ביקורות ספרים על הספר התופת
|
אני אוהבת לקרוא ספרים שמעשירים אותי, שגורמים לי לחשוב. אני אוהבת לקרוא ספרים ששולחים אותי לברר ולחקור על נושאים שמוזכרים בהם. אני אוהבת תעלומות ומתח. ואחרי שאמרתי את כל זה, מה אני לא אוהבת... לא אוהבת הרצאות מייגעות, הארכות יתר על המידה ... אם הייתי רוצה קורס בהיסטוריה הייתי נרשמת לאחד כזה. במשפט וחצי, שוב הפרופ' הלא מפוזר מצליח לפתור תעלומה שמאיימת על העולם, כמובן בסיוע עלמת חן שאוטוטו מתאהבת בו. נחמד אם יש לכם זמו מיותר... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר מותח מאד עם הרבה עלילות ותפניות והתייחסות ליצירות אומנות קלאסיות בתחומים של אדריכלות, ספרות ועוד.מבחינה זאת הוא מאד מעשיר, וגם גורם לי לרצות חזור לחלק מהמקומות האלה שכבר הייתי בהם עם התבוננות אחרת. מעבר לזה לקראת סוף הספר כבר יש כל כך הרבה תפניות שהסיפור הופך להיות לא אמין ומעייף מאד. אתמול ראיתי את הסרט שנעשה בעקבות הספר ודווקא הסרט יותר טוב מהסרט. השינויים הקלים שנעשו בו הופכים אותו להרבה יותר אמין. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
מרתק.
מלא מתח ודרמה.
לפעמים כשאני פוגשת תיאוריות קונספירציה על הקורונה
או תיאוריות של מתנגדי חיסונים
מרגיש לי שהם לקחו מהספר הזה השראה.
אין ספק שיש הקשרים בלתי ניתנים להפרכה בין שני הסיפורים
על איזה זן חזק ומסתורי של חיידק או מה שלא הייה שתוקף את העולם
על התוצאות שלו.
קצת אכזב אותי לגלות מיהרודפים אחרי רוברט לנגדון. זה מותיר בעלילה חורים בחוסר הסבר איך לנגדון לא הבין וגילה זאת קודם.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רוברט לנגדון ממשיך לפענח תעלומות שסמלים נכללים בהם. הפעם הוא יוצא למסע בפירנצה,וונציה. כמו תמיד נמצאת איתו במרוץ המטורף בחורה צעירה,סיינה. הוא מוצא את עצמו בבית חולים בפירנצה לאחר שנורה. כשהוא מתעורר הוא אינו יודע כיצד הגיע בכלל לשם כי אבד לו הזכרון. הוא מנסה לברוח מהמתנקשת שממשיכה לרדוף אחריו ולהרוג אותו גם בבית חולים.
הפעם הוא מפענח תעלומה שמתכתבת עם היצירה של דנטה הקומדיה האלוהית ,התופת ועם "מפת התופת",הציור המפורסם של בוטיצילי.
מי שעוקב אחריהם ודולק בעקבותיהם הם אנשים מארגון הבריאות העולמי וגם מיליארדר בשם זובריסט שיש לו תיאוריות קיצוניות ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
טכניקת הכתיבה של דן בראון מאד מוצלחת לדעתי.
יש כאן כתב חידה במרכז ,
ומסביבו אלפי רמזים המפוענחים על ידי גיבורי הסיפור.
התנועה של העלילה היא בתצורת חילזון ההולך ומתכנס אל הפתרון.
קראתי את כל הספרים שתורגמו לעברית של דן בראון.
להערכתי מי שהיה פיזית באטליה/ונציה/טורקיה יאהב מאד את הספר.
המעטפת היא מותחן עשיר בפרטים אמיתיים גם מבחינה היסטורית וגם ואמנותית.
ממליץ מאד.
מעל 500 עמודים שכדאי להשקיע בהם זמן.
