ביקורות ספרים על הספר חבלים - ספריה לעם #447

לקחתי את הספר על סף נסיעה לכמה שבועות לטיוואן וחשבתי שהוא עשוי להתאים לי כמדגרה כך שלא אשכח את הארץ. יש בספר כל מה שהוא צריך, לשם מטרה כזו, להכיל: עברית משובחת העטורה באזכורים תנכיים ותלמודיים, נופים ואנשים ארץ ישראלים, ובעיקר אמונה יסודית. כשאני אומר אמונה למה אני מתכוון? אין בספר אף לא אזכור אחד שטוען שבאר מאמין במי שמכונה בורא עולם. אבל בכל זאת, אפשר לדעתי להבדיל בין סופרים שמשתמשים במילים כדי לקשט את היצירה, ומי שחוצבים אותם בסלע ממעמקי נפשם. באר מושפע כמובן מעגנון ומברנר, אבל ככל שידעתי השיגה עד כה, בכתביהם של השניים האחרונים לא הרגשתי את אותה לכ... המשך לקרוא

יהונתן מויזה

על שלושה דברים עומד הספר: ירושלים, אהבת ספרים, ואימא. והצלילה למבוך שלושת המחוזות האלה, הצעידה הדביקה בתוך הערבוביה שבין השלושה, היא חוויה מסוג אחר. אילמלא חיים באר היה סופר שיודע את מלאכת הכתיבה הנקייה, הנקראת בשטף, היה קשה מאד לגלות עניין בביוגרפיה עבשה ומשמימה למראית עין מעין זו. אבל מהאי טעמא בדיוק, הספר הזה הוא פנינה, יצירת מופת שקהל הקוראים הישראלי חייב להכיר, כדי לפגוש את עברו ואת כור מחצבתו של העם מבעד למסכת חייו של באר. דווקא ביוגרפיה של משפחה שולית למראה זו - היא האספקלריה דרכה מאירה ההיסטוריה האמיתית והמיוחדת של ירושלים בדורות הראשונים. מ... המשך לקרוא

אבק ספרים

"שבת חורפית אחת, כשהיתה סבתא מנועה מלרשום ב"בירו" - אותו עט כדורי נדיר בימים ההם שקיבלה מאמריקה ושמרה עליו כעל בבת עינה - את שמותיהם של האבות והאימהות על גבי העלים שנתלשו מלוח השנה היומי ולעורכם לפני כמו קלפים, המחישה את השושלת בדרך שאין עמה חילול שבת. היא נטלה חופן בוטנים ובשקידה עקשנית, הרחיקה את הקליפות העוטפות את העוברים, נועצת את ציפורנה בסדק שבין הפסיגים ומפלגת אותם לשניים. את הפסיגים החלקים אספה בכפה, ואת אלה שניצן הזרע והשורשון דבוקים בראשיהם ערכה על המפה הלבנה, המעומלנת, מפת השבת שלה, מונחים על צידם הקמור, נזהרת שהגופיפים שמהם היה הזרע נובט ו... המשך לקרוא

נצחיה

לצלול אל תוך זיכרונותיו של אדם אחר זהו מעשה אינטימי מאין כמוהו, מעשה אמיץ וחסר תקנה. לצלול אל תוך זכרונותיו של אדם אחר ובה בעת לזכור את קרובייך ולהתרפק על זכרונותיהם זה מעשה שהוא כפל כפליים מבחינת העוצמה שלו. לקרוא את יצירתו זו של חיים באר הייתה עבורי מלאכה לא קלה רגשית אך גם מעמיקה ומספקת. חיים באר פורש לפנינו, עקב בצד אגודל, את קורותיה הענפים של משפחתו והסובב אותם. הוא מתאר קרעי זכרונות מהיותו ילד קטן ועד בחרותו כאשר הוא בוזק לתוך אלה מגוון נושאים כמו נשפחתיות, הוצאת ספרו הראשון ובעיקר יחסיו הסבוכים עם משפחתו. השושלת המשפחתית מתחילה מן הסבתא. ... המשך לקרוא

סקאוט

אני מאד אוהב את הפרסונה של חיים באר, כפי שהיא משתקפת מבעד למסך הטלוויזיה, שם הוא מרואיין תדיר. האיש נעים הליכות, מלא כרימון, שפתו עשירה, הוא בעל חוש הומור, יודע לרתק את צופיו ובקיצור אדם שהיית שמח להיקרא חבר שלו. היחס שלי לספריו מורכב יותר ומתבטא ביתר שאת בספר "חבלים", הנחשב ע"י רבים כטוב שבין ספריו. הספר הוא למעשה ממואר בו מתאר באר את תקופת ילדותו עד היותו נשוי ואב לילדים כאשר הדמויות המרכזיות בחייו הם בחלק הראשון סבתו, בחלק המרכזי והאחרון אמו ובין לבין אביו. את באר צריך לקרוא לאט ויוער כי הספר כמעט ואינו מחולק לפרקים. כרגיל אצל באר שפתו מרהיבה, ל... המשך לקרוא

