ביקורת ספרותית על חבלים - ספריה לעם #447 מאת חיים באר
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 במאי, 2018
ע"י אירית פריד


"חבלים" של חיים באר הוא רומן אוטוביוגרפי שנכתב מנקודות ראות שונות- של ילד, של נער, ושל בוגר- על סבתא פנטזיונרית, שפחדה נורא מהמוות ("אשרי אדם מפחד תמיד"...) שאהבה לספר סיפורים ("את הצוף שליקטה בשקדנות הייתה מביאה בחשאי אל כוורות הנפש הסמויות כדי לרקוח שם את דבש הקסמים ולהמתיק בו את ימיה האוזלים" ) ושלא אהבה לנשק כי "נשיקות יכולות להעביר מחלות", ועל אימא רציונלית ומעט מניפולטיבית- שהדגישה כי אדם יכול לחנוק את העבר ולטמון אותו עמוק עמוק במסתרי הקבר אבל צלליו ימשיכו לטייל מועצמים ומוגדלים פי כמה על קירות חייו ", וכך אומנם התנהלו חייה, ועל האבא הרומנטיקן שלו שאהב לאסוף ולאגור, אבל "כמי שכל ימיו היה נע ונד בעולם, אנוס היה להכניע באכזריות את יצר האספנות שבו"...

באר עצמו עמד על ריבוי המשמעויות הגלומות בבחירת המילה הזו "חבלים" וברמזים שיש בשם הזה לנושאים שבהם הספר שלו עוסק .
קשר,
ייסורים,
חרטה,
חבלי לידה,
חבלי קליטה,
חבלי יצירה,
חבלי אהבה ,
חבלי ציפייה,
חבלי ארץ,
ועוד...
"המילה "חבל' מציינת גם חוט עבה השזור מחוטים רבים, ובמילה "חבלים" ישנה השתמעות של התרת החבל למרכיביו במובן האוטוביוגרפי, פענוח יחסי קרובים בדרגות קרובות ורחוקות ואיתור מקומם בחיינו" כך מפרשת טליה הורוביץ את השם "חבלים"- ואני רק אוסיף שזו באמת הייתה בחירה מוצלחת מצדו של באר .

המיוחד ברומן הזה היא כתיבה שנעה קדימה ואחורה במסלולי זמן שונים של עבר קרוב לרחוק יותר, ילדות נערות בגרות ושוב ילדות– תמימות של ילד, פיכחון וציניות של אדם מבוגר יותר, וריבוי הציטוטים הישירים מצד כל הדמויות, הכול מכול מעורר עניין וסקרנות רבה.

החלק הראשון ברומן -מתמקד בדמותה של הסבתא- ועונה על משמעות השם חבלים במובן של– עבותות– הקושרים אדם אל שורשי המשפחה .
החלק השני, מתרכז בהורים, ומגדיר בהצלחה את המשמעות הנוספת של חבלים – המכאובים .
והחלק השלישי- המספר על ראשית דרכו של חיים באר עצמו כסופר ועל חלקה של אמו בהכוונתו להיות סופר- הולם הריון וחבלי לידה .

ולי לא נותר אלא להמליץ לכם להציץ לתוך חייו של באר, או ליתר דיוק להיכרך בין חבליו, בין שורשי משפחתו ומכאוביו , בין חבלי הלידה שעבר וליהנות מעוד אוטוביוגרפיה של סופר מוערך ואולי גם למצוא בין הכתובים, בין המחשבות, התהיות, הקונפליקטים, ההתמודדויות והפרשנויות גם חלק מהעצמי שלנו, מקורות החיים או מהעץ המשפחתי שלנו ,כי איך שלא נסתכל על זה, רב הדומה על השונה במוסד החברתי הזה שנקרא משפחה.

