סופוקלס

סופוקלס

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (184):
מתוכננים, ספרים שיש לי וקראתי, כל מה שאי פעם קראתי, ספרים שקראתי, תסריטים ומחזות, לקרוא בעתיד, Wishlist - תסריטים ומחזות, ספרים שקראתי :), School, ספרות מתורגמת בעברית, מחזות ותסריטים, קראתי, ספרים שקראתי, הספרים שקראתי בילדות ובהתבגרות, ספרים שאהבתי, מחזאות שקראתי, מנסה להגיע לכל הספרים שקראתי(:, מלך, קראתי, עוד ...
1.
2.
3.
אדיפוס מלך תבי מחפש אחר רוצחו של המלך הקודם, ליוס, ומגלה במפתיע שהוא־הוא הרוצח, שליוס היה אביו וכי לאחר הרצח נשא את אמו לאישה. הסיפור על האיש שנשלט על־ידי הגורל וחותר בעקשנות וללא פשרות לגלות את זהותו הוא יצירת המופת של הדרמה המערבית. זהו תרגום חדש של אדיפוס המלך מאת אהרן שבתאי, במקום התרגום הקודם פרי עטו, שראה אור ב1981־. מאז חלו תמורות בגישתו לתרגום הדרמה היוונית, ועם הופעתה של המהדורה האוקספורדית החדשה של כל כתבי סופוקלס, ובה שפע של חידושים בטקסט ובפרשנות גם יחד, הפך הצורך בתרגום חדש לחיוני. המתרגם אף הוסיף מבוא חדש, הערות ונספחים....

4.
כבר 2,500 שנה מתגלגל לו הסיפור הזה, נורא ונפלא, מלא הוד וכאב: המלך החדש, קראון, אוסר על קבורת פוליניקס בנו של אדיפוס, אחיהן של אנטיגונה ואיסמנה. וההוראה ברורה ומאיימת. הנה הן, האחיות: אנטיגונה: תעזרי ליד הזאת לקבור את הגופה? איסמנה: ...את מתכוונת לקבור אותה על אף האיסור החמור? אנטיגונה: כן, אקבור את אחי, את האח שלי ושלך, אם את לא מוכנה.... הוא לא יכול למנוע ממני את מה ששייך לי בזכות. איסמנה: טוב, אם כך החלטת, לכי! ...ובכל זאת, אני כל-כך אוהבת אותך. הטרגדיה הזאת, כפי שנכתבה בידי המחזאי הגדול, סופוקלס, אינה מרפה לעולם והיא מודרנית כתמיד. קשה לחשוב היום על דיון בשאלת הסירוב לציית לחוק, שאינו מתחיל באנטיגונה. את התרגום החדש, הקולח והעדכני, הכין שמעון בוזגלו לפי הזמנת התיאטראות הקאמרי והבימה. הוא מוגש כאן לקוראים עם מבוא, הערות ומבחר תמונות מהפקות של אנטיגונה ברחבי העולם....

5.
אוידיפוס המלך / אוידיפוס בקולונוס / אנטיגונה / אלקטרה / איאס / בנות טרכיס / פילוקטטס....

