ביקורות ספרים על הספר ארבעים הימים של מוסה דאג - כרך א'+ב' - ספריה לעם # 256
|
|
|
|
את ארבעים הימים של מוסא דאג התחלתי לקרוא לפני עשור כמעט, בעת טיול בארמניה. הקריאה נזנחה אז בגלל ששכחתי את הספר בהוסטל שבו ישנתי בירוואן.
מאז הביקור שלי בקווקז, אני חושב על העם הארמני לעיתים קרובות. עם עתיק עם דת ומסורת יחודית במרחב מוסלמי עוין. בדומה למקרה אחר המוכר לכולנו היטב, הסוגיה הלאומית ורצח העם עדיין נוכחים בחיי היום יום של ארמניה המודרנית. אבל בשונה ממדינת ישראל, שדי העבר עדיין עוטפים אותה במרחב הגיאוגרפי והפוליטי. העם הארמני מבודד בין עמים מבקשי רעתם, שכבשו את שטחי המחייה שלהם כולל הסמלים ההיסטורים והלאומיים החשובים ביותר. יתרה על זאת, ה... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יצירת ענקים. לשם שינוי הכתוב על הכריכה האחורית של ספר זה אינו בבחינת אמירה בעלמא. הרומן ההסטורי המופלא הזה, שנכתב על ידי סופר ממוצא יהודי הרגיש לסבלו של הזולת, הוא, בעיני, דוגמא מאלפת לחיבור שבין יכולת ספרותית לעילא להומניזם אנושי הזוכה לשירות ענק באמצעות סיפור זה. היצירה הזו מבוססת על סיפור ההתנגדות המופלא של חלק מתושבי שישה כפרים ארמנים באיזור מוסה דאג, רכס נישא לחופי הים התיכון הסמוך לגבול הסורי, לפקודת גירוש עות'מנית לאיזור דיר א-זור בסוריה, מעין צעדת מוות כמעט וודאית. מאבקם ההרואי של תושבים אלה, מעין גרסת מצדה של העם הארמני, אשר בשונה משני מקרי... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת של סופר ענק עם יכולת נבואית של ממש (הרמיזות לגרמניה הנאצית ברורות). אחד המקורות החשובים ללימוד השואה הארמנית, על אף שלא מדובר במקור היסטורי מדויק אלא ברומן פרי יצירתו של הסופר, הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים ומכניס את הקורא לרוח התקופה, משל היית שם בעצמך. הנאה צרופה.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן רחב יריעה של פרנץ ורפל היהודי האוסטרי על גבורת כמה אלפי הארמנים שנאחזו ב"מוסה דאג" (הר משה) 40 יום כנגד הנוגש הטורקי שבא להשמידם. הספר הפך לקלאסיקה ספרותי בכלל ובפרט בעיני הארמנים. זהו ספר שכל ארמני מכיר כמו שכל יהודי מכיר, או אמור להכיר, את התנ"ך. רצח העם הארמני בידי הטורקים נחשב לרצח העם הראשון שהתרחש במאה העשרים ואשר עליו היטלר, ימח שמו וזכרו, הסתמך כשנשאל לגבי ה"פתרון הסופי" של היהודים כשענה (פחות או יותר) "אם בהשמדת העם הארמני אף מעצמה לא עשתה כלום כך גם יקרה לגבי השמדת העם היהודי". עד היום כל ממשלות טורקיה סירבו לקחת אחריות לכך ומדינת ישראל, למר... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חסד גדול עשה פרנץ ורפל עם העם הארמני על שרתם את הכוח הספרותי המופלא שלו להנצחת הטבח בארמנים דרך גילול הפרשה הלא-תיאמן של אנשי מוסה דאג. כישרונו הפנומנלי העלה את הפרשה מדרגת סיפור היסטורי טוב לרומן היסטורי יוצא מן הכלל, רצוף אבחנות דקות מן הדקות המעטרות עלילה עוצרת נשימה, כמו השקיע הסופר את כל כוחו בבניית מלכודות-מילים שיהיה בכוחן למשוך גם את הקורא בעל העניין המועט ביותר ברצח הארמנים, ולא תנחנה לו עד שזיכרון הטרגדיה ייחרט בלבו לעד. לו הייתי מבקרת ספרותית נודעת אולי הייתי יכולה להסתפק באמירה שזה אחד מן הספרים הטובים והמרהיבים שקראתי בחיי, אך ארוכה ה... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא צלחתי אותו. יש לי חוק שאני קוראת עד עמוד מאה תמיד בשביל לתת צ'אנס, אבל כנראה שזה לא תמיד, כי הגעתי רק עד עמוד 75.
