תוחלת חיינו
התשובה לשאלה מה תהיה תוחלת חיינו במאה הזו, תלויה בגורם המשיב. אם נשאל את בעליהם השרלטנים של 'מעינות נעורים', הנושאים לשווא את השם ,Anti-Ageing נקבל סחר חליפין של כסף יקר בתמורה למי קסם ואשליה למזדקנים.
אולם גם הרפואה, בלבושה הקונבנציונאלי ביותר, אינה עוסקת רק בריפוי אלא עוסקת בהארכת החיים ויודעת להמליץ על דיאטה נכונה, פעילות גופנית, ואורח חיים רגוע או לפחות פעיל מנטאלי. הרפואה מתחילה להתפצל או לגלות סימני ספקנות, כאשר ההמלצות מפנות לויטמינים, קוקטיילים של ויטמינים, לתוספי מזון, להשלמה הורמונאלית, אנזימים או לקו-אנזימים. יתרה מזאת, אף רופא לא יערוב להצלחת המחקרים הקיימים והמדווחים העוסקים בשינויים גנטיים, מוטציות גנטיות, בטיפול בכרומוזומים או באדם הביוני (Bionic Person), זה שיפעיל אברים מלאכותיים עם עצבי המוח. בכלל זה מחקרים המנסים לאתר, באופן מיידי, את הגן האחראי להזדקנות ולהשמידו, וכן מחקרים המנסים לטפל בגן הנ"ל באמצעות 'תרופה נגד הזדקנות'. והנה חיי הנצח.
אך אין זה אומר שאין מחקרים רציניים בתחומים הללו. ישנם כאלה.
חברות ביוטכנולוגיה מהגדולות בעולם כבר רשמו פטנטים על התרחשויות דרמטיות במעבדות המחקר שלהם, כמו זו על אנזים, שמעכב, עקרונית, הזדקנות כרומוזומים בתא חי.
לגבי עניין אחד אין ויכוח – עובדה היא, שתוחלת החיים בעליה מתמדת: משערים שהאדם הקדמון לא האריך הרבה מעבר ל 20 שנה, פרק הזמן שהיה דרוש לו להעמיד צאצאים, שיהיו בעצמם על סף ריבוי. בתחילת הספירה הנוצרית גיל המוות הטבעי המקובל היה 25 – 30 שנה. בבואנו לחשב את ממוצע תוחלת החיים, צריכים להילקח בחשבון גם נתוני התמותה של ילודים, שעמדו אז על כ 50 אחוזים! ההערכה היא שבימי הביניים, ימי המגפות השחורות ותחילת הרפואה כפי שאנו מכירים אותה, תוחלת החיים הממוצעת היתה נמוכה מאד וגיל שיבה 'טבעי' עמד על כ 40 שנה. מספר זה מזכיר את תוחלת החיים, כיום, ב-7 המדינות שמדרום לסהרה, והגבוה מתוחלת חייהם הממוצעת של הגברים בסיירה ליאונה, שבמערב אפריקה, בעיקר בגלל מימדי מגיפת האידס.
זה גם המקום להדגיש שאני כותב אך ורק על גידול בתוחלת החיים בעולם המערבי. מבחינה זו הסטטיסטיקה של האוכלוסייה היהודית בישראל בהחלט מייצגת את המקובל במדינות אירופה. על בסיס נתונים אלה הלקוחים ישירות מהאתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אציין שתוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של גברים. בשנת 1972 תוחלת החיים בממוצע של גבר בישראל היתה 70.1 שנה, וכעבור שנה, 70.2 שנה. בשנת 2006 תוחלת החיים הממוצעת לנשים בישראל היתה 82.2 שנה, לעומת הגברים, שחיו 78.5 שנה בלבד, שהם 0.2 שנת חיים לגברים בממוצע יותר מהשנה הקודמת.
אם נשרטט גרף פשוט ע"ג טבלה, כדי להעריך את קצב הגידול בתוחלת החיים הממוצעת נגלה את הנתונים הבאים:
בשנת 1900 תוחלת החיים של זכרים במערב היתה 47.3 שנה.
בשנת 2000 תוחלת החיים של זכרים בישראל היתה 77 שנה.
בשנת 2100 תוחלת החיים של זכרים בישראל תהיה 107 שנה.
המשמעות העובדתית היא שמרבית הנערים והנערות שהשנה מלאו להם 15 אביבים, צפויים ללמעלה מ- 90 שנות חיים פעילים.