זאבי קציר

חיים באר כתב את תולדות משפחתו כמעט מימי האדם הראשון (כדרישת עגנון :-) ). הוא מציג בפנינו את בני משפחתו ללא כחל וסרק, על מעלותיהם ועל חסרונותיהם. כמו כן, מובאים בספר חבלי היצירה שלו כמשורר וכסופר עד שהצליח לפרסם את יצירותיו. החלק המרתק ביותר בספר עוסק ביחסים במשפחתו הגרעינית, ובעיקר בקשר החזק בינו לבין אמו. אמו של באר הינה דמות מורכבת הנושאת עמה זכרונות קשים מנישואיה הראשונים שהביאו להתרופפות מצבה הנפשי, כאשר הולדת הבן היא שהצילה את חייה. האם מתוארת כישראלית שורשית, צמחונית, חדשנית, דעתנית, לא קונפורמיסטית, אנטי-דתית (מאז הטרגדיה שארעה בנישואיה הראשו... המשך לקרוא

פרפר צהוב

הספר הזה הוא חוויה נדירה. דמויותיהם של הסבתא, האב והאם הן מעוררות השראה, כמו גם מערכות היחסים ביניהן. לא קראתי את הספר הזה אלא הקשבתי להקראה שלו בפי דורון תבורי באמצעות האפליקציה של אייקאסט. ההאזנה לסיפור תוך כדי הליכה-ספורט-נסיעה היא חוויה ראשונית עבורי, וזה היה מלא קסם.... המשך לקרוא

דורון נחמני

מרגש מאוד, פיוטי, נוגע ללב ולנשמה. כתוב נהדר מומלץ!... המשך לקרוא

לא בכדי נכתב כי שימש השראה לספרו של עמוס עוז. סיפור אמיתי על קשר בין אם לבנה. ספר אמיץ וחשוף על קשרי המשפחה. למיטיבי קריאה.... המשך לקרוא

moshef

חבלים מספר על חבלי הולדתו של סופר, על חיים באר מילדות ועד היותו חייל. כבר מילדות זכה באר בתמיכה בלתי מסוייגת מאמו ברצותו להיות משורר וסופר. גם אביו היה גאה בו, אלא שההבדל בין ההורים היה שהאם ניסתה והצליחה להוציא את בנה מחיק הדת והאב ניסה ככל יכולתו להותירו שם. האב הביא מלמדים דתיים לבנו, האם אספה קופה קטנה בצד, הלכה וקנתה לבן מכונת כתיבה משום שסברה שהכתוב הנקי נראה טוב יותר ללא כתמים ומחיקות. באר מוציא את כל הכביסה המשפחתית המלוכלכת החוצה, את היחסים המעורערים בין הוריו. הוא מספר על עברה של אמו, שכבר היתה נשואה עם שתי בנות בעבר, על יחסיו עמה, יחסי אהבה ... המשך לקרוא

מורי

"חבלים" של חיים באר הוא רומן אוטוביוגרפי שנכתב מנקודות ראות שונות- של ילד, של נער, ושל בוגר- על סבתא פנטזיונרית, שפחדה נורא מהמוות ("אשרי אדם מפחד תמיד"...) שאהבה לספר סיפורים ("את הצוף שליקטה בשקדנות הייתה מביאה בחשאי אל כוורות הנפש הסמויות כדי לרקוח שם את דבש הקסמים ולהמתיק בו את ימיה האוזלים" ) ושלא אהבה לנשק כי "נשיקות יכולות להעביר מחלות", ועל אימא רציונלית ומעט מניפולטיבית- שהדגישה כי אדם יכול לחנוק את העבר ולטמון אותו עמוק עמוק במסתרי הקבר אבל צלליו ימשיכו לטייל מועצמים ומוגדלים פי כמה על קירות חייו ", וכך אומנם התנהלו חייה, ועל האבא הרומנטיקן שלו ש... המשך לקרוא

אירית פריד

ספר מרתק ומורכב אשר פרט בכל נימי נשמתי, לעתים בכאב ולעתים בעונג רב. זהו רומן אוטוביוגרפי המספר את סיפור חייו של הסופר חיים באר מילדותו ועד בחרותו. נהניתי להיות מאזינה מצד לסיפור חייו המרתק של חיים באר. ללמוד על משפחתו היקרה אשר השפיעה רבות על אורך חייו ועיסוקו הספרותי. בסיפורו זה הוא מישיר מבט ופורט בגאון את תכונות האופי הטובות והפחות טובות הקיימות במשפחתו. חלקן גרמו לו לחיבוטי נפש. חשיפה כזו אינה קלה , הן עבורו והן עבור הקוראים. לא פעם שאלתי את עצמי, מהו יחסו כלפי היקרים לו כאשר מנה בפני הקוראים את עוגמת הנפש אשר נגרמה לו בשל מעשים כאלה ואחרים. כאב... המשך לקרוא

