» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (174):
Wishlist - עיוני,
רשימה,
חובה להשיג ולקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא, מתישהו,
מלך,
צריכה לקרוא,
פסיכולוגיה,
לקרוא(!),
ספרים,
מדע , פסיכולוגיה, היסטוריה, עיון,
פסיכולוגיה,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
סדר על המדף: עיון,
ספרות מתורגמת ,
עד 2020,
אלי פ,
.,
ארכוש בעתיד,
ספריעד- פסיכולוגיה ונפש,
רשימת הקנייה שלי,
לרכוש,
קריטי לעולם,
פסיכולוגיה וחלומות,
מדפתרפיה,
יום יבוא2,
פסיכולוגיה,
עיון,
פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, טיפול באמנות - ספרות מקצועית למכירה (5 עמודים בתמונות) ,
צריך עיון...,
המדף העליון,
מעניין בארבעה במאה,
ספרים שצריך לקרוא,
להשיג ולקרוא,
רשימה,
צריכה לקרוא:),
אקרא בקרוב,
פסיכולוגיה,
ספרים שאקרא,
ספרים שווים לקריאה ,
המפורסמים שלא קראתי,
אהבתי,
אספן ספרים,
עיוני,
משבצות פסיפס וספירלות,
פסיכולוגיה,
ספרים לקרוא,
פסיכולוגיה,
פסיכולוגיה ועיון,
פסיכולגיה ופסיכולוגים,
עידן חדש ,
נדירים , מעניינים ומה שבינהם,
ספרים,
פילוסופיה,
לקרוא ,
הוגים ,
רוצה לקרוא,
בא לי מאד לקרוא,
פסיכואנליזה,
מידע, עיוני, למידה,
למכירה - רשימה כוללת של כל הספרים,
ספרים שמכרתי,
ספרים לחיפוש ,
ספרי עיון במגוון נושאים למכירה,
ספרי פסיכולוגיה למכירה,
TBR,
Wish list - עיון,
נערמים על המדף,
ספרים שקראתי,
בתקווה,
למצוא ולקרוא,
ספרי עיון,
רשימה,
לקנות,
לקרוא,
ספרי עיון למכירה,
צריכה לקרוא :),
דתות,
ספרים ארכאיים - נושנים ונדירים,
ספרים לקריאה,
אֲסוּפּוֹת וכתבים וכל כתבי ...,
תרבות CALTURE,
רשימת קריאה,
פסיכולוגיה,
לקנות,
ספרים שקראתי - 2014,
רוצה שיהיה לי ,
One Eye Symbolism ,
נשמעים מעניין,
פסיכו,
טיפול,
פסיכולוגיה,
פסיכולוגיה - ספרי בסיס,
wish list,
שווה קריאה /לקריאה עתידית,
הנגשה להמונים ,
רוצה לקרוא 3>,
פסיכולוגיה בקטנה... • חקר המוח • מדעי ההתנהגות וסוציולוגיה • מודעות - ניהול זמן,
פסיכולוגיה,
ספרי חול,
ספרות מקצועית,
רוצה לקרוא,
ספרים שיש לי,
פסיכולוגיה ושיטות טיפול למכירה,
פסיכולוגיה,
הוצאה אחרת / כריכה שונה / קיים גם בהוצאה אחרת / שנת הוצאה אחרת,
1ב-סלון,
תומחר ,
ראשונה,
עיוני,
ספרים שצריך לקנות,
hypnotherapy,
אולי מתישהו,
ספרים שקראתי,
הספריה שלי,
אישים - ביוגרפיות ותכתובות וזיכרונות ויומנים וסיפורי חיים של דמויות למיניהן, תרתי משמע,
יחיאלה,
פסיכולוגיה,
רשימת קריאה - לקט,
רשימת ספרים שקראתי,
מדעי המוח, קוגניציה ופסיכולוגיה,
רוצה לקרוא: פסיכולוגיה ובני משפחה,
צרפתית,
ספרים שקראתי,
פסיכולוגיה,
ספרי טיפול שקראתי,
פסיכואנליזה,
עוד אקרא, בלי נדר,
למצוא,
רשימת קריאה,
פסיכולוגיה,
פסיכולוגיה,
לקרא,
רוצה ליקרוא ,
ספרים שארצה לקרוא,
פסיכולוגיה,
ספרים שאני רוצה,
פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, פסיכואנליזה, נפש ושיטות טיפול - ספרות מקצועית,
חייב לקרוא,
פסיכולוגיה,
פסיכולוגיה לקרוא,
ספרי קריאה,
ספרים שבנו את האנושות, ספרים שהרסו את האנושות, ספרים שיגזלו את זמנך ויטרדו את מנוחתך - ספרי מופת וסטיות אחרות,
ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב,
פסיכולוגיה בגרוש,
קראתי,
פסיכולוגיה,
אין סוף ספרים,
רשימה,
פסיכולוגיה והתפתחות אישית,
רשימה,
חיי מדף,
טיפול,
רוצה לקרוא,
פסיכואנליזה,
מחכה לך על השידה...,
א,
מתכננת לקרוא,
לא לשכוח,
פסיכולוגיה,
פסיכולוגיה,
פילוסופיה,
פילוסופיה,
מצרים העתיקה ואגיפטולוגיה,
רשימת קריאה,
לקריאה בעתיד,
פסיכולוגיה,
ספרים שאני רוצה לקנות,
מדף הספרים שלי,
פסיכולוגיה,
ספרים שקוראים,
רומנים,
AAA ספרים נוספים שחשבתי לקנות - 2019,
לקריאה,
עוד ...
|
1.
|
|
ספר יסוד של זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, הפותח אשנב חדש להבנה מעמיקה בחקר נפשו של האדם ולפיענוח הקשר שבין החלום וחיי - הנפש בהקיץ. המחבר מתאר כאן את החוויה הנפשית של החולם ואת הפונקציות והתהליכים הנפשיים המביאים ליצירתו של החלום. במרכז משנתו הוא מעמיד את החשיבות הרבה הנודעת ל"לא מודע" בחייו של האדם ובפתרון חלומותיו. בספר מובאות הדגמות רבות לאנליזה של החלום כמילוי משאלה שלא באה על סיפוקה, המקננת במעמקי נפשו של החולם. זהו ספר בעל ערך רב להכרת תכונותיו הפסיכולוגיות של האדם החולם. הוא התפרסם בעולם כולו מיד לאחר הופעתו לראשונה והשאיר רושם עז ובל יימחה בשל אבחנותיו הנועזות בנפש האדם ובחלומותיו....
|
2.
|
|
המבוא לפסיכואנליזה - סדרה חדשה של הרצאות, מהווה את עיקרו של הכרך החמישי במבחר כתבי פרויד. אחרי מהלך של עשרות שנות מחקר, ניתוח, הרצאות וכתיבה כינס פרויד את כל הקשת הרחבה של אבחנותיו והשקפותיו ויצר למעשה מעין ``חשבון נפש`` של הפסיכואנליזה כפי שנראתה בעיניו באמצע שנות השלושים של המאה. פרויד עשה רוויזיה של תורת החלומות, דיבר על פירוק האישיות הנפשית, עסק בחרדה, בחיי היצר, בנשיות, ואף חזר אל ענייני החלומות והאוקולטיזם. מן התוכן: מלחמה למה? עתידה של אשלייה תרבות בלא נחת פסיכולוגיה של ההמון ואנאליזה של האני חמשת הכרכים מאפשרים לקורא הישראלי, באמצעות המבחר של מיטב יצירתו, לעקוב אחרי התפתחות מחשבתו ושיטתו של זיגמונד פרויד ולהתרשם ממרחביהן ומעוצמתן. מסתו המפורסמת ``תרבות בלא נחת``, הכלולה בכרך זה, אפשר לראותה כהשקפתו הדפיניטיבית של פרויד על מצב האנושות....
|
3.
|
|
כמו אחרים מגדולי ההוגים שבכל הדורות, ידע פרויד חהציג את הגותו ואת תורתו בצורה קריאה בהירה וצלולה.