היה לי כבד, ולא כי הנושא כבד, אלא כי הכתיבה הייתה לי עמוסה מידי.
מבאס שלא הצלחתי להנות ממשהו שכל-כך הרבה אנשים משבחים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק שמלמד על עברו של העם הארמני ומסופר בצורה מרשימה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בזמן מלחמת העולם, מחליטה הנהגת המדינה כי קבוצה אתנית מסויימת של תושבים בקרבה היא מקור כל הצרות ולפיכך יש לחסלה. במקביל למאמצים בחזיתות הלחימה השונות מתחיל מבצע לחיסול אכזרי של קבוצת האוכלוסיה הזו, מבלי לחוס על אף אחד, גם לא זקנים, נשים וטף. באחד הכפרים מתחילה התארגנות תושבים שאינם מוכנים ללכת כצאן לטבח, אלא מעדיפים להתנגד ולמות בקרב מול הקמים לכלותם.
לא מדובר בשואת העם היהודי אלא בשואה אחרת, זו של העם הארמני בתחומי האימפריה העותומנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובהתקוממות המאורגנת של תושבי כמה כפרים באיזור דאימלאיק שלמרגלות רכס "מוסא דאג" (הר מש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרומן מבוסס על אירוע אמיתי שהתרחש בתקופה הידועה כ "שואת הארמנים" וגדולתו, מלבד הנצחת השואה הארמנית שהיארעותה מוטלת בספק על ידי בעלי אינטרסים, היא בכך שפרנץ ורפל חזה (הספר נכתב ב 1931) בפסקאות מסויימות וברמזים ה"שתולים" בספר את מלחמת העולם השנייה, ויותר מכך, את שואת העם היהודי.
שער הכניסה לרומן הוא דרך צוהר בחייו של גבריאל באגראדיאן. ודרכו אנו למדים על השתלשלות האירועים הפוליטיים והצבאיים באזור דרום טורקיה\צפון סוריה שקדמה וליוותה את מלחמת העולם הראשונה בחלק זה של העולם.
כמי שטייל במולדתם של הארמנים, אני מוכרח לציין שהתרשמתי עמוקות מתאוריו הקולעים ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קודם שאתחיל אביא משהו מתחושותיי האישיות.
ספר זה מביא את אחד מהפרקים ידועים של סיפור השואה. לא, לא של העם היהודי אלא של עם אחר, העם הארמני. שואה זו אל אף היותה מוכרת וידועה, הנה שואה המוכחשת אף יותר משואת העם היהודי. אם השואה שלנו מוכחשת על ידי פרטים או ארגונים מטעמים של אנטישמיות, הרי שהשואה הארמנית זוכה להתעלמות של ממשלות משיקולים פוליטיים בלבד.
יתר על כן. על אף שאנו תובעים מכל העולם למנוע את הכחשת השואה, כשמגיע הדבר לשואה הארמנית, הרי שמסתבר שאנו עצמנו טומנים את ראשינו בחול. ה"ארדואנים" יורקים בפרצופנו ואנו איננו מעזים לנגב את הרוק, פן יפגע הדבר ח... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
"גם אילו היתה זו עדות מדוייקת באופן מוחלט, ואובייקטיבית בכל פרטיה – דבר שהוא מן הנמנע מעצם הגדרתו בעדותו של יחיד – אפילו במקרה זה היה המהותי מוחמץ. ניתן לספר על כל יום שהוא, ..., ועם זאת לא לגעת במהותי, לא לחשוף את המסתורין שבחוויה הקרחית הזאת, את אמיתה הקדורנית הזורחת: המחשכים שנפלו בחלקנו. שנפלו בחלקו של האדם מאז ומעולם. או נכון יותר, מאז היות ההיסטוריה."
