ביקורת ספרותית על איאס מאת סופוקלס
ספר טוב

---

"הזמן הרב שאין מידה לו, את הכל
מוציא מחושך אל האור ושוב מצפין,
וכל דבר יכול לקרות, אין עמידות
גם לשבועות אימה ולמוחות עיקשים.
הן אף אני, שהתקשחתי כברזל
אשר חושל במים, נעשיתי רך
לשמע האישה הזאת [..]
לכן כעת אדע לשמוע לאלים
ואף את אלמד את בני אטראוס לכבד
כי אין ספק, יש לציית לשליטים.
הן מקבלים מרות אפילו הדברים
המופלאים בעצמתם: חורף מושלג
נסוג מפני הקיץ המניב פירות,
הלילה הסובב לנצח סר כשבא
היום צחור הסוסים לזרוע את אורו,
ונשימות רוח עזות משרות תנומה
על ים נוהם. גם השינה הרודנית
אינה כובלת את שבוייה לתמיד.
אז איך אפשר שאנו לא נלמד שפיות?
אני, מכל מקום, ברגע זה מבין
שאת אויבנו יש לשנוא מתוך שיקול
שנתיידד עוד, ואשר לידידי,
אמציא לו עזר ושירות בידיעה
שלא לעד יתמיד. כי רוב האנשים
אינם מוצאים בידידות נמל אמין.
כל זה יבוא על תיקונו [..]
אני אלך אל יעודי. אבל אתם
מלאו דברי, וייתכן שתתבשרו
עוד זמן מה שניצלתי וסבלי חלף."


המחזה איאס הוא סיפור על עימות בין שני טיפוסי אדם: טיפוס ישר מאוד, פשוט, בעל קודי התנהגות וחשיבה ברורים, אל מול אדם ש, במחזה מופתי אחר של סופוקלס, אומר על עצמו (בקירוב. אין לי את הנוסח המדויק מולי) שהוא "מתאים את עצמו לכל זמן".

לאחר מות אכילס, איאס ואודיסאוס מתווכחים למי הזכאות לכלי נשקו. במשפט על ידי מפקדי הצבא, אודיסאוס זוכה בנשק, ובתגובה איאס עושה דבר הגיוני מאוד ומנסה לרצוח באמצע הלילה את כל מנהיגי הצבא.
כבר אגיד, שהיה חסר לי מאוד עיסוק באופן המשפט והאירועים שקדמו לאיאס מאבד את עשתונותיו, שכן אנחנו פותחים את המחזה כשאיאס במסע נקמה ולא שפוי, ולטעמי הרקע של הסכסוך עד נקודת השיא חד משמעית היה מוביל להזדהות רגשית ועניין גדול יותר באירועים ובמשמעות הקונפליקט.
כמובן שביוון העתיקה, הקהל הכיר את המיתוס לפרטיו, ובוודאי ובוודאי שהיו מחזות (שלא נשתמרו) על עלילות איאס ואודיסאוס לפני הנקודה הזו, אבל זה הטקסט שנמצא מולי, ומול כל קורא מודרני אחר. לפחות עד שיגלו איזה מאה אלף מגילות במרתפי הותיקן במהרה בימינו..

בכל מקרה, זו יצירה נוגעת ללב שמראה את איאס כמאוד פגיע, באופן שאפילו בדרמה היוונית למודת אדיפוסים למיניהם היה חזק רגשית.
אנחנו רואים את איאס בתחילה כשהוא בפסיכוזה שהאלה אתנה הטילה עליו, כדי שיטבח בבקר ובצאן ויחשוב שאלו מפקדי הצבא, ורק לדמיין את איאס במאניה שלו מדבר עם אתנה (שלא נראית מול עיניו במהלך השיחה), ובדיפרסיה שאחר כך עם גופות מבותרות בפראות של בעלי חיים, ועוד אילים קשורים ומעונים סביבו בצריף שלו, עם פילגש מפוחדת רחוק ממנו.. זו תמונה חזקה מאוד רק בקריאה, המחזה ויזואלית שלה יכולה להיות עוצמתית. ויש עוד תמונות כאלו כאן.

אהבתי מאוד את המחזה. downward spiral שאפילו ניין אינץ' ניילס היה מעריך, גם אם הייתי שמח להרחבה לא מעטה על הצמצום של הדרמה היוונית.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על איאס