דעותיו ומסקנותיו ופרי מחקריו על התת - מודע,
על החלומות, על הדמיונות, הדאגות, הסימבוליזם, הסטיות, המיניות בילדות והיבטים אחרים של הפסיכואנליזה תומצתו אצלו בדייקנות ובאלגנטיות קלילה.
תורתו של פרויד, דעותיו ומושגיו, נעשו זה כבר לבשר מבשרן ורוח מרוחן של האנושות ושל התרבות.
הם השפיעו השפעה מכרעת על הספרות ועל האמונות,
על החינוך ועל המשפט, על הבנת הדת ועל הסוציולוגיה.
שמו ותורתו טבועים בתודעה התרבותית של המאה העשרים.
מן התוכן: התוכן הגלוי של החלום והמחשבות החבויות.
חלומות ילדים.
הסמליות שבחלום.
הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה.
התנגדות והדחקה. החיים המיניים של האדם.
החרדה.
זיגמונד פרויד נולד ב - 1856 בפרייבורג שבמוראביה, למד בווינה, שבה גם החל בקריירה שלו בטיפול במחלות רוח ובה גיבש את תורתו ששינתה את פני העולם....
|
4.
|
|
יותר מכל ספר אחר מתעד ´מחקרים בהיסטריה´ את היווצרות הפסיכואנליזה ברגעיה הראשונים. במרכז עומד סיפורה של אנה או, החולה של ד"ר ברויאר, שהמציאה את המושג ´טיפול בדיבור´ והציתה את דמיונו של פרויד. בארבעה תיאורי ?מקרים נוספים מציג פרויד את ניסיונותיו הראשונים בטיפול בדיבור, בסגנון מרתק המשתלב בחשיבה טיפולית יצירתית וחדשנית. את ´מחקרים בהיסטריה´ ניתן לקרוא גם כתיעוד התהליך הנפשי של פרויד, כשהניח את היסודות ליצירת הפסיכואנליזה. בכשרון ספרותי נדיר חושף פרויד את רגשותיו ואת רעיונותיו העולים בו במפגש עם חולות ההיסטריה. כישוריו הספרותיים של פרויד הפכו את תיאורי-המקרים שלו ליצירת מופת, שפרצו אל מחוץ לגבולותיה המקצועיים של פסיכואנליזה. עד היום מרתקים תיאורי ? המקרים המעטים שכתב קוראים רבים, הנשבים בקסמיהם. ´מחקרים בהיסטריה´ הוא הפרסום הראשון שבו הציג פרויד את רעיונותיו החדשיים, שלא איבדו מרעננותם. גם היום, לאחר מאה ועשר שנים, ממשיך הטיפול בחולות ההיסטריה לעורר מחלוקות ורגשות עזים....
|
6.
|
|
שיטות הפסיכותרפיה המקובלות היום הן ברובן פיתוחים ונגזרות של גישתו הפסיכואנליטית של פרויד. אולם עבודותיו של פרויד עצמו על שיטת הטיפול שפיתח לא תורגמו עד כה לעברית, בין היתר בשל חשש שהועלה בעבר, שמא תפריע למטופלים הקריאה בהן. בקובץ זה מופיעים - לראשונה בעברית - כל מאמריו של פרויד על שיטתו הטיפולית, בתרגום עדכני: החל במאמר המוקדם "הטיפול הנפשי", דרך סידרת המאמרים החשובה על הטכניקה האנליטית (1911 - 1915), וכלה בעבודות משנותיו האחרונות שבמרכזן המאמר הידוע "אנליזה סופית ואינסופית". הניסוחים המקוריים של רעיונות ההעברה וההעברה הנגדית; מקורות הדיון על ההתאהבות במטפל ועל ההתנגדות למאמציו; ראשית המתח בין דימוי המטפל כראי לבין דגש על יחס אמפתי למטופל - כל אלה מצויים בעבודות המופיעות בספר. הקריאה בספר מרתקת: פרויד מקיים דו - שיח מתמיד עם הקורא, ומנסה לכבוש את ליבו, כשהוא נעזר בדוגמאות דרמטיות, בדימויים צבעוניים, בציטוטים מגדולי הסופרים. הספר מלווה בהערות העורכים, וכן במבוא ובאחרית - דבר המתווים את התפתחות עבודתו של פרויד כמטפל, וממקמים אותה בהקשר היסטורי והגותי....
|
7.
|
|
``יש צורך מתמיד לבחון מחדש את הדמות הענקית הזו של זמננו ומן הראוי לזכור כי הבסיס, המיבנה וההתפתחות של יצירת פרויד, שחרגה הרבה אל מעבר לזמנה ההיסטורי ומעבר לחברה שבה נולדה, אפשר רק להבינם כהלכה כהישגו של יהודי בן וינה שבקרב גבורה נאבק בלי הרף על זהותו שלו ועל הכרת עצמו בתוך חברה עויינת`` - כתב ההיסטוריון פרידריך הר. בווינה, שאותה שנא ואהב בעת ובעונה אחת, עבד פרויד במשך יורת משבעים שנה של פוריות יצירתית נדירה, ובה חצב את תורתו וגיבשה תוך כדי שילוב של ניסוי והגות, פרקטיקה ותיאוריה. תורתו שקמו לה תלמידים לרבבות ומתנגדים לאלפים השפעתה וכוחה נמשכים והולכים ועוצמתה לא נחלשה מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו. מן התוכן: יצרים וגורלו יצרים ההדחקה הלא מודע מעבר לעקרון העונג האני והסתם המכאניזם הנפשי של השכחנות אף כי תורתו של פרויד מעוררת ויכוחים עד ימינו אלה, אין ספק כי תגליותיו שפכו אור על דרכי פעולתו של המוח האנושי. התגלית כי התנהגותו של אדם עשוייה להיות מודרכת ממניעים תת הכרתיים מוטטה את התדמית של האדם כיצור רציונלי. השפעתו של פרויד פשטה הרבה מעבר לתחום מדע הרפואה ונתנה סימנים מובהקים ברעיונות המודרניים של החינוך, הפסיכולוגיה, הדת, הסוציולוגיה, מערכת החוק והמשפט וגם האמנות הפלסטית והספרות....
|
8.
|
|
לא במקרה הפך סיפורו של הנס בן החמש לאחד מתיאורי המקרים הידועים בהיסטורה של הפסיכואנליזה. בידיו האמונות של פרויד הפך סיפורו של הילד, שחי בתחילת המאה התשע עשרה, למסמך חדשני ונדיר בסוגו. בסיפור על 'הנס הקטן' הציג פרויד את המקרה הראשון של טיפול פסיכואנליטי בילדים, והדגים את התיאוריות המהפכניות שלו על תסביך אדיפוס ועל המיניות אצל ילדים. תיאור המקרה מבוסס על רשימותיו של האב, שתיעד את שיחותיו עם בנו: "אני מצייר בשביל הנס, שהיה באחרונה בשנברון, ג'ירף. הוא אומר: 'צייר לו גם את הפיפי.' אז אני אומר לו: 'צייר אותו בעצמך.' הוא מוסיף לציור הג'ירף את הקו, שבתחילה הוא קו קצר, עוד חתיכה באומרו: 'הפיפי שלו ארוך יותר.' אני עובר עם הנס ליד סוס שמשתין. הוא אומר: 'לסוס יש את הפיפי למטה כמו אצלי'." כישוריו הספרותיים של פרויד הפכו את תיאורי המקרים שלו ליצירות מופת, שפרצו אל מחוץ לגבולותיה המקצועיים של הפסיכואנליזה. עד היום מרתקים תיאורי המקרים המעטים שכתב קוראים רבים, הנשבים בקסמיהם. 'הנס הקטן' הוא התיאור הראשון של טיפול פסיכואנליטי בילדים, התיעוד הראשון של הדרכה בפסיכותרפיה, ולמעשה גם המקרה הראשון של הדרכת הורים. הספר מופיע כאן לראשונה בתרגומו העברי. ספרים נוספים בסידרה: זיגמונד פרויד/איש הזאבים, דרור גרין/פרויד נגד דורה. בהכנה: זיגמונד פרויד/איש העכברושים, זיגמונד פרויד/שרבר....
