ביקורות ספרים על הספר התיקונים - ספריה לעם #517
|
ארוך, ארוך מדי ולא מתגמל. ישנם חלקים טובים בהם הקריאה קולחת, אפילו מצחיקים. ישנם חלקים רבים שמייגעים. ציפיתי להרבה יותר לאור הביקורות והתאכזבתי.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר בינוני, רב תהפוכות
בספר הזה כל אחד ואחת מהדמויות ניסה להאשים ולהשמיץ את השני.
כל פרק מהספר מתאר את הצרות והטלטלות שעברו בני משפחת למברט במהלך חייהם, מחד גיסא, היחס שלהם אחד כלפי השני ובעיקר הקשיים שחוותה איניד ואמצעי ההסתגלות וההתמודדות עם מחלתו של בעלה אלפרד, מאידך גיסא.
לפי דעתי, לא בכדי הם חוו הרבה קשיים וטלטלות, והסיבה המהותית לכך, היא העדר התמיכה והעידוד מצד אמה בעיקר, בנוסף, לביקורות ולהאשמות שהטיחה ללא הרף איניד בבנים שלה, ובעיקר בתה דניז והחשדות המופרכות שהיו לה נגדה, זה למעשה גרם להידרדרות היחסים ביניהם והעיב עליהם.
אפילו, כאשר נפגשו ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין הרבה ספרים שאני קורא פעמיים, ועוד ספר של 650 עמוד. קראתי את התיקונים עם צאתו בשנת 2001 כמדומני, את העותק שלי נתתי לחבר שעד היום מחזיק בו (אני מקווה שהוא קרא אותו). בינתיים הצלחתי למצוא עותק נוסף והחלטתי שאני רוצה לקרוא אותו עוד פעם כדי לראות האם ההתפעמות שלי אז תחזור שוב. אז, כן, שוב נהניתי מהכתיבה המעולה של ג'ונתן פראנזן (שמאז קראתי בהנאה מרובה) את שאר ספריו. חזרתי לאיניד, אלפרד, צ'יפ, גרי ודניז - המשפחה שפראנזן מתאר כל כך טוב את המתחים, את היחסים בין איניד לאלפרד שמאבד את מוחו וצלילות דעתו ואת השליטה על גופו, את מערכת היחסים בין הילדים לבין ההורים ובינם ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שכתבתי ביקורת על ‘חירות’ של ג’ונתן פראנזן, הגעתי גם לספרו ‘התיקונים’ לאחר המלצתכם. חוצמזה, מכירים את הנטייה הזו לקרוא ספרים נוספים של סופר שאתם אוהבים? אז אחרי ‘חירות’ החופש דחף בי ותאוותי הייתה בידי, רציתי לקרוא את כל ספריו של פראנזן – לא בנקל לסופר שכמעט כל ספר שלו מתפרס על שש מאות עמודים ויותר. בינתיים סיימתי את ‘התיקונים’ וכנראה שגם אגיע ל ‘טוהר’ ואולי ל ’עיר העשרים ושבע’. למרות הכל.
ולמה למרות?
אחרי ‘חירות’, הנוצות הצבעוניות המתעופפות מעל לבתים הצפופים, הדחוקים, והדמויות במשפחה האמריקאית, שפראנזן מפרק אותן לרסיסי רסיסים, שברי ז... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בחלקו טוב בחלקו מיותר. למה צריך לכתוב 650 עמודים ולא עדיף חצי מהודקים ומעניינים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קורא טוב הוא כזה שמסוגל לשכוח את כל מה שהוא חושב שהוא יודע,ולהתחיל את הקריאה ממקום נקי.בלי דעות קדומות בלי ציפיות מיותרות ובלי שום הדהוד של חוויה קודמת .בקיצור כמו שלאו צ'ה תבע - "לדעת את אפס הידיעה – זו החכמה הגדולה". או במילים אחרות- בלי הפרעות .
אז אולי יקשה עלינו הישראלים למקם את עצמנו איפה שהוא בסצנה האמריקאית של פראנזן,שהיא כל כך שונה מאיתנו,וקשה עוד יותר יהיה להזדהות עם המשפחות המתוסבכות שהוא כותב עליהן,אבל,אם נחליט לצאת איתו לדרך,נגיד כמו בטיול מאורגן שכל התכנון והארגון והבירוקרטיה והשיט האמריקאי יישארו בידיו ולנו תיוותר רק ההנאה השמורה לת... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברוכים הבאים למשפחת למברט. האב אלפרד חולה בפארקינסון ועומד על סף כניסה לשטיון או אלצהיימר, הוא אוהב את אשתו אבל שוכב איתה רק כשהיא ישנה או מעמידה פני ישנה. אשתו איניד רוצה רק לצאת לשייט אחרון בניו יורק לפני שתודעתו של בעלה תמחק לצמיתות. ועוד בקשה קטנה בליבה: לאחד את המשפחה כולה לארוחת חג מולד אחרונה בהחלט.
