ביקורות ספרים על הספר גן הבטון





ביקורות ספרים על הספר גן הבטון


מיין לפי: הצג כ:

אני אוהב לקרוא את איאן מקיואן. הספר "כפרה" שלו הוא יצירת מופת בעיניי. לכן התחלתי לקרוא את הספר הנ"ל עם ציפיות גבוהות כיאה לסופר מרשים כל כך... מקיואן יודע לכתוב! ואין ספק שהוא מאוד קריא. בספר הנ"ל מדובר בארבעה אחים ואחיות שגרים בבית פרטי באיזשהו פרוור די-נידח לאחר שהם מתייתמים מאביהם לפתע גם אימם הולכת לעולמה ומה שקורה להם לאחר מכן... אז ככה; למרות הכתיבה הדי-מותחת אהבתי פחות את הספר הזה. קודם כל בגלל התפרים הגסים והנראים יותר מדי לעין של מה שעומד לקרות; ידועה אימרתו של אנטון צ'כוב על "האקדח שנראה במערכה הראשונה ויורה במערכה השלישית"... אז כאן מדובר ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 75
רמת גן
ארבעה אחים, שני בנים ושתי בנות, מתייתמים משני הוריהם תוך זמן קצר ונשארים לבד לתקופה של מספר חודשים. העלילה מתרחשת רובה ככולה בביתם המבודד שבשולי העיר. לא קל לכתוב ספר מנקודת מבט של ילד - בלא מעט ספרים דמויות של ילדים הם פתח לסופר להתפרע בדימיונו ולייחס להם תכונות לא להם - כשהרבה פעמים התוצאה היא דמות לא אמינה. איאן מקיואן עומד יפה בפיתוי הזה ולדעתי יוצר עולם מאוד אותנטי של ילדים. בכלל, הספר כתוב טוב - עם דקויות, דיאלוגים ומחשבות המאפיינים ילדים באותם הגילאים. עם זאת, לאחר התחלה מבטיחה, הספר נמשך כמעט עד סופו מבלי שמשהו באמת קורה ורוב הספר הוא תיאור חי... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 42
רחובות
# אני מעריכה מאד את מקיואן. קראתי כמה ספרים שלו, הערכתי את האינטליגנציה הסיפורית שלו – את הדרך החכמה והמנומקת בה הוא מניח את התזה שלו ואת הסיפור, הקושר את התזה, בקשר כפול ומגיש לקורא. הערכה נוספת מגיעה לו, לדעתי, בשל הגיוון הרב בנושאים ובדמויות ואף בסגנון הכתיבה. זה לא אומר שאין לו נפילות. "נחמת זרים" התמוה, "מכונות כמוני" היהיר ובודאי עוד כמה ששכחתי. אבל מה ששלו – שלו. הסיפור הזה מתאר ארבעה אחים בין הגילים 18 – 6 שמצאו את עצמם לבד במעין אי בודד, ללא מבוגרים משגיחים ומנחים, באמצע שכונה הרוסה ושממה אורבנית, כשהם כבולים במה שהם חושבים שהוא סוד גדול, שגילוי... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
תל אביב
בתיכון למדתי (כמובן) חמש יחידות בספרות מורחב. לא אשכח את המורה המיוחדת שלי, שהייתה ממליצה לנו על ספרים אך גם הביאה לכיתה סרטים רבים לצפייה וניתוח. הסרט הראשון שראינו בכיתה היה "כפרה". אני לא ממש זוכרת ממנו משהו (ואולי זה הזמן לקרוא את הספר) אבל אני זוכרת בוודאות את התחושות שהותיר בי הסרט. חודשים לאחר מכן הלכתי איתו. "גן הבטון" שכב לו בספריית הספרים הקטנה שלי, נטוש לאחר שבן זוגי ניסה לקרוא אותו ללא הצלחה. את השם של הסופר לא יכולתי לשכוח מאותם שיעורי ספרות. מסופר על ארבעה אחים יתומים מאב אשר מטפלים באימם החולה. למשפחה אין מכרים או קרובים, הם מסוגרים ב... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 30
תל אביב
התיאור הבא מגלה מעט פרטים על העלילה ארבעה ילדים יתומים מוצאים את עצמם בקיץ אחד לבד בבית. אמם מתה וגופתה איתם. במהלך הסיפור הם עוברים תהליכים רבים. בהתחלה הם מאושרים עם החופש ומנצלים אותו עד תם. ואז הם מתפצלים. הילדה הגדולה תופסת פיקוד. אחיה הבוגר מעמיק בניסיונותיו לבדל עצמו מהעולם. והילד הצעיר ביותר מנסה לשוב לימיו כתינוק. מן הסתם מתוך שאיפה לחזור לימים שעוד היתה לו אמא. זהו סיפור אפל בהרבה מובנים. אבל לא נעדר יופי ושמחת חיים של נעורים. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 62
