ביקורות ספרים על הספר השלישי - ספריה לעם #701
|
דיסטופיות עתידניות על מדינת ישראל הן מצרך דיי נדיר. היצירה המוכרת ביותר אולי היא "הדרך לעין חרוד" של עמוס קינן, יחד עם יצירות מוכרות פחות כמו "פונדקו של ירמיהו" או "מנדט" (שנכתב לא כדיסטופיה עתידנית אלא דווקא כזו המשלבת היסטוריה אלטרנטיבית).
כיאה לדיסטופיה (ולאו דווקא ישראלית), הספר מתאר את ישראל כמדינה נחשלת, הנשלטת על ידי חונטה צבאית. כיאה לישראל - החונטה הזו היא בעלת מאפיינים דתיים-משיחיים. אביו של גיבור הסיפור הוא יהועז - גיבור מלחמה שלאחר השמדתן של ערי החוף הישראליות באמצעות פצצות אטום הקים בירושלים את ממלכת יהודה. הוא לוקח את תפקיד הכהן הגדול וה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בראשית היה האיוד. ערי החוף הושמדו בידי העמלקים, והעם לא ידע את נפשו. אבל לוחם אמיץ אחד הצליח לאגד סביבו את שברי העם ולחשל אותם סביבו לאגרוף ברזל. העם המיט נקמה איומה על העמלקים והניס אותם מן הארץ, תוך שמנהיגו יוצק בו אידיאולוגיה חדשה, ניאו פאשיזם יהודי משובח שכהנא בעצמו לא היה מתבייש בו.
בכללי מדובר על ספר טוב ומלא בפירוט אמין של עבודת הקרבנות וכל מה שסובב סביבם. ההתמקדות בתחום הזה ועזיבת תחומים אחרים בממלכה (כלכלה, מדעים, מבנה שלטוני מדויק) לרמזים בלבד או לתיאורים כלליים במשפטים קצרים היא מוצלחת בעיני, כי היא נעשית בטעם טוב ונובעת מחוסר העניין הטבע... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
שם הספר ועיצוב עטיפת הספר מעידים על תוכנו, על כינון בית המקדש היהודי השלישי במציאות עכשוית מדומיינת, על הקמת בית מקדש לתפארת אלוהי ישראל במקביל לתקומת ממלכה ריבונית השולטת לפחות בירושלים, כמובן ממלכה שתשתיתה קיום מצוות התורה והקרבת קורבנות בבית המקדש. הספר אינו מיועד לצמחונים ואוהבי חיות, תיאור עבודת הקודש בבית המקדש מתואר בפירוט גרפי רב , החל ממטרת ההקרבה, סדר הקורבנות היומי וכלה בסדר הקרבת הקורבנות ביום הכיפורים, ניכר שהסופר למד את הנושא והשתדל להישאר צמוד למקורות.
תחיית ירושלים הדתייה ושומרת המצוות מוצגת כהנגדה לחיים בתל אביב במציאות עכשוי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, וקנה את מקומו כאחד האהובים עליי בספרי הסיפורת בעברית אם לא המוביל שבהם.
קראתי אותו איי שם בשנת 2015 ממש כשיצא, קראתי אותו בנשימה עצורה בתוך פחות מ-24 שעות, ספר יחסית קטן אבל כמות לא מעידה על האיכות הגבוהה.
כאדם מסורתי נעתקה נשמתי לשפה העשירה הכתובה בגוף ראשון כעדות ומאוד אמינה וכתובה בתיחכום המעיד על הבנת הסופר את העולם הדתי.
תוך כדי קריאה יכולתי ללא מאמץ לדמיין ולהרגיש את חיות העלילה ולראות אותה מבעד לעיני הדמות, התיאורים המרתקים כמו גם מסמרי שיער.
מצד אחד הספר מתאר משהו כביכול הוא אידיאל של אדם המחובר למסורת ישראל- בניין בית המקדש והגש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי עכשיו את הספר בפעם השניה.
ונבהלתי. לפני כשלש שנים חשבתי שהוא דימיוני ומופרע. תלוש מהמציאות וש"זה לא יכול להיות אצלנו".
עכשיו אני כבר לא בטוח. פתאום הכח נראה סביר והגיוני. מציאות "מעבר לפינה".
וברוח זו הספר הוא קשה מאד, ונראה כתיאור מציאותי וסביר בהחלט. לא היום. אולי מחר... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצמרר בשל האקטואליות שלו. כאילו חוזה את העתיד הקרוב במדינה שלנו. ההדתה שמשתלטת לה על החיים היומיומיים בספר היא בקרוב אצלנו, במציאות. ספר מומלץ
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק, מהודק, עם חזון משיחי שרלוונטי לימינו אנו. מומלץ בחום, בעיקר למי שגם מתעניין בפוליטיקה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יומנו של יונתן, נסיך נכה ופגוע, מצמרר ומעלה שאלות קשות על החיים שלנו כאן ועכשיו. הדרך שבה ארגן שריד את החומרים שואבת את הקורא לתוך המציאות המסוייטת והמחרידה - ואי אפשר להניח את הספר לרגע. הקורא יודע מלכתחילה את הסוף הרע ובכל זאת כמעט מתפלל לאלוהים שיקרה נס. השיבוץ של הפסוקים המקראיים מדוייק ומעציב. קראתי את הספר במקביל לקריאה חוזרת בספרו של עמוס קינן "הדרך לעין חרוד" שמתאר סוף נוראי אחר , טוב אז נראה שהצבא ישתלט על הוויה הישראלית - עברו 31 שנים והאצטלה השתנתה - אבל הסוף הוא אותו סוף. מעניין האם משרד החינוך או משרד התרבות יפסלו את המשך פרסומו של הספר מסי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
????????????????????????
