ביקורות ספרים על הספר עשו - ספריה לעם # 376
|
כל כך כואב לי, כל כך כאוב לי!
הספר הוא פשוט יצירת מופת עברית
גאוני, גאוני, גאוני.
אבל בבת אחת כ"כ מגעיל בתיאורים המינים הבוטים
שלא מוספים כלום... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לחם
הבית וזיכרונותיו, עולים ומצפים אותי, חלקם בבהירות לא מובנת,,, אני חושב שתכליתם להשיב אותי לזמנים אחרים, בהם נוצקו יסודות חיי על מוגנות וביטחון וחווית אכילה פשוטה כמהות חיים.
יש בי זיכרון בהיר הקשור ללחם, תמונת מאפייה קטנה שהייתה סמוכה לביתנו, אליה אמא שלחה אותי לקנות לחם. עד היום אני רואה בעיני רוחי את גופם החשוף של האופים עוטי סנרים לבנים, באמצעות המרדה הם שולפים מתוך התנור הבוער כיכרות לחם מוזהבות, המעלות ניחוחות מטרפים... בדרך הביתה לא יכולתי להתאפק וסיימתי את מחצית כיכר הלחם החמה והטריה , שטעמה היה עבורי פלאי.
אני מניח שהמושג לחם, על ריח... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אתה יודע כמה ימי זכרון יש למשפחה כזאת בשנה?
יום הזכרון של המדינה. ויום הזכרון של החטיבה. יום הזכרון של היחידה.
ושל הפיקוד ושל בית הספר ושל הכפר.
שלא נשתעמם אפילו רגע.
והימי זכרון שלי, מה איתם?
היום שהוא נולד. והיום שהוא נפל. והיום שראיתי אותו בפעם האחרונה?
ומה עם רגע הזכרון כשאתה עובר על יד עץ שהוא נפל ממנו כשהיה בן שש?
והדקה דומייה כשאתה רואה ברחוב מישהו שלמד איתו בכיתה אחת.
ושניית זכרון בגלל מישהו בלונדיני כמוהו?
והמקומות?
כמה שזה נדוש וכמה שזה נורא.
זה לא רק הקבר. זה גם האנדרטה של הכפר. והאנדרטה של החטיבה.
והאנדרטה של הפיקוד. וגלעד פה וגלעד שם והל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אובדנם של אהבה, משפחתיות וחיים-
השבוע היה אחד השבועות הקשים בחיי. הוריי אינם בקו הבריאות ואמי הדאיגה אותי יותר מכול. דאגתי וטרחתי סביבם מסביב לשעון ולמרות שהסכנה חלפה, עדיין נותרו שאריות ואיני רגועה כלל.
בשבוע זה הבנתי את חשיבותה האמתית של משפחה ואת ההבנה שאף אחד לא באמת תומך בך. שאתה לבד במערכה הזאת כנגד המוות והחולי. אתה מבין ברגעים האלה את שבריריותו של המושג "משפחה" וכמה הוא חשוב, אמיתי וכנה.
על כך הספר שלפנינו, על שבריריות משפחתית. על אובדן. על עצב ואבלות. על אובדן אהבה וגלות. על כעס ושמחה ובעיקר מפח נפש ומטענים רגשיים שבכל רגע עלולים להתפוצץ.
... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דווקא הספר הזה של שלו, שם את עצמו בסקאלה אחרת משאר הספרים האופיניים שלו.
נתקלתי בהרבה אנשים שכתבו שהם לא צלחו את הספר עוד מההתחלה, וגם בכאלה שנטשו באמצע.
וגם כששאלתי איזה מכר על הסיבה שככה נטש את הספר שבמקרה היה הראשון של שלו שקרא, ענה שהעלילה ואופן הסיפור, לא הצליחו להחזיק בו חזק בענייניות.
ענתיקה. תארו לכם פריט ישן כזה, שרק מביני דבר יודעים את טיבו, אבל ההמון הכללי מסתפק בידיעה כללית על יוקרו.