הרצליה 46150
ספר כמעט נטול עלילה. כל התרחשותו של הספר מתפרשת על חודשים בודדים מהאביב ועד הקיץ. במרכז ה''מיני'' עלילה ניצבים 4 דמויות שהם ארבעה אחים שנותרו יתומים. שתי הדמויות המרכזיות הן האחות הבכורה ג'ני, נערה ספורטיבית ויפה בת 18 ואחיה בן ה-15. מקיואן מיטיב לספר את רחשי ליבו של הנער הצעיר, קנאותיו ומיניותו. בסיפור ישנו מתח שבין היתר מתקיים בשל מיניות פרוורטית המרחפת מעל האחים. ספר שונה מאוד משלושה ספרים אחרים של מקיואן שקראתי. ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 56
באר שבע
וואלאק מה רע. נגיד מישהו אצלכם חולה לא עלינו והולך לעולמו בבית. אם במקום שתלכו לחברה קדישא ולהגיד במשטרה ונגיד יש לכם חצר מספיקה תעשו לו בור ותעשו מלמעלה גינה יפה ותגידו עליו קדיש אפילו תדברו איתו ככה מידי פעם שאתם יושבים בחוץ על איזה כוס קפה. ככה גם מהביטוח לאומי ומהפנסיה ימשיכו לתקתק כי אצלם הוא לא מת ואף פעם הם לא עושים לו טלפון לשאול איך מרגיש או אם חי או מת ואתם יש לכם קבר גם קרוב וגם מכובד. סבתא של אישתי עליה השלום שמו אותה בהר הזיתים. מיום ההלויה לא היינו שמה למה זה בדיוק איפה שסילוואן וללכת שמה זה כמו שאומרים להכנס לפה של האריה. לא עדיף שהיתה שו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 53
ראשון
ספר מצמרר ומרתק. אפור וחזק. השילוב של תום ילדות יחד עם הארועים שהתרחשו, ההחלטות שהוחלטו והמעשים שבוצעו הם כמו שילוב השם שלו, גן ובטון. צמיחה וסוף. אהבתי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 59
רמת-גן
אמא תמיד החביאה את הבונבוניירות במטבח במדף העליון. ולמרות שלאבא הייתה מכולת עם המון שוקולדים וממתקים. השוקולד הכי טעים תמיד היה כשאמא הייתה מחוץ לבית ואנחנו האחים היינו מטפסים על כיסא ומשם על השיש וכל פעם היינו מחסלים בונבוניירה או חצי. והיא אף פעם לא הבינה איפה הבונבוניירות כשהייתה צריכה לקחת משם אחת. אחוות האחים הזו נשארה עד היום. אין יפה מאחוות אחים. רק מלהסתכל אחד על השני היינו ממציאים "שקרים לבנים" "מכסים" אחד על השני ושומרים סודות. אם אגרטל היה נשבר בטעות היינו קוברים אותו בגינה קבורה רצינית כדי שאמא לא תגלה ששברנו ותתעצב. היום אני מלמדת ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
מודיעין
אני מאד אוהב את הכתיבה של מקיואן, היו לו כמה ספרים טובים, אך לאחרונה הם נהפכו לנחמדים, חסרה לי אמירה. כך שאפשר להגיד שקצת התרגשתי שקיבלתי פה מאחת החברות ספר בדואר שנכתב לפני כמעט ארבעים שנה, כשהוא היה צעיר, ובטח יותר בועט...הוא לא הכזיב. גן הבטון הוא סיפור של ארבעה אחים, שלושה מתבגרים וילד קטן שחיים בעולם נטוש הן פיזית והן נפשית. בתוך השממה של עצמם מתפרקת כל מערכת החוקים המוכרת לנו והם חיים פרא עלפי הבנתם ואמות המוסר שלהם. הם יוצרים בועה שלתוכה נשאבת אנדרלמוסיה הכוללת מצוקות של ילד מתבגר, בעיות סמכות, זהות מינית וכל הבא ליד. אך יותר מכל ניתן לחוש את התו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 57
תל אביב
למי שמחפש ספר פשוט, קליל, לברוח לכמה שעות לעולם הספר והדימיון אז....שיעבור לספר הבא. מי שמחפש מחשבה, עומק, מוכן לעצור ולנשום עמוק, לחשוב כיצד יתכן שזה יכול לקרות לילדים ולעולם הסובב אותם, שיאחז חזק כי בשעות הבאות אך לא ארוכות ממתינה לו חוויה מסעירה, מיוחדת ומכה ישר ללב.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 58
פתח תקווה