6.
7.
במחלוקת על נשקו של אכילס המת פוסקים שופטי צבא יוון לטובת אודיסאוס. איאס, שהיה השני לאכילס בגבורתו, נתקף בזעם על שקופח, ויוצא בלילה לנקום במצביאי הצבא. אלא שהאלה אתנה מכה אותו בתעתועים, ובמקום לתקוף את יריביו, הוא שוחט את הצאן והבקר שנלקח שלל. לאחר שהוא מגלה שנכשל במעשה הנקמה והביא על עצמו חרפה, מחליט איאס להתאבד. הוא פורש אל חוף הים וצונח על חרבו. בחלקה השני של הטרגדיה מתנהל מאבק על מעמדו של איאס המת. מנלאוס ואגממון דורשים שגופתו תושלך כמאכל לעופות, בעוד שטאוקרוס, אחיו החורג, ניצב לצד בנו הקטן של איאס ופילגשו, ומגן על גופת אחיו. בעימות מר זה מתערב אודיסאוס. דווקא הוא עומד על סגולותיו הנפלאות של יריבו, ובשם ערכים של כבוד למת ואחוות אנוש מאפשר את קבורת הגיבור. בטרגדיה זו משוחחות שתי תפיסות הרואיות: נאמנות עקשנית וגאה לטבע הגיבור, לאהבותיו ולשנאותיו, ומאידך, גמישות ויכולת להשתנות לפי הצורך. זהו הספר העשרים ושלושה בסדרת תרגומיו של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא והערות, וכן נספח ובו ארבע אודות של פינדרוס הנוגעות למיתוס איאס. אהרן שבתאי למד יוונית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, המשיך במסלול ישיר לדוקטורט בסורבון בפריז והשתלם באוניברסיטאות קיימברידג' וברקלי. בשנת 1979 קיבל תואר דוקטור. שימש כמרצה בחוג לתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית, כמרצה לספרות יוונית ולשירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ולימד מיתולוגיה יוונית וקולנוע בביה"ס לקולנוע בירושלים. אהרן שבתאי פרסם את ספר שיריו הראשון ב1966 - , מאז הוציא למעלה מעשרה ספרי שירה. ב1978 - קיבל את פרס ראש הממשלה לשירה, ב1993 - את פרס שרת החינוך לתרגום, וב1999 - קיבל שבתאי את פרס טשרניחובסקי על תרגומי הדרמה היוונית. החל מ1988 - עוסק שבתאי בתרגום מיוונית, של שירים, כתבי הוגים ודרמה....

8.
סיפור נקמת אורסטס עומד במרכז הטרגדיה היוונית כאבן פינה לסדר האולימפי ולמשטר המשפחה והעיר. שלושת משורריה הגדולים חיברו גירסות משלהם לטרגדיה זו. באלקטרה של סופוקלס מבצע רצח האם וקטילת מאהבה הוא החניכה ההרואית של אורסטס, שמתבצעת בנחרצות ובכשרון פעולה על - פי האידאל ההומרי. אך במרכז המחזה עומדת האחות אלקטרה. אומץ ליבה, נכונותה לסבול, התעקשותה לדבוק בנקמה, מייצגים את העומק הפולחני של הכיסופים לגיבור. החיים בעיני סופוקלס נתפסים כעימות, וכל הדמויות בדרמה פועלות ונותנות את הדין על - פי חומרת הערכים ההרואיים. זהו הספר העשרים ואחד בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא והערות, וכן נספח ובו אוסף קטעי הטרגדיות של סופוקלס שלא נשתמרו....

9.
10.
פילוקטטס, גדולי קשתי יוון, שבידו קשת הרקלס, הוכש על ידי נחש בדרך לטרויה ונעזב עם פצעו הממאיר באי השומם למנוס. כעבור עשר שנים של מלחמה מתברר ליוונים מנבואה, שרק פילוקטטס וקשתו יוכלו לכבוש את טרויה. אודיסאוס, שיוצא ללמוס, משכנע את מלווהו, העלם נאופטולמוס בן אכילס, להוליך שולל את פילוקטטס הפצוע ולגנוב את קשתו. אך פילוקטטס מסרב ללכת עם אלה שהפקירוהו, ומעדיף למות באי. נאופטולמוס מתחרט על המעשה הבוגדני, מחזיר את הקשר לפילוקטטס, והרקלס יורד משמים ומשכנע את הגיבור למלא את ייעודו הגורלי וללכת לטרויה. פילוקטטוס היא הטרגדיה המובהקת על הניגוד בין מקיאוליזם פוליטי לבין קוד ההתנהגות ההרואי, על פוליטיקה לעומת מוסר ועל היחס בין היחיד וגורלו הפרטי לבין החברה ותכליותיה. מסקנת סופוקלס היא שהקשר בין החברה ליחיד כרוך בניכור, שאותו מסמל הפצע הממאיר. מאידך ליחיד יש ערך וכישורים, שמקורם גורלי ואלוהי. ערך זה יכול לבוא לידי מימוש רק במסגרת החברה, על אף היחס הטראומטי שבינה לבין היחיד. זהו הספר השבעה עשר בסידרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא נרחב והערות, וכן נפסח ובו תרגום ההימנון ההומרי להרמס....

