרה לה מאז שהוא עזב."
"אה, זה די פשוט בעצם.." פולו כחכח בגרונו והתחיל "הכל התחיל בעקבות העזיבה המסיבית של חלק נכבד מהותיקים.."

*כעבור שעתיים וחצי*
"אז אם נקצר הכל" אמר דארקי "כשכל האנשים השפויים עזבו את סימניה.."
"שפויים?!" צרחה אנג׳ל מהצד "איך אתה מעז להשתמש במילה שכזאת?! ועוד כדי לתאר את לינה או ליאן או.."
"אוקיי, אוקיי, צודקת. אחרי שכל הלא שפויים המאגניבים עזבו סימניה פשוט התחרפנה לחלוטין?"
מומו ופולו החליפו מבטים מבולבלים
"איך זה שונה בדיוק מסימניה של התקופה שלך?"
"יש בזה משהו" אמר דארקי ובהה בהתקהלות הפאנגירליות שעדיין לא התפזרה. "אם ככה.. נשאר רק דבר אחד לעשות"
ובעודו אוחז בנבוט ביד אחת ובחופן כפיות בידו השניה הוא קפץ לעבר ההתקהלות וצרח "מוות!!!"

הסוף.
מוּמוּ לפני 18 שעות
נחמד
The dark dragon לפני 18 שעות
צפוי כל כך מומ XD
פַּפְּרִיקָה לפני 18 שעות
מקסים.
(עוד חמש שנים גם אני אקטר ככה?)
(מרושעת את, מומו XDD)
מוּמוּ לפני 17 שעות
(פפ, א', החזרתי לו על מה שהוא כתב לניץ. ב', קראתי את זה ראשונה ככה שכבר נתתי לו תגובה. וג', אני לא חושבת)
פוונסי לפני 17 שעות
משעשעה
מישהו מוחן אחת ולתמיד להסביר לי על הנבותים? אני מנסה קבר שלוש שנים להבין מה הסיפור!
The dark dragon לפני 17 שעות
מומ, את מבינה, ההבדל ביני לבינך הוא שכשאני כותב "נחמד" זאת מחמאה מדהימה(לא רק כי אני כל כך נהדר ומעל הסטנדרטים וכו אלא גם כי כזה אני)
כשאת מגיבה ככה זה פוגע :(
פַּפְּרִיקָה לפני 17 שעות
(הבנתי שאת מחזירה, לכן כתבתי)
~RAIN~ לפני 15 שעות
אעא מקסיםXD
פני לפני 14 שעות
יפהה^^
מוּמוּ לפני 13 שעות
בוא'נה דארקי, אתה יודע לתת מחמאות טובות יותר ^^ אבל טוב. סבבההה
פפ - :)
ביני לפני 5 שעות
נהדר לול
~ניצוץ בחושך~ שלשום
פרק 15: ארון הקסמים
סימניתים יושבים בסלון על הספות והשטיחים. קוראים, מנמנמים, אוכלים, רואים מחזות זמר, בוכים מפילס, פותרים משוואות, קוראים פאנפיקים, משחקים שש-בש, הכל רגוע ושליו. עד שצווחת פאנגירליות מפרה את הדממה.
"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!" היוש נכנסת בריצה לחדר, שערה סתור ועיניה גדולות מהרגיל.
"חבר'ה אתם לא מאמינים מה גיליתי במרתף שלנו!!!" היא צועקת.
"יש לנו מרתף??" משתוממת נופי.
"מסתבר שכן" עונה פפר "נו היוש, מה מצאת?"
"נכון הארון הגדול הישן? זה ששירה וביני החביאו בו את הגופה שבוע שעבר?"
"ש..מה?!" צווחת מומו.
"אהמממ...." שירה וביני מחליפות מבטים "יש דברים שכדאי לא לדבר עליהם..."
"בקיצור, בדיוק גמרתי לקרוא את הפאנפיק שלי על נרניה" (פולטת יבבה) "ונכנסתי לארון (הגופה אגב כבר לא שם) בשביל לבכות קצת בחושך, זה עוזר לפעמים,"
"האם את רומזת שהרגע," שואלת ניצוץ ".....יצאת מהארון? אייייי שמישהו יתן לי כיף על זה, אני חייבת כיף!"
מע"ך נותנת לה כיף.
"נו תקשיבו! בכל מקרה, חשבתי בדיוק על כמה שאני רוצה להיות בנרניה וכמה נפלא שם יהיה לי, וכשבאתי להישען על גב הארון נפלתי ל...שלג!! הגעתי לנרניה חברים!!"
"לא יכול להיות!" מלמולים וקולות השתאות ברקע.
"כן כן, בזמן שאתם נמנמתם כאן אני הספקתי לפגוש את לוסי, להיות מוכתרת למלכת נרניה, לרכב על סוסים ולנצח בשני קרבות, להגיע לגיל 17 ולנשק את אדמונד על הלחי" היא מסיימת בפרצוף מרוצה.
"פשש..." קולות התפעלות נשמעים.
"מה גרם לך לחזור?" שואלת שירה.
"לוסי התבגרה" אומרת היוש באומללות.
"אוי נוראי, נוראי..."
"בכל מקרה, אני חייבת שכולכם תבואו איתי למטה!! קדימה, אתם חייבים לראות את זה!!" קוראת היוש בהתלהבות ומקימה את כולם בכוח.
כולם מצטופפים במרתף הקטן סביב ארון רעוע מלא בקורי עכביש.
"טוב, מי רוצה להיות ראשון?"
"אני רוצה!" נדחפת בייקר.
בייקר נכנסת לארון ומשאירה את הדלת פתוחה מאחוריה. כולם מחכים בקוצר רוח.
"נו, הגעת??" קוראת היוש.
"כן, אבל זה לא שלג, זה דומה יותר ל...מה זה, פרווה? ו....אוומייגד!!!" צרחה נשמעת מעברו השני של הארון.
