ולדימיר נַבּוֹקוֹב

ולדימיר נַבּוֹקוֹב

סופר

המעבר של ולאדימיר נאבוקוב מן הלשון הרוסית, שפת אמו, שבה כתב את ספריו הראשונים, ללשון האנגלית, שבה החל לכתוב לאחר שהגיע לארצות-הברית, הוא מן התופעות המופלאות בספרות העולמית. נבוקוב נולד ב-1899 בפטרבורג. ב-1919 עזב את רוסיה וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת קמברידג' ב-1922. לאחר מכן חי בברלין (1937-1922) ובפאריס (1940-1937). ב-1940 היגר לארצות-הברית וב-1945 התאזרח שם. לימד שם באוניברסיטאות שונות ובשנים 1948-1942 כיהן כאוצר במדור הפרפרים במוזיאון לזואולוגיה משוה בהרווארד, ואף פירסם מחקרים רבים בתחום זה. מ-1948 ועד 1959 שימש פרופסור לספרות רוסית ואירופית באוניבסיטת קורנל. משנת 1960 ועד מותו, ב-1977, חי בשוויץ. נבוקוב היה סופר פורה ועסק בתחומי כתיבה רבים.

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (216):
להשיג ולקרוא!, Book List, ספרים שצריך לקרוא, להשיג ולקרוא, 1, רשימה, ספרים שקראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, פנינים, אורית, לקנות, קראתי, סיפורים קצרים, מעןלים, הספריה החדשה, רשימה, חיי מדף, בגרות בספרות, יום יבוא, עוד ...
1.
הרמן קרלוביץ הוא יצרן שוקולד החי חיים בורגניים ונוחים עם אשתו היפה וקלת הדעת. כשהוא פוגש במקרה את פליקס הוא מבחין בדמיון המופלא ביניהם ומבין שפגש את כפילו. הרמן מחליט לרצוח את הכפיל, לביים את מותו שלו, ולחמוק מחייו השלווים ומבעיותיו הכספיות. אך מה שנדמה כפשע המושלם מתגלה כמבוך מתעתע של מראות. ולדימיר נבּוֹקוֹב כתב את הרומן ייאוש עשרים שנה לפני שכתב את "לוליטה". הוא מציג במרכזו גיבור ספרותי שהוא מקבילו המוקדם של הומברט הומברט. ממש כמו גיבור "לוליטה", הרמן הנכלולי מתנהל בעולם בעליונות של מי שקובע את החוקים כולם. אך על אף תחכומו של הגיבור הוא נסחף במערבולת מתעתעת של זהויות שבה שאלות של כפילות ומקור, שכנוע עצמי, אמת ובדיה עולות באופן מזהיר ומצמרר....

2.
גיבור מוזר הוא גיבור רומן זה של נבוקוב: פרופסור טימופיי פנין – "אינטליגנט" רוסי שהגיע לארצות-הברית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התאזרח ומתאמץ להתוודע אל "העולם החדש" ולמצוא בו את מקומו. סיפור קורות חייו, מילדותו בס"ט פטרסבורג, בפי "ידיד" שלו, שלפי רמזים שקופים למדי הוא המחבר עצמו, הוא סיפור הווי האמיגרציה הרוסית בצרפת ובארצות-הברית וחיי קולג' אמריקני טיפוסי בניו-אינגלנד. רומן מצחיק ונוגע ללב, שהמחבר מבליע בו את דעותיו שלו על מגוון נושאים: הפסיכולוגיה, הציור, הספרות ועוד. מהדורה זו של פנין היא תרגום מחודש של אברהם יבין, עם אחרית דבר של נילי מירסקי....

3.
נאבוקוב התחיל את הקריירה הספרותית המפוארת שלו כסופר רוסי. לאחר 'תריסר רוסי' מן השנה שעברה מביאה הספריה את הרומאן 'הזמנה לגרדום', שנכתב ברוסית ב - 1935. צינצינאט צ' נידון למוות מייד בתחילת הרומאן, בלי שום פשע ברור; אולי משום שהוא אדם, שאינו יכול להימנע ממחשבות, רצונות ותקוות משל עצמו. הוא נשאר כלוא לכל אורך הרומאן התעתועי. הסיטואציה נראית כמושפעת מקפקא, שנבוקוב לא יכול היה להכירו כשכתב את הרומאן; אף - על - פי - כן יש כאן בסיס להשוואה בין שני רבי - האומנים, בין האימה היבשה של האחד לבין הזיקוקין - די - נור ומשחקי הבבואות של האחר. מרוסית: פטר קריקסונוב....