הציטוט הזה לקוח מספר אחר, ספר שקראתי מספר פעמים בשנה האחרונה, "הכתיבה או החיים", של חורחה סמפרון והוא נכתב לא על רצח העם הארמני אלא על בוכנוולד ב 1944 ו 1945. השמדת הארמנים התרחשה באופן שונה. היא התבצעה בא... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה נחשב לאחת מיצירות המופת של המאה ה- 20. זהו סיפור השמדתה של הקהילה הארמנית בידי התורכים במפנה המאות ובתקופת מלחמת העולם הראשונה. הסיפור מתאר את התארגנותה של הקהילה הארמנית הקטנה שגרה באזור ההר מוסה דאג (הר משה), למלחמה עד טיפת הדם האחרונה מול הצורר התורכי. מרבית אנשי הקהילה עולים להר ומתבצרים בו בתנאים קשים, תחת הנהגתו של גבריאל באדאריאן, ארמני עשיר שגר בפריס וחזר לכור מחצבתו. הסיפור מתאר את 40 הימים של המרד, על הלחימה העיקשת, על אורח החיים הספרטני, על המלחמות והעימותים הקשים שעוברים על אנשי הקהילה, על הלוחמים ועל הטרגדיות הקורות במהלך המרד. יש כ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת המופת הגדולה ורחבת היריעה. קלאסיקה של ימנו. רצח העם הארמני לא פופולארי מדי בעיסוק שלו בישראל ואני ממליץ בחום על קריאת הספר להכרות עם הנושא.
אבל אל תקראו את הספר רק להשכלה היסטורית, בראש ובראשונה מדובר ברומן גדול, עם גיבורי עזי דמות, שהטרגדיה הטבועה בכל דמות מתגלגלת אל סופה הבלתי נמנע. ברומן ערכי ופוליטי אקטואלי גם היום.
בהערת אגב: אנטק צוקרמן, גיבור מרד גטו ורשה כתב עליו "האיש הבין ארמנים טוב יותר משהבין יהודים", ייתכן וזה נכון אך הספר שימש גם השראה למורדי הגטאות כפי שרצח העם בארמנים במלחמת העולם הראשונה שימש השראה להיטלר שיוחסה לו האמירה "מ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארבעים הימים של מוסה דאג, הוא רומן הסטורי, כלומר סיפור אמיתי שעבר תהליך של רומנטיזציה , ודרמטיזציה, ועל כן הוא מבוסס על תיעוד היסטורי .כוחו של הרומן בהצגת הסוגיות והדילמות המרכזיות שניצבו בפני גיבוריו על כל חריפותם, לכן ניתן לראות ברומן כבסיס לעדות היסטורית לארועים שקרו במציאות.
גיבור הספר הוא גבריאל באגראדיאן, ארמני הנשוי לאשה צרפתייה , אשר שב למולדתו על מנת לקחת בידיו את עיסקי המשפחה לאחר מות אביו.
תהליך חזרתו והשתלבותו בגורל עמו מתנהל במקביל לתהליך ההיסטורי של שואת העם הארמני.
הספר שנכתב והתפרסם ב1933 , לאחר עליית הנאצים לשילטון, מתאר את פרשת מ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא בפירוש כתב אשמה נגד התורכים
הוא לא יחיד
איני מבין מדוע ישנו צורך בהודעה רשמית של הטורקים.
הדברים ידועים.
ההכחשות אינן מובנות-אינן דורשות התיחסות.
כפי שהשואה של העם היהודי היא עובדה היסטורית.
מכחישי השואה חסרי חשיבות -בטלים.
כך נשא זה.