פריט יפה כזה, משהו ארוג וצבעוני, עם מין חוטים עבים וצהובים משנים של שהייה, דבר שדודה שלי לצורך העניין, היתה תולה בסלון.
בדומה לזה, ''עשו'' הילך בי רגשות דומי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אודה שלא סיימתי לקרוא מחמת גודל הפונטים ומרווח השורות שהקשו עלי.
עם זאת, התרשמות בהחלט יש.
צריך להיכנס לאווירה ולהתמקד בנפשות המפתח בין לא מעטות, מעברים ביניהן ובין זמנים המקשים תחילה.
הספר נפתח בסיפור אגדה על הדוכס אנטון הרבגוני בעל הרגלים יוצאי דופן, חיים בלתי רגילים ובכללם מסעות למזרח התיכון, אירוסיו לנסיכה אוסטרית שנודעה בחזותה הנוראה. סיפור חייו החריג המסתיימים באיבחה.
המספר עֵשׂו הוא אחד מתאומים – יעקב ועשו, כמובן (אלא מה...) שנולדו בתחילת שנות העשרים של המאה שעברה. בנים למשפחה ענפה ושורשית שעברה לירושלים מהגליל. הספר רחב היריעה פורס בפ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסהכ הסיפור המסופר בספר הוא בסדר, מרגש קצת ויש קטעים מצחיקים/ מגוחכים המעלים חיוך
אבל כמה דברים הפריעו לי לחווית הקריאה ***הזהרת ספויילר אפשרית***
1.כבר על ההתחלה השפה לא נקיה ויש תיאורים גרפים על פעילות מערכת המין הגברית. דבר שלדעתי היה מיותר בהחלט בצורה הזו ולא הווה גורם שמפתח את העלילה או אפילו גורם לה להיות יותר מעניינת. לטעמי זה סתם הכניס מימד של דיבור על מיניות מוגזמת שלא לצורך. הוריד לי.
2. מהלך עלילה איטי... התקדמות בכמה מישורי זמן, שזה סבבה. רק ***המון*** תיאורים על דמויות שלא בהכרח הוסיף לספר עליהן כל כך כי עד שהגעתי להמשך שם הם צויינו שוב כבר שכ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומרים שהספר הראשון של מאיר שלו שאתה קורא הוא גם הספר שלו שאתה הכי אוהב ואכן הספר הראשון שלו שקראתי, "כימים אחדים", היה ספר שריתק אותי, גרם לי להרגיש שגיליתי עולם חדש וללא ספק פתח לי את התאבון לספרים אחרים שלו.
"עשו" הוא הספר השני שלו שקראתי ואין ספק שהוא כובש בזכות הסגנון והשפה העשירים שכנראה יש רק לשלו, אך לא אשקר, פחות נהניתי ממנו, אולי משום הכבדות והמליציות היתרה של התיאורים.
לסיכום, הספר נפלא ומומלץ אך כנראה יותר ל"מטיבי לכת" ובעלי סבלנות וכושר ריכוז.
... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מרתק ומומלץ בחום. שאלה המטרידה אותי - מדוע בחר מאיר שלו לקרוא להוריהם של יעקב ועשו אברהם ושרה ולא יצחק ורבקה?... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל פעם מחדש המומה ונפעמת מכתיבתו של מאיר שלו. החלק הראשון פחות קולח, אך בסופו של דבר הספר משאיר טעם של עוד, של חבל שנגמר.
אפילו להתחיל ולקרוא מהתחלה..... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר מדהים - רומן רוסי הוא הספר הכי טוב של מאיר שלו. אבל - עשו הוא יותר טוב !! אחרי שנפעמתי מרומן רוסי, בא עשו והדהים אותי.
לדוגמא, כתיבת תאור כיכר הלחם שיוצא מהתנור , אני מצליח לשמוע כשהיא מונחת על שולחן הרעבים , לראות, להריח , למשש ולטעום. כתיבה מדהימה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שכולו הלל וכתיבתו היא מעשה פלאים מכשף.
ממופתי השפה העברית.
גם שנים לאחר הקריאה הראשונה בו, אני חוזרת להתענג על הפנינים הרבות השזורות בו.
