ביקורת ספרותית על רווקים ואלמנות מאת ירמי פינקוס
ספר טוב

---

ארבע נובלות שנכתבו בזמנים שונים קיבץ ירמי פינקוס ועשה מהן ספר. שלוש הראשונות מתרחשות בתל אביב והרביעית בערים השוויצריות לוצרן וציריך. פינקוס הולך בעקבות קודמיו הגדולים והמנוחים, יהושע קנז ואהרן מגד, בתיאור מפורט ומדוקדק של מירוץ העכברים העירוני, על שלל דמויותיו הקטנוניות, המופרעות, האנוכיות והחמדניות.

הנובלה הראשונה מספרת על מעצב גרפי צעיר שבזכות יופיו משלים הכנסה כדוגמן הלבשה תחתונה, אשר אחרי כמה שנים נינוחות בדירתו השכורה מתבשר ע"י בעל הבית שלו שהיא עומדת להימכר ושהוא עתיד להיות מגורש מגן העדן, כלומר מדירה נוחה במיקום מצוין עם בעל בית ותרן שאף פעם לא מעלה את שכר הדירה, אל שוק הנדל"ן חסר הרחמים של תל אביב. כאן מתחיל ריקוד משעשע שלו עם המתווכת שמנסה למכור את הבית, כשכל אחד מהצדדים מנסה לתמרן את השני באמצעות כזבים ומניפולציות, עד לסיום המפתיע.

בנובלה השניה מככבים הומוסקסואל חובש כיפה סרוגה ורווקה מבוגרת שגרה עם אמה האלמנה. השניים מתגוררים בצפון הישן של העיר, ומתמודדים עם מכת עכברושים שפוקדת את מעונם. לדעתי, זה הסיפור העמוק והמרגש בקובץ הנובלות, שממחיש כמה חשוב המאבק לחיים מלאי משמעות, אפילו כשהמאבק הוא בנברנים מבחילים שפולשים לדירות של אזרחים ישרים באזור המהוגן של צפון - מרכז תל אביב.


בנובלה השלישית, שבניגוד לקודמותיה מסופרת בגוף ראשון, בולש ילד נטול חברים וחסר חיים אחרי זוג תמהונים - ליימך כפוף ורעייתו המכשפה - ומנסה להתיידד איתם. זה סיפור קנזי מובהק. כל המרכיבים של טירוף בית הדירות שמופיעים ברומנים ובסיפורים שלו נמצאים גם כאן: שכנים תמהוניים, ראש ועד בית שרודה בדיירים, מריבות שכנים, יחסים מעורערים בתוך המשפחה, לא חסר דבר. חולשתו של הסיפור נעוצה בכך שהמניע של הדמות הראשית מעורפל. בשתי הנובלות הראשונות המניע של הדמויות הראשיות ברור - לקנות דירה, להיפטר מעכברושים - אך מדוע להוט כל כך הילד המספר להתחבב ולהתיידד עם השכנים המוזרים?

הנובלה שחותמת את הספר מתרחשת בשווייץ הקרה והיפה. אקדמאי צעיר שתחום מחקרו לא נמסר מקבל הזמנה לעבוד במכון אקדמי בלוצרן. הנוף האירופאי, הפיזי והאנושי, שונה באופן מהותי מזה הישראלי אליו נחשף הקורא בשלוש הנובלות הראשונות (ואותו, מן הסתם הוא מכיר היטב מהתנסויות אישיות ולא ספרותיות) אך בסוף הסיפור - אזהרת ספוילר, מוותר החוקר על השלג, הפטיפורים, הרוגע הקריר ושכיות החמדה האירופאיות וחוזר אל המציאות המיוזעת של דשאים מצהיבים, לחות קיצית ושכנים עצבניים שתוארו באופן מדויק כל כך בסיפורים שקדמו לו.

כמי שילדותו ונעוריו המוקדמים עברו עליו בתל אביב - אמנם לא במחוזות בהם מתנהלים גיבוריו של פינקוס אלא מעט צפונה משם, באזור שמכונה בלוחות הנדל"ן ובאזעקות פיקוד העורף "עבר הירקון" - שלוש הנובלות הראשונות דיברו אליי באופן מעט אישי, במיוחד השניה "עכברושיה של מרגלית הרץ" שמתרחשת ברחובות הקטנים והשקטים הכלואים בין ארלוזורוב וז'בוטינסקי. הלב אפילו ניתר ניתורון קטנטן כשגיליתי שגיבורי הסיפור מתגוררים ברחוב זלוצ'יסטי שבו התגוררו סבי וסבתי ע"ה, רחוב שהשקט השורר בו עומד ביחס הפוך להמולה ולשאון של דרך נמיר ותחנת רכבת מרכז הסמוכות.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על רווקים ואלמנות