חג פסח שמח לקוראי סימניה!
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
שני צדדים למטבע- מצד אחד זהו דן בראון קלאסי. מצד שני, הוא עוסק בנושא מרתק, ומצליח להפתיע אפילו קורא וותיק.
אז אמרתי, דן בראון הוא דן בראון. צופן דה וינצ׳י, מלאכים ושדים, הסמל האבוד, התופת- כולם בנויים על אותה תבנית, ואף אחד מהם לא מחדש חידוש ספרותי כלשהו. ההבדל הוא רק בסיפור הרקע. החיסרון העיקרי הוא שזה כבר לא אמין. לנגדון בהרפתקאה רביעית- ומתנהג כאילו זאת פעם ראשונה שלו. די , חלאס. תכניס כבר לראש המבריק שלך שאתה מבוקש בתחום, ושיווצרו לך עוד ועוד אויבים.
*ספויילרים* עוד בעייה שנוצרת היא חוסר ההקשר- אם ב"צופן דה וינצ׳י" יש קשר לאומנות ולסמלים, כאן כבר הקשר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון - מעניין ומספק חומר למחשבה, הכתיבה - לרוב מהודקת ומשכנעת ובאפיזודה אחת אפילו עוצרת נשימה, אך לא פעם מייגעת, מפרשת את עצמה שוב ושוב למתקשים להבין וממחזרת מידע מעוד ועוד נקודות מבט שאינן מוסיפות שום מימד חדש לעלילה. כמו בספריו האחרים, גם כאן מנסה דן בראון לבנות על גבי סיפור מתח בלשי גם נדבך מחשבתי-חברתי-פילוסופי. במקרה זה הוא מפנה את הזרקור אל זרם מדעי-רעיוני הדוגל בשימוש בהנדסה גנטית כדי להציל את העולם מכלייה וכדי ליצור אדם טוב יותר ועולם טוב יותר. בגדול, בונה דן בראון את העלילה משני חלקים: שלב אי-הידיעה שבו הגיבורים, ואיתם גם אנחנו הקוראים, חו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין אחד הטובים שקראתי ואם היה ציון יותר גבוה מ-5 כוכבים הייתי נותן לי לחשוב פעמיים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מרתק ביותר.
אומנם הוא סובל מאותה נוסחתיות של ספריו הקודמים (פרופ' לנגדון משלב כוחות עם בחורה צעירה לחקור מאורעות ביזאריים המבוססים על יצירות מופת מההיסטוריה הקלאסית) אבל באופן מוזר זה עובד ובצורה מוצלחת ביותר.
כל מספר עמודים שיא חדש של מתח והרפתקה נישבר, עד השניה האחרונה ממש של מאורעות הספר:
זה אחד הסיבות שספר תמיד יהיה עדיף על סרט המבוסס עליו, מלבד העובדה החצופה שסרט גוזל בצורה גסה את דמיוננו ו"מחליט" עבורנו כיצד עלינו מעתה לחוות בראשינו את הספר (לדוגמא: בגלל הסרטים קשה לי כעת לדמיין את פרופ' לנגדון אחר מלבד טום הנקס. באסה!), הוא גם מקצר אותו לש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר טוב וקולח ב- 24 שעות!
עלילותיו של פרופ' רוברט לנגדון והפעם סביב 'הקומדיה האלוהית' של דנטה.
דן בראון ממשיך לסקרן למתוח ובעיקר להעשיר את ידע הקורא ביצירות אומנות, סמלים ובכתות מוזרות.
אין מה להגיד ספר רביעי בסדרת 'לנגדון' (הג'ימס בונד של בראון) ואנחנו (אני ואישתי) כבר מחכים לספר הבא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר עמוס בתפניות ותרסיסים הזויים ביותר אשר אתה כבר לא יודע לאיזו דמות להאמין ולמה לצפות מכל דמות.
