ידעתי שאני צריכה להפסיק לקרוא כבר ברגע כשהגעתי לעמוד ארבע לכל היותר, וקראתי על החולצה הוורודה של אליינה, עם מכנסי הפשתן התואמות, מה שמעורב בתיאור על השיער הזהוב והמשיי, הפנים היפות והגוף החטוב להחריד שלה.
אז למה המשכתי לקרוא?
כי אני חתיכת מטומטמת!! לעזאזל!! טיפשה!!!

תתרחקו מהספר הזה. פשוט תתרחקו ממנו. הוא בזבוז של עצים, חמצן, כוח אנוש, וכסף. הוא לא שווה שום שקל ושום אגורה ואני יותר ממאושרת מה

היתה איזו תקופה בחיים שלי שבה נזקקתי (לדעת הוריי) לטיפול פסיכולוגי. הפגישות נערכו אחת לשבוע בימי חמישי בשעה שבע בערב.
אני זוכר עדיין את אותו מסדרון דומם ואת ההרגשה שכאילו אני היחיד שנמצא במקום. אני זוכר את המזכירה שכל הזמן רק ישבה ותקתקה במחשב מאחורי דלפק זכוכית ואני גם זוכר את הרגע שבו הפסיכולוג בכבודו ובעצמו פתח את דלת חדרו וקרא לי להכנס.
הרושם הראשוני שלי ממנו היה דווקא חיובי: הוא היה אדם נו

אוקי, בואו נעשה סוף לרמיסת הספרים ונגיד את האמת- המראה החיצוני משחק תפקיד מכריע בכל ספר שהוא , על אחת כמה וכמה כשמדובר בזאנ'ר הערפדים (אהבה ממבט ראשון..לא פעם ראשונה שראינו את התופעה, נכון? ) וגם הקטגוריות המכלילות שהסופרת מכניסה את הדמויות לתוכן. ממש מזעזע , מה אני אגיד לכם. כי זה לא קורה בכל ספר נוער טיפוסי.. אולי קל לכם לצאת כנגד הספרים כיוון ש- ראיתם וקראתם את דמדומים וראיתם את הסדרה , לכן אוו

ל.ג' <mark>סמית</mark> עושה את זה שוב...
עם דמויות מפגרות יותר, עלילה שטחית יותר, ורומן לא אמין בשיט, היא מוכיחה את עצמה כאחת מסופרות הנוער הגרועות בעולם.
אלינה ה-"הו, וואוו, מושלמת, מדהימה, ממגנטת מבטים" חוזרת אלינו עם התנהגות יותר מפגרת, התאהבות יותר קיטשית, ומעוררת הקאה כהרגלה.
סטיפן ה- "הו, וואו, איזה מוזר, או מי גאד, הוא כזה אלוהי!" ממשיך להיות הערפד העלוב בתולדות הספרות, וכך נולד הספר הגרוע בעולם, עוד

תמיד טוב לתת צ'אנס לסופרים, אתם לא חושבים ככה?
אז נכון ש-ל.ג <mark>סמית</mark> כתבה את יומני הערפד, ונכון שזה אחד הספרים הקיטשים, הגרועים, המעצבנים שנראו בתולדות ספרי הנוער המתורגמים, אבל... בכל זאת הספר נמצא שם על המדף בסטימצקי, ובכל פעם שראיתי אותו לא יכולתי שלא לתהות "אולי הוא שונה?, אולי ל.ג <mark>סמית</mark> למדה מהטעויות שלה וכתבה ספר יותר נורמלי הפעם? ספר שאפשר לקרוא ולשם שינוי- ליהנות ממנו??"
אז החלטתי לנסות ולהז

22/12/13




יומני היקר



אתה בטח לא תאמין איזה ספר קראתי!
יומני הערפד!


אז כן, אחרי כמה הצהרות מצדי, על זה שאני לא אקרא את הספר הזה, בסוף נשברתי.


אני יודעת, אתה בטח שואל את עצמך:
"שרון, למה לעזאזל קראת את זה?!
ועוד אחרי הביקורות הקוטלות!".

אז אני אתחיל מאיך הגעתי לספר.

היום קבעתי עם אמא שלי ואחותי להיפגש במרכז העיר, ואני אחכה להן בסטימצקי עד שהן יבואו.
אז הגעתי לסטימצ

חשבתם שהראשון גרוע?
לא ראיתם כלום.
רק שהפעם סטפן "שובר את הדיאטה" בסצנה עלובה במיוחד, ויש כמה עורבים שמנקרים את יילנה מתוך שינה. אלו ההבדלים מהספר הקודם.

חוות דעת קצרצרה על ספר שעשה עוולות למילה הכתובה:
"יומני הערפד" נקרא בערך לפני שנה וחצי, לאחר צפיה בפרק נסבל ביותר של סדרת הטלוויזיה שנעשתה על פיו. מעצם העובדה שמדובר בספר נעורים שיצא בתחילת שנות התשעים והוא עוסק בערפדים - אותו טרנד ידוע לשמצה, לפני שהוא בכלל עוות עוד יותר ע"י סטפני מאייר - הנחתי כי הוא יתאים למטרותיי באותה תקופה. אז קראתי אותו כמעין אתנחתא בין ספרים כבדים שיאפשר לראש העייף לנוח.

יומני היקר אתה לא מבין אני היום גיליתי ,הסדרה יומני הערפד מבוססת על ספר אני פשוט חייבת לקרוא את 2 הספרים ולעשות השוואה בין הספר לסדרה.....

כל כך שונה מהסדרה שאי אפשר בכלל לדמיין, אלינה ג'ילברט היא מלכת הכיתה היפה, אין בן שלא מאוהב ואין בת שלא רוצה להיות בחבורה שלה .... אוי ואבוי אני כל כך רציתי שהדמות תהיה נחמדה והספר פשוט התפוצץ לי בפנים.
אלינה היא כמו כל הדמויות בספרים רק שהדמויות הראשונות ה