"מה זה? מה יש שם??" כולם קוראים.
"פגשת את אסלן??" קוראת היוש.
"יש פה המון, המון, המון, חתולים."
"נכון שזה מדהי....מה?" משתוממת היוש.
"בייקר אני בדרך אלייך" אומר פולו.
"גם אני רוצה!" "גם אני!!" כעשרים סימניתים (אם לא יותר) נדחסים לארון ביחד ("איי זו הרגל שלי!" "אני לא מצליחה לצאת!!" "אוויררר") כשלבסוף כולם נפלטים החוצה, נופלים אחד על השני, מוצאים את בייקר מכוסה כולה בחתולים מגרגרים, כשמסביב יש רק עוד, ועוד, ועוד חתולים.
"זו לא נרניה" משתוממת היוש, בזמן שכולם צווחים, מלטפים, וחלקם מתעטשים בצד.
לבסוף כולם חוזרים לארון (לא לפני שכמה מאמצים לעצמם חתול או שניים) וחוזרים למרתף הישן.
"אוקי, מה זה היה?" שואל כריס.
"אני לא יודעת, חשבתי שזה מוביל לנרניה" מייבבת היוש.
"בייקר, על מה חשבת כשנכנסת לארון?" שואלת נוף.
"דרכתי על סוודר פרוותי והוא הזכיר לי את החתולה שלי" היא עונה ומחזיקה חתולה ג'ינג'ית בזרועותיה.
"זהו זה!" אומרת סנואו וכמעט מפילה מהתלהבות את החתולה הלבנה הצמרירית מידיה "היוש חשבה על נרניה, בייקר חשבה על חתולים, הארון הזה מוביל אותנו לאן שאנחנו הכי היינו רוצים להגיע!! זוזו!" היא נדחפת במהירות בין כולם לפני שמישהו יעשה צעד לפניה. כולם נכנסים אחריה ומגיעים להוגוורטס.
"וואווווו..." כולם מתפעלים ומתלהבים, הולכים לעשות קצת שטויות וחוזרים למרתף.
"אוקי, עכשיו אני!!" אומרת מומו.
כולם נכנסים אחריה ומגיעים לירושלים.
"בפעם האלף מומו, אנחנו לא באים למפגש ירושליים!" מתעצבנת עליה ניצוץ.
"אתם תבואו, גם אם אני אצטרך להביא אותכם בכוח!" אומרת בתוכחה, וכשכולם זוחלים בחזרה גרייס ממלמלת לה "לפחות ניסית..."
באותו ערב הסימנייתים הספיקו לבקר בחמש מדינות שונות, שני מחזות זמר, בסנטר, מאורת שועלים גדולה, מחנה החצויים, סדרת אנימה שבה כולם הפכו גם כן לדמויות מצוירות (את המראה הזה לא ישכחו בחיים), אזור בין גלקטי מלא במספרים מעופפים, משוואות, אינטגרלים, ועוד כל מיני דברים שמחברת הסיטקום לא מבינה בהם אז יסלחו לה על זה, לירח (שם פפר צעקה "היי, אז סימניה צדקה שעד גיל 21 איע לירח!"), לבית הממתקים של עמי ותמי, לשביל החלב (ליטרלי- זה מה שקורה כשנותנים לחתול להוביל), לשירותים (למישהו היה ממש דחוף באותו רגע), לאנגליה של המאה ה19, לישראל בשנת 2080, ולבסוף, כשגרייס הובילה, אל תוך סיפרייה אינסופית באורכה, רוחבה, וגובהה, בה הסימנייתים נשארו לנצח ולא חזרו משם מעולם.
הסוף.
~ניצוץ בחושך~ שלשום
(תודה לבייקר ומומו שהביאוני עד הלום לכתוב סיטקום וכו' וכו')
(דרך אגב כתבתי את זה ממש הרגע אז סליחה אם יש לי טעויות וכאלה)
The dark dragon שלשום
נחמד
פוונסי שלשום
אדיר.אדיר. אדיר.
כולם ליסגוד לניצוץ!
זה אדיר!
SHIRA שלשום
נהדר
פוונסי שלשום
כולם נכנסים אחריה ומגיעים לירושלים.
אני מתה
מוּמוּ שלשום
חנקת אותי עם הקטע שלי XD
דארקי, אתה זבל :)
פני שלשום
ממש מגניב!
פַּפְּרִיקָה אתמול
אדירה XD
"לנשק את אדמונד על הלחי"? מה זאת הפוריטניות הזאת?!
יהיה מפגש ירושלים על אפכם ועל חמתכם, אנשים
(למישהו היה ממש דחוף באותו רגע) XDDD
והסוף מושלםםם
האופה בתלתלים אתמול
אוי זה פשוט מושלם!!! אני צוחקת פה בקולי קולות
(השירותים. הרגת אותי)
ואני מאוד אוהבת את העולם הזה. מאוד מאוד מאוד מאוד
no fear אתמול
זה מושלם אני מתתי XD
(סימניה צדקה שעד גיל 21 אגיע לירח XD אינטגרלים XD למישהו היה ממש דחוף אותו רגע XD)
פַּפְּרִיקָה אתמול
בייק, אני חשבתי שזה העולם של יום סמק הגדול. ושלכל החתולים קוראים פיג
ביני אתמול
אומייגאד ניץ אני צריכה יותר פרקים שלך אני צוחקת בקול זה נהדר יש פה כל כך הרבה קטעים אייקוניים א מ ג
~RAIN~ לפני 15 שעות
ניצוץ זה מדהיםם
האופה בתלתלים לפני שלושה שבועות
פרק 14: סקר!
(תודה למומו ונופי. בעצם למה לא כתבתן בעצמכן? חצופות. גרר. הכל אני עושה בבית הזה)