|
9.
|
|
עריכה ומבוא: רות גולן, מונה זופניק, שלמה ליבר, אבי ריבניצקי. עורך ראשי: עמנואל ברמן. הספר יצא לאור בתמיכת החברה הפסיכואנליטית בישראל והמכון הפסיכואנליטי ע"ש אייטינגון. מחשבתו של פרויד פתחה דף חדש בהתייחסותנו למיניות ולאהבה. הוא התחקה אחר שורשיה המוקדמים של התשוקה המינית, והראה כיצד הופכות תחושות הנאה ילדיות למסד העתידי של המיניות הבוגרת. הוא ניסה להבין מה מרגישים ילדים כשהם מגלים את ההבדל הגופני בין בנים לבנות, ואילו תיאוריות הם מפתחים על הדרך שבה באים תינוקות לעולם. הוא חיפש את שורשיהן של ההומוסקסואליות וההטרוסקסואליות, והגיע למסקנה שכולנו דו - מיניים בבסיסנו. פרויד גם בדק האם יש הבדלים מהותיים בין אהבות של גברים ושל נשים, ומה הם התנאים הרגשיים המאפשרים להתאהב ולהתמיד ברגשות אהבה. הוא טען כי המוסר והתרבות מחבלים ביכולתנו להנאה מינית, ותורמים לעכבות ולאימפוטנציה. פרויד ניסה להבין כיצד מתפתחות נטיות פרוורטיות, והקר את גלגולי המניעים המיניים והפנטזיות המיניות בלא - מודע, דרך הדחקות, הכחשות ומאמצי עידון, ספר זה כולל את כתביו העיקריים בנושא, שרובם מתורגמים כאן לעברית לראשונה: "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות", ועוד תריסר מאמרי מפתח. פרויד מחפש בהם את שורשי אי - הנחת והחסר בחיינו, את מקורות החולי ואת המניעים ליצירה. ניתוחיו החתרניים והמפתיעים עוררו דיון פולמוסי תוסס, העומד גם היום במרכז ההשיבה על יחסי - אהבה ועל החיים המיניים....
|
10.
|
|
סיפור אימים פורנוגרפי, ששמע בעת ששירת במילואים, הפך את ד"ר ארנסט לנצר לאחד המטופלים הידועים בהיסטוריה של הפסיכואנליזה, המכונה 'איש העכברושים'. "העכברוש רוצה לברוח מן המוט הלוהט ואורו המסנוור... הוא נכנס לפאניקה, דעתו נטרפת, הוא קופץ ומנתר סביב דפנות הסיר, זוחל ודוהר על ישבנו של האיש, תחילה מדגדג ואחר - כך קורע אותו ברגליו ונושך אותו בשיניו החדות..." טיפולו המוצלח של פרויד בעורך - הדין הצעיר חורג מן הדימוי הנוקשה של הטיפול הפסיכואנליטי. בתיאור המקרה מתוודע הקורא לקשר מיוחד במינו, ההולך ונרקם בין פרויד לבין מטופלו המפורסם. גם היום, כמעט מאה שנים לאחר פרסומו, נקרא תיאור - המקרה כסיפור עלילה מרתק ומדהים. כישוריו הספרותיים של פרויד הפכו את תיאורי - המקרים שלו ליצירות מופת, שפרצו אל מחוץ לגבולותיה המקצועיים של הפסיכואנליזה. עד היום מרתקים תיאורי - המקרים המעטים שכתב קוראיס רבים, הנשבים בקסמיהם. 'איש העכברושים' הפך לאבן הפינה של הטיפול בנוירוזה כפייתית, והוא מופיע כאן לראשונה בתרגומו העברי. ספריס נוספיס בסידרה: זיגמונד פרויד/איש הזאבים, זיגמונד פרויד/הנס הקטן, דרור גרין/פרויד נגד דורה. בהכנה: זיגמונד פרויד/מחקרים בהיסטריה, זיגמונד פרויד/שרבר....
|
11.
|
|
בשני המאמרים- "אבל ומלנכוליה" ו"פעולות כפייתיות וטקסים דתיים", המתורגמים כאן לראשונה לעברית,נרמזת המגמה שהלכה והתגברה במרוצת השנים בעבודתו התיאורטית של פרויד באשר לניתוח פסיכולוגי של מערכות תרבותיות, כגון דת וריטואל.
ב"אבל ומלנכוליה" (1917[1915]) מציג פרויד את ההבחנה שהפכה לשם דבר- כמו גם ירושה כבדת משקל של השיח הפסיכואנליטי- בין עבודת האבל לבין המלנכוליה. בניגוד למתאבל , העובר תהליך של הפנמה בריאה לאחר העלמותו של המת, מזדהה המלנכולי עם דמותו של המת ומפנים אותה עד שזו פונה כנגדו. דו-ערכיות שבאהבה מכילה גם יסודות תוקפניים , ועל כן המלנכולי, המתנכל לעצמו, מבטא גם חמת זעם כנגד מושא התשוקה וההזדהות האבוד. משחק זה מפוקח "מלמעלה" על ידי הרשות המצפונית, המענישה ורומסת את האני המלנכולי.
"פעולות כפייתיות וטקסים דתיים" (1907) הנו החיבור השיטתי הראשון של פרויד בתחום חקר הדת וכן חיבורו הראשון שבו ניתן למצוא דיון מפורט ושיטתי בנוירוזת הכפייתיות. טקסט זה מלמד אותנו לא רק על הדת במובן הצר של פסיכולוגיה יישומית, אלא שמתוך ידיעותיו בתחום חקר הדת בתקופתו התאפשר לפרויד לשכלל את הבנתו באשר לריטואל הפרטי של החולה בנוירוזת הכפייתיות. מהלך זה אינו מקרי לנוכח הקשר החזק המתקיים אצל םרויד בין המנגנון הדתי-תרבותי לבין הפתולוגיה הכפייתית "אישית" ...
|
12.
|
|
ספר יסוד של זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, הפותח אשנב חדש להבנה מעמיקה בחקר נפשו של האדם ולפיענוח הקשר שבין החלום וחיי - הנפש בהקיץ. המחבר מתאר כאן את החוויה הנפשית של החולם ואת הפונקציות והתהליכים הנפשיים המביאים ליצירתו של החלום. במרכז משנתו הוא מעמיד את החשיבות הרבה הנודעת ל"לא מודע" בחייו של האדם ובפתרון חלומותיו. בספר מובאות הדגמות רבות לאנליזה של החלום כמילוי משאלה שלא באה על סיפוקה, המקננת במעמקי נפשו של החולם. זהו ספר בעל ערך רב להכרת תכונותיו הפסיכולוגיות של האדם החולם. הוא התפרסם בעולם כולו מיד לאחר הופעתו לראשונה והשאיר רושם עז ובל יימחה בשל אבחנותיו הנועזות בנפש האדם ובחלומותיו...