תכירו את הבן צ'יפ תסריטאי כושל ומורה מחליף בתיכון שמפוטר ביום שמלאו לאביו 75. הוא יגיע עד ליטא ירוויח הרבה כסף אך יחזור בלי כלום.
אחותו דניז היא יפהפיה אמיתית. היבשושיות של האקדמיה דחפה אותה לעשות את מה שהיא באמת אוהבת. לבשל ולהאכיל אנשים. אך החיים... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התיקונים הוא ספר מעולה ללא רגע משעמם אחד.
ג'ונתן פראנזן , המוכר לי בינתיים מספר זה ומספרו המאוחר יותר "חירות" , בעברית , הוא בעיני מוכשר מאין כמוהו.
הספר כתוב בשילוב של סגנון המספר היודע כל יחד עם זרם התודעה.
עבודת ההכנה של הסופר מתבטאת ברקע מעמיק , פסיכולוגית , של כל דמות ודמות , יחד עם הבנה לפרטי פרטים , של הצדדים המקצועיים של הדמויות , מהנדס רכבות , מרצה במכללה , בעלת מסעדה ,מנהל השקעות ועקרת בית על משפחתם וטפם .הסופר מעלה עשרות מצבים בין בני המשפחה הבוגרים המתבגרים והקשישים , בנוסף לכך , מוסיף שפע דמויות משנה ססגוניות המלוות את הגיבורים בשטחי מחיה אח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה, שמדבר על תיקונים בשוק ההון כאלגוריה לחיים עצמם, נראה כמו גרף מניה תנודתי במיוחד.
לעיתים הוא צונח וכמעט שבלתי נסבל, ולעיתים הוא דווקא מזנק קדימה ואני לא מסוגלת להניח את הספר מידי.
אני לא נהנתי מהספר, לא הנאה צרופה שמשאירה אחריה טעם של עוד, אבל גם לא סבלתי ממנו במידה מספקת בשביל לוותר.
לא אהבתי את הדמויות, אולי כי הן היו אמיתיות מדי, מכוערות כפי שרק המציאות יכולה לייצר אותם. גם השנאה שלי כלפיהן לא הייתה שלמה. רציתי שהכל יסתדר להם, שהזיקנה לא תהיה מפחידה מדי, שהם לא ישארו אובדים מדי.
השקעתי את זמני בספר הזה, ועם כל התיקונים שהוא ידע תוך כדי הקרי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספרות היא, למעשה, תרמית. את העובדה הזו, הידועה היטב, אנחנו מדחיקים ללא הרף ומתעצבנים כשהאשליה נשברת. צריך להיות חוצפן לא קטן או שרלטן לא קטן כדי להעז לכתוב סיפור לא אמין. 'לא אמין', למעשה, הוא אחד החטאים הגדולים ביותר בהם אפשר להאשים ספר (בייחוד לנוכח המציאות שהוכיחה כבר שגם ההזוי ביותר ככל הנראה התרחש). אבל יש עוד דרך לשבור את אשליית הספרות, דרך נוספת להזכיר לנו שמדובר בתרמית והאנשים האלה לא היו מעולם והדברים האלה לא היו מעולם והדרך הזו לא פחות פושעת ולא פחות שרלטנית ופראנזן, לאכזבתי, חוטא בה וכמו כל ההולכים בדרך זו גם הוא לא טרח (או שכח, או לא חשב שנחו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את התיקונים קראתי כדי לעשות תיקון. לא ממש תיקון. תיקונצ'יק. הנסיון הראשון שלי לקרוא אותו, די מזמן, הגיע רק עד אמצע הספר, אבל נשארה אצלי תחושה של החמצה. שלי. לא שלו.
הספר מספר סיפור של משפחה אמריקאית מהמערב התיכון. זוג הורים מבוגרים שעדיין גרים בבית בו גידלו את הילדים שלהם ושלושה ילדים בשנות השלושים והארבעים שלהם שכל אחד מהם חי חיים אחרים הרחק מהמקום שגדלו בו. הוא מחולק לחלקים ארוכים, כל אחד מהם יכול היה להיות ספר כשלעצמו, כל אחד מהם מספר את הסיפור של אחד מבני המשפחה הזאת.