11.
לדיאנירה נודע שבעלה הרקלס התאהב בנערה צעירה. היא שולחת לו כוחנות טבולה בסם אהבה, כדי לשמר את אהבתו אליה. לאחר מעשה נודע לה שסם האהבה. שניטל מדמו של קנטאור, אינו אלא ארס ממית: החץ שבו קטל הרקלס את אותו קנטאור היה משוח בארס הזה. ``נשי טרכיס``, טרגדיית האהבה מופלאה שכתב סופוקלס, היא יצירה שמן הראוי להעמידה לצד מחזות כ``רומיאו ויוליה`` או ``אותלו`` של שייקספיר. זהו ספר חמישי בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא והערות וכן נספח תרגומים מיצירות פינדרוס, בקכילידס ותיאוקריטוס. המחזה מלווה גם בציורים יווניים מן התקופה....

12.
13.
אדיפוס המלך הוא אחד המחזות הנפלאים ביותר שנכתבו אי-פעם, ומבחינה מבנית, אחד המושלמים שבהם. זהו סיפורו של אדם החותר אל האמת בכל מאודו, וכל זאת לעיני הצופים היודעים מן הרגע הראשון לאן האמת הזאת תוביל. למעלה מאלפיים וארבע מאות שנים עברו מאז שסופוקלס כתב את אדיפוס המלך באתונה שהמציאה את התיאטרון דור או שניים לפניו, והמחזה תקף היום לא פחות מכפי שהיה אז. וככל הנראה הוא יהיה תקף כל עוד יהיו בני אדם בעולם. התרגום החדש המוגש כאן לקורא מדגיש את הצד הדרמטי של המחזה ואת העובדה שבסופו של דבר מדובר בטקסט שיועד לבמה....

14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.

**ספוילרים(?) למיתולוגיה יוונית** (אני לא מחשיב את זה כספוילר, כי היוונים לא ייחסו משמעות לדברים האלו ומהיות מחזותיהם ברובם מבוססי מיתוסים ה... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
"הזמן הרב שאין מידה לו, את הכל מוציא מחושך אל האור ושוב מצפין, וכל דבר יכול לקרות, אין עמידות גם לשבועות אימה ולמוחות עיקשים. הן אף אני, שה... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
נראה לי שהמחזה הזה הפך לדרמה היוונית האהובה עליי בתיקו עם "הבקכות". יצירה פנומנלית. פילוקטטס, רעהו של הרקלס והמחזיק בקשתו האגדית של הגיבו... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
"כשם שבמרחבי הים רואים גל רודף גל כשמצפון או מדרום רוחות מנשבות בלי לאות, כך הרקלס פעם שוקע, פעם מתנשא בתהפוכות חייו כבים כרתים, אבל תמ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
חמוד. מרגיש כמו יצירה דידקטית מעל הכל, הרבה פעמים גם על חשבון הסיפור, מורכבות הדמויות וכו'. יש סוגיות מעניינות לדידקטיקה הזו, לא אכחד זאת, א... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
כפי ששבתאי כתב בהערות לתרגומו: "גיבור מתעקש ללכת בדרכו ההרסנית - בעוד אישה מנסה לשכנע אותו להתמתן". אנטיגונה היא באמת הדמות הכי likeable שיצא... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