אין ספק, שרשרת סימני השאלה שפתחו את הביקורת שלי, מתארים בצורה הכי טובה שאפשר את המציאות הישראלית בימים אלה: מציאות חסרת יציבות שבה שום דבר לא יכול להיות ידוע, והכל - אבל הכל - יכול לקרות.
פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בנו של, כתב את ספרו הרביעי, המכונה השלישי, ע"ש בית המקדש השלישי. לאחר שהובהרו דברים אלה, יוכהו הבאים.
הספר הזה הוא ספר מוזר, ספר הכתוב היטב ומכיל שומכלום. הסיפור קלוש, סתמי, חסר עוקץ ונגמר בקול ענות חלושה.
יהועז הוא מלך ישראל שעלה לכס המלוכה לאחר השמדת/איוד ערי החוף ע"י העמלקים. תרבות תל אביב הושמדה כולה, יהועז האסטרונום לקח פיקוד כלוחם עז נפש, הכתיר עצמו למלך, אסף סביבו צבא עז נפש, שם כיפות על ראשי חייליו, החזיר את העם לאדמתו, זו הפוריה, והמוציא מכל טוב הארץ. זמן מה עבד הכל היטב, הארץ שגשגה, בית מקדש ענק ומופלא קם והיה. כל יום הוקרב קורבן לשכינה ששכנה מאחור... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישי שריד כותב בשפה עשירה המחקה את צורת הכתיבה התנכית את קורות בית המקדש השלישי שיוקם בעתיד לאחר שנכחדות ערי החוף (תל אביב וחיפה) והציבור הופך להיות דתי לאומי, והחילונים הופכים לבוגדים.
העלילה אמנם עתידנית אבל היא מהווה נבואת זעם למה שעלול לקרות לנו אם הלאומנות הדתית הקיצונית שהולכת וגואה בנו. ספר חובה בימינו. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בגיל הטפש-עשרה, נפשי היתה מועדת לפורענות.
למדתי בכתה מופרעת שאת רובה היו צריכים לשלוח להסתכלות. הייתי חלשה במתמטיקה, במכות ובראיה, קראתי טונות של ספרים, לאו דווקא כי נהניתי מהם ורציתי לרכוש ידע אלא כדי לברוח לעולמות אחרים ובעיקר כדי למצוא מקום מפלט בספרייה שם נמנעו מלהטרידני.
יצא לי כמה פעמים לחשוב על דרכים שונות לסיים את חיי חסרי התוחלת: לקפוץ מהקומה הרביעית בבית הוריי, נראתה לי אפשרות כאובה למדי, בפרט משום שידעתי כי ייתכן ורק אפצע. הרחבה היתה מחופה דשא במקום בטון, ריאה ירוקה בצפון תל אביב אז וויתרתי על הרעיון.
אקדח או רובה היו מחוץ לתחום ולקפוץ ל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זהו. החלטתי סופית עם עצמי והענקתי לספר ארבעה כוכביא. התלבטתי ביני לביני, בין שלושה לארבעה כוכבים והעליתי לעצמי טיעונים לכאן ולכאן.
מה שהכריע את הכף הוא המחשבה שהספר לא הרפה ממחשבותיי מרגע שהתחלטתי לקרוא ועד יממה לאחר שסיימתי. זאת לא רק השפה הכמעט תנכית התקנית ששריד שולט בה.זאת לא העלילה המתומצתת והמרתקת שגרמה לי לעוט על הספר ותוך יומיים לסיים אותו.
זה לא יחוס האבות המפורסם של הסופר שסקרן אותי לבדוק "הכצעקתה- האם כשרון כתיבה וביטוי הוא גנטי.
זה האגרוף שקיבלתי לפנים כשהפנמתי את הרעיון והאפשרות שהעלילה תקרום עור וגידים ותהפוך לחלק ממציאותנו עכשו ב... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המדריך לכתיבת רומן דיסטופי:
1. הסיפור יתרחש בעבר, בעתיד או במציאות חלופית
2. יש שליט יחיד שמעודד פולחן אישיות
3. יש משטרה חשאית שלא מעניין אותה כלום מלבד לחשוף כמה שיותר אנשים כבוגדים
4. לשלטון יש מוסר כפול, הם מציגים את עצמם כפועלים לטובת העם, אך נהנים מהטבות מופלגות
השלישי - בית המקדש השלישי, מזכיר קצת את מלכים ג'. גם פה יש איזשהי וריאציה של סיפורי התנך. אך בניגוד לספר (המצוין) ההוא, כאן מדובר בסיפור תנכי בתקופה בת זמנינו. וככזה,יש בו אמצעים טכנולגיים, לא משתמשים בהם הרבה, ויש שפה תנכית, וגם בה לא משתמשים הרבה.