בייקר יושבת באמצע הסלון. מכריזה: רבותי! הריני להודיע שכל אחד צריך להחליט מהי מטרתו בחיים. ליתר דיוק, מה הוא רוצה להיות. ליתר דיוק, איך אכתוב אותו.
(כולם: תכתבי אותנו? בייקר: מה? כולם: מה? כולם שוכחים שמישהו כותב מישהו והבית חוזר לסדרו לאחר הברקת אמת שהתפוגגה. עצוב, עצוב מאוד.)
ישעיהו: אני רוצה להיות נביא זעם.
כולם: מאוחר מדי, חביבנו. רגע... מה עושה כאן ישעיהו?
ישעיהו: אוף. (מתפוגג. כולם ממצמצים בבלבול)
נופי: אני רוצה להיות ג'יין פנדרוויק.
בייקר: אז אני סקיי! אז אני סקיי! אז אני סקיי! אז אני סקיי! אז אני -
נופי: תהיי סקיי.
בייקר: יש! (מתחילה להחליק שיער בהתרגשות)
שירה: אני אהיה פיל.
ביני: אני פיל!
שירה: טוב, תהיי פיל. אז אני דן.
שתיהן: וביחד אנחנו... פאן!
סנואו: שיפ שיפ שיפ שיפ
שירה: ביניקו! (מוחה דמעה)
סנואו: אני רוצה להיות גנזי.
כריס: אני דגלס אדאמס.
כוכבים: אני הסלמון.
(מחליפים כיפים)
פפר: אני ביאליק!
מומו: אני פרפר.
פרס: אני אני.
(כולם מרכינים את ראשם בבושה ונזכרים שהם לא מגניבים מספיק כדי להיות הם עצמם.)
ניצ: אני שוקו.
פפר: אז אני קניבלית.
קאט: אני מבריזנית. (אין לי כבר טיפת כבוד עצמי או בושה כפי שניתן לראות)
הארי פוטר: אני מתפטר.