היה רצח עם-ויכולים המעונינים להכחיש-מי מאזין להם? ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ארבעים הימים של מוסה דאג" הוא בהחלט ספר טוב, ספר שאני מאוד שמחה שקראתי. אין הרבה ספרים בכלל על השואה הארמנית, ובהחלט אין הרבה כמו ספרו של פרנץ ורפל - ספר ארוך, עמוק, קשה וקצת מסורבל על החלטת מחוז ארמני אחד לא להיות סתם קרבנות, שמחליטים להילחם באויבם.
קשה לקרוא את "ארבעים הימים של מוסה דאג" בלי לחשוב ולהתחשב בשואה אשר התקיימה כ-10 לאחר כתיבת ספר זה. משפטים רבים בולטים בכך שהיו יכולים להתאים לתקופה ההיא. אבל גם חשוב לזכור שזה לא ספר על יהודים, זה לא ספר על אנטי-שמיות. זה אפילו לא ספר על שנאה וגזענות. זה ספר על החיים, על רצון לשמר כבוד עצמי ולעמוד איתן. יש חשי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ב-24 באפריל 1915, תוך כדי מלחמת העולם העולם הראשונה, החליטה טורקיה על מעצר 250 מנהיגים ואנשי רוח באיסטנבול. היה זה האות לתחילת השמדת העם הארמני בטורקיה. הממשל החליט להעביר מאות אלפי ארמנים ממקום מושבם העיקרי במזרח טורקיה ולהצעידם למדבריות סוריה. מדובר היה בעיקר באיכרים ארמנים, הרגילים לעבוד במקומות פוריים, בכפרים ובערים גדולות, הנשענות על סחורותיהם. מובן הדבר, כי במדבריות סוריה לא היה לארמנים שום סיכוי להשרדות, דבר אליו כיוונה ממשלת טורקיה.
מדוע החליטה הממשלה על צעד כזה? מאחר והאימפריה העות´מנית הגיעה לשלהי גדולתה והשפעתה באירופה, לאומים שונים ששכנו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת על תקופה שהטורקים היו מעדיפים לשכוח ספר שלא קל לקריאה מומלץ בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בראש ובראשונה קריאת הספר היא דרך מעולה להתוודע לשואת הארמנים, מטרה ראויה בפני עצמה.
הספר מבוסס באופן רופף על סיפורה של קהילה ארמנית שהתנגדה למשטר העות'מני וניצלה.
הספר כתוב היטב ומעביר יפה את האוירה באותה התקופה. הספר מכיל חלקים סוחפים לצד מספר קטעים שקצת מקשים על הקריאה.
הדמות הראשית, גבריאל בגרדיאן, מעוררת הערצה וסימפטיה ונבנית יפה לאורך הסיפור.
יש לי קצת בעיה עם ספרים מדכאים, וזה הוא בהחלט ספר מדכא. לצד ההצלחה היחסית של הקהילה במאבק הדמויות סובלות מאוד לאורך הסיפור. כמו כן אני שונא דמויות של פרימדונות שמעמיקים במיסכנותן (למשל סנסה סטארק בש... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כל מי שיצא לי לדבר איתו על הספר הזה, קופץ אינסטינקטיבית להשוואה לשואת היהודים. אמנם זה נכון, שביותר מהזדמנות אחת ניתן היה להחליף את המילה "עות'מאנים" ב"גרמנים" ואת "ארמנים" ב"יהודים". הלוא מסופר שאפילו מרדכי טננבוים, מנהיג המרד בגטו ביאליסטוק, צוטט במילים:"לא נשאר איפוא למעננו אלא דבר אחד, והוא ארגון פעולת התנגדות קולקטיבית בגיטו בכל מחיר, לראות בגיטו את "מוסה-דאג" שלנו ולהוסיף פרק של כבוד לביאליסטוק היהודית ולתנועה שלנו" (מזכיר שהספר מבוסס על מאורעות מתקופת מלחמת העולם הראשונה ופורסם בשנה בה הנאצים עלו לשלטון בגרמניה).
