תודה רבה מיכל :)

ואני אומרת לך, אודי, ש אתה כותב נפלא.
מקורי, מרגש, מעורר מחשבה.
אהבתי במיוחד את הסיפור האחרון. אם זה היה תלוי בי, היית זוכה בפרס.

תודה רבה שקראת.

https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=93560
פחד אלוהים

ממליץ לך ללכת על תביעת דיבה. אולי זה יעורר עניין בספרים שלך שהם "מהשורה הראשונה" ומישהו מועדת נובל בשבדיה ימליץ עליך לפרס הבא. בהצלחה!

https://simania.co.il/userPage.php?userId=146469

https://simania.co.il/userPage.php?userId=146356

https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=93140

הסברתי, כמו התגובה שלי להודעה הפרטית שלך: כי אתה מטורלל.
אמן טוטאלי לא משתולל ומאיים על אנשים בכל פעם שהם כותבים ביקורת פושרת על ספרים שלו. גם לא פותחים עשרות יוזרים באתר סמניה כדי להלל את מרכולתם ולהציק לאחרים.
הרבה בריאות ערן.

ערן היקר, משיטוט קצר פה באתר גיליתי שיש לך לפחות ארבעה פרופילים בהם אתה מלייק את עצמך, מצטט את עצמך ורועם על מי שמבקר לרעה את ספריך.
דוגמא אחת לטירלול: https://simania.co.il/userPage.php?userId=146218
שמתי לב שיש לך גם קומץ חברים (או פייק יוזרים) שבשמך כותבים ביקורות מהללות ליצירותיך, ומנסים לקטול דעות מנוגדות.
אם הספרים שלך היו שווים קריאה כנראה שהיית עסוק עכשיו בכתיבה של עוד כמה כאלה במקום לטרלל ולהתנשא פה על אחרים.
אם באמת הינו ב'ביביסטאן' כמו שכתבת בפרופיל (זה שאתה משתמש בו עכשיו) כנראה שהספרים שלך לא היו יוצאים לאור. לא מטעמי צנזורה כמובן, סתם כי אתה פייק סופר.

אוקיי..

"משום שאם קפקא ביקש ליצור את ספריו כדי להביע מצב אבסורדי, אזי המניע שלו לא היה אבסורדי אלא סיבתי."
זאת הנקודה. ואני לא רואה בזה סתירה.

ניסיתי להפריד בן קפקא לבין הגיבור שלו. קפקא כאדם נמצא במצב אבסורדי עקב היותו אדם. הגיבור של קפקא נכנס למצב אבסורדי כדי להמחיש את המאבק של יוצרו וזאת הסיבה שהוא אינו הופך לחרק סתם כך.

כפי שכתבת האקזיסטנציאליזם רואה באבסורד מצב תמידי, מעין ברירת מחדל שהאדם נולד לתוכו כי ככה נוצר העולם. אם הגיבור של קפקא היה נכנס למצב אבסורדי סתם ככה זו הייתה כניסה כפולה ודי מאולצת. קפקא מכניס את הגיבורים שלו למצב אבסורדי כדי לגרום להם להיאבק, ובכך הסופר עצמו נאבק במצב האבסורדי של העולם. הסופר מגשים בכך את חרותו והתוצאה היא יצירת אמנות - שמחת האבסורד לפי קאמי.
הגלגול יכול להתפרש גם מנקודת מבט פסיכואנליטית. פיצול בין תשוקה לרתיעה (גילוי עריות בין גרגור לאחותו) , בין חלום למציאות, בין מודע לתת מודע, בין דימוי עצמי לדימוי חברתי ועוד ועוד.
אי אפשר להכניס את הגלגול למסגרת פרשנית אחת.

טוב אם אתה מציג זאת כך, אני בצד האקזיסטנציאליסטי. אצלי סיגר הוא לא רק לפעמים סיגר, הוא תמיד כזה.

גרגור סמסא לא הופך לחרק כי סתם ככה. כמו הסופר שברא אותו הוא נאבק מכוח נשיאת האבסורד כדי להישאר. אלבר קאמי קרא לזה מרד האבסורד: "הכיבוש או המשחק, האהבות הרבות לאין-מספר, המרד האבסורדי, כל אלה אותות-הוקרה שהאדם מעניק לכבוד שלו, במערכה שבה הוא מנוצח מראש".

האם יש אופנה חדשה בסימניה של המנעות מחלוקה לפיסקאות?!

מרתק. תודה על הסקירה! אחפש את ספריך.

השקעת. צריך לחשוב על מה שאמרת.