ספר אפל.. קראתי אותו בנשימה אחת. אני מבינה את הביקורות הקטלניות לגבי הנושאים האסורים והסודות של המשפחה (אל דאגה.. אין כאן ספוילר), אבל איני מזדהה עם הביקורות האלה. מצאתי את הספר מצמרר מחד, מרתק מאידך. בניו יורק טיימס כתוב: ״ ספר מעורר השתאות. מקיואן מתגנב לעברנו בחשאי ודוקר אותנו הישר בלב.״ הייתי משנה רק מילה אחת: ודוקר אותנו היישר בבטן.. מדובר במשפחה סגורה, עם חוקים משלה שלא מעוניינת ולא מסוגלת לתת לאף אחד לחדור לתוכה. בעיני ספר מצוין, לא לרגישים מדי..... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 73
תל אביב
קניתי את הספר בחנוכה האחרון במסגרת של העודפים,עלה לי 10 ש"ח.ובכנות?לא הייתי משלם עליו יותר מזה. הספר הזה של מקיואן פשוט מעצבן.אם "כפרה" הייתה יצירה מדהימה,אז הספר הזה הוא פשוט אכזבה.מקיואן תמיד כותב על דברים אפלים,תמיד רומנים פסיכולוגים אפלים שבדרך כלל לא צפויים.אבל הספר הזה היה צפוי,צפוי,צפוי.ידעתי מה יקרה עוד לפני שזה יקרה. העלילה של הספר הייתה יחסית תפלה.שוב פעם מישהו מת,שוב פעם יחסים מוזרים בין אנשים (במקרה הזה בין אח ואחות).מקיואן לא טרח באמת להמציא פה את הגלגל.וזה ממש חבל,כי הרעיון עצמו מעניין-ארבעה ילדים בבית,יתומים,דואגים לעצמם בכוחות עצמם.יש ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 29
פתח תקווה
אתחיל את הביקורת בציטוט מתוך המערכון של אסי וגורי (דוד ותקווה) ואומר "איכס, מגעיל". מזמן לא קראתי ספר עם סוף דוחה שכזה, אם ארצה לדייק מאז "בית קיץ עם בריכה". לא יודעת מה שתיתם, חברי סימניה היקרים, אבל ספר טוב זה בפירוש לא. מאוד קשה לכתוב ביקורת בלי ספוילרים, והאמת שבא לי לגלות את הסוף ו"להרוס" לכם, אבל לא אעשה זאת. רק אזהיר את העדינים שבנינו מבחילה אפשרית. כתיבה? לא משהו. עלילה? לא הייתה. דמויות? מפגרות ורדודות. מיניות? יותר מדי ובלי קשר. יש צורך להוסיף? כן...שטחי, לא ממצה את עצמו, לא נוגע, כלום רגש ורחוק מלהיות הגיוני. הבטון כסמל לא עובר בעיני. ממש הרגשתי שבא לי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 112
כורה לספרים
Ian McEwan is like a box of chocolate, You never know what you're gonna get. כשאני לוקח ספר של מקיואן ליד, אני באמת לא יודע למה לצפות. בדיוק ההפך מפול אוסטר. מתי אני יודע שסופר מצליח בעבודתו? כאשר החלטות הזויות, לא מוסריות, לא הגיוניות ועוד.. מתיישבות לי היטב בקוסמוס שיצר, ונראות לי הגיוניות. כך אני יודע שנכנסתי לעולמם של הדמויות, לשיקולים שלהם וללוגיקה שמפעילה אותם. מה שמפליא בספר הזה שהספר כה קצר ובכל זאת 140 העמודים הקצרים שלו מספיקים למקיואן ליצור את המיקרו-קוסמוס שלו על חוקיו לשאוב את הקורא ולהסיר בעדינות את משקפי הטאבו מעל עיננו ולשחק ברגשותינו. הספר עוסק בחייהם של 4 אחים 3 מהם... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

ספר אפל במיוחד, עם סגנון מדויק ושוטף. מומלץ בהחלט אם אתם חובבי הז'אנר.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 40
tel aviv
ג´ק, המספר הוא נער בן 15 ולו אחות הגדולה ממנו בשנתיים, אחות צעירה במעט בשם סו ואח צעיר בן 6 - טום. בעטיפה האחורית כתוב שמדובר בילדים מגיל 6 עד 15 וזה כמובן לא נכון. מעכשיו |ספוילר|ים רבים מאחר ואין מה לקרוא את הספר ואני ישר מספר את כולו כאן: לארבעת הילדים מת האב. לא חשוב ממה. לאחר כמה חודשים מתה האם ולא ברור ממה. הילדים קוברים אותה במרתף בבטון שקנה האב לשם יצירת משטח בטון בחצר. מכאן לא מתפתח דבר ולא קורה כלום. בסוף האח הצעיר אוכל עם מפית סביב צווארו וחוזר לישון בעריסה כשהוא בן 6. ממש לא אופייני לגיל זה וכנראה שמקיואן לא ראה מעולם ילדים. באותה עת ג´ק המספר נ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 65