4.
5.
הרשימות הללו אודות גוגול-רשימות של סופר גדול אחד על סופר גדול אחר-רק מתחזות לביוגרפיה, בערך כפי שסיוטיו הפרועים של גוגול רק מתחזים לסיפורי מעשיות. וממש כשם שעולמו של גוגול הוא עולם מהופך, מעוות, שבו ההשתקפות היא ממשית יותר מן המציאות, כך גם הביוגרפיה המוזרה הזאת מתחילה עם מותו של גוגול, ומסתיימת בלידתו (ב-1 באפריל! ) . נבוקוב אינו מעוניין רק לספר את סיפורו של "משורר הפרוזה הגדול ביותר שידעה רוסיה מעודה", אלא גם-ובעיקר-לדבר בענייני ספרות. הגיבורה הראשית של הספר, לצד גוגול, היא אמנות הכתיבה. בין שתי הדמויות המשונות האלה פוסעת עוד גיבורה שלישית, ולא פחות פלאית-הלוא היא אמנות הקריאה. למעשה, הספר הוא מעין "מדריך נבוקוב" לקריאה אמיתית (או, בלשונו, "יצירתית") של ספרות גדולה. באחת מהרצאותיו על ספרות אומר נבוקוב: "בקריאת ספרים יש לתת לעמוד השדרה להוליך אותנו. מושב העונג האמנותי האמיתי מצוי בין הכתפיים. אותו רטט קטן מאחור הוא ללא שום ספק הצורה הרגשית העליונה ביותר שהשיגה האנושות לנוכח האמנות הטהורה או המדע הטהור. הבה נהלל את עמוד השדרה ואת הרטט שבו. הבה נתגאה בכך שאנו בעלי חוליות, שכן אנחנו בעלי חוליות שלהבה קדושה בוערת בראשם. השכל אינו אלא המשך של עמוד השדרה: הפתיל עובר לאורך כל הנר. אם אין בנו היכולת ליהנות מן הצמרמורת הזאת, או במילים אחרות ליהנות מספרות, יותר טוב שנוותר על כל העניין ונסתפק רק בחוברות מצוירות, בסרטי וידאו או בהמלצת השבוע בעיתון."...

6.
נאבוקוב התחיל את הקריירה הספרותית המפוארת שלו כסופר רוסי. ב`תריסר רוסי` (המכיל כמובן 13 סיפורים) מובאת שורה של סיפורים מבריקים, שנכתבו במקורם ברוסית, ובהם 'אביב בפיאלטה" המפורסם, הטוב שבסיפוריו הקצרים של נאבוקוב. כל הסיפורים שבכרך הזה נכתבו בשנות העשרים והשלושים של המאה, בעיקר בברלין ובפאריס, ופורסמו לראשונה בעיתונים וכתבי - עת של מהגרים רוסים, בחתימת `ו. סירין`- שם - העט שהשתמש בו נאבוקוב בשנים שכתב רוסית וכלומר עד שהיגר לארה``ב ה1940 - ). גם רוב גיבורי הסיפורים הם מהגרים רוסים שעזבו את בריה``מ, כמו נאבוקוב עצמו, בגל ההגירה הגדול שבא בעיקבות מהפכת 1917 : אנשים אבודים, עקורים שאיבדו את הקשר עם מולדתם (בשנים ההן אי אפשר היה לקיים קשר עם בריה``מ), ונשארו זרים בארצות גלותם ורוב הסיפורים מתרחשים בברלין). זו פסם ראשונה שנאבוקוב מתורגם לעברית מן הרוסית. נילי מירסקי בחרה את הסיפורים ותירגמה אותם. עולם ההשתקפויות של נאבוקוב (שבו השתקפותו של דבר היא הדבר עצמו שאין בלתו) כבר עומד על תילו בסיפורים הללו. הם מרתקים גם כהשתקפות - מראש של כתיבתו המאוחרת של המחבר בעל "לוליטה"....