אבל פרט להשוואה המתבקשת הזו, נו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו אחד מהספרים האהובים עלי ביותר. המחבר יודע להפגיש באופן אמין ונוגע ללב בין סיפורי האישי של הגיבור, (במיוחד מרשים (אם אפשר לקרוא כך למעשה רצח) תיאור הרצח המזעזע של בנו של בגארדין, המצטיין באיפוק מצמרר) לבין תיאור הקרבות והמלחמה של הארמנים מול הטורקים. למרבית האירוניה יצא ספר זה לאור מעט אחרי עליית הנאצים לשלטון, מעין "הקדמה" למה שצפוי לנו בהמשך...
זהו ספר נפלא ותרגומו של צבי ארד מדגיש זאת עוד יותר. עם זאת, אנשים שמתחברים לספרים על השואה יתחברו אליו בקלות רבה יותר מאחרים, ועדיין שווה קריאה. מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו ספרי מופת אחרים, נתתי אותו ולא חזר אלי. אבל חובה של כל אדם באשר הוא לקרוא אותו במלואו. השנה 1915. על ההר מוסה דאג ועל מדרונותיו מצטופפים אלפי ארמנים המצפים לגירושם בידי התורכים. נסיונם חסר התקווה להתבצר ולהגן על חייהם נכשל ורק בודדים שורדים את המסע הרגלי אליו הם נשלחים לתוככי המדבר בלי כל סיכוי.
בימים בהם התורכים מעזים למתוח ביקורת על אחרים - חובה שספר זה יודפס במהדורות חדשות ויופץ בכל בתי הספר, כספר חובה. על כל העולם לדעת כי לא רק עם ישראל חווה שואה, גם הארמנים. בלי תאי גזים, בלי רכבות וטרנספורטים רשומים. "סתם" צעידה אל המוות כאשר נסיונות דיפלומטיים ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר מאד מאד.לצערי,התגלגל לידי רק כרך א והסיפור נקטע לי פתאום, עד שהבנתי כי קיים כרך המשך.הסיפור מרתק ומעורר סקרנות ומודעות לסיפור העצוב של העם הארמני שמזכיר את הסיפור על העם היהודי.הזדהיתי במיוחד עם סיפור הגבורה, של בחירת האנשים שהתבצרו במוסא דאג להלחם ולא להכנע לגורל ללא מאבק, מה שמציק לי תמיד באירועי השואה של העם היהודי- למה לא נלחמנו יותר? למה מליוני אנשים נכנעו לעריץ הנאצי?
ספר מצוין,לא יכולתי להפסיק לקרוא. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארבעים הימים של מוסא דאג הוא רומן מאת הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל, המבוסס על אירועים שקרו בהר משה (מוסה דאג) בזמן שואת הארמנים שהתחוללה בטורקיה בשנת 1915.
דברי פרנץ ורפל על הספר :
"הרעיון לכתיבת הספר נולד במרס 1929 בעת ביקור בדמשק. המראה מעורר החמלה של ילדי פליטים בעלי מום ומזי רעב, העובדים בבית חרושת לשטיחים, נתן לי את הדחיפה האחרונה לגאול מתהום הנשייה את גורלו המוזר של העם הארמני...
(מתוך ויקיפדיה)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שצריך לקרוא. במיוחד לנו כיהודים ולבני אדם בכלל.
לא מדובר בספר היסטוריה, אך הוא מתאר ארוע אמיתי - התבצרותם של הארמנים בהר מוסא דאג במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומאבקם בטבח שהתבצע בהם בידי הטורקים.
אולי אם מספיק אנשים יקראו ספרים כאלו ניתן יהיה לחנך בני אדם.
אולי, אני בספק. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בימים אלה, כשממשלת תורכיה עודנה ממשיכה במאמצים להכחיש את השואה הארמנית, חשוב מאד לקרוא כל פרט מידע על התקופה.
הספר אומנם אינו ספר היסטוריה, אך הוא מתאר בצורה נפלאה את קורותיהם של מספר כפרים ארמנים באזור מוסה דאג שהבינו את הגורל הצפוי להם מידי התורכים במהלך השואה הארמנית, ברחו להרים, והשיבו מלחמה שערה לכוחות העותמאניים העדיפים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