למרות הכל הספר מעולה וממולץ מאוד לקריאה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרופ' רוברט לנגדון מתעורר בחדר בבי"ח, לאחר שנורה בראשו, והוא לא זוכר כלום מקורותיו בימים האחרונים. להפתעתו הוא מגלה שהוא בפירנצה, איטליה, והוא כלל לא זכר שיצא מארה"ב. כך מתחיל הספר המצויין הבא של דן בראן שגיבורו הוא (שוב) המומחה לסמלים פרופ' לנגדון.
לנגדון מגלה שחייו בסכנה ושעדיין רודפים אותו, ובעזרת רופאה שמסייעת לו, הם נמלטים, והוא מנסה להחזיר את זכרונותיו, לגלות מי מנסה לפגוע בו ובעיקר לשם מה בא לאיטליה.
ספר מתח טוב, משולב הרפתקאות ותעלומה, עד לחשיפת הסיפור כולו והגילויים המפתיעים שבו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז ומעולם ההרפתקאות של רוברט לנגדון מתחילות ונגמרות באיטליה. איפה שהוא לא יהיה ומה שלא יעשה- בסופו של דבר הוא נוחת בתוך הקולוסיאום, משייט בגוואנדלה ומתרוצץ ברחבת כיכר פטרוס.
בוא קצת אלינו, רוברט. גם כאן יש רוחות רפאים, כנסיות ואפילו ציפורי משלנו . מקום מושלם להחביא בו סודות ורמזים.
עייפתי מהמרדף הזה. זה לא אתה זו אני.
נותרתי עם תחושה של סחרחורת מכל האייקונים, הבזיליקות המוזהבות והפסלים.
רוברט לנגדון מוצא את עצמו, בתחילת הספר פצוע ללא זיכרון בבי"ח ברומא. משם מתפתח מרדף ארןך ומייגע בעקבות רמזים שהשאיר אחריו מדען הזוי שרוצה לדלל את אוכלוסיית כדור ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר טוב של דן בראון. למה רק "טוב", כי הסוף קצת איכזב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
שכן כמו רוב ספריו של דן בראון,
הגיבור הראשי הוא לא אחר מאשר פרופסור רוברט לנגדון,בן האלמוות נרדף ההרפתקאות.
ובדומה לרוב ספריו,"התופת" הינו ספר מתח בעל עלילה רצופת אלגוריות,רמזים וצפנים
המתרחשת באיטליה ומתבססת הפעם בעיקר על דנטה,הקומדיה האלוהית ומה שמסביב.
כמו שדן בראון רגיל לעשות,גם ה"תופת" עשיר במידע ובערכים מוספים,
הגורמים לרצות לחקור ולהעמיק עוד במהלך הקריאה ולאחריה.
(חשש לספויילר בשורה הבאה:)
אני אישית התחברתי לנושא העיקרי של המותחן-נבואה אפוקליפטית עקב גידול רדיקלי של האוכלוסיה
ותפניות הרואיות בעלילה על מנת להציל את המצב.
לסיכום,מי ש... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
דן בראון סופר מעולה, אבל נמצא בנסיגה.
הספר קצת מזכיר את העלילה של ספריו הקודמים, אבל פחות מעניין.
את ההצלחה של צופן דה וינצי ומלאכים ושדים של בראון יהיה קשה לשחזר. חבל. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי הספר קריא.. קריא ותו לא.
ואולי.. אולי אני מקנא?
שכן אותו רעיון מרתק על פיצוץ אכלוסין ודרכי ההתמודדות איתו יושב לי בראש כבסיס לספר כבר כמה שנים.. עכשיו הוא ישב שם לעד.
מכיוון שהרעיון היה ברור לי...גם הסוף היה ברור (או אולי בראון חוזר על עצמו).
אבל הרעיון אכן טוב. העלילה אכן טובה ובראון יודע לטוות אותה. גם אם הוא כותב לפי נוסחה....