צילה

**** למה "חבלים"? מקריאת הספר, ומהשוואה סקרנית לשמו הלועזי של הספר, "The Pure Element of Time", אני מניח שלא מדובר במובן השגור והמקובל יותר. נותרו, אפוא, כמה משמעויות אחרות. אולי מדובר בחבל מלשון איזור, כמו חבל עזה, אולם אני לא סבור כך. אם כן נראה שמדובר על חבלים במשמעות של כאבים, כמו חבלי משיח או חבלי לידה, ובמקרה הזה, אולי בסבל האופף מישהו שמשתוקק בכל מאודו להפוך לכותב והדרך המייסרת אותה הוא עובר. אבל גם משנחה דעתי שכך הדבר, עדיין ניקר לי משהו בשולי התודעה, משהו שלא הסתדר לי. מדוע לקרוא לספר בשם הסתום ורב המשמעות הזה? בייחוד כשתוכנו אינו מדבר בהכרח על כאבים ממש,... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

הוראות הפעלה: שלפו אצבע בתנוחת אקדח, הצמידו לרקה והחלו לסובב ולסמן את מה שחסר לי. בורג. מה לעשות, אני יודע שזה הרושם שאני עומד לעשות כאן במילים הבאות, סורי, זה בדיוק הרושם שנוצר בלבי בקריאת 'חבלים'. אגיע ישר למסקנה: זהו 'סיפור על אהבה וחושך' למבוגרים ולידענים יותר. נכון, המקור החיוור, זכה למסע יח"צני מטורף, הוא הפך רב-מכר עוד לפני שעוז סיים לכותבו, אבל 'חבלים' ממש לא נופל ממנו. לדעתי, הוא הרבה יותר מבוגר וחודר. אז מה יש לנו כאן, שואלים הקופאים. אז ככה: יש לנו גם סיפור של ירושלים של שנות ה-50. גם ילדות מפוכחת של ילד שהוא סופר בנשמתו, גם חיכוכים עם הדת ודובר... המשך לקרוא

מתלמד

הרגשתי אסירת תודה להיות הצופה מהצד בסיפורו של המחבר. דמעתי כשתיאר את אובדנה של אימו וזעמתי לנוכח האטימות של חלק מהדמויות אותן תיאר. פעמים מספר צריכה הייתי להפסיק את קריאתי על מנת לעכל את קורותיו וקטעי ילדותו. רציתי להיות שם יחד איתו. לנחם אותו ולומר לו שהכל יהיה בסדר. זו גדולה לדעתי להעלות על הכתב את מה שבליבך ולגרום לקורא להזדהות עמך ב 100%. גם מאיר שלו כזה אך עושה הנחות לקוראיו. באר אינו מתפשר: הוא מקשה, מסבך ולעיתים מעייף. סיפורי המהר"לים אותם הוא משבץ בעלילה גרמו לי למצמוץ תמידי בעיניים אך דווקא בזכות כנותו הבלתי מתפשרת, רכותו והאומץ לגלות לנו ... המשך לקרוא

shila1973

ספר טוב,אך צריך ממש לאהוב את סגנון הכתיבה של חיים באר.מי שאוהב את הכתיבה עבורו ספר זה יכול להיות בין המדהימים שאפשר למצוא היום... המשך לקרוא

רועי

לא התחברתי למרות שישנה אפשרות שזה ספר טוב.... המשך לקרוא

רוני pery

ב- "חבלים" מתאר באר את קורות משפחתו, על רקע ההוויה הירושלמית בשנות התבגרותה של מדינתנו. כל פרק מוקדש לנדבך אחר בהיסטוריית משפחתו, החל מסבתו וכלה באמו ואביו. באר כותב על החיים, ולפיכך משלב מגוון מרתק של נושאים, כגון ארס פואטיקה, דת ועוד...אך בעיקר, באר מדבר על המשפחה: על החבלים הקושרים בין בני המשפחה, על החבלים שמתרופפים, ועל העובדה שכמה שלא תנסה לברוח, תמיד תהיה קשור למשפחה. הספר עייף אותי ( בין השאר בשל תיאורי הדת הרבים), אך אולי זה קשור לשלבי התבגרות שאני עוד צריך לעבור, אך למרות הכל- הקריאה בו היא כמו ריצת חצי מרתון: מעייפת, אך בו בזמן מעוררת מחשבות, תו... המשך לקרוא

ברווז

מעטים הם הספרים שמשאירים לך שריטה קלה בנשמה ואשר תוכל לומר לילדיך ולנכדיך שכדאי לקרוא אותם. ספר אינטימי רחב יריאה של חיי היהודים בירושליים של השכונות החרדיות ביותר. חובה לקרוא.... המשך לקרוא

זאב

ספר שכתוב בצורה מאוד אינטימית וגלויה על חיי המחבר. אהבתי את הסגנון אף שיש לא מעט קדרות ועצבות ברקע. ספר יפייפה שמותיר את רישומו. ואין, פשוט אין על תיאורי ירושלים בכלל, ושל ימי קום המדינה בפרט.... המשך לקרוא

יוֹסֵף