תוחלת חיינו
התשובה לשאלה מה תהיה תוחלת חיינו במאה הזו, תלויה בגורם המשיב. אם נשאל את בעליהם השרלטנים של 'מעינות נעורים', הנושאים לשווא את השם ,Anti-Ageing נקבל סחר חליפין של כסף יקר בתמורה למי קסם ואשליה למזדקנים.
אולם גם הרפואה, בלבושה הקונבנציונאלי ביותר, אינה עוסקת רק בריפוי אלא עוסקת בהארכת החיים ויודעת להמליץ על דיאטה נכונה, פעילות גופנית, ואורח חיים רגוע או לפחות פעיל מנטאלי. הרפואה מתחילה להתפצל או לגלות סימני ספקנות, כאשר ההמלצות מפנות לויטמינים, קוקטיילים של ויטמינים, לתוספי מזון, להשלמה הורמונאלית, אנזימים או לקו-אנזימים. יתרה מזאת, אף רופא לא יערוב להצלחת המחקרים הקיימים והמדווחים העוסקים בשינויים גנטיים, מוטציות גנטיות, בטיפול בכרומוזומים או באדם הביוני (Bionic Person), זה שיפעיל אברים מלאכותיים עם עצבי המוח. בכלל זה מחקרים המנסים לאתר, באופן מיידי, את הגן האחראי להזדקנות ולהשמידו, וכן מחקרים המנסים לטפל בגן הנ"ל באמצעות 'תרופה נגד הזדקנות'. והנה חיי הנצח.
אך אין זה אומר שאין מחקרים רציניים בתחומים הללו. ישנם כאלה.
חברות ביוטכנולוגיה מהגדולות בעולם כבר רשמו פטנטים על התרחשויות דרמטיות במעבדות המחקר שלהם, כמו זו על אנזים, שמעכב, עקרונית, הזדקנות כרומוזומים בתא חי.
לגבי עניין אחד אין ויכוח – עובדה היא, שתוחלת החיים בעליה מתמדת: משערים שהאדם הקדמון לא האריך הרבה מעבר ל 20 שנה, פרק הזמן שהיה דרוש לו להעמיד צאצאים, שיהיו בעצמם על סף ריבוי. בתחילת הספירה הנוצרית גיל המוות הטבעי המקובל היה 25 – 30 שנה. בבואנו לחשב את ממוצע תוחלת החיים, צריכים להילקח בחשבון גם נתוני התמותה של ילודים, שעמדו אז על כ 50 אחוזים! ההערכה היא שבימי הביניים, ימי המגפות השחורות ותחילת הרפואה כפי שאנו מכירים אותה, תוחלת החיים הממוצעת היתה נמוכה מאד וגיל שיבה 'טבעי' עמד על כ 40 שנה. מספר זה מזכיר את תוחלת החיים, כיום, ב-7 המדינות שמדרום לסהרה, והגבוה מתוחלת חייהם הממוצעת של הגברים בסיירה ליאונה, שבמערב אפריקה, בעיקר בגלל מימדי מגיפת האידס.
זה גם המקום להדגיש שאני כותב אך ורק על גידול בתוחלת החיים בעולם המערבי. מבחינה זו הסטטיסטיקה של האוכלוסייה היהודית בישראל בהחלט מייצגת את המקובל במדינות אירופה. על בסיס נתונים אלה הלקוחים ישירות מהאתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אציין שתוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של גברים. בשנת 1972 תוחלת החיים בממוצע של גבר בישראל היתה 70.1 שנה, וכעבור שנה, 70.2 שנה. בשנת 2006 תוחלת החיים הממוצעת לנשים בישראל היתה 82.2 שנה, לעומת הגברים, שחיו 78.5 שנה בלבד, שהם 0.2 שנת חיים לגברים בממוצע יותר מהשנה הקודמת.
אם נשרטט גרף פשוט ע"ג טבלה, כדי להעריך את קצב הגידול בתוחלת החיים הממוצעת נגלה את הנתונים הבאים:
בשנת 1900 תוחלת החיים של זכרים במערב היתה 47.3 שנה.
בשנת 2000 תוחלת החיים של זכרים בישראל היתה 77 שנה.
בשנת 2100 תוחלת החיים של זכרים בישראל תהיה 107 שנה.
המשמעות העובדתית היא שמרבית הנערים והנערות שהשנה מלאו להם 15 אביבים, צפויים ללמעלה מ- 90 שנות חיים פעילים.