ביקורת ספרותית על חבלים - ספריה לעם #447 מאת חיים באר
ספר מעולה

---

הוראות הפעלה: שלפו אצבע בתנוחת אקדח, הצמידו לרקה והחלו לסובב ולסמן את מה שחסר לי. בורג.
מה לעשות, אני יודע שזה הרושם שאני עומד לעשות כאן במילים הבאות, סורי, זה בדיוק הרושם שנוצר בלבי בקריאת 'חבלים'.

אגיע ישר למסקנה: זהו 'סיפור על אהבה וחושך' למבוגרים ולידענים יותר. נכון, המקור החיוור, זכה למסע יח"צני מטורף, הוא הפך רב-מכר עוד לפני שעוז סיים לכותבו, אבל 'חבלים' ממש לא נופל ממנו. לדעתי, הוא הרבה יותר מבוגר וחודר.

אז מה יש לנו כאן, שואלים הקופאים.

אז ככה: יש לנו גם סיפור של ירושלים של שנות ה-50. גם ילדות מפוכחת של ילד שהוא סופר בנשמתו, גם חיכוכים עם הדת ודובריה, וגם סיפור של הורים ובעיקר של אם מבינה ושתקנית, ואב שהחיים הפנימו את כעסו שמתפרץ רק לאחר שקט ארוך.

מה אין לנו כאן? אז אין לנו את עמוס עוז, אין לנו את עיתון הארץ, ואין לנו התאבדות. כל הסיבות בכדי להסיר יצירת מופת מרשימת רבי-מכר. אבל למרות שאני שונא לתת ציונים, (היי, וכמובן ''קטונתי''), אני סבור שאנשי הספר, יכולים למצוא אצל חיים באר, ידע הרבה יותר שופע, פרטים קטנים מדויקים ובעיקר תיאורי צבע מפעימים של גלריית דמויות ענפה ומפוארת (ואת זה אני אומר כמי שמכיר כמעט כל דמות ודמות מהמון אנשי ירושלים שמתהלכים בקפוטות דהות בין דפיו). מה שממש מפעים, שרוב הידע, לא מאפיל על העומק. כל דמות, וכולן אמתיות, מאופיינת לעומקי-עמקיה. עסקנים, חסידים וכמובן מוכרי-ספרים וסתם ידענים.

ועוד יש לו לחיים, אהבה. הקלישאה של אהבת דוד ויהונתן, מתעדכנת לאהבת חיים-באר וספרים, הוא פשוט אוהב ספרים. בתוך כדי קריאה הוא לעולם לא יצליח להבליג על סוגריים שיבארו היכן ומתי הדפיסו את הספר הזה, למה ומה הרכילות בין המו"ל לעובדת זוטרה בדפוס. מה שקורה לקורא, זה שהוא פשוט נדבק, ראו הוזהרתם.

מה שנותר לנו זה רק לסדר התאבדות לאם ויש לנו גם 'חושך'. אבל מה לעשות, היא לא הצליחה. וזה לא שהיא לא ניסתה, ועוד איך. אבל מה לעשות, בכל פעם מחדש, רגע לפני הקפיצה, היא נזכרה בחיים שעתיד להיות היחיד שלה ונמנעה. ביננו, זו התאבדות אמתית, לא לקפוץ.

בקיצור, אם קראתם את אהבה וחושך, ונהניתם, ואם אתם חשים שיש לכם סבלנות ויכולת, וגם קצת הכרה ביהדות ועוד קצת אהבה לספרות, 'חבלים' יקח אתכם למסע אל-חזור. מסע שבסיומו, לא תצטרכו כלום, יספיק לכם להסתכל על הכריכה, לראות את המפה הדהויה, ואת שלושת הבוטנים שיזכירו לכם את הכל, את האב והבן ורוח-השורש.

כשתסיימו תדעו גם שלא צריך להיות קופרייטר מבריק, כדי להציע לחיים באר, לקרוא לספרו במהדורה הבאה 'סיפור על שנאה ואור'. תזכרו איפה ראיתם את השם הזה בפעם הראשונה.

היי ועכשיו, אתם יכולים לשחרר את האצבע המבריגה ברקה. הבורג יתרופף גם לכם לאחר שתקראו את 'חבלים'.

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על חבלים - ספריה לעם #447