|
13.
|
|
בפברואר 1910 התדפק על דלתו של פרויד בווינה צעיר רוסי עשיר, וביקש את עזרתו. במשך יותר מארבע שנים, שישה ימים בשבוע, טיפל פרויד בסרגיי פנקייב, אך הקשר ביניהם נשמר עוד שנים ארוכות. חלום הזאבים של פנקייב הופך בסיפורו של פרויד לתיאור מפורט של משגל שביצעו הוריו של המטופל בילדותו. באמצעות אותו חלום, שהפך לחלום המפורסם ביותר בתולדות הפסיכואנליזה, משתף פרויד את קוראיו במה שקורה מאחורי הקלעים של העבודה הפסיכואנליטית. בשבעים השנים שחלפו מאז שפגש את פרויד נמשכו קשריו של "איש הזאבים" עם ממשיכי דרכו של פרויד. סיפורו של סרגיי פנקייב הוא יחיד במינו בתולדות הטיפול הנפשי, וניתן לעקוב באמצעותו אחר מהלך חייו, הנפשי וגם היומיומי, כמעט מיום היוולדו ועד ליום מותו. כישוריו הספרותיים של פרויד הפכו את תיאורי המקרים שלו ליצירות מופת, שפרצו אל מחוץ לגבולותיה המקצועיים של הפסיכואנליזה. עד היום מרתקים תיאורי המקרים המעטים שכתב קוראים רבים, הנשבים בקסמיהם. "איש הזאבים" הוא תיאור המקרה הארוך והמפורט ביותר שכתב פרויד, והוא מופיע כאן לראשונה בתרגומו העברי....
|
14.
|
|
יצירתו של זיגמונד פרויד לא זו בלבד שקנתה לה שליטה בזמנו היא למעשה אחד מתווי ההיכר העיקריים של המאה העשרים ואפילו היום עדיין לא נחקרו כל השפעותיה של תורתו ומשמעויותיה. את פרויד, כמו את ענקי רוח עולמיים אחרים, אפשר להשוות גם למחצבה וגם להר-געש מחצבה שממנה נוטלים הבנאים אבנים לבנות את ביתם הצנוע, דהיינו את השיטות והתורות של עצמם ולהר געש מפני שרעיונותיו עדיין פורצים, באופן פתאומי, כלבה רותחת מתוך לוע שכבר נחשב לכבוי. (מדברי ההיסטוריון הגרמני פרידריך הר) מן התוכן: המשורר וההזייה זכרון ילדות של ליאונרדו דוסטוייבסקי ורצח האב על ההשפלה של חיי האהבה ההומור משה של מיכלאנג'לו זיגמונד פרויד נולד ב-1856 במוראביה. בין שנתו הרביעית ושנתו השמונים ושתיים ביתו היה בווינה. ב-1938, לאחר האנשלוס הנאצי, מצא מקלט בלונדון. כעבור שנה מת. ...
|
15.
|
|
זיגמונד פרויד נולד ב - 1856 במוראביה;
כשהיה בן ארבע שנים נדדה משפחתו לווינה שבה למד; הקריירה של פרויד החלה בשנים של עבודה מבריקה בתחום האנטומיה והפיזיולוגיה של מערכת העצבים. פרויד היה כמעט בן שלושים, אחרי תקופה שבה למד אצל שארקו בפאריס, כשהחלה התעניינותו בפסיכולוגיה ועוד עשר שנות עבודה חלפו בטרם נולדה יצירתו הגדולה - הפסיכואנליזה.
הכל החל בשיטה של טיפול בפאציינטים נברוטיים ובנסיון לעמוד על דרכי פעולת מוחם וצמח במהרה להיות מיצבור של ידע והבנה על פעולתו של המוח האנושי בכלל, חולה ובריא כאחד.
* טוטם וטאבו * על הפסיכואנאליזה * ההסברה המינית לילדים * על פסיכואנאליזה 'פרועה' * הרומאן המשפחתי של הנאורוטיקנים * דיוקן עצמו אם כי חייו של פרויד לא היו גדושים באירועים חיצוניים מרעישים, הרי שרעיונותיו לא זו בלבד שצרו את צורתן של דיסציפלינות אחדות, אלא שהיתה להם השפעה מכרעת על האקלים האינטלקטואלי של המאה העשרים....
|
16.
|
|
פירוש החלום
מאת: זיגמונד פרויד
היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. פרויד כתב עליו: "הוא מכיל את הגילוי בעל הערך הגדול ביותר שנתמזל מזלי לגלות. תובנה כגון זו אינה נופלת בחלקו של אדם אלא פעם אחת בימי חייו".
לפנינו ארבעה ספרים החבויים בתוך ספר אחד: עבודה תיאורטית מתוחכמת המנסה למפות את מקום החלום בחיים הנפשיים, בעזרת מושגים כמו "מילוי משאלה", "צנזורה", "עיבוי" ו"היסט"; מדריך קליני לחיפוש משמעותו של החלום האינדיווידואלי, המתבסס על ניתוח של כ-180 חלומות צבעוניים מניסיונו האישי והטיפולי של פרויד; חיבור ספרותי אוטוביוגרפי, שבו חושף פרויד באומץ ובכנות מפתיעים רגשות וקונפליקטים מרכזיים בחייו הפרטיים והמקצועיים, מילדותו ועד לזמן הכתיבה; וחלון אל העולם הפוליטי והתרבותי של אירופה באותה תקופה, כאשר אירועים היסטוריים ויצירותיהם של סופרים, מחזאים, ציירים ומוזיקאים מאכלסים את חלומותיו של המחבר ואת חלומות מטופליו.
הספר תורגם לעברית לראשונה ב-1958 כפשר החלומות. התרגום החדש מגרמנית מעביר את לשונו הצלולה של פרויד לעברית בת-זמננו, ואף מבהיר במדויק מה בספר שייך למהדורתו המקורית, ומה להרחבות שפרויד הכניס בו בעשורים הבאים, לעתים תוך שינוי משמעותי בתפיסותיו. הספר מלוּוה במאות הערות שוליים המסייעות לקורא להבין את חשיבתו של פרויד, ואת המוטיבים המופיעים בחלומות שהוא מפרש. נכללים בו שני מבואות ואחרית דבר, הסוקרים הן את מקורותיו ותהליכי כתיבתו והן את גלגולי החשיבה הפסיכואנליטית על החלום מאז ועד היום.
