ליילה: חקירה על אודות המידות (1991) הוא הרומן הפילוסופי השני של רוברט מ. פירסיג, שידוע בעיקר בזכות ספרו זן ואומנות אחזקת האופנוע. סיפור אוטוביוגרפי בחלקו זה מתרחש בסתיו, כשהסופר משיט את ספינתו במורד נהר ההאדסון. פיידרוס, האלטר אגו של המחבר, מנוער משגרתו המתבודדת באמצעות מפגש עם ליילה, אישה ישירה אבל מעורערת, אשר קרובה להתמוטטות נפשית.
כמו בספרו הקודם, העלילה משובצת בין רגעים של מחשבות פילוסופיות עמוקות. מטרתו העיקרית של הספר היא לפתח מערכת מטאפיזית שלמה, שמבוססת על הרעיון של איכות; רעיון שהוצג בספרו הראשון של הסופר. שלא כמו בספרו הראשון, שבו הוא יוצר דיכוטומיה בין איכות קלאסית ורומאנטית, הספר הזה מתמקד בחלוקה בין איכות סטאטית ודינאמית.
מטרה נוספת של הספר הוא לבקר את התחום של האנתרופולוגיה. פירסיג טוען שאובייקטיביות מסורתית של תחום העיון הזה, הופכת אותו ללא יעיל. הסופר משתמש אז במושג האיכות כדי להסביר את הקשיים של החברה המערבית להבין את הערכים ודרך התבוננות של האינדיאנים. מסקנה מעניינת של הספר היא שהתרבות האמריקאית המודרנית היא תוצאה של מפגש של ערכים אינדיאנים וערכים אירופאיים.
נושא נוסף שמנותח באמצעות שימוש במטאפיזיקה של איכות, הוא קשר הגומלין בין תבניות אינטלטואליות לתבניות חברתיות. פירסיג טוען שעד לסוף התקופה הוויקטוריאנית, תבניות חברתיות שלטו בהתנהגות של חברי התרבות האמריקאית. כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה, תבניות אינטלקטואליות והשיטה המדעית תפסו את השליטה הזאת, כשהן לוקחות את האחריות על מטרות האומה ועל פעולותיה. ההופעה המאוחרת יותר של הפשיזם, לפי גישת הספר, היא מאבק אנטי-אינטלקטואלי להחזרת תבניות חברתיות לשליטה. התנועה ההיפית שהבינה את הפגמים שקיימים גם בתבניות החברתיות וגם בתבניות האינטלקטואליות, דחתה את שני סוגי התבניות הללו. ההיפים שאפו לאיכות ביולוגית, שאותה זיהו בטעות עם האיכות הדינאמית. התוצאה הייתה ניוון חברתי, שהתבטא בפשע ובסמים.
כיום החברה האמריקאית אינה מחפשת עוד איכות דינמית, אלא מנסה לחזור אל הויקטוריאניות - התבניות הסטטיות החברתיות הנוקשות, כדי להתמודד עם התבניות הביולוגיות הדומיננטיות באזורים מסוימים, כגון שכונות העוני של הערים הגדולות.