7.
ההגנה של לוז`ין פורש את סיפור חייו של שחמטאי מבריק, שמשחק השחמט נהפך לו לאובססיה קטלנית. מה שהתחיל כשעשוע המביא נחמה ללוז`ין בילדותו העגמומית, ואחר-כך פרסום ותהילה בנעוריו, משתרר בבגרותו עליו ועל חייו עד כדי אובדן שליטה: צללי השחמט צרים על לוז`ין ללא רחמים ודוחפים אותו לתהום שהוא מנסה להינצל ממנה על-ידי המצאת מהלך נואש של "הגנה שחמטית אולטימטיבית"....

8.
הספר ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1977, ובימים אלה רואה או מחדש לאחר מותו של הסופר הגדול סבסטיאן נייט, אחיו למחצה מתחיל לפצח את תעלומת חייו דרך בעזרת רמזים מעטים שהוא מוצא בין הדפים שהשאיר אחריו. אט אט הוא הולך ומאבד את זהותו בעודו מנסה לחבר את הביוגרפיה המדומה של אחיו האובד. אלה תולדות סבסטיאן נייט, הרומן הראשון שנובוקוב כתב באנגלית, ראה אור ב-1941, והוא יצירת מופת בהירה וצלולה רווּית מתח סהרורי. ולדימיר נבוקוב (1977-1899), מגדולי הסופרים במאה העשרים, נולד ברוסיה. בן עשרים הוא גלה מארצו, חי כעשרים שנה באירופה, וב-1940 התיישב בארצות הברית. בכתיבתו שלובים יסודות הומוריסטיים וסאטיריים המתייחסים למסורת הרומן של גוגול לצד תחושה טראגית עמוקה של אובדן ערכֵי העולם הישן. מספריו שראו אור בעברית: "לוליטה", "ייאוש", "הזמנה לגרדום", "צחוק באפלה", "פנין", "דבר, זיכרון" ו"גוגול". ...

9.
10.
משרטט את עלילת הרומן כבר במשפטים הראשונים: פעם אחת חי בעיר ברלין אשר בארץ גרמניה איש ושמו אלבינוס, הוא היה עשיר, נכבד, מאושר; יום אחד קם ועזב את אשתו למען פילגש צעירה; הוא אהב; הוא לא נאהב; וחייו באו אל קיצם באסון. ...

11.
״כעבור זמן מה – אם בכלל אפשר לדבר כאן על זמן – התברר שאחרי בוא המוות מחשבת האדם ממשיכה לחיות מכוח ההתמד. משהו היה מהודק סביבי – ספק תכריכים ספק עלטה צפופה ותו לא. זכרתי הכול – את שמי, את חיי הארציים – בצלילות זכוכיתית, והתנחמתי לבלי די שאין עוד מקום לדאגה.״ עד ראייה (1930) – מן היצירות המוקדמות של ולדימיר נבוקוב. נתוותה בה עלילה שכל כולה מהתלה בלשית ותפניות לרוב, המשתעשעת בצורה אירונית וּוירטואוזית בנושא הספרותי הנושן של כפילוּת ובדיה. סמוּרוֹב, גיבורהּ הראשי והאומלל של הנובלה, מהגר רוסי שחי בברלין של שנות ה-30, הוכה והושפל על ידי בעלה הקנאי של המאהבת שלו. הוא אינו מסוגל לשאת את ההשפלה וגומר בדעתו לשלוח יד בנפשו. אולם גם ב"חיים שלאחר המוות" ה"אני" שלו, שלא מת עד הסוף, ממשיך לחפש את ההוכחה לעובדת קיומו בין האנשים שהכיר המקיפים אותו, שעסוקים בעיקר בחייהם וממעטים להעניק לו את תשומה הלב שהוא מחפש. שוב ושוב חווה ״עד הראייה״ השפלות ובזיונות, וגם אהבה נכזבת. וכל זאת בזמן שהוא בולש אחר אדם ששם משפחתו סמורוב, שאת חידת זהותו מגלה המחבר רק בסוף הנובלה. סמורוב קיים בסיפור כל עוד הוא משתקף בתודעתם של אנשים אחרים, אשר גם הם בתורם שרויים במצב מוזר כמוהו. ולדימיר נבוקוב משרטט ביד אמן חקירה שנוטל על עצמו הגיבור, אשר מובילה אותו דרך גיהינום משופע במראות ומסתיימת במיזוגן של שתי דמויות לאחת. המהדורה הנוכחית כוללת פתח דבר מאת המחבר, שנכתב עבור המהדורה האמריקאית של הספר. ...

