ביקורת ספרותית על בזעיר אנפין מאת ירמי פינקוס (נצחיה )

ביקורת ספרותית על בזעיר אנפין מאת ירמי פינקוס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שני, 17 בפברואר, 2014
ע"י נצחיה

פעם, כשהייתי בתיכון, למדנו את עגנון. למדנו את "תהילה" בכיתה ט', את "סיפור פשוט" בכיתה י"א, ואת "והיה העקוב למישור" בכיתה י"ב. זה יהיה מוזר לומר, אבל ירמי פינקוס הזכיר לי את עגנון. לא, זו לא שפת הכתיבה. פינקוס כותב שפה מודרנית לחלוטין, אם כי עשירה מהממוצע ומהמקובל. אבל העיר שהוא מתאר בתור תל אביב, אינה תל אביב שאני מכירה. גם לא זו שהייתי מבקרת בה כשהייתי בכיתה י', בשנת 1989, היא שנת התרחשות הסיפור. תחת המעטה של רחוב תל אביבי בשנת 1989, מביא המחבר את האווירה והתחושה העגנונית של גליציה בתחילת המאה העשרים. אני לא יודעת אם זה רע, או טוב. תחליטו אתם. זה רק נותן תחושה של זרות.

"בזעיר אנפין" פירושו בעברית "במידה קטנה". והספר אכן מתמקד באנשים קטנים. שלא לומר קטנוניים. לא מדובר על עיסוק באנשים הפשוטים בפני עצמו, כי זה בסדר. אפשר לעשות ספרות גדולה מאנשים קטנים. אבל לא כשעובדים קשה להקטין אותם עוד יותר, ולהראות אותם במערומיהם ומשמניהם. ולא שאין ממה. יש לפחות דמות אחת בספר שתומכת בדי עמל ויגע באישה שהיא גם מפגרת בשכלה, וגם לוקה בצליאק. לא פשוט, דבר גדול מאוד. אלא אם אתם שואלים את הכותב של "בזעיר אנפין". האמת? לא צריך להכביר מילים במקרה הזה. תסתכלו על הדמויות שעל הכריכה. בא לכם לקרוא על מעלליהם?

עלילה. עלילה זה סעיף חשוב, כי ספר חייב עלילה. יש כאן עלילה. משפחה מורחבת בתל אביב בסוף שנות השמונים של המאה העשרים. במרכז עומדות שתי אחיות, שאחת עוסקת מוצלחת בענף האופנה, והשנייה ירשה את חנות הקוסמטיקה המקרטעת של הוריה. ההבדל ברמה הכלכלית בהתאם, והוא מתבטא בנסיעה השנתית של האחות האמידה יותר לאתר נופש קסום באירופה. כדי לשתף את האחות השניה בחוויה, וכדי לבצע נסיעה משפחתית מורחבת, נכנסים כולם לעסקי השכרת דוכנים ותצוגות אופנה בפארק המים החדיש (דאז) בשפיים. אז עלילה יש, וגם מצע להמון נוסטלגיית אייטיז דביקה. וגם שפה עשירה מאוד, וציורית, הכוללת הרבה משחקי מילים. ובכל זאת משהו חסר. הממ... אולי כי לא ממש מעניין לשמוע על מעשיהם הקטנים של אנשים קטנים? או שמא דבר אחר. אם נחזור לעגנון הכותב על מעשים קטנים של סוחרים קטנים, הרי שבספריו יש תמיד קונפליקט. משהו שקורע את לב הקורא מבפנים. כאן אין שום דבר כזה, וגם כשכבר קורית טרגדיה, הלב לא ממש כואב, אולי אפילו להיפך.

אז אני לא יכולה להגיד שסבלתי בקריאה. פינקוס הוא צייר, וככה הוא כותב. תיאורים של אנשים ושל מקומות ושל סיטואציות. יפה, באמת יפה. אבל זהו, בעצם. בגלל זה גם לא דירגתי. במקום זה השוויתי לעגנון. לא מספיק?