רחובות
איאן מקיואן הבריטי הוא סופר מעולה, מהטובים הפעילים כעת. והראייה לכך בוורסטיליות של כישרונו. ב"כפרה" הוא בנה עולם עשיר ומורכב מאין כמותו של בריטניה לפני ובתקופת מלחמת העולם השנייה ובתוכו ברא מספר דמויות אמינות להפליא. אך קדם לעושר העצום הזה רומן קצר, מינימליסטי ומנוכר. מעין "בעל זבוב" המתרחש בבית קטן בפרברי לונדון בו חיה משפחה מוזנחת של ילדים יתומים כאילו הייתה באי בודד ללא תרבות או חברה. והתוצאה, התפוררות מוחלטת של כל נורמה, מוסר וערכים. לפי ספרו של מקיואן, אשר נכתב עשרות שנים אחרי "בעל זבוב" המופתי ולהרגשתי מתכתב עימו, אין צורך במלחמה שתרחיק את הילד... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
גבעתיים
כמו אגרוף לפנים, או יותר מדוייק כמו לעבור ליד מכונית שזה עתה התרסקה על כל יושביה- אתה לא יכול שלא להביט מוקסם ומזועזע. זה מחריד אבל אי אפשר להסיר את העניים. ככה בדיוק הרגשתי שקראתי את הספר הזה.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 57
ישרש
שלום לכולם או לחובבי ספריו של איאן מקיואן. כן, גם את הספר הזה מצאתי במדור המוזלים. ואכן הוא שווה כל שקל. הדמויות בו כל כך טרגיות שבסופו של הסיפור חשבתי שטוב שהסופר עצר כאן ולא נתן להם להמשיך במעלליהם. ספר זה מסופר מנקודת מבטו של נער מתבגר שאיבד את אביו עם תחילת הפרק הראשון ואחר לא מעט זמן מאבד אף את אמו. שמו של הספר לא ניתן לו לחינם, הרעיון עצמו כל כך מזעזע עד כי אתה מבין ללבם של הדמויות ולמה הם עשו זאת. הספר ממש דקיק ונח לקריאה. מומלך בחום.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
ירושלים
מדובר בספר קשה מאוד.העלילה המתוארת מנקודת מבטו של נער כבן 15 שנים בוגר מכפי גילו, שבה ארבעה ילדים בני משפחה אחת המתגוררים בבית בודד חווים סוד נוראי משותף . חייהם היומיומיים קשים מנשוא בהיותם יתומים מאב ומאם . הם מוצאים דרך משלהם להעסיק את עצמם בעיסוקים שבהדרגה הופכים להיות אסורים ופסולים . לא פשוט לקרא את התיאורים בספר . הילדים בגילאים השונים מנסים למצוא נחמה באותם רגעים נדירים של יחד ,אולם הנחמה הזאת היא זמנית , קצרה וטומנת בחובה מצוקות והתנהגויות חולניות. הם מתגעגעים נואשות לאמם ומתקשים לבטא את כאבם האישי באין לו מפלט באוזן קשבת ובסיוע מקצועי הול... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת
פתח תקווה
סופר מחונן, אין מה להגיד. הספר כתוב טוב, סוחף ומרגש, מזמן לא נהנתי ככה מספר. הספר רווי מלנכוליה ועצב, שמתוכם יוצא בסופו של דבר זיק של שמחה. כדרכו של מקיואן, שקרים סופם להתגלות ועל כן הסתרה איננה הפתרון ככל הנראה. אם נעלים את הבעיות ולא נתייחס אליהן זה לא אומר שהן לא קיימות, זה רק אומר שטיטאנו אותן מתחת לשטיח וקיוונו שהגמד יקח אותן, אך אין גמד וסופן לצוף.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 42
כפר סבא
ספר מרתק ואפל. החיים חזקים מאיתנו וגם במצבים קשים ויוצאי דופן במשפחה - דם סמיך ממים ולעיתים יותר מזה... ראיתי קודם את הסרט ונשבתי ביופיה של שרלוט גינזבורג המופלאה. אח"כ הלכתי לקרוא את הספר וגיליתי שהסרט היה דוקא נאמן לספר (מה שלא קורה לעיתים קרובות). בכל אופן, ממליץ לקרוא וגם לראות.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
חיפה


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