12.
13.
14.
"אחד הסודות השמורים ביותר של עולם הספרות - יצירת מופת בלתי-גמורה של סופר גדול, שבמשך יותר משלושה עשורים הוצפנה בעומק הכספת של בנק בשווייץ" - אינדיפנדנט און סאנדיי...

15.
בפנסיון מדכא בברלין, מלא במבחר טיפוסים מצחקים-עצובים, כולם מהגרים מרוסיה, מתאכסן לב גאנין, קצין צעיר ונמרץ המרחף בין עברו לעתידו, וחי מחדש את אהבתו הראשונה. זיכרונותיו על מרי רוויים ברעננות הנעורים ובאווירה האידילית של רוסיה שלפני המהפכה. ואולם, בחדר המוסך מתגורר דייר נטול שמץ של חן, וגאנין מגלה שאינו אלא בעלה של מרי, שהמהפכה הפרידה אותו מאשתו אבל הוא מחכה לבואה ברכבת מרוסיה בעוד ימים אחדים. נאבוקוב, שקנה את תהילתו בכשרונו לשזור הלכי-רוח פיוטיים בשנינה עוקצנית, מיישב את המשבר הזה בחיי גיבורו בתפנית מפתיעה, כדרכו בקודש, וקד את קידתו הראשונה כאשף הגדול של הרומן במאה העשרים. מרי הוא הרומן הראשון של נאבוקוב, שנכתב ברוסית ונודף ממנו ניחוח נעורים, הרפתקאות אהבים ונוסטלגיה....

16.
17.
גיבור מוזר, מצחיק ונוגע ללב הוא פרופסור טימופיי פנין – "אינטליגנט" רוסי שהגיע לארצות-הברית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נתאזרח בה ומתאמץ למצוא לו את מקומו ב"העולם החדש". סיפור קורות חייו, מילדותו בס"ט פטרסבורג, בפי "ידיד" שלו, שלפי רמזים שקופים למדי הוא המחבר עצמו, הוא סיפור הווי האמיגרציה הרוסית בצרפת ובארצות-הברית וחיי קולג' אמריקני טיפוסי בניו-אינגלנד....

18.
19.
מאשינקה הוא סיפור מותח על נעורים, אהבה ראשונה, גלות ונוסטלגיה, והוא גם ספרו הראשון של ולדימיר נבוקוב שראה אור. בפנסיון בברלין מתאכסנים מספר גולים שנאלצו לעזוב את רוסיה בעקבות מלחמת האזרחים. אחד מהם, גאנין, צעיר אריסטוקרט בתווך שבין עברו לעתידו, מחיה שם מחדש את סיפור אהבתו הראשונה למאשינקה. זיכרונותיו ממנה נטועים בחופשת קיץ אידילית במולדתו שלפני המהפכה, והם חיים ורעננים ועומדים בניגוד גמור למציאות חייו בהווה ולעליבותו של המקום שבו הוא מתאכסן. שכנו לחדר של גאנין מתגלה כבעלה של אותה מאשינקה, והוא ממתין לרעייתו העושה את דרכה אליו ממש עכשיו, לאחר שהמלחמה הפרידה ביניהם לפני ארבע שנים. זהו תרגום מרהיב ועדכני של סיון בסקין ליצירה שפרסם נבוקוב ב־1926 בשם העט ו' סירין, ובה בולטים בשלות הסיפור וסגנון הכתיבה של נבוקוב, ומסתמנים המורכבות והתחכום של ספריו הבאים....

20.
דַּבֵּר, זיכרון מחזיק פרקי זיכרונות של ולדימיר נבוקוב, מגדולי הסופרים במאה העשרים. נבוקוב שב בו אל ילדוּתו ואל חייו הבוגרים, אל חיי המשפחה, הכתיבה וההגירה, ומעצב את קורותיהן לכדי יצירת מופת אוטוביוגרפית, הנוגעת בחוויית החיים ובזיכרון המכונן אותה. כיום נחשב דַּבֵּר, זיכרון על ידי רבים לא רק לאחד מספריו האהובים ביותר של נבוקוב, אלא לפסגת יצירתו. תרגום חדש זה, לפי המהדורה המורחבת של הספר שראתה אור ב־1999, כולל – לראשונה בעברית – את פרק הסיום, "הפרק השישה־עשר", שנגנז מטעמים עלומים ודבר קיומו היה במשך שנים רבות בחזקת שמועה בלבד. המתרגמת לאה דובב הוסיפה לספר הערות והקדמה מאירת עיניים, המתייחסת לשינויים בפרשנות יצירתו של נבוקוב עם השנים. ולדימיר נבוקוב נולד בסנקט פטרסבורג בשנת 1899 ומת בשווייץ בשנת 1977. בשנות גלוּתו בברלין ובפריס כתב רוסית. עם הגירתו לארצות הברית ב־1940 החל לכתוב אנגלית. לצד יצירתו הספרותית עסק בחקר פרפרים. מספריו: לוליטה, הזמנה לגרדום, תריסר רוסי, ההגנה של לוּז'ין, אדה, ייאוש ופְּנין. ספרי נבוקוב בתרגום לאה דובב: אלה תולדות סבסטיאן נייט, תפארת וצחוק באפֵלה....