מבואות: רות גינזבורג, ערן רולניק
אחרית דבר: רבקה אייפרמן
עריכה לשונית: מרים קראוס
עריכת אחרית דבר: צפורה רמון
הספר יצא לאור בתמיכת החברה הפסיכואנליטית בישראל והמכון הפסיכואנליטי ע"ש אייטינגון
למתעניינים: הנפש בלילה - תורת החלומות של פרויד על-פי מחקרי המדע המודרני
נושא: פסיכולוגיה
סדרה: פסיכואנליזה
עורכ/י הסדרה: עמנואל ברמן ואילנה שמיר
שם הספר בלועזית: Die Traumdeutung
שם המחבר בלועזית: Sigmund Freud
...
|
17.
|
|
"ההבחנה בין פסיכולוגיה של היחיד לבין פסיכולוגיה חברתית, או פסיכולוגית המונים, שבמבט ראשון תידמה בעינינו כרבת חשיבות, תאבד הרבה מעוקצה אם נבחן אותה יותר לעמוק. הפסיכולוגיה של היחיד מתמקדת אמנם באדם כשהוא לעצמו ועוקבת אחר הדרכים השונות שבהן הוא מבקש לספר את תביעות הדחף שלו, אבל רק לעתים נדירות ורק תחת תנאים חריגים היא מתעלמת מקשריו של אותו יחיד עם האחרים. בחיי הנפש של היחיד משחק האחר תפקיד בקביעות, אם כמופת או כאובייקט ואם כתומך או כיריב. על כן הפסיכולוגיה של היחיד, במובן הרחב שלה, שאין לערער על צדקתה, היא מלכתכילה, ובמקביל, גם פסיכולוגיה חברתית."בדברים אלו פותח זיגמונד פרויד את מסתו המפורסמת פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני (1921), המובאת כאן בתרגום חדש לעברית.מקורם של מהלכי המחשבה שפרויד מפתח כאן - תוך כדי דיון נרחב על אהבה ונרקיסיזם - מצויים בפרק הרביעי של "טוטם וטאבו" (1912-1913), במחקרו על הנרקיסיזם (1914) וב"אבל ומלכנוליה" (1917); הם מהווים בסיס לדיון על מושג "אידיאל האני" המשמש כרשות מצפונית של האני. רשות זו מובנת בהקשרים של הזדהויות חברתיות עם הקבוצה ועם המנהיג. על כן פרויד פונה גם להיפנוזה ולהשאה, נושאים שהעסיקו אותו בשלבים מוקדמים יותר, עוד בתקופת לימודיו אצל שרקו בפריז.כפי שמרומז כבר בכותרת הספר, חשיבותה של עבודה זו פונה לשני כיוונים שונים: מצד אחד היא מסבירה את פסיכולוגיית ההמונים על בסיס התמורות שחלות במערך הנפשי של היחיד; מצד אחר פרויד עושה בתוך כך צעד נוסף במחקר על אודות המבנה של הנפש שעליו רמז כבר "במעבר לעקרון העונג" (1920), ושמאוחר יותר יזכה לטיפול מקיף ב"אני והסתם"(1923)....
|
19.
|
|
כשהיתה קתרינה, בת - ההרים האוסטרית, בת שמונה - עשרה, ביקשה מרופא שפגשה באחד השבילים לפתור תעלומה שהטרידה אותה. מה שהתחיל כאגדה קסומה התגלה כזיכרון - ילדות מעיק של הטרדה מינית. סיפורה של קתרינה, המתואר על - ידי פרויד כתעלומה בלשית, הוא פנינה ספרותית נדירה, המגלה את כשרונו של אבי הפסיכואנליזה כסופר מבריק. העלמה אליזבת חיפשה אהבה, אך מחשבותיה על אהבה אסורה שיתקו את רגליה. לא קשה להבחין ברגשותיו החמים של פרויד כלפי גיבורת סיפורו, ובנסיונותיו לעשות אותה מאושרת. גם בסיפור זה גובר הסופר שבפרויד על הרופא, ותיאור הטיפול הופך ליצירה ספרותית מרתקת. יופיים של הסיפורים, שנכתבו לפני יותר ממאה שנים, אינו יכול להשכיח את המחלוקת שהם מעוררים עד היום. המהפיכה הפמיניסטית חשפה את האיבחון בהיסטריה כאמצעי לדיכוי נשים עצמאיות, וראתה בפרויד שותף בהפיכתן של נשים אלו לקורבנות. שני הסיפורים לקוחים מתוך הספר 'מחקרים בהיסטריה', מאת פרויד וברויאר....
|
21.
|
|
דניאל פול שרבר, שהיה שופט עליון בבית המשפט הגבוה של סקסוניה, הלהיט את דמיונו של פרויד, שבהתלהבותו טען שצריך היה למנות אותו למנהל בית חולים לחולי נפש. למרות שמעולם לא פגש בו, תיאר פרויד בחיבה את "שרבר הנפלא", ואת עולם ההזיות ההומוסקסואליות של השופט ששוחח עם אלוהים.בניתוח מזהיר קורא פרויד בנפשו של שרבר כמו בספר פתוח.הפעם, שלא כמו בשאר תיאורי המקרים שלו, אכן מנתח פרויד את ספרו האוטוביוגרפי של שרבר, שהוא תיעוד יחיד במינו של טירוף, בלשונו הבהירה והמרתקת של הפרנואיד עצמו.'שרבר' הוא תיאור-מקרה מהפכני, שבו בחן פרויד במבט חדש את הפרנויה, והוא מופיע כאן לראשונה בתרגומו העברי....
|
22.
|
|
דורה, נערה וינאית נבונה בת 18, מגיעה בשלהי שנת 1900 לאנליזה אצל זיגמונד פרויד. פרויד מצליח לגבש עד מהרה הבנה מבריקה לבעיותיה, ולדרך שבה מושפעים חייה, מצוקותיה וחלומותיה מהתנהגות האנשים הקרובים לה: אמה המשוגעת לניקיון שאינה פנויה אליה, אביה המוכן להתעלם מנסיונות של ידידו לפתות אותה (הוא חשש לשבש רומן שהוא מנהל עם אשת הידיד), הידיד המפתה מאשים אותה שבדתה הכל מליבה, ואשתו שטיפחה את דורה כדי להגיע באמצעותה אל האב. אחרי פחות משלושה חודשים עוזבת דורה את פרויד, הממשיך להתאמץ במשך שנים להבין מדוע נכשל. סיפורם של דורה ופרויד מוסיף להעסיק כיום פסיכואנליטיקאים, היסטוריונים, מבקרי ספרות ומחברים פמיניסטיים. האם הסיפור המקרה מבטא את בעיותיה של דורה או את בעיותיו של פרויד? למי שייך, בעצם, הסיפור? האם היה פרויד בוטה מדי בפירושים המיניים שהציע? האם היה שוביניסט גברי? האם הזדהה עם האב ועם הידיד המפתה יותר משהזדהה עם דורה? כיצד הושפעו שניהם מהיותם יהודים בוינה של ראשית המאה? שאלות אלה, ורבות אחרות, עולות בין דפיו של קובץ זה. הוא כולל את תיאור המקרה המלא שכתב פרויד (זהו המקרה הראשון של פרויד המתורגם לעברית), ובצידו דיונים ביקורתיים של פסיכואנליטיקאים וחוקרי ספרות בני זמננו....
|
23.
|
|
במהלך חמישים שנות הגותו חולל זיגמונד פרויד שינויים מרחיקי לכת בתיאוריה הפסיכואנליטית שלו. תיאוריית החרדה שפיתח פרויד בתחילת דרכו ליוותה את השיח הפסיכואנליטי וספגה את השינויים שהכניס במודל הנפשי במשך קרוב לשלושים שנה מבלי שזכתה לרוויזיה מקפת. רק ב1926 - , בחיבור עכבה, סימפטום וחרדה, המתורגם כאן לראשונה לעברית, חזר אליה פרויד לבחינה שיטתית אחרונה. תוך חשיבה מחדש על עבודתו המוקדמת בנושא, הוא מציע הבחנה בין כמה סוגים של חרדה, טוען שהחרדה מייצרת הדחקה ולא להפך וקושר בין היווצרות החרדה להיווצרותם של סימפטומים נפשיים אחרים. חיבורו של פרויד זכה למעמד של בכורה בספרות הפסיכואנליטית העוסקת בתחום החרדה והאפקטים, והייתה לו השפעה רבה על תפישת החרדה אצל פסיכואנליטיקאים שונים, החל ממלאני קליין וווילפרד ביון ועד לדונלד ויניקוט, היינץ קוהוט וז'אק לאקאן. מבחינת פרויד, טקסט זה אינו מהווה רק הזדמנות לעבד את מושג החרדה, אלא גם להיטלטל כדרכו בין ידיעה לאי - ידיעה בחיפוש אחר המודל הנפשי שייצג נאמנה את מכלול התיאוריה שלו; כל זאת במיוחד לאחר המהפך המחשבתי של תחילת שנות ה20 - ב"מעבר לעקרון העונג" (1920) שבו הצביע על קיומו של יצר מוות הרסני המנוגד לליבידו, וב"האני והסתמי" (1923), שבמסגרתו הציע את החלוקה המשולשת של המנגנון הנפשי: אני, סתמי ואני עליון. מכאן שטקסט זה הנו גם הזדמנות נוחה לקורא הישראלי להכיר את אחד מחיבוריו של פרויד העומד במוקדן של מרבית המחלוקות החשובות ביותר בהיסטוריה של הפסיכואנליזה ובשיח הפסיכואנליטי של תקופתנו. לתרגום מצורפת אחרית דבר, מאת הפסיכיאטר ד"ר ערן רולניק, על תפישת החרדה אצל פרויד וממשיכיו ועל מקומה של החרדה בהיסטוריה ובתרבות של המאה ה20 - ....