13 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על בזעיר אנפין

טוקבקים

+ הוסף תגובה

אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) יערה, יקרה, אצלנו ביידיש אומרים: זול זיין אזויי... ובתרגום חופשי, כשנמאס להתווכח ודעתך ממילא לא תתקבל, אומרים: שיהיה ככה...
יערה	יערה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אפרתי את ביכלל לא מבינה אשה פשוטה כתבה עלי מישהיא בעבודה ושלג בירושלים זה ביכלל מפורסם העתקתי חחח....
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) רץ, תודה לך על תגובתך הנעימה.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) חמדת, אני מזדהה עם חוסר העניין, אבל לא עם עליבות הכתיבה. אני חושבת שפינקוס הוא כותב משובח, בעל חוש לשוני מפותח ויכולת התבוננות ותיאור לא רגילה. בנוגע לעלילה, כבר כתבתי בסקירה, ולא אחזור על זה.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) סדן, תודה על תגובתך. אני לא מכירה באופן אישי, כי בשנים הללו גרתי בירושלים, ולא בתל אביב. אבל איכשהו לא יצא לי להיתקל במישהו מהעשורים האחרונים שהוא לא חרדי ולא מתנחל וקוראים לו טוביה. בספר יש שניים כאלה. אז הנה דוגמה אחת לתחושה הגליצאית שאפפה אותי במהלך הקריאה, ויש עוד הרבה כאלה. ולא, אני לא מתבדחת. חשבתי על עגנון ברצינות. אולי יש לי אסוציאציות מוזרות, אבל ככה הן.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) לנתי, אני לא חושבת שיערה מנסה למשוך מישהו אל האש. זה תחכום חברתי שהוא גדול הרבה יותר מכפי יכולתה. היה לי על זה דיונים שלמים במסרים עם כל מיני אנשים. אני לא חושבת שהיא טרול, ולא נראה לי שהיא מסתלבטת על מישהו (גם זה מתוחכם מדי). אני מגיבה בצורה רצינית לתגובות שלה, כפי שאני מגיבה לכל אדם אחר שמגיב אליי.
	(לפני 11 שנים ו-8 חודשים) ניר, יפה !
רץ	רץ (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) ביקורת יפה הכתובה היטב ומעניין גם עם ההשוואה לא משקפת את המציאת
ניר	ניר (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אפרתי, נצחיה...למרשם בדוק ראו פה (יש סיבה ממש טובה לשתקנות): http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_(%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) יערה, חמדתי, מי כתב את: שלג בירושלים, אשה פשוטה, רעיונות ללפני??? מעניין... ולמה אין שם נוח בשבע שגיאות מצחיקות? תפסיקי לעשות את עצמך.
יערה	יערה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אני הישבתי רק בתגובות שם ורק ביכלל לכאלו נחמדים שכותבים
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) בבלוג שלך יש 4 דברים שכתבת וקראתי לא פעם תגובות שלך. אז מה, מישהי נכנסה לבלוג שלך וזייפה פוסטים? תרשי לי להזכיר לך, שבענייני בלשות אינני קוטלת קנים.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) בבלוג שלך יש 4 דברים שכתבת וקראתי לא פעם תגובות שלך. אז מה, מישהי נכנסה לבלוג שלך וזייפה פוסטים? תרשי לי להזכיר לך, שבענייני בלשות אינני קוטלת קנים.
יערה	יערה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אפרתי אף פעם אחת לא הייתי בפורום ביכלל
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) קראתי הרגע את התגובה שכתבת לנעמה. למה אין שם פו וזואותי אלא עברית רגילה ותקנית??? עשי טובה. כמו שכתבה נעמה: אם לא היית, היה צריך להמציא אותך. אלא שאת המצאת את עצמך הכי טוב. ושוב, זה נאמר בהרבה חיבה.
חמדת	חמדת (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) כמי שקראה את שני ספריו של פינקוס והפסיקה באמצע מחוסר עניין או חיקוי כתיבה דיי עלוב אני בהחלט מצטרפת לדברי סדן ידידינו .אין מקום להשוואה עם עגנון .וחיי המשפחה בת"א באותם שנים היא תוצר תרבות אחרת .אבל אולי הטעות של נצחיה בכך שהיא לא מכירה את ת"א לפני לפנים .
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) יערה, קראתי את הדברים שכתבת ולא יכול להיות שאותה אחת שכתבה בפורומים כותבת את התגובות לביקורות. פשוט לא. אני מאוד מחבבת אותך, אבל את מסתלבטת עלינו.
יערה	יערה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אפרתי את ביכלל וממש לא צודקת