אפשר לקרוא, ולו רק בשביל הרעיון.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
דן בראון לא מאכזב, לרוב ספרי המשך (אפילו אם הם לא קשורים באופן ישיר לספר הקודם) מאכזבים, אצל דן בראון זה אף פעם לא קורא. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני זוכרת את עצמי ברכבת ופתאום הראיה מתערפלת לי ואני מנסה לפקוח את העיניים ולא ממש מצליחה.
כאילו משהו סימא את העיניים ועירפל אותם עם דוק של ערפל. חזרתי לחדרי בזחילה על ארבע .
לבסוף התברר שחטפתי מלריה,ואם לוקחים כדורים קטנים ושחורים זה עובר לעולמים.
ולעלילה בספר שהזכירה לי את כל העניין:
הוזכר רבות בספר על המגפה השחורה שהיא כמובן מחלת האבעבועות שחורות. מגפה שקטלה שליש מאוכלוסית אירופה בזמנו
ויצרה כמובן פחד רב והיא הייתה הטרור הגנטי הראשון שהגיע מסין והקמבודים פיזרו אותה בשמחה לכל עבר..
"ואם היו אומרים לך שאם לא תלחץ על הכפתור ממש עכשיו,המין ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר טוב, אבל באיזשהו מקום, גם ספר מאוד צפוי. כי לא משנה מה יקרה, זה כמעט בטוח שרוברט לנגדון יציל את המצב.
ושוב פעם מצטרפת אליו בחורה יפה, למרות שהפעם היה קצת טוויסט בעלילה בחלק הזה.
החלק הראשון של הספר לא זרם כל כך. בגלל הפציעה של רוברט, הוא לא זוכר את כל מה שקרה ביומיים שקדמו לתחילת העלילה בספר, ואז דן בראון בעצם רץ פה עם העלילה ולי לקח הרבה זמן להבין מה קורה. ניסית לעקוב אחרי כל המידע אבל זה לא היה פשוט, כי אין הקדמה למעשים של רוברט בגלל חוסר היכולת שלו לזכור מה קרה.
היה גם יותר מדי רקע לא נחוץ. יותר מדי מידע שלא מוסיף הרבה ורק מכביד על הקורא, ודן ברא... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
Inferno - תופת
כשרק יצא הספר כאן בארץ קניתי אותו בגרסה האנגלית והתחלתי לקרוא - מצאתי אותו די מרתק לאחר כמה זמן יצא הספר בגרסה העברית וקצת לא הסתדרתי עם התרגום אבל זרמתי אז חלק קראתי בעברית וחלק באנגלית עד שהתייאשתי ועברתי לספר בעברית.
כמו ששמתם לב שם הספר הוא בלטינית והוא יכול להיות מתורגם לגיהנום, תופת, הכל תלוי . ובכן אנחנו יכולים להמשיך לנחש מי הדמות שמופיעה על הספר... בחיים לא הייתי מנחשת לולא עשיתי קצת מחקר וקריאה די משעממת על הדמות (נראה לי שבימי הביניים הם היו די מתוסבכים ואולי זה בעקבות שטיפת המוח שערכה הכנסייה שפחדה מחידושים) בעקבות הספר, נכו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בחרתי בספר זה, כי התאים לי משהו קליל וגם כי אני מכורה לספרים עבים, אבל...
דן בראון (כמו סופרים רבים נוספים) עובד לפי נוסחה מנצחת שהוא מצא כנכונה לו וחבל.
שום אלמנט הפתעה לא קיים בספר. כוונתי היא לכך שגם הפעם הקורא חוזה מראש את מקצב ההתפתחות של הספר.
שוב שותפה צעירה וחתיכה, שוב התחלה הזויה משהו...