ספר חובה !... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה. ספר שנקרא בנשימה אחת מהתחלה עד הסוף. לי הוא הזכיר את מאה שנים של בדידות מכיוון שגרם לי להתייחס ולקבל כטבעיים לגמרי דברים שהסיכוי שיקרו אפסיים...בעקבות הספר הזה הפכתי למעריצה של מאיר שלו ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרגשתי כאילו אני קורא את רומן רוסי רק עם דמויות אחרות ובאיכות ירודה יותר.
סך הכל ספר טוב, מאוד איטי לקריאה - לי לקחו כמעט שלושה שבועות לסיים אותו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכישרון שבגדר חטא הגאווה, נדמה שבמחוות יד אחת מאיר שלו מצליח לביית את הזמן.
כך או אחרת, הספר שימש לי השראה לשיר:
מקצב הפעימות הוא התגשמות הזמן,
שמטבעו איננו אלא גץ של הזיה,
ובה ארעית, כרוכה גידים בשר ודם,
תוהה לה הבריאה במהויות הוויתה.
תוהה ומתחבטת בקודש ובחול,
חפה מדעת אמיתות פשוטות,
כגון, הזמן משליט צוו,
האור, החושך ולב כל הבריות.
והבריות כולן לא כלום,
אלא עטור סמלי על פני הציר,
ישר עקום או אין סופי,
אחד לבטח,
הציר הוא דמיוני.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"'בשלוש בלילה, בגשם נורא, פתאום נכנסו למאפייה שני חיילים. חצי מתים, רטובים עד העצמות, רועדים מעייפות ומקור. הצבא עושה פה כל הזמן ניווטים בסביבה, והמסכנים האלה, שהם מריחים ריח של מאפייה באמצע הלילה, הם פשוט משתגעים. אתה יודע איך זה שבן-אדם שקר לו ומתגעגע הביתה. עוזבים הכל ורצים בעיניים עצומות בשביל חתיכה לחם מהתנור. אבל אז, מי השלישי שנכנס ומחבק אותי? בנימין. הלו אבא! כמו ההלו שאתה ולאה הייתם אומרים. בחיבוק שלו הרגשתי כמה גדל, כמה מעט התחבקנו כשהיה ילד, כמה מעט התחבקנו בכלל'." (עמוד 238)
הספר "עשו" מאת מאיר שלו מתאר משפחת אופים שמקורה בירושלים והיא מתגוררת ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהתאחדות לכדורגל הישראלית רשומים (בהערכה גסה) הרבה אלפים של שחקנים, החל מליגת העל וכלה בליגות הילדים.
אבל במדינת ישראל אין ולו כדורגלן אחד.
ברחבי ישראל נמצאים (בהערכה גסה) עשרות אלפי אנשים שכתבו, כותבים ויכתבו ספרים.
אבל במדינת ישראל יש בדיוק 3 סופרים.
וזה ראש וראשון להם.
והספר הזה הוא ראש וראשון לספריו המנצנצים כמו יהלומים על מדף הספרים שלי.
איזו יכולת סיפור. איזה ידע כללי. איזה מגע שמלטף את הלב ובלוטות הדמעות. איזו שירה בתנועה. איזה ספר מדהים.
יש לו למאיר שלו את היכולת הזו (והנה אני כמובן מרביץ ציטוט לא מדויק מהספר בן האלמוות הזה) לספר על "האהבה, הז... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני מאוד אוהב את מאיר שלו, אבל הספר הזה פשוט לא טוב. אבל לא להתייאש הוא ללא ספק הסופר הכי טוב בארץ וספריו האחרים מעולים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
חבריי מתחלקים לשתי קבוצות: אלה ש"עשו" הוא אחד הספרים האהובים עליהם ביותר (ואחריו "רומן רוסי") ואלה שלא אוהבים את מאיר שלו. אלה מהקבוצה הראשונה מציינים גם כי "פונטנלה" הוא אחד הספרים הפחות מוצלחים מבחינתם וזו בלשון המעטה.
