“ל.ג' סמית עושה את זה שוב...
עם דמויות מפגרות יותר, עלילה שטחית יותר, ורומן לא אמין בשיט, היא מוכיחה את עצמה כאחת מסופרות הנוער הגרועות בעולם.
אלינה ה-"הו, וואוו, מושלמת, מדהימה, ממגנטת מבטים" חוזרת אלינו עם התנהגות יותר מפגרת, התאהבות יותר קיטשית, ומעוררת הקאה כהרגלה.
סטיפן ה- "הו, וואו, איזה מוזר, או מי גאד, הוא כזה אלוהי!" ממשיך להיות הערפד העלוב בתולדות הספרות, וכך נולד הספר הגרוע בעולם, עוד יותר גרוע מקודמו, עם כמה שחשבתי שזה לא אפשרי.

האמת שהגעתי אליו בגלל לחץ מצד חבר טוב שלי (שוקל את החברות שלנו מחדש.) אז לקחתי את העותק בידיים רועדות, מקווה שאולי הספר הזה לא עומד לעלות את כל מה שאכלתי.
הו, וכמה טעיתי.
אני חושב שלא עברתי את עמוד 100.
אני זוכר רק מסיבה.
אונס.
וקטעי אקשן שמגיעים לרמת האקשן האגדית בדרדסים וחליל הקסם, ומטה.

נורא.
את החרא הזה מוציאים לאור, ועוד מעזים להגיד שהוא ספר פולחן? ספר מתח?
ספר?!

לעזאזל.

לפחות יש לי מדורה לל"ג בעומר.


ואין לי עוד מה להוסיף.
האמת שאני מרגיש שהשקעתי ביותר מידי מילים בשביל הספר הרדוד הזה.

הלכתי לראות פרקים חוזרים של היה היה פעם.
מאחל לכם יום טוב עם כמה שפחות "יומני הערפד"!


אור”

“חשבתם שהראשון גרוע?
לא ראיתם כלום.
רק שהפעם סטפן "שובר את הדיאטה" בסצנה עלובה במיוחד, ויש כמה עורבים שמנקרים את יילנה מתוך שינה. אלו ההבדלים מהספר הקודם.”

“שתי מילים ספר גרוע.
מאז ומתמיד הייתי שונאת ערפדים מושבעת, רוב הספרים האלו הם קלישאות.
אז אם אני כול כך שונאת ערפדים אז למה אני קניתי את הספר הזה? תשובה : לא קניתי, חברה שלי הביאה לי אותו בהשאלה ותחנונים שהספר הזה מדהים ורומנטי, נכנעתי. חשבתי מה יש להפסיד?
קראתי אותו, הכתיבה הייתה מעפנה הדמויות היו גרועות והיחסים היו לא מובנים. קרוליין, מה הבעיה של הבחורה הזאת? הם היו החברות הכי טובות ויום בהיר אחד היא שונאת אותה. אלנה, מה הקטע שלך? למה את לעזעזל יוצאת עם מישהו שלא שם עליך? ולא רק זה.. גם אח שלו הרשע דיימון מגיע ו... בולשיט אחד גדול. לא הבנתי חצי מהספר.
המלצה ממני:
אל תקראו סתם בזבוז של זמן.”

“ספר ממש יפה קשה להאמין שהספר מדבר על ערפדים כי רוב הספר עסק במריבות בין אליינה לקרוליין על גניבת היומן זה ממש מזכיר את הספר יומני הנסיכה אבל בכל זאת מאוד נהניתי הסוף מותח אני מחכה בקוצר רוח לספר השלישי”