|
24.
|
|
לסוגיית השקפת העולם, עתידה של אשליה ותרבות בלא נחת, שלוש ממסותיו הנחשבות של אבי הפסיכואנליזה, העוסקות בסוגיות התרבות והדת. בעקבות מלחמת העולם הראשונה ובצל השנייה המתקרבת סוקר פרויד את התפתחות התרבות ומעלה את השאלה, מדוע רבים כל כך בימינו מאוכזבים מהישגיה. בהקשר זה הוא מפתח את תפיסתו בדבר יצרי ההרס והמוות (תנאטוס) המתקיימים בנפש האדם לצדו, ובעצם כנגדו, של הארוס, יצר החיים. בדיונו על הדת, בה רואה פרויד אשליה מסוכנת וכוזבת, הוא מסביר בלשון הפסיכואנליזה את מקורם של הדימויים הדתיים, תוהה על סיכוייה של החשיבה המדעית לגבור על "מלחמת המאסף" של התורות הדתיות, ומפריך את טיעוניהם של ספיריטיסטים ומיסטיקנים להשארת הנפש. שלוש מסות שחשיבותן לימינו עוד עולה כמדומה על זו שנודעה להן בתקופה בה נכתבו....
|
30.
|
|
שנה לאחר פרסום "פשר החלומות" (1900), הטקסט המכונן של הפסיכואנליזה, פרסם זיגמונד פרויד את על החלום (1901), במטרה להציג בפני הציבור הרחב את עיקרי תיאוריית החלום החדשנית שפיתח. "על החלום" מזמן לקוראיו מפגש חטוף אך יחיד במינו עם פרויד בעת שהוא ניצב בצומת חשוב בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית. החיבור הקצר מאיר את אפוס החלומות הגדול שקדם לו ומהדהד בתוך כך את התהליכים העמוקים שהתחוללו בנפשו של פרויד בשנה שחלפה מאז פרסום המהדורה הראשונה של "פשר החלומות". לא מדובר בתקציר גרדא, כי אם ביצירה העומדת בזכות עצמה ואף חורגת מן הנתיב המקורי של המסע הלילי הגדול, מאותה אנליזה עצמית שפרויד החל לערוך לעצמו זמן קצר לאחר מות אביו, ושהגיעה לשיאה עם גילוים של המיניות הילדית ושל התסביך האדיפלי. שישה חלומות חדשים שלא נכללו במהדורה הראשונה של "פשר החלומות" נידונים על ידי פרויד ב"על החלום". ארבעה מן החלומות הם של פרויד עצמו. משקלו הסגולי של כל אחד ואחד מן החלומות האישיים הללו, היותם שזורים זה בזה והפירוט היחסי של ניתוחיהם - כל אלה משוזים לחיבור אופי של מניפסט אוטוביוגרפי שהוא לעתים מובהק וצלול מ43 - החלומות האישיים שנדחסו לספר החלומות הגדול. זאת זעוד: ב"פשר החלומות" עשה פרויד את הצעד הראשון בהחזרתו של חקר החלום מחזקתן של הספקולציות הרומנטיות לשיח המדעי הפוזיטיביסטי, וב"על החלום" הוא ממשיך את המהלך המורכב הזה ומדגיש ביתר שאת את העובדה שההשתתפות בשיח החלומות שלו אינה מוגבלת אך ורק למלומדים. ניסיונו האישי של כל אחד ואחד מקוראי החיבור מכשיר אותם לפרש בעצמם את חלומותיהם. במבט לאחור נראה אפוא כי "על החלום", לא זו בלבד שלא התחרה במכירות של "פשר החלומות", הוא אף הכשיר את הלבבות להצלחתו המאוחרת. סגנון הכתיבה השווה לכל נפש שפרויד נקט בחיבור אפשר לרבים מקוראיו לקחת חלק פעיל בשיח החלומות השוקק שניהלו הוא וראשוני תלמידיו באותן שנים. לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר ערן רולניק הממקמת את תיאוריית החלום של פרויד בכמה מהקשריה הביוגרפיים, ההיסטוריים והתיאורטיים....
|
31.
|
|
משה האיש והדת המונותיאיסטית הוא אקורד הסיום האישי והמקצועי של מפעלו האדיר של זיגמונד פרויד. זהו הספר האחרון שראה אור בימי חייו, ונסיבות כתיבתו ופרסומו מעניקות לו מעין תוקף של צוואה.
פרויד החל בכתיבת הספר ב-1934 בווינה, פרסם את החלקים הראשונים ב-1937-1938 והשלים את המלאכה ב-1939, זמן לא רב לפני מותו, בגלות בלונדון. הכתיבה הממושכת והמיוסרת, ההתלבטויות הרבות שנכרכו בה, הדחייה החוזרת ונשנית של הפרסום - כל אלה נתנו לספר משנה חשיבות בעיני מחברו. פרויד הביא את הספר לדפוס על אף ההתנגדות העזה של מקורביו, בעיקר של היהודים שביניהם, ופרסומו עורר שערורייה. ואמנם, השאלה המלווה כל קורא בספר וכל אחד מהחוקרים העוסקים בו היא מדוע החליט פרויד לפרסם את הדברים הקוראים תיגר על יסודות הדת המונותיאיסטית בכלל ועל עיקרי האמונה היהודית בפרט דווקא בשעה שהעולם עמד על פי תהום והעם היהודי על סף חורבן? מדוע ראה לנכון להביא בפני העולם את קורות העם היהודי כשהן כרוכות ברצח של גדול הנביאים?
באמצעות הסיפור שטווה על משה המצרי ועל מקורותיה המצריים של הדת המנותיאיסטית ניסה פרויד להתמודד עם כל השאלות האישיות, הציבוריות והמקצועיות שהטרידו אותו שנים רבות. הספר מעלה אפוא את מחשבותיו האחרונות של פרויד על יחסיו עם אביו, על זהותו היהודית, על מנהיגותו את התנועה הפסיכואנליטית, על המקרא ופרשנותו, על מהותה של מסורת, על קורות העם היהודי ומקורות האנטישמיות, על תולדות התרבות וסיכויי הישרדותה ועל עקרונות הפסיכואנליזה. החלתו את התפיסה הפסיכואנליטית של הטראומה על ההיסטוריה היא מן התובנות החשובות העולות מספר זה.
