ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 24 באפריל, 2023
ע"י מוש
ע"י מוש
"אתה יודע כמה ימי זכרון יש למשפחה כזאת בשנה?
יום הזכרון של המדינה. ויום הזכרון של החטיבה. יום הזכרון של היחידה.
ושל הפיקוד ושל בית הספר ושל הכפר.
שלא נשתעמם אפילו רגע.
והימי זכרון שלי, מה איתם?
היום שהוא נולד. והיום שהוא נפל. והיום שראיתי אותו בפעם האחרונה?
ומה עם רגע הזכרון כשאתה עובר על יד עץ שהוא נפל ממנו כשהיה בן שש?
והדקה דומייה כשאתה רואה ברחוב מישהו שלמד איתו בכיתה אחת.
ושניית זכרון בגלל מישהו בלונדיני כמוהו?
והמקומות?
כמה שזה נדוש וכמה שזה נורא.
זה לא רק הקבר. זה גם האנדרטה של הכפר. והאנדרטה של החטיבה.
והאנדרטה של הפיקוד. וגלעד פה וגלעד שם והלוח זכרון בבית הספר.
וחוץ מזה יש את המקום ששם הוא נהרג. שבארץ הזאת זה אף פעם לא רחוק יותר מדי מהבית. והמקום שלו ליד השולחן. וכשעורכים את השולחן אתה תמיד חושב אם לשים את הצלחת שלו.
וכששואלים אותך במשרד ממשלתי כמה ילדים יש לך? מה לענות?
שניים או שלושה?"
מאיר שלו, עשו, עמ' 182
ובכן, ספר מופלא שנכתב ע"י סופר מופלא. ואין עוד להוסיף.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ספר נהדר. כימים אחדים עולה עליו במעט.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אכן, ספר מופת.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