המספר הוא יהונתן הוא בנו של יהועז - שהמליך ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו בנשימה עצורה , כתוב נפלא,מעורר מחשבה, מטריד ומרתק, אני ממליצה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
דיסטופיות אפלות הן ז'אנר פופולרי למדי בשנים האחרונות בספרות ובקולנוע; אך בעוד שבעולם הרחב סוף העולם מגיע בשל שואה טכנולוגית או קטסטרופה אקולוגית ("הדרך" לקורמק מקארתי, טרילוגיית "אדם האחרון" למרגרט אטווד), ישי שריד זורק אותנו אחורה, לאפוקליפסה תנ"כית לוהטת בסגנון סדום ועמורה. בסוף העולם שלו, או לפחות בסופה של מדינת ישראל, מככבים עמלקים, צבאותיו של ה' צבאות, כוהני המקדש השלישי ובן צעיר אחד של משפחת המלוכה שמספר לנו את כל הסיפור לאחר שהוא נגמר. באסון, כמובן.
הספר הוא למעשה זיכרונותיו מבית הכלא של יהונתן בן יהועז, כהן בבית המקדש השלישי ובנו הצעיר של המל... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפתוח בבוקר עיתון ולקרוא חדשות ואז לצלול לתוך הספר הזה...ואז... למות מפחד!!
כי הספר הזה לגמרי דמיוני ובחלקים מסוימים אף הזוי . ומצד שני- נדמה שאנחנו כפסע מהמתואר בו.
ישי שריד לוקח אותנו כמה שנים קדימה (ולא הרבה מדי) ליום שכולנו חוששים ממנו- ליום שזורקים עלינו פצצה גרעינית (אח, כמה צדקת ביבי)
ערי החוף נמחקות- מתל אביב ועד חיפה. ממשלת ישראל משותקת.
בכאוס שנוצר קמים עלינו "העמלקים" שסביבנו- לסיים את מה שהפצצה התחילה.
מי שמושיע את העם המדמם הם אחינו מעבר לקו הירוק, חדורי האידיאולוגיה ואמיצי הלב.
נערי הגבעות הללו מסלקים את העמלקים ומקימים על חורבות מדינת ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השלישי ישי שריד
לאחר מחשבה שנייה.
כשהתחלתי בקריאת הספר, נערמו בתודעתי צפיות רבות וגדולות לגבי הצפוי לי בהמשכו, צפיותיי לא נענו, אולם הן לא נענו לא בזכות אירועים ונקודות מבט שהיו בספר, אלא בעקבות משהו שנעדר ממנו.
למרות תחושת הביקורת שלי בהיעדר עניינים שחשבתי שיהיה מן הראוי שהספר יטפל בהם, אני חייב לציין שישי שריד לקח נושא מונומנטלי בתרבות היהודית ומקורח גודל היריעה, הוא היה חייב לבצע בחירה קשה למדי, לגבי מסגרת הסיפור, לכן אתן את הכבוד הראוי לבחירותיו, רק אומר שממדי הספר יכול היה להיות כפול מגודלו הנוכחי.
השלישי הוא ספר חשוב שכדאי לקרוא אותו. אני ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשמפסידים פוליטית ולא בכבוד היצר המשחית מתעורר, זה גם לדעתי הסיבה שאנשים כאלה מעורבים בארגונים שהם נגד הממסד. ככה, על ידי ספרים וסיפורים כאלה ודמיונות שווא הם משקיטים את מצפונם, אנחנו משחיתים את מה שיושחת גם ככה, הם מדמיינים לעצמם, הוזים בהקיץ ואז כותבים ספר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה הוא כל כולו תרומה עברית מכובדת של ישי שריד למדף הדיסטופיוֹת שבספרייתי בפרט ובספריית העולם בכלל. "השלישי" של שריד פורס בפנינו את פני העתיד המפלצתי בדמותה של ממלכת בני-האדם בתחפושת של "ממלכת אלוהים", ממלכה הקמה לתחייה כמומיה מצרית מאובקת מתוך חורבנו של החופש ע"י "ממלכת אלוהים" אחרת.
מדובר בפיסה ספרותית קולחת ולעיתים אף נוגעת ללב אשר מאפשרת הצצה אל תיאוקרטיה במרחב הארץ ישראלי, תיאוקרטיה שבה הטקסים והריטואלים האנושיים-טוטליטריים נחשפים במלוא עוזם, אך הפעם הם מגיעים בליווי טקסים פולחניים קדמונים – ובראשם: הקרבת הקורבנות בבית המקדש, או יותר נכ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|