בפעם הקודמת נשברתי בחלק שמספר את הסיפור של ההורים בעת שהם נמצאים בהפלגה, "שיט ת... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הצליח להציף חששות רדומים שהיו לי (ואולי לכולנו..) מתהליך ההזדקנות. הספר עוסק הרבה במשפחתיות ובקשר האינדיבודאלי של הילדים עם ההורים המזדקנים.
ממליץ על קריאת הספר כחלק מתהליך התמודדות לקוראים עם המקומות האלה. הסופר מצליח בעיני לגעת בחששות הרדומים ולא מפחד להתמודד עם הנושא ה"לא סקסי" הזה, תוך ביקורת על החברה האמריקאית. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החלום האמריקאי, שמישהו יסביר לי את המושג הזה. כל אותם אומללים שברחו ממזרח אירופה וממזרח אסיה ומדרום אמריקה כדי שהנה-הנה הם יגשימו את עצמם בארץ החופשייה והעשירה הזו שמבחינתה כולם אותו דבר. ארץ מהגרים שהצליחה ליצור טיפוס אופייני, כזה שנדמה שלקח את כל האפשרויות הבלתי מוגבלות שלו דווקא לצידן השלילי. ג'ונתן פראנזן הוכתר כמספר האמריקאי האולטימטיבי, האיש שכתב את הרומן האמריקאי הגדול. אם לשפוט על פי הספר הזה, האמריקאיות פירושה הרבה מאוד אומללות.
"התיקונים" מספר את סיפורה של משפחת למברט: האם איניד, טיפוס שמרני ואובססיבי על פי כל קלישאות האמהות הפולנית; הא... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"התיקונים" זה שם הספר, אבל הרבה מהם לא מצאתי בו.יש הרבה עיסוק בנסיונות לא מוצלחים לתקן אבל שום דבר לא משתפר. זהו ספר על מצב אנושי לא תקין. מוטיבים שחוזרים שוב ושוב הם זוהמה,(בבית, בגוף ובתחושת הנפש),גועל,דחיה,ניכור התעללות מוסווית,אומללות, בדידות,שיעמום, נקמנות שינאה מוסתרת,(האם נשארו עוד מילים שלליות)? משפחה לא מתפקדת בעליל. כל בני המשפחה הזאת הם בעלי פוטנציאל ויכולת גבוהים אך מבוזבזים. איניד אם המשפחה חיה בהכחשה מוחלטת, שמוקצנת לעת זיקנה, כאשר המציאות של חייה הופכת בילתי נסבלת, ע"י התמכרות לסמים קשים שאותם צרכה גם כן מתוך הכחשה של מהותם. כל חייה נסתה ל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרומן האמריקאי הגדול של העשור האחרון. רבדים ורבדי רבדים (כולל משחק מתמשך עם סיפורי נרניה) לחברה ולכלכה האמריקאית. כתוב נפלא, מטלטל רגשית וקורע מצחוק. אם תקראו ספר אחד מכל החבורה הדורית הזו (שייבון, ניקול קראוס, ספרן פויר, אנגלרד) תקראו את זה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברמת דיוק של מנתח פורס לפנינו פראנזן את ארה"ב המודרנית בצורה כל כך אנושית שלא הכרנו קודם. אחרי הספר הזה, ארה"ב היא לא רק ארץ של קפיטליזם ומכוניות גדולות, אלא ארץ שהבעיות שלה מתבטאות קודם כל דרך הסיפורים של התושבים. דרך מסע חוצה יבשות, מוביל אותנו המחבר על פני שנה בחיי משפחת למברט שכל אחד מבניה ובנותיה עובר בה מעשיות מפותלות ומקוריות מאוד, דרכן מראה לנו פראנזן את כל צדדי החיים האנושיים בארה"ב של המאה ה- 21. הספר לא משאיר דבר לא פתור וכל הדברים מתחברים לכדי אחד ב"חג מולד אחרון" בבית המשפחה.
משפחה מודרנית, חיים מודרנים, קלאסיקה מודרנית.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אנחנו עולים לקבר של סבא, בשלושים "אמא שלי אומרת לי "כולם יהיו שם. כל המשפחה." היא אינה מאפשרת לי כל התחמקות מהאירוע. יודעת היא, שאינני אוהבת בתי קברות וטקסים דתיים סביב מצבות אינם לרוחי. האנשים שעזבו את חיי ללא שוב, מצויים בלבי, בזיכרונותיי במה שהם העניקו לי בחייהם. בשבילי, הם אינם נמצאים בבתי הקברות.