----

גנזי: אני לא מבין איפה רוחות הרפאים ששייכות לי.
קאט: איתי. עושות מסיבה בירושלים. הכניסה לפורשים בלבד.
ביאליק: פורשים? פרושים? היאך לא תבושו, מעכירי ישראל! משסעי השפה ומבטאיה לגזרים - (סליחה, ביאליק. זה לא מגיע לך.)
פרפר: טרה-לה-לה.
הארי פוטר: ואם אני אשמע עוד מישהו אחד מדבר על הצלקת שלי, אני אחטיף לו מכות כאלו שהוא לא יידע -
ג'יין פנדרוויק: או. מיי. גוד. זה הארי פוטר!
סקיי: באמת? אני צריכה להראות לג'פרי.
ג'יין (לבבות בעיניים): והוא רוכב על סקייטבורד.
הארי: אני אתאבד וכולכם תצטערו!
סלמון הספק: אני בספק.
דגלס אדאמס מת מצחוק.
דן: ממים. היא לא ידעה מה זה ממים. (יושב בשוק בפינה)
פיל: פרפר! וסלמון! בואו נשחק פרפר נגד סלמון!
גנזי: אפשר לאכול את הסלמון?
פיל: לא! רצח! קח פופקורן.
גנזי: תודה.
דן: שיפ!
הארי: אמרתם שיפ? אם עוד מישהו יעז לשפף אותי עם עלוב הנפש, מוג הלב, רכרוך הרכרוכים הזה, מאלפוי, אני נשבע שאקח את הסקייטבורד שאין לי ואגזור לו את הצורה והוא יצטער על היום שבו העז ל -
ג'יין (הלבבות גדלים): אני אוהבת.
סקיי נותנת לה סטירה.
פַּפְּרִיקָה לפני שלושה שבועות
אומייגד XDDDD
זה חד משמעית הפרק האהוב עלי. הוא מושלם.
________________________
פינת הפסיכולוג: כל זה נכתב רק כי בייקר רצתה לתת סטירה לנופי.
האופה בתלתלים לפני שלושה שבועות
ביליב מי שאני לא מתוחכמת מספיק אפילו כדי לזכור מי זה מי
SHIRA לפני שלושה שבועות
כשאני אמות,
אני רוצה שזה ייחרט על המצבה שלי.
תודה.
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שלושה שבועות
מ י מ ס
no fear לפני שלושה שבועות
אין לי איך להגיב לזה. אני חוששת שמד הגאונות שלך רשמית עבר את הקו המותר. מעתה והלאה את גאונה ומצחיקה מדי מכדי שאוכל להגיב לשום דבר שאת כותבת בשום דרך מלבד "לול".

הבית השני XDDDD מתתי. אוו מיי גאד.
ציטוטים נבחרים:
"סלמון הספק: אני בספק."
"קאט: אני מבריזנית. (אין לי כבר טיפת כבוד עצמי או בושה כפי שניתן לראות)"
"הכל אני עושה בבית הזה" (את באמת כן)
"דן: שיפ!"

פרק הבא - הרפתקאות במוחה של בייקר. הכינו את עצמכם, זה מקום גדול ומופלא.
האופה בתלתלים לפני שלושה שבועות
נופי 3> אני מסמיקה פה.
הי, את לא הולכת להשתמש בתירוץ כזה, עד כמה מתוחכם ומצחיק שהוא, כדי להתחמק מתגובות מושקעות! תפסתי אותך, רמאית!

האמת שהפרק הבא די מעפן אבל אולי זה שאחריו יהיה כזה. תודה על הרעיונות. תמשיכו לפחות לתת רעיונות, אם אתן לא כותבות פרקים. פרזיטיות.

שירה - כל הפרק?!

