“אמרת פילוסופיה – התפעלת, אמרת הרמן הסה – התרשמת, אמרת הרמן הסה ופילוסופיה – ונשימתך נעתקה. בוא ואטפח על שכמך ואשיב נשימתך לסידרה. דמיאן, מקס דמיאן, נכנס לחייו של המספר, אמיל סינקלר, כשאמיל היה בן 11 ודמיאן כמה שנים מבוגר ממנו. היום היו מסתכלים על זה בעין לא אוהדת. אז, ב-1919, זה היה בסה"כ ידידות בין שני ילדים מאותו בית ספר. סינקלר היה בחבורת ילדים שכל מעייניהם סיפורי גבורה, בין אם הם אמיתיים או”

“זהו ספרו השני של הרמן הסה שיוצא לי לקרוא, הראשון "נדודים", שהיה פשוט מקסים, השאיר רושם טוב וטעם של עוד. כתיבתו של הרמן הסה מלאת רגש אהדה ואהבה אל הטבע, פיוטית וציורית, ממש כאילו לקחו ציור ותרגמו אותו למילים. גם כאן בספרו "סידהארתא" הכתיבה לירית ומרגשת, בספרון קצר של 140 עמודים הרמן מספר לנו את סיפורו של סידהארתא. את הסיפור של הבודהה רובנו מכירים, הוא נולד בין המאה השלישית לחמישית לפנה"ס בעיירה”

“כשהייתי צעירה ונלהבת, נהגתי לשוטט בסקרנות יתרה בשדות זרים כדי ללמוד את "עצמי". ועם השנים אני מגלה שאני עושה בדיוק את ההפך. מרבה לשוטט בנבכיי שלי, כדי להטיב וללמוד את "האחר" . פילוסוף זן היה מנסח את זה כך: אם תרצה לצייר חרצית, הבט בחרצית במשך 10 שנים עד שתיעשה לה בעצמך . ומה ההגיג הפילוסופי הזה שייך כאן ועכשיו להרמן הסה ? אז בהקשר של נרקיס וגולדמונד – זה לחזור שוב לאותם הגיבורים שחברתי אל”

“האם אדם יכול להיות זאב ערבה, קויוט, אותה חיה החיה לבדה כמעט, צדה בעצמה או עם בן/בת הזוג? במילים אחרות, האם אדם יכול להיות ברשות עצמו, מנותק מחברת בני אדם? מתי כספי שר: לא טוב היות האדם לבדו אבל הוא לבדו בין כה וכה הארי האלר, הסבור כי הוא זאב ערבה, פשוט מנותק מבני אדם. אין הוא שוכן מערות, לא קבע ביתו ביער מן האגדות, אינו לבוש סחבות ובלואים ואינו חושף שיניו בריטון לעומת בני אדם מזדמנים. אין הוא”

“אמרת פילוסופיה – התפעלת, אמרת הרמן הסה – התרשמת, אמרת הרמן הסה ופילוסופיה – ונשימתך נעתקה. בוא ואטפח על שכמך ואשיב נשימתך לסידרה. דמיאן, מקס דמיאן, נכנס לחייו של המספר, אמיל סינקלר, כשאמיל היה בן 11 ודמיאן כמה שנים מבוגר ממנו. היום היו מסתכלים על זה בעין לא אוהדת. אז, ב-1919, זה היה בסה"כ ידידות בין שני ילדים מאותו בית ספר. סינקלר היה בחבורת ילדים שכל מעייניהם סיפורי גבורה, בין אם הם אמיתיים או”

“זהו ספרו השני של הרמן הסה שיוצא לי לקרוא, הראשון "נדודים", שהיה פשוט מקסים, השאיר רושם טוב וטעם של עוד. כתיבתו של הרמן הסה מלאת רגש אהדה ואהבה אל הטבע, פיוטית וציורית, ממש כאילו לקחו ציור ותרגמו אותו למילים. גם כאן בספרו "סידהארתא" הכתיבה לירית ומרגשת, בספרון קצר של 140 עמודים הרמן מספר לנו את סיפורו של סידהארתא. את הסיפור של הבודהה רובנו מכירים, הוא נולד בין המאה השלישית לחמישית לפנה"ס בעיירה”

“כשהייתי צעירה ונלהבת, נהגתי לשוטט בסקרנות יתרה בשדות זרים כדי ללמוד את "עצמי". ועם השנים אני מגלה שאני עושה בדיוק את ההפך. מרבה לשוטט בנבכיי שלי, כדי להטיב וללמוד את "האחר" . פילוסוף זן היה מנסח את זה כך: אם תרצה לצייר חרצית, הבט בחרצית במשך 10 שנים עד שתיעשה לה בעצמך . ומה ההגיג הפילוסופי הזה שייך כאן ועכשיו להרמן הסה ? אז בהקשר של נרקיס וגולדמונד – זה לחזור שוב לאותם הגיבורים שחברתי אל”

“האם אדם יכול להיות זאב ערבה, קויוט, אותה חיה החיה לבדה כמעט, צדה בעצמה או עם בן/בת הזוג? במילים אחרות, האם אדם יכול להיות ברשות עצמו, מנותק מחברת בני אדם? מתי כספי שר: לא טוב היות האדם לבדו אבל הוא לבדו בין כה וכה הארי האלר, הסבור כי הוא זאב ערבה, פשוט מנותק מבני אדם. אין הוא שוכן מערות, לא קבע ביתו ביער מן האגדות, אינו לבוש סחבות ובלואים ואינו חושף שיניו בריטון לעומת בני אדם מזדמנים. אין הוא”