"אני אבוא" אני מאשרת. כולנו נבוא לראות את הכתובת שנקבעה על המצבה, עליה כבר נטש ריב משפחתי מי צריך לשלם וכמה.
"אחרי בית הקברות נוסעים לסבתא." אמא שלי מנתקת אותי מהרהורי. "סבתא עומדת על כך שנעשה סעודה ל"שלושים", אחריה היא תפתח את הצוואה ותקרא בפני כולם." אמי אומ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קניתי אותו בערך בזמן שיצא התחלתי לקרוא והתעייפתי בערך אחרי מאה עמודים וחזרתי וקראתי את כולו בזמן האחרון ואני ממש לא מבין על מה כול התרעומת והתשבחות על הספר אני מצאתי אותו בינוני לכול היותר סיפור של משפחה שהילדים שלה הם שטחיים לא מעניינים ואגואיסטים סיפור מאוד אמריקאי ומאוד לא סוחף הדמויות די שטחיות וארועים לא סוחפים או מעניינים מספיק מה שכן מצאתי בו טוב הוא הכתיבה שרואים שהיא בוצעה במיומנות סך הכול קשה לי לומר שזה רומן שראוי לשבחים שקיבל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משפט אחד נחרת אצלי: "אינטימיות מואצת מדי משאירה אחריה מן שובל של מגושמות מלוכלכת..." :)... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר "התיקונים" הוא רומן ריאליסטי משובח ומטלטל.
הספר מתאר את קורות בני משפחת למברט לקראת חג המולד, כאשר אם המשפחה מבקשת לאחד את כל בני המשפחה לארוחת חג בבית ההורים.
שם הספר נשאר קצת כחידה בעיני. התיקונים יכול להתפרש כמשהו חיובי, כתיאור התהליך בו מסתדרים הקלקולים בחייהם של בני משפחת למברט והם עוברים לחיים בריאים, ומצד שני, לאור הפלירטוט של הספר עם המתרחש בשוק ההון, השם יכול לרמוז על מקבילה לתיקון במניות, כלומר התרסקות רגעית מהירה של החיים. מבין שתי הפרשנויות האלה, קשה לי לבחור מי יותר מתאימה, כיוון ששני התהליכים מתרחשים, ולא כל הדמויות יוצאות שלמות ו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילה אחת: וואו.
בשתי מילים: ממש וואו.
הספר הזה לא רגיל, הוא לא ספר קל לעיכול בכלל.
תחלואי האדם, המשפחה והחברה מוצגים בספר זה במלוא הדרם וכיעורם.
דינמיקה קלוקלת של משפחה שהאב חולה פרקינסון, המאמץ הנדרש ממשפחה חצי לא מתפקדת, בהתגייסות לטובת האם לעזור לה בטיפול באב.
בנוסף לכך שבני המשפחה פזורים להם ומנהלים איש איש את חייו הלא פשוטים, נדרשת מכל אחד מהם התגייסות לשם מטרה משוטפת שהיא איחוי קרע ברמה המשפחתית ולא רק האישית שלהם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהוג לומר "העיקר הכוונה", ובמקרה של הספר "התיקונים" לא ניתן היה לנסח זאת טוב יותר, שכן הספר מהווה דוגמה נהדרת לפער בין כוונות חשובות וערכיות וכתיבה שיש בה הכל מלבד ערכים. "התיקונים" מביא את סיפורם של בני משפחת למברט, המתאחדים סוף סוף לחגיגה משותפת של חג המולד. לבני הזוג למברט שלושה ילדים בוגרים, שאף אחד מהם לא מצא נתיב ברור בדרך לחיים מגובשים ומוצלחים. הבן צ'יפ מסתבך ברומן אסור עם סטודנטית שלו ומוצא את עצמו בליטא הרחוקה, מנסה להרויח סכומי עתק בדרכים סמי-חוקיות. הבת דניז עוברת ממערכת יחסים משונה למערכת יחסים משונה עוד יותר ומשאיפות לא מציאותיות לחוסר-כ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מופתי. כתוב ברגישות יוצאת דופן ובכישרון נדיר. תיאור דמותו של אבי המשפחה מרשים במיוחד, שכן הסופר מצליח לתאר באופן אמין ונוגע ללב את מה שעובר על אדם שמחלות הזיקנה מתחילות לכלות את מוחו. התא המשפחתי - מאבות היסוד של התרבות האמריקנית הלבנה - זוכה כאן לניתוח ביקורתי חסר פשרות, רווי באירוניה ובכאב, ובכל מקרה מעורר מחשבה. אני סיימתי את הקריאה חסר נשימה. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
