“אני משער שיש הרבה מה להגיד על נבוקוב, אבל לא קראתי את לוליטה, וחייו של נבוקוב לא מגרים לי כל כך את הסקרנות, אז לי לא יהיה הרבה מה לחדש.
את הספר הקטן הזה קניתי בגלל נבוקוב (וגם בגלל שהוא עלה 10 שקל), הווי אומר הייתה לי ציפייה מסוימת, מסופר שנחשב גדול.

ובכן, זה הרומן הראשון של נבוקוב (בתרגום של סיוון בסקין), והוא עוקב אחרי פנסיון רוסי בברלין, שמאגד בתוכו כל מיני טיפוסים - רוסים מן הסתם - וביניהם גם איזה קצין רוסי, שמגלה שאשתו של שכנו לחדר, הייתה אהובתו פעם. מה העניין? מבט חטוף בתמונה שלה מחזיר אותו אחורה ומאלץ אותו לשחזר את הרומן ביניהם, כשבינתיים זאת אמורה להגיע כל רגע לבעלה הנוכחי, לחדר של הקצין שאמור לעזוב.

הספר כתוב ממש טוב, אני מניח שעבודת התרגום של בסקין קשורה בזה ככה שהתיאורים והשפה הרשימו אותי, ולא ציפיתי לסגנון כזה יפה מספר מתורגם.
אבל אחרי הכתיבה דווקא עם התוכן לא כל כך הסתדרתי. הדמות הכביכול ראשית, של הקצין, אדישה ולא בטעות, אבל האדישות הזאת הרגישה לי מאוד מרוחקת. מרוחקת גם מהחיבור האנושי הבסיסי שאולי אני אמור להרגיש ביחס לדמות. מן הסתם זה בכוונה, בעיקר בגלל הסוף המעצבן, אז אולי זה לא נובע מפחיתות של נבוקוב עצמו, אבל עוד לא פגשתי בסגנון כזה, שגרם לי ואולי במכוון, להרגיש רחוק.

אז הייתי אומר שאי אפשר להתעלם מהכישרון של נבוקוב לכתוב ולתאר, אבל הריחוק שתיארתי הקשה עליי להתחבר לדמויות שהוא התיימר להציג, הייתי רוצה להנות קצת יותר.”

“מאשינקה הוא ספר ביכוריו של ולדימיר נבוקוב שראה אור לאחרונה בתרגומה הנהדר
של סיון בסקין .
ולדימיר נבוקוב אחד הסופרים הדגולים והגדולים הידוע בכתיבתו החידתית מעט מסובכת ואפילו
מתוחכמת מורכבת ההופכת אותה ליופי של קריאה , איתו גם מזוהה יצירתו הקלאסיקה העל זמנית
והבלתי נשכחת "לוליטה" אותה קראתי מרותקת ולאחריה צפיתי גם בסרט .
בכתיבה מבריקה ומהפנטת כיאה לנבוקוב הוא טווה כביד האומן סיפור יפיפיה של נעורים ואהבה
ראשונה ברומן הרומנטי בטעם של פעם , בקורטוב היסטורי וניחוח בנוסטלגיה של ספרות הרוסית .

בפנסיון ברלינאי בו התגוררו מהגרים שנפלטו מרוסיה בעקבות מלחמת האזרחים היו לב לבוביץ
בכינויו גאנין פתח ליבו ומספר בהווה על עברו כשהיה נער בן 16 בסיפור אהבתו הראשונה
למאשינקה , פגישתם הראשונה , הנשיקה הראשונה וחוויותיהם יחד בימים שלפני המהפכה
מתגעגע וכמהה לאהבתם המוחמצת ...
באותו זמן הוא נאבק עם עצמו ברומן שיש לו בהווה עם לודמילה אותו הוא רוצה לסיים אך בעצם
מתקשה להיפרד ממנה .
הוא מגלה ששכנו לחדר אלפרוב ששהה בחדר הסמוך לו שנקרא אחד באפריל מה שנמצא באיור
כריכת הספר הוא בעלה של אותה מאשינקה שהיתה אהבתו הראשונה בשיחה בה הם משוחחים
אלפרוב אומר לו שהוא ממתין למאשינקה אשתו אותה לא ראה במשך ארבע שנים של מלחמה ....
האם יפרד גאנין מלודמילה ומה תהיה תגובתו לבשורת ההפתעה לגבי מאשינקה ?
סיפור יפה ומותח הכתיבה חידתית ומהנה !”