מע"ך - פרק על מימס!!!
מוּמוּ לפני שלושה שבועות
עאעאאע טובההההההההההההההההההההה

נתתי לך מלאאא רעיונות, פפפ.
האופה בתלתלים לפני שלושה שבועות
וזה מושלם, את צדיקה בסדום
no fear לפני שלושה שבועות
תפסת אותי :)
מוּמוּ לפני שלושה שבועות
פרפר, אני מבקשת לדייק
ביני לפני שלושה שבועות
אוי נהדר נהדר נהדר
שירה, בקצב הזה המצבה שלך תהיה בגובה קילומטר
אגב, תכלס מי שהייתי בוחרת להיות כרגע זו איימי פונד כי היי, היא גם מטיילת עם הדוקטור וגם יש לה את פריקינג רורי
(והערה אחרונה-אין יותר ביניקו אופס)
SHIRA לפני שלושה שבועות
כן, כל הפרק ^^
וופס אני באמת צריכה לשים לב לזה, יש יותר מדי דברים שהבטחתי לשים על המצבה שלי...
(רגע ביני זה אומר שעכשיו אין לך כבוד עצמי?)
(סליחה ביי)
האופה בתלתלים לפני חודשיים
הפרק מהמפגש!

יום אחד כולם החליטו שהם רוצים למות בתל אביב.
איך נעשה את זה? שאל כריס.
נלך לירקון! אמרה סטינג. יהיה שם מים מסריחים ונוכל לריב על הצל! יהיה מקסים!
יופי, אמרה ניצוץ. יש שם עצים. אני אוהבת לחבק עצים.

כולם הלכו.

סנטר! צעקה סנואי. סנטר!
ניצוץ תפסה אותה וקשרה אותה לעץ ואז טיפסה מעליה. כריס הצטרף וזרק עליה נעליים כי זה כיף.
מע"ך נעמדה וצעקה אלכסנדר המילטון! בייקר ביני והיוש שרו בהתלהבות.
טוג הסתגל עליהם ומלמל שהוא לא מסוגל להסתובב עם משוגעים כאלה. והלך.
בייקר התחילה לצייר וויסקרס לעוברי אורח.
מומו צילמה אותה מציירת וויסקרס.

בואו נעשה משהו! קראה פפר.
נשחק פים פם פום, אמרה ביני. אני פם ואת פום.
אני פם! אני פם! קראה לוליפופ.
אבל אני רציתי! קראה ביני.
ביני רצחה את לוליפופ וזרקה אותה לירקון.
פולו סינן אתם משוגעים בשאט נפש והלך.
סנואו רצה אחריו ובכתה אבל אני צריכה אותך! איך אגיע לסנטר??
סטינגריי הרגה את כולם וזרקה אותם לירקון. שטפה ידיים והלכה הביתה כשהיא מסננת "סוף סוף. נמאס לי שמזהמים לי את האוויר."

מע"ך וסטינג, מרוצות? עכשיו תכתבו קצת פרקים. וביני! גם את!
פַּפְּרִיקָה לפני חודשיים
אוקיי, זה משעשע גם בלי הצחוק הפראי שלנו ברקע.
פוונסי לפני חודשיים
ווהו! זה טוב!
מלתפת הוביטים שכמותך
~ניצוץ בחושך~ לפני חודשיים
היוש בלי קללות בבקשה.
(לדמיין אותך מקריאה את זה כמו במפגש אפילו הופך את זה ליותר מצחיקXD)
SHIRA לפני חודשיים
הוי, כמה מדויק XD
no fear לפני חודשיים
פחח XD
פני לפני חודש
ממש יפה! אבל לא הבנתי מה זה סיטקום בדיוק, מישהו יכול להסביר לי?
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
סיטקום
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
(קישור בHTML! אני מופתעת מעצמי)
פני לפני ארבעה שבועות
תודה
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני ארבעה שבועות
המממממ אני אכתוב פר מתישהו כשאטרח להתחבר
מוּמוּ לפני ארבעה שבועות
אהמ נגיד עכשיו? זה אחלה זמן
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 939 ביקורות ספרים
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
פַּפְּרִיקָה לפני 6 ימים


אני קוראת ספר בעיקר בשביל הדמויות. לא ממש משנה לי אם העלילה ישנונית, לא אמינה או לא קיימת, ולא אכפת לי אם התיאורים פרטניים מדי או דלים או מש... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
פַּפְּרִיקָה לפני ארבעה שבועות


לשרוד חג שלם פלוס שבת שלמה - ארבעה ימים ושלושה לילות - רק עם המשפחה זה לא קל בכלל, בטח לא כשיש לך שישה אחים קטנים. אז הזמנו כמעט לכל ארוחה אור... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
מוּמוּ לפני ארבעה שבועות



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 1201 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 4 ימים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 4 מתוך 4 רשימות ספרים
SHIRA בת 15 מאיפשהו
פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן
SHIRA בת 15 מאיפשהו
פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן

אלוף הבלשים בלומקוויסט
אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 14 ספרים משומשים
עודכן לפני חודשיים




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