פתחתי קבוצה שלישית בחבורתנו - אלה שאוהבים את "פונטנלה" ולא ממש את "רומן רוסי" ועכשיו גם את "עשו". בינתיים הקבוצה מונה חברה אחת, אבל אני אופטימית...
לגופו של עניין, הכתיבה העשירה מפצה אולי במקצת על העלילה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם בספריו. לא שזה לא בסדר לכתוב על משפחת חקלאים מהעמק, אך אותן הדמויות חוזרות ושבות, רק הפעם בתחפושת פרענקית. ת... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר ה-כ-י טוב של שלו. משפטים שנשארים בראש לעד [אגואיסטים הם המאהבים הכי טובים] ציטטות מצוינות [עמוד 182 בנושא ימי הזכון] וחוויה אחת שהיא מרשמיו האישיים של שלו מתקופת הצבא [החיילים המאפייה והניווט]. הנאה צרופה ומענגת!!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים היותר מיוחדים שיש , מצחיק, מעניין , מרתק, דמיות מגוונות ואנושייות ומאד ישראליות.
סיפורה של משפחה ירושלמית בתקופה שמאיר שלו אוהב לכתוב עליה - "פעם", בימים לפני קום המדינה ושהמדינה הייתה צעירה ( כי אז הכל היה יותר טוב )
שלושת הסיפורים שפזורים באמצע שקשורים-לא-קשורים לסיפור המרכזי רק מוסיפים לייחוד של הספר.
שקראתי לא הפסקתי גם לצחוק... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו הספר הראשון של מאיר שלו שקראתי אי שם בימי התיכון. התאהבתי בספר מהרגע הראשון ולמרות שמאיר שלו הכזיב עם השנים (ר' "פונטנלה" המטופש) נשארתי נאמנה.
עשו הוא ספר קסום , מלא רגעים מרגשים וכואבים כאחד . הדמויות מפותחות היטב והעלילה גם אם לעיתים משונה , זורמת
וטבעית.
בספר זה מאיר שלו הוא במיטבו. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה.
הספר הטוב ביותר שלו,מאחר והוא נוגע בנימים הכי עדינים של השכול.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מספר אנשים אמרו לי שזהו ספרו הטוב ביותר של שלו אבל לאחר קריאה של הספר לא הזדהיתי עם האמירה הזו. מעבר לסיפורים הקצרים המופיעים בתחילת אמצע וסוף הספר ומוסיפים המון לחווית הקריאה (מהבחינה החיובית, יש לו את הכתיבה האופיינית של שלו- מלאת דימויים ותיאורים יפהפיים, מרגשים והכי חשוב- נכונים. עוד מרכיב חשוב ביותר וגם טוב במיוחד המאפיין גם ספר זה של שלו- דמויות שובות לב. נפלתי בשביה של שרה הגיורת הילדותית והעילגת ושל המספר הציני וחיכיתי בכל פעם להמשיך לקרוא כמעט רק למענם. אך יש לו גם עוד מאפיין של שלו- כתיבה שהיא, לטעמי, מעט מפוזרת, ללא קו עלילה רצוף וברור עם הת... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר האהוב עלי ביותר מבין ספריו של מאיר שלו, ואחד הספרים הישראלים היפים ביותר שקראתי. קראתי אותו כבר מספר פעמים, ובכל פעם אני נהנה ממנו מחדש. למרות שכבר עברו יותר מעשר שנים, אני עדיין זוכר את החוויה הנפלאה שחויתי בפעם הראשונה שקראתי אותו.
ההומור המיוחד של שלו מונע מהעלילה הטרגית להפוך למלודרמה משתפכת. דוקא הצורה המאופקת שבה נושאים הגיבורים את הצלקות שלהם, יוצרת תחושת הזדהות.
הספר מתאר גם בצורה מאד יפה את ייחודה של ישראל כמדינת מהגרים.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אדם קרוב אצל עצמו, גם כאן לא ניתן שלא להתאהב וממש להריח את ניחוח האפיה ועגלי הטל על יבולי השדות בליל ניווטים בהיר- חובה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