31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
כן נכון, האירו את עיני בפרטי...
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
נעמי, אני חושב שאפרתי לא התכוונה לחבלים, אלא לסופרת ההיא שנכנסה לספר
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בפרטי.
נעמי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
רפרפתי, קראתי, חיפשתי, בסוף ספרתי... ועיני טחו מראות!
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה, סקאוט. איש מקסים ומוכשר ומפרגן.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי- איזה מגניב! [ואני ספרתי חח]
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
באמת לגמרי. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=200329

שורה חמישים ומשהו (אם בא לך לספור)
נעמי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי - באמת?
אני מודה שמאז שקראתי את הביקורת של אלון בזמנו (ובעקבותיה את הספר, שננטש) חשבתי עליו רק בפרשנות שהציע...
בכל אופן כתבת יפה
חני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
חבלים הם תמיד משהו שקושר ומשהו שמתיר באותה נשימה. מילה של ניגודים. חבל מקרב ומרחיק.
כתבת נפלא על סופר שעוד לא מכירה.
אלון גם אתה כתבת נפלא.
רץ (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מקסימה
מיכאל (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לטעמי הטוב בספריו
בת-יה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה, אירית. נהנתי לקרוא את הביקורת, אבל נדמה שהספר מזכיר מאוד את משפחתי, אז אוותר עליו בשלב זה.
כרמלה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יופי של סקירה. תודה אירית.
ספר נפלא ואהוב עלי מאד.

אלון - איזה פרשנות יצירתית לשם הספר. אהבתי.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת לספר שראוי לה, באמת. אלון, הייתי בקשר טוב עם חיים באר בתקופה שהספר הזה יצא לאור והוא מנה כמה מהאפשרויות של פרוש המילה, אבל על הרעיון שלך הוא לא חשב...
אירית פריד (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכם, לכל חברי הסימניה השותפים כאן לחוויית הקריאה. תארו לעצמכם עולם בלי ספרים, נטול ספרים ?....
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מקסים. תודה
עמיחי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
כתבת יפה מאד. תודה.
גם אני אהבתי מאד. לטעמי, זה אחד הספרים הישראלים הטובים ביותר אי פעם - עמוק, חשוף, כואב, צלול.
אירית פריד (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מעניין מאוד מה שכתבת אלון .
תודה מאוד רבה ויום נפלא .
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
גם אני עסקתי בביקורת שלי על הספר במשמעות השם "חבלים", וככה כתבתי:
****


למה "חבלים"?

מקריאת הספר, ומהשוואה סקרנית לשמו הלועזי של הספר, "The Pure Element of Time", אני מניח שלא מדובר במובן השגור והמקובל יותר. נותרו, אפוא, כמה משמעויות אחרות. אולי מדובר בחבל מלשון איזור, כמו חבל עזה, אולם אני לא סבור כך. אם כן נראה שמדובר על חבלים במשמעות של כאבים, כמו חבלי משיח או חבלי לידה, ובמקרה הזה, אולי בסבל האופף מישהו שמשתוקק בכל מאודו להפוך לכותב והדרך המייסרת אותה הוא עובר.

אבל גם משנחה דעתי שכך הדבר, עדיין ניקר לי משהו בשולי התודעה, משהו שלא הסתדר לי. מדוע לקרוא לספר בשם הסתום ורב המשמעות הזה? בייחוד כשתוכנו אינו מדבר בהכרח על כאבים ממש, הוא לא יללני ולא משתפך ולא קובל. להיפך. הוא מפוכח וצלול ומדוייק ומחבק.

קראתי את הספר הזה במשך חודש או חודש וחצי, ובאמצע אף נטשתי לדברים אחרים, קלילים ומהירים יותר, אבל בכל פעם שנחו עיני על כריכתו של "חבלים" עם שלושת הבוטנים האלה המונחים על המפה הארוגה הביתית-ירושלמית, כשראשים של זקנים חכמים מציצים מחלקם העליון כמו שסיפרו לי בילדותי, משהו התפתל בתוכי וניסה לעלות למעלה, שאראה. שאבין.

ופתאום הבנתי. זה "חבלים" במלעיל.

הדברים שרצינו לעשות ולא עשינו, סתם, כי אולי לא יצא, כי לא היה זמן, וחיכינו. האנשים שכשכבר ניאותנו לחבק כבר לא היו איתנו. שכשרצינו שיספרו כבר לא נותר מי שיספר. ההחמצות הכי כואבות שפשוט אי אפשר לתקן יותר כי הכול השתנה, ואין יותר ומת ונגמר ועבר הזמן ובטל הקורבן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