“לפעמים, כשספר מדהים אותי ביופיו ובכוחו, אני לא מצליחה לכתוב ביקורת שתהלום את נמיכות הרוח ואת ההערצה ששוטפת אותי. ולכן נח המבשר קרוב קרוב אל המחשב שלי, נח ולא נשכח, מהדהד בי ולא נזנח. לפני זמן מה, כשקראתי את הכלה ממומביי, התלוננתי כמו מכורה לספרי מתח מפונקת, שקארין פוסום מכרה לי רומן מתח מעולה בעטיפה של ספר מתח. זאת היתה תלונה טיפשית, אני מודה, כי איכותו של הספר ההוא אינה עומדת לדיון, וגם הכו”

“כותרת המשנה של הספר לא מחמיאה לסופרים הנורבגים. "אחד מספרי המתח הגדולים...בנורבגיה" ובכן, לא. הספר אינו מותחן כלל ועיקר והוא חוטא לז'אנר. הספר הוא רומן מצויין שיש בו תעלומת פשע וככזה הוא באמת ראוי לשבח. כשאני קונה תיק מעור אני רוצה לקבל תיק מעור. לא תיק מכסף או אלומיניום, אפילו אם ישכנעו אותי שכסף יקר לאין ערוך מעור. ביקשתי תיק מעור, על התווית כתוב תיק עור, תנו לי תיק עור. הבנתם את זה? עולם”

“ערב יום כיפור, אני אחרי הארוחה המפסקת, מפנה את הזמן להרביץ תורה ולסיים את המבשר אותו התחלתי לפני הבישולים. אני מייחס לעצמי קילומטראז' מכובד בתחום ספרות המתח הסקנדינבית. אחרי הכל אני בין הבודדים שאני מכיר ששרדו את ויקטוריה ברגמן - 3, מילניום - 3, יו נסבו - 2, סמואל ביורק - 1 ועוד היד נטוייה. הדפים חולפים ואני מבין שהוגש לי סטייק וול דאן, לא מדמם, לא נא, ואולי בכלל לא בסגנון סקנדינבי ? וה”

“>>>> גונדר (לא קשור לשב״ס), רווק בודד בשנות החמישים לחייו המתגורר בכפר נורווגי נידח מחליט לעשות מעשה. הוא נוסע להודו כדי למצוא לעצמו כלה. זה לוקח עשרים עמודים. אחר כך הוא חוזר לנורווגיה, ואשתו הטריה אמורה להצטרף אליו לביתו הפסטורלי עם הברבורים הצחורים באמבטיה. אבל אז, הכול משתבש. התחלה מבטיחה, נכון? אז בואו, אני אקצר לכם את הספויילר - תעזבו את הספר הזה. תעשו לי ולעצמכם טובה - stick with Nes”

“לפעמים, כשספר מדהים אותי ביופיו ובכוחו, אני לא מצליחה לכתוב ביקורת שתהלום את נמיכות הרוח ואת ההערצה ששוטפת אותי. ולכן נח המבשר קרוב קרוב אל המחשב שלי, נח ולא נשכח, מהדהד בי ולא נזנח. לפני זמן מה, כשקראתי את הכלה ממומביי, התלוננתי כמו מכורה לספרי מתח מפונקת, שקארין פוסום מכרה לי רומן מתח מעולה בעטיפה של ספר מתח. זאת היתה תלונה טיפשית, אני מודה, כי איכותו של הספר ההוא אינה עומדת לדיון, וגם הכו”

“כותרת המשנה של הספר לא מחמיאה לסופרים הנורבגים. "אחד מספרי המתח הגדולים...בנורבגיה" ובכן, לא. הספר אינו מותחן כלל ועיקר והוא חוטא לז'אנר. הספר הוא רומן מצויין שיש בו תעלומת פשע וככזה הוא באמת ראוי לשבח. כשאני קונה תיק מעור אני רוצה לקבל תיק מעור. לא תיק מכסף או אלומיניום, אפילו אם ישכנעו אותי שכסף יקר לאין ערוך מעור. ביקשתי תיק מעור, על התווית כתוב תיק עור, תנו לי תיק עור. הבנתם את זה? עולם”

“ערב יום כיפור, אני אחרי הארוחה המפסקת, מפנה את הזמן להרביץ תורה ולסיים את המבשר אותו התחלתי לפני הבישולים. אני מייחס לעצמי קילומטראז' מכובד בתחום ספרות המתח הסקנדינבית. אחרי הכל אני בין הבודדים שאני מכיר ששרדו את ויקטוריה ברגמן - 3, מילניום - 3, יו נסבו - 2, סמואל ביורק - 1 ועוד היד נטוייה. הדפים חולפים ואני מבין שהוגש לי סטייק וול דאן, לא מדמם, לא נא, ואולי בכלל לא בסגנון סקנדינבי ? וה”

“>>>> גונדר (לא קשור לשב״ס), רווק בודד בשנות החמישים לחייו המתגורר בכפר נורווגי נידח מחליט לעשות מעשה. הוא נוסע להודו כדי למצוא לעצמו כלה. זה לוקח עשרים עמודים. אחר כך הוא חוזר לנורווגיה, ואשתו הטריה אמורה להצטרף אליו לביתו הפסטורלי עם הברבורים הצחורים באמבטיה. אבל אז, הכול משתבש. התחלה מבטיחה, נכון? אז בואו, אני אקצר לכם את הספויילר - תעזבו את הספר הזה. תעשו לי ולעצמכם טובה - stick with Nes”