סדן	סדן (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) זה ממש מגוחך להשוות את הספר ל"עגנון" אלא אם כן התכוונת להתבדח. גם אני קראתי את הספר והוא עוסק בתל אביב שהייתה מאז ומתמיד עיר של מהגרים ובהם גם מה שנקרא "בורגנות זעירה". הוא מביא גושי חיים של האנשים הללו ואם זה מעניין או לא זה כבר עניין מאוד אישי. ודרך אגב כמי שגר אז בת"א בדיוק באזור הזה והכיר היטב את חנות המכולת של המשפחה, אני יכול להעיד שכמעט כל מה שמסופר בספר הוא אמת לאמיתה...
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) תסלחו לי כולכם ותסלח לי יערה, שהמציאה את עצמה כל כך יפה בשבילנו ואנחנו נגררנו אחריה. בתחילה עניתי בבדיחות הדעת, בשלב מסוים חשדתי שאני זו שעושה צחוק מעצמי ועכשיו אני בטוחה. הרי קודם כל, כל ספר ממוצע שאינו ספר לילדים בני שש, יותר מסובך מכל הביקורות שאנחנו כותבים. אז מה יערה עושה פה? רק מחמיאה למי שכותב ביקורות של שתי מילים? או שהיא עצמה קוראת ספרים, טובים או בינוניים, שהם תמיד מסובכים. עוד לא קראתי ספר, גרוע ככל שיהיה, שלא יהיה מסובך, כדברי יערה. חוץ מזה, קראתי דברים שכתבה בפורום סיפור שכתבתי. היצירות מנוסחות בבהירות, ללא עילגות, תחביר נורמלי ובלי שגיאות כתיב. אז איך זה? כי יערה מסתלבטת עלינו. אולי היא עושה עלינו עבודת דוקטורט בנושא: יחסם של מטיבי קרוא אל אנשים עילגים, ואולי היא סתם אוהבת להתקוטט. בכל מקרה, זוהי הצגה נחמדה שאנחנו נסחפים לתוכה. תכנסו לבלוג שלה ותשפטו בעצמכם. אז יערה היקרה, אני מחבבת את דמותך מאוד, אבל תיאטרון מקומו בתיאטרון.
ענת ש	ענת ש (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) נצחיה היקרה, כמישהי מהצד, זה ברור שיערה מנסה למשוך אותך בכוח אל האש, עזבי, זה לא שווה את זה. את כותבת ביקורות נפלאות, ואנחנו נהנים לקרוא אותם :-) אין טעם להגיב למשהו שלא שווה תגובה.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) ליערה - חשוב? לא חשוב. שום דבר לא חשוב. גם לא חשוב אם נהניתי מקריאת הספר או לא. למי אכפת בכלל מה אני חושבת? ובכל זאת האתר הזה קיים, והוא מקום לאנשים לומר מה הם חשבו על הספר. מה שלמדתי בבית הספר קשור לקריאה שלי בעגנון, כי לא הצלחתי לקרוא את עגנון אחרי בית הספר. ועגנון חשוב, כי כשקראתי אתת הספר הזה נזכרתי בסיפורים שעגנון כתב, כי האווירה והתחושה זהה. ובאופן כללי אני נוהגת לספר איפה הספר התקרב אליי ונגע בי, כי אחרת אפשר להושיב רובוט לכתוב על כל הספרים "נחמד וכדאי" ולסגור עניין. אם תקראי טוב את מה שכתבתי, לא תראי שאני חושבת שאנשים קטנים הם פחות טובים ממני. אני אדם קטן בעצמי - אני לא זמרת מפורסמת, ולא ראש ממשלה ולא שום דבר. אני אדם קטן, עם עבודה קטנה, ובית קטן, וילדים. אני רק חושבת שגם כשכותבים על אנשים קטנים, כמו דבורה וציפי שבסיפור - אפשר גם להראות כמה המעשים שלהם גדולים, ולא רק להתמקד במריבות הקטנוניות, ובתאוות הקטנות שלהם. וזה מה שהפריע לי בספר. ובסופה של תגובה ארוכה מאוד - אני לא אחראית למה שאנשים אחרים פה חושבים. אני אחראית על עצמי, ועל הדברים שאני כותבת. וכבר אמרתי לך שאת לא חייבת לקרוא אותם. כשאת פותחת סקירה ורואה שיש יותר משורה אחת - את יכולה בשמחה לדלג לסקירה הבאה.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) טופי, לכי לך לתהילה. זה אחד הטובים שלו. בעיני עגנון לא מצליח להיות טוב ברומנים, והסיפורים הקצרים שלו נוטים להיות חידתיים. נובלות - זה הכי טוב. ותהילה היא נובלה.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אלי, אני גם חושבת כך. עושר השפה וההתבוננות בספר הוא דבר נדיר במחוזותינו. בכל זאת אני אוהבת שיש עלילה, ודמויות שאפשר להזדהות איתן, ואיזה שהוא קוונפליקט, שיהיה במה לנשוך. בעיה.
יערה	יערה (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) למה חשוב מה את למדת בבית ספר ולמה את אומרת שאנשים קטנים למה את הם פחות מטובים מימך? כול הזמן את ועוד פו ככה חושבים
טופי	טופי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) ובנתיים גירת את דמיוני.. אני הולכת לחפש את "תהילה"
אלי	אלי (לפני 11 שנים ו-8 חודשים) אם זה מושווה לעגנון אז זה לעילא לעילא מכל ברכתא