21.
ב־1969, עשר שנים לאחר פרסום לוליטה, יצא לאור הספר אדה, יצירתו רחבת היריעה ובמובנים רבים גם השאפתנית ביותר של נאבוקוב. עלילת הספר, המשתרעת על פני שמונה עשורים, מכליאה בתנופה וירטואוזית סוּגות שונות של כתיבה, וביניהן הרומאן של המאה התשע־עשרה, אגדות עממיות, הרומאן המודרני, ספרות המדע הבדיוני ומסה פילוסופית־פואטית על טבעו של הזמן.במרכז הספר עומד סיפור אהבתם האסורה והשערורייתית של איוואן ואדליידה וין, בני משפחה אצילית, שהחיבור הגופני והנפשי ביניהם נובט בראשית נעוריהם באחוזת ארדיס האגדית, אתר של חדווה טהורה ותום כפרי, המאפשר להם לתור אחר המיזוג המושלם בין הזיקה העמוקה לטבע ובין התשוקה לתרבות. מרבד הקסמים של ואן, הגיבור ההולל של הרומאן וגם המספר הבלתי מהימן שלו, פורשׂ בפני הקוראים מפה גאופוליטית חלופית של עולם מקביל, כוכב לכת שבו אמריקה הצפונית מאוחדת עם רוסיה, מלחמות העולם לא התרחשו, והשימוש בחשמל נאסר בעקבות אסון מסתורי. על רקע תפאורה חלומית זו מוביל המחבר את גיבוריו במבוך מסחרר של מראות, שיצירות תרבות ואמנות לאין־ספור משתברות במנסרותיו המתעתעות.על אף המכשולים החוקיים והמוסריים הניצבים בפני אהבתם של ואן ואדה ‐ הירושות המפוקפקות של בגידה וטירוף שמנחילים להם הוריהם, והעוולות הרבות המתבצעות בשם אהבתם וּלצִדהּ ‐ הקשר ביניהם שב ומתגלה ככוח היחיד שיכול לקרב את גיבורי הספר אל החמדה, אל ההרף שבו משתתק סאון המרחב לטובת הרגע הקורן של זמן טהור, של ההווה האמיתי....


אני משער שיש הרבה מה להגיד על נבוקוב, אבל לא קראתי את לוליטה, וחייו של נבוקוב לא מגרים לי כל כך את הסקרנות, אז לי לא יהיה הרבה מה לחדש. את הס... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
סמורוב הוא מהגר רוסי שחי בברלין של שנות ה-30 של המאה הקודמת, גם לנבוקוב עצמו היסטוריה דומה. בגיל 16 נבוקוב ירש אחוזה גדולה ברוסיה מדודו, אך הו... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
מאשינקה הוא ספר ביכוריו של ולדימיר נבוקוב שראה אור לאחרונה בתרגומה הנהדר של סיון בסקין . ולדימיר נבוקוב אחד הסופרים הדגולים והגדולים ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
שקרן, מגלומן וסוציופת, אלו רק מקצת תכונות האופי של הרנן קרלוביץ, יצרן שוקולד יהיר וביקורתי שנתקל יום אחד באדם שלטעמו הוא כפילו. הוא מתכוון ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
פיצויים. אנשים מחפשים כל הזמן פיצויים. רוצים שהעולם יהיה פייר, הוגן בצורה כזאת או אחרת. כך שאם מישהו נולד לעושר אז הוא בטח יהיה מפונק או עצל... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
על הכריכה של ההוצאה הקודמת של הספר, משנת 1987, מצויירת רשת עכביש, כשחלק ממנה קרוע. על הכריכה של ההוצאה המחודשת של הספר יש אוסף פרלינים מעורר ת... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