דמותו של משה הקסימה את פרויד שנים רבות. אחת ההתמודדויות הראשונות עמה הוא במאמר שפרסם בעילום שם, משה של מיכלאנג'לו (1914), אשר אף הוא מובא בספר זה. אף על פי שהמאמר עוסק בפסלו המפורסם של מיכלאנג'לו, ניכרים בו הערצתו הגדולה של פרויד למשה וניסיונו לשחררו מאחיזתו של הסיפור המקראי.
* הספר רואה אור בשיתוף עם מרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג....
|
32.
|
|
תרגום חדש ומלא
בצירוף התרגומים:
לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי מאת ארנסט ינטש
איש החול מאת את"א הופמן
מסתו של זיגמונד פרויד "האלביתי" ("Das Unheimliche"), אשר פורסמה לראשונה בשנת 1919 (ותורגמה בעבר כ"המאוים"), נתפסת היום כאחד הטקסטים המכוננים והמשפיעים ביותר בתחומי לימודי התרבות, ביקורת האמנות והפילוסופיה הקונטיננטלית. במסגרת מגמות הקוראות לחזרה לפרויד, כמו זו של ז'אק לאקאן, אף נודעת לה חשיבות רבה בשאלות שהקליניקה האנליטית מחדדת יום-יום. המסה מתארת בעגמומיות-מה את הביוגרפיה הנפשית של האדם המודרני, את אי-יכולתו להיחלץ מהטראומתי והנורא, שממנו הוא חרד ואליו הוא נמשך. פרויד מתחקה אחר תחושה השקועה כולה במילה הגרמנית unheimlich, אשר אין לה מקבילה בשום שפה אחרת – תחושת עצם הזרות השורה בתוך האינטימי עצמו, תחושת הצמרמורת והאי-נוחות שעולה במפגש עם הביתי שהוא בה בעת מסתורי וכמוס, מאיים ומפתה.
פירושו של פרויד את מושג האלביתי הוא תגובה למאמרו הקצר של הפסיכיאטר-נוירולוג ארנסט ינטש "לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי", שהתפרסם בשנת 1906 ומובא כאן בתרגום ראשון לעברית. פרויד מתמודד עם התזה של ינטש, אשר לפיה האלביתי נובע מ"אי-ודאות אינטלקטואלית" אשר מתעוררת במפגש עם דימויים או יצורי כלאיים הממזגים בין החי לדומם, בין האנושי לחייתי, בין האנושי לטכנולוגי ועוד. ינטש טוען שניתן למצוא דוגמה מובהקת לכך בסיפוריו של את"א הופמן, ופרויד מניח שהכוונה בעיקר לסיפור "איש החול", אשר גם תרגומו מובא בספר זה.
התרגום הנוכחי, בניגוד לקודמו, שהתפרסם ב-1968 תחת הכותרת "המאוים", הוא תרגום מלא של הטקסט וכולל חלק מרכזי בניתוח של פרויד שלא תורגם לפני כן: בחלק זה מבקש פרויד להסביר את משמעות המושג באמצעות הבאתם של ערכים ממילונים גרמניים, בלוויית רצף דוגמאות ארוך ומאלף. זו היא התשתית הלשונית של המאמר שבלעדיה לא ניתן להבין נכוחה את תחושת האלביתי שפרויד מנתח.
לספר מצורפת הקדמה מאת עורך הספר, ד"ר יצחק בנימיני, על אודות מושג "האלביתי", לצד הקדמה מאת ד"ר רות גינזבורג – מתרגמת מסותיהם של פרויד וינטש. "איש החול" מאת הופמן מובא כאן בתרגומה של נילי מירסקי.
אנו מבקשים להודות לאנשי הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרי סימן קריאה על הסכמתם לאפשר לנו לכלול בספר 'האלביתי' את סיפורו של את"א הופמן, "איש החול". הסיפור, בתרגומה של נילי מירסקי, נדפס לראשונה בתוך 'קדירת הזהב וסיפורים אחרים' (ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983), ואחר-כך ב'סיפורי הופמן' (1990). כל הזכויות על התרגום העברי שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד. אנו מתנצלים בפני ההוצאה על השמטת הקרדיט – הפרטים יופיעו במהדורות הבאות של 'האלביתי'.
...
|
35.
|
|
אנה או, צעירה יהודיה בת עשרים ואחת, עשירה ומוכשרת, שכבה על הרצפה והתפתלה בהתכווצויות כמי שעומדת ללדת.כאשר צעקה:"הנה מגיע התינוק של ברויאר," הרגיע אותה הרופא הווינאי המפורסם ומיהר לעזוב את ביתה.למחרת העביר אותה לטיפולו של רופא אחר ולקח את אשתו לירח דבש שני בוונציה.אנה או טבעה את הביטוי "טיפול בדיבור", שהלהיב את דמיונו של פרויד והביא ליצירתה של הפסיכואנליזה. בעקבות ברויאר החליט גם פרויד לנסות את הטיפול בדיבור, ובחר לצורך הניסוי באלמנה שוויצרית צעירה שלקתה בהיסטריה, אמי פון נ'.אמי סייעה לפרויד לנטוש את ההיפנוזה, ולימדה אותו להקשיב לסיפוריה ההזויים.בשפה בהירה ומרתקת מציג פרויד את המקרה הראשון של טיפול בהיסטריה בגישתו החדשה, וכישרון הכתיבה שלו הופך את המקרה לפנינה ספרותית. יופיים של הסיפורים, שנכתבו לפני יותר ממאה שנים, אינו יכול להשכיח את המחלוקת שהם מעוררים עד היום.המהפיכה הפמניסטית חשפה את האבחון בהיסטריה כאמצעי לדיכוי נשים עצמאיות, וראתה בפרויד שותף בהפיכתן של נשים אלו לקורבנות.שני הסיפורים לקוחים מתוך הספר 'מחקרים בהיסטריה', מאת פרויד וברויאר....
|
37.
|
|
טוטם וטאבו (1913-1912), אחת היצירות המפורסמת והמשפיעות של פרויד, מובילה את הקורא צעד אחר צעד לעבר המיתוס המדעי על אודות רגע לידת האנושות, הרגע הקצר שבו הפך הקוף לאדם מצפוני ובן-תרבות. ובכן, מה גרם לקפיצה תודעתית ותת-הכרתית זו? פרויד מבקש לתאר עבורנו את הרגע הקדום בג'ונגל, כשחבורת אחים קופי-אדם התלכדה על מנת לסלק ברצח את אביהם שמנע מהם את העונג העילאי: קיום יחסי מין עם בנות הקבוצה, האחיות והאימהות. תוצאת הרצח, טוען פרויד, היא כינון טקס-פולחן הטוטם (חיה או צמח מקודשים שמלכדים סביבם את הקבוצה) כבסיס לכל מערכת הטקסים והמפעלים התרבותיים האנושיים. זה גם רגע בריאתו של הטאבו הפנימי-נפשי והחיצוני-חברתי, וכמובן של המצפון. כך נולדו הנפש האנושית והלא-מודע האישי והקולקטיבי אשר מפנימים את הציווי החיצוני של אותו אב-קדום שאסר על העונג העודף של גילוי העריות. מכאן ואילך התרבויות והחוקים השונים אינם אלא הסתעפויות של החוק הראשוני, של הטאבו (על גילוי עריות ועל רצח בן הקהילה) שנולד בעקבות אותו רצח קדמון, של אותה טראומה קדומה. דומה שבעשורים שחלפו מאז ועד היום לא נס לחה של יצירה זו, והשלכותיה ההגותיות עדיין מאתגרות את השיח הפסיכואנליטי, הפילוסופי והמגדרי. ; חרף השאלה האם היצירה הזו מדויקת מבחינה עובדתית-היסטורית, והאם המחקרים האנתרופולוגיים והביולוגיים אשר עליהם הסתמך פרויד היו תקפים בזמנו ועודם תקפים בימינו, לא ניתן לוותר על הקריאה המלאה בטקסט המרשים הזה. כפי שהבינו זאת בין השאר ז'אק לאקאן וקלוד לוי-שטראוס, זהו טקסט מפתח לתיאור מערכת היחסים הסבוכה בין תשוקה לבין חוק, כמו גם ליחסו הדו-ערכי של הפרט לקהילתו ולמנהיג העומד בראשה. לקורא העברי מוגש עתה תרגום חדש של המהדורה המדעית בכתבי פרויד; תרגום לעברית עכשווית, מעשה ידיה של ד"ר רות גינזבורג, אשר תרגמה עד כה לעברית כמה מיצירותיו הבולטות של פרויד...
