אתחיל את הביקורת בציטוט מתוך המערכון של אסי וגורי (דוד ותקווה) ואומר "איכס, מגעיל".
מזמן לא קראתי ספר עם סוף דוחה שכזה, אם ארצה לדייק מאז "בית קיץ עם בריכה". לא יודעת מה שתיתם, חברי סימניה היקרים, אבל ספר טוב זה בפירוש לא. מאוד קשה לכתוב ביקורת בלי ספוילרים, והאמת שבא לי לגלות את הסוף ו"להרוס" לכם, אבל לא אעשה זאת. רק אזהיר את העדינים שבנינו מבחילה אפשרית.
כתיבה? לא משהו. עלילה? לא הייתה. דמויות? מפגרות ורדודות. מיניות? יותר מדי ובלי קשר.
יש צורך להוסיף? כן...שטחי, לא ממצה את עצמו, לא נוגע, כלום רגש ורחוק מלהיות הגיוני. הבטון כסמל לא עובר בעיני. ממש הרגשתי שבא לי להתקשר לסופר ולשאול אותו "באמת?? זה הכי טוב שיצא לך??".
צריך להמציא גלאי לספרים גרועים שיזהיר אותי מבזבוז הזמן הנוראי שבקריאת ספרים כאלה.
באמת שלא צריך לקרוא.











![ג'יין אייר [מהדורת 2007]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/12179.jpg)