בסך הכל ספר די בינוני. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא, לא ביקרתי בפירנצה ולו רציתי מפרט של אתריה המרהיבים, הייתי שוקלת קניה של מדריך טיולים עם תמונות. "התופת" לא מגיע לרף הגבוה שהציב לעצמו דן בראון בשני הספרים הראשונים בסדרה, שהיו ללא ספק מותחנים מסחררי חושים. עלילה קלסטרופבית משהו, מלאה בתיאורים גדושים ומיותרים לחלוטין. התופת קצת מזכיר את סרטיו האחרונים של וודי אלן "לרומא באהבה", בהם הנוף הארכיטקטורה והפסלים עומדים במרכז העלילה. גם הניסיון לרקום אישיות שנויה במחלוקת בדמותה של אישה מבולבלת וקירחת לא טרם לסיפור המסורבל, לפחות אפשר להתנחם שהאנטי גיבור אינו גבר סקנדינבי עם בעיות שתיה. כך או כך, הגהנו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טיפוסי של דן בראון , ושוב רוברט לנגדן מנסה ללכוד מטורף שכנראה ממש רוצה להיתפס כי הוא מחלק רמזים שקשורים ביצירות אומנות מרחבי העולם.
רוברט לנגדן בצירוף אישה יפה (כרגיל) מנסה לפתור את התעלומה ועושה זאת בצורה מעוררת התפעלות (כרגיל).
ספר דן בראון טיפוסי , מתאים למי שאוהב את דן בראון או כספר ראשון של דן בראון.
אני אוהב את דן בראון אבל לא נפלתי מהכסא.
שורה תחתונה: לחובבי הז'אנר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר די מוצלח ומותח אבל באיזהו שלב כבר נמאס כמה כמה אפשר לברוח וכמה אפשר לשמוע תיאורים של אומניות הרנסס???????? אבל אח"כ שוב הספר חוזר לתלם וזה כיף ומותח.... כדאי לקריאה בטיסות ארוכות...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמחתי כשראיתי את הספר במחיר זול יחסית. קניתי אותו וקראתי חצי ממני בנסיעה לאילת, ואת החצי השני שלו בחזרה מאילת.
אחד הספרים היחידים שרץ אצלי בראש כמו סרט. קצב מהיר המון עובדות מדעיות,ואומנות אבל לא כ"כ עד שהמוח נטחן, מתח, הרפתקה,טוויסט וסוף מספק. כמו כל השלושה שלפניו, מומלץ בחום!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה , למרות הנוסחה החוזרת של הכתיבה מספריו הקודמים . דן בראון ממשיך להפתיע ולהוביל לסוף מעניין... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו תמיד דן בראון דוחס כמויות אדירות של ידע לתוך עלילה, זה דווקא לא רע.
מה שהפריע לי בספר זה שאין בו טוויסט אמיתי בעלילה, יש בו הונאה ספרותית.
זה לא חכמה לעבוד על אנשים, להשמיט פרטים, לייחס פרקים לפריס למשל (בשםFS2080) ובסוף לגלות שזה הונאה.
אין עלילה גאונית יש נקודת הונאה.
דן בראון מנסה לחקות את הספרים של עצמו, אם אין לו משהו חדש הוא לא חייב לכתוב.
ויותר לא אוסיף דבר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
איטליה..רוברט לנגדון..שילוב בין היסטוריה לעתיד ושמיכה.. זה כל מה שצריך בסופ"ש הקרוב בשביל לעבור את החורף האירופאי שנחת עלינו פתאום. המשטרה מבקשת לא לנסוע בכבישים, אין בעיה- ניסע ונרוץ עם רוברט לנגדון בכל רחבי איטליה בעקבותיו של דנטה, המשורר המפורסם.
רבים כבר כתבו ביקורות מהללות יותר ופחות על הספר הזה. אין לי מה להוסיף על העלילה. אני רק יכולה לומר כי בסופ"ש קפוא לצאת למסע הרפתקאות באיטליה עם המון טוויסטים בעלילה, שינויים והתפתחויות זה נפלא :) ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש פואמה
שחרוטה על לוח לבי
ועל לוח הדסקטופ של הלפטופ
שלי.
לעיתים אני קורא בה פעם ביום
לעיתים פעם בשבוע
ולעיתים פעם בדקה.
חשבתי עליה לא מעט כשקראתי
את הספר הזה.
כדי להרגיע את המאמינים, המשפשפים והרועדים
אספר לכולכם בסוד כבר כעת:
אין באמת תופת.
תהיו רגועים.
כי הרי כפי שכתוב בפואמה האחת והיחידה
שבלבי
"ליסטריגונים, קיקלופים ופוסידון הפראי
לא תפגוש בם, אלא אם כן, תישאם בקרבך
אלא אם כן, רוחך היא שתקימם לפניך".
ולאורך הספר הזה, שכתוב ביעילות לנגדונית טיפוסית, חשבתי
לא מעט על התופת הפנימית שקיימת, לעיתים רותחת ושורפת
ולעיתים סתם אפלה.
ואיך בעצם, כפי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אפשר להגיד בתור חובבת תולדות אמנות שקראה את כל ספריו הקודמים של דן בראון ועכשיו קראה גם את 'התופת'?
נכון שיש את הנוסחה הקבועה, והיא עובדת! נהנתי מהקריאה, ולדעתי זה מה שחשוב.
אחרי קריאת הספרים הקודמים לא באמת ציפיתי לספר שונה מבחינת התבנית והשתלשלות האירועים. ידעתי למה אני נכנסת. חיכיתי להרפתקה הלא הגיונית התורנית של רובטרט לנגדון ותיאורי הקלסטורופוביה, וכמובן- שעון המיקי מאוס שלו :)
כמו הספרים הקודמים, הספר עמוס (יש הטוענים עמוס מדיי-אני נהנתי מהשפע) בתיאורים מאד מעניינים על סמלים, אמנות, תולדות אמנות והסטוריה.
אז נכון, זה לא רומן מתח חדשני, אבל ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד אך לא יותר. בהשוואה ל סמל האבוד יש פה ירידה משמעותית הן ברמת המתח והן ברמת העלילה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אמביוולנטיות חריפה תקפה אותי בזמן קריאת הספר הזה, לא פחות מהפרעה דו-קוטבית (נו, ה-בי-פולריות שתקפה את קתרין זיטה ג'ונס, הכוכבת הכי סובלת כרגע בשמי הכוכבים), וכל כך למה? כי מצד אחד מדובר בספר נחות ומופרך שכתוב בחוסר כישרון בולט, ומן הצד השני הספר מענג מאוד ובעיקר מהנה חובבי אומנות מושבעים (כמוני).
משל למה הדבר דומה? דן בראון הוא שף של סעודת גורמה, שמגיש אותה בכלי פלסטיק משופשפים ושרוטים. באמת, מר בראון, יש גבול! יש לך חידה בלשית לא רעה, טוויסט מצויין, שפע של יצירות אומנות מרהיבות, היסטוריה עשירה, ואתה, לצערי, לא ממש יודע לכתוב. אז מה עושים? משתמשים בכלים הג... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שנה וחצי בערך התלוננתי פה בביקורת שההצלחה של "צופן דה וינצ'י" גרמה ליותר מדי סופרים לנסות לחקות את דן בראון ולכתוב ספרים מביכים במיוחד. ובכן, ידידיי, בשורות רעות - גם דן בראון מנסה לחקות את עצמו והתוצאות מביכות אפילו יותר.
הבעיה כפולה: לא רק שהוא לא מנסה לחרוג אפילו במילימטר מהנוסחה המוכרת שלו, אלא שגם את הנוסחה הזו הוא מבצע באופן גרוע במיוחד.
עד עמוד 400 בערך הספר מתנהל בדיוק (אבל בדיוק!) לפי המתכון של הספרים הקודמים, החל מגילוי החפץ המסתורי שמרמז ליצירת אמנות ידועה, דרך שפע של קתדרלות, קברים, מוזיאונים ומומחים, ידידים עשירים ברגע הנכון שמסדרים ט... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית אציין שזהו הספר הראשון שאני קורא מאת דן בראון ולכן אני מנוע מלהשוות בינו לבין ספריו האחרים \ הקודמים.
הספר עצמו נחמד מאוד.
הכתיבה זורמת, מעניינת ומתאימה לספר מתח-טיפוסי.
יש הרבה טוויסטים בעלילה והרבה אשליות שבנויות היטב לכל אורכו של הספר.
יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מתיאורי האומנות המוגזמים שמובאים בספר הזה. ולעיתים גם בנקודות זמן לא רלוונטיות.
כל יצירה, כל תמונה, כל מוזיאון מפורטים בייתר-שאת ולעיתים אפילו ברמה הפוגעת בציר העלילתי.
אני חושב כי במידה והייתי העורך של ספר זה, הייתי מקצר אותו בשליש (ארוך הספר כחמש מאות ועשרים עמודים) ומשדרג את ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התופת להבדיל מספרו הקודם של דן בראון הוא ספר קליל שעיקר עלילתו מתרחשת בפירנצה. האומן התורן הפעם - דנטה מחבר הקומדיה האלוהית שהוגלה מפירנצה לאחר שתמך במושל הלא נכון, ואיבד גם את אהובתו.
הקומדיה האלוהית מורכבת מ-3 חלקים שהחלק הראשון שבה הוא "התופת" שעל שמה גם נקרא הסיפור.
התופת הוא מסעו של המחבר מהגיהינום על תשעת חלקיו לגן עדן. הנענשים בהליכה לגיהינום הם אלו שחוטאים ב-7 החטאים - גאווה יוהרה, חנפנות תאווה קנאה וכו'...
על רקע יצירתו של דנטה (שלמען האמת רבים עושים בה שימוש בספריהם, בסדרות טלוויזיה וכו') יוצא גיבור הספר רוברט לנגדון למנוע מגיפה שעשויה לפ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
אין צורך באסטרואיד ענק שיתנגש בכדור הארץ, או סערת שמש שתשרוף את כולנו. גם לא בפטריה אטומית של איזה רודן מרושע שילחץ על הכפתור האדום, ולא בתזוזה הרסנית פתאומית של קרום כדור הארץ והלוחות הטקטוניים. אפילו לא באיזה ווירוס קטלני, מוטציה של שפעת עופות שלא תימצא לה תרופה. לא, לא צריך שום דבר דרסטי או דרמטי ממש. מספיקה מתימטיקה פשוטה. כי אנחנו, כמו שאנחנו, בני אדם, מתרבים מהר מדי.
לפני חמשת אלפים שנה היינו כמה עשרות מיליונים. קצב ההתרבות היה נמוך יחסית, אבל עדיין היתה עלייה איטית במספר בני האדם על פני הכדור. למזלנו, אני מניח, באה המגפה השחורה בסביבות שנת 1... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את דו בראון, הוא גורם לי לחשוב- זה לא רגיל שספר מתח שולח אותך לגוגל כדי להרחיב את ידיעותיך.
אז נכון, לא תמיד הכתיבה שלו מדוייקת, והרבה פעמים היא מאוד מגמתית כדי להניע את העלילה אבל בהחלט למדתי דבר או שניים.
יש לי המון מה לכתוב על הספר, אבל אני לא רוצה לחשוף את פרטי עלילה. רק אציין שיש בספר חלקים שגובלים בגאוניות וגרמו לי להעריך מחדש את דן בראון אחרי כמה ספרים חלשים.
על העלילה בקצרה- (מעט ספוילר, לא משהו שלא תגלו בעמ 100 וחדי המחשבה ביניכם אפילו בעמ 50)
בספר החדש שלו דן בראון שוב כותב על רוברט לנגדון המומחה לסמלים שאהבנו בצופן דה וינצ׳י ומלאכים וש... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