|
40.
|
|
זיגמונד פרויד לא רק חקר את נפשו של הפרט אלא גם את נפש האנושות והקבוצה הקהילתית. לקורא העברי ידועות יצירותיו הקאנוניות "טוטם וטאבו", "פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני", "תרבות בלא נחת", "האיש משה והדת המונותאיסטית";
אולם לצד יצירות כבירות אלה חיבר פרויד עוד עשרות חיבורים קצרים ונפלאים, אשר חגים כלוויינים סביב החיבורים הגדולים ומעמיקים את הבנתנו אותם.
בספר זה קובצו כל המאמרים על תרבות, דת ויהדות שטרם תורגמו לעברית.
הקוראים ימצאו כאן עניין מיוחד בהערותיו האישיות ביחס ליהדות:
"מה שקשר אותי ליהדות - אני מודה באשמה - לא הייתה האמונה, גם לא הגאווה הלאומית, שכן מעולם לא הייתי דתי, אני התחנכתי בלי דת".
פרויד אינו כפוף בהכרח לזהות הלאומית או הדתית, אך תופס את עצמו כשותף לזיכרון היהודי ולמצוקה הנגרמת לעם היהודי בשל גילויי האנטישמיות שהלכו והחריפו בשנות חייו האחרונות.
כמו כן, במאמרים קצרים אלה פרויד רואה הזדמנות נוספת לחדד את משנתו בסוגיית התסביך האדיפלי ובסוגיית יחסו המורכב של האדם עם מיניותו.
בין המאמרים הבולטים בספר:
- מחשבות לעת מלחמה ומוות
- הטאבו של הבתולים
- על נוירוזת שטן במאה ה-17
-שקיעתו של התסביך האדיפלי
- לכבוד הפתיחה של האוניברסיטה העברית- נאום בפני חברי אגודת 'בני ברית'
-נאום בעת הענקת פרס גתה לפרויד
- הפרעת זיכרון על האקרופוליס...
|
45.
|
|
ספר יסוד של אבי תורת הפסיכואנליזה, הפותח אשנב חדש להבנה מעמיקה בחקר נפש האדם ולפיענוח הקשר שבין החלום וחיי הנפש בהקיץ.
המחבר מתאר כאן את החוויה הנפשית של החולם, וממצה את הפונקציות והתהליכים הנפשיים הגורמים ליצירתו. במרכז משנתו, הוא מעמיד את החשיבות הרבה והערך הרב של “הלוא מודע” בחייו של האדם ובפתרון חלומותיו.
בספר הדגמות רבות לאנליזה של החלום, החלום כתוצאה של מילוי משאלה שלא באה על סיפוקה במעמקי מאויו הנפשיים, והשפעתו על עיצוב אופי האדם.
ספר בעל ערך-רב להכרת התכונות הפסיכולוגיות של האדם החולם. לאחר הופעתו הראשונה התפרסם מיד. והטיל רושם עז ובלתי יתואר בכל האסכולות הקיימות על הבחנתו הנועזת, ונתקבל בהערצה בעולם כולו....
|
52.
|
|
במאמרו הקלאסי של זיגמונד פרויד, "הבעיה הכלכלית של המזוכיזם" (1924), ניתן סיכום ממצה לתופעה הייחודית של המזוכיזם. לפני כן עסק פרויד בנושא, אך תמיד באופן חלקי, כשהמזוכיזם נובע מסאדיזם ראשוני ואין הכרה בו כראשוני. הקיום של מזוכיזם ראשוני, כפי שבא לידי ביטוי במאמר מאוחר זה, מבוסס במיוחד על ערבוב והיתפרטות של דחפי המוות ודחפי החיים הארוטיים.
החקירה של פרויד מראה שמזוכיזם ראשוני או אֶרוֹגֶנִי מכיל שני סוגי משנה: המזוכיזם הנשי והמזוכיזם המוסרי. הדיון על אודות המזוכיזם המוסרי מאפשר לפרויד לרענן את תפיסתו באשר לרגשות האשם והמצפון הפועלים במסגרת היחסים בין האני לעל-אני. ניתן לטעון שטקסט מאוחר זה של פרויד מנקז לתוכו את עיקרי ההתחבטויות האנליטיות של פרויד עוד מתחילת דרכו, ההתחבטויות הנוגעות לקשיים הרבים בריפוי הסבל של המטופלים. אותם קשיים הובילו את פרויד מצד אחד לעמדה פסימית ביחס למצב האנושי ולרצון המטופל/ת להשתחרר באמת מהסבל, ומצד שני להמשיך ולפתח את משנתו.
זו מהדורה שנייה של התרגום למאמר של פרויד שראה אור לראשונה בעברית באסופת המאמרים "עבד התענגות אדון" בשנת 2002 בהוצאת רסלינג....
|
67.
|
|
מתווה לפסיכולוגיה מדעית (1895), אשר מובא כאן לראשונה בעברית, הוא למעשה חיבורו המטאפסיכולוגי הראשון של פרויד, חיבור המבקש להכפיף את הפסיכולוגיה והפסיכופתולוגיה לחוקים של מדעי הטבע. שתי מטרות מוצהרות עמדו לנגד עיניו, שתיהן מטרות האופייניות למחקר הרפואי של אותם ימים: לחקור נקודת מבט כמותית כבסיס נוירולוגי לפסיכולוגיה, ולהיעזר בפסיכופתולוגיה להבנת הפסיכולוגיה התקינה. מכאן נולד שמו בתרגום לאנגלית כ"פרויקט לפסיכולוגיה מדעית".
וכך כתב פרויד לידידו ואיש סודו, הרופא הברלינאי וליהלם פליס, במכתבו מיום 25.5.1895: "במהלך השבועות האחרונים הקדשתי כל רגע פנוי לעבודה זו. ביליתי את שעות הלילה בין 23:00-02:00 בפינטוזים, פרשנויות וניחושים, ולא חדלתי אלא רק משהגעתי לידי אבסורד או משעבדתי יתר על המידה באופן כה קשה עד שלמען האמת לא נותר בי עניין לפעילויותיי הרפואיות היומיומיות. יחד עם זאת, יחלוף עוד זמן רב בטרם תוכל לשאול אותי על אודות התוצאות".
למרות אופיו המדעי של החיבור, ולמרות היותו מהמוקדמים שכתב פרויד, המתווה מכיל בתוכו את תמצית רעיונותיו של פרויד לעתיד, גרעין תפיסותיו את הנפש ותשתית מושגית של עולמו התיאורטי. מכאן חשיבותו של המתווה כלימוד מבואי־יסודי כמעט לכל משנתו של פרויד בארבעים השנים שלאחריו. יחד עם זאת, חיבור זה לא הוקצע מעולם על ידי פרויד כך שיהיה ראוי לפרסום. נהפוך הוא, פרויד השמידו ככל הנראה ולא הזכירו מפורשות עוד לעולם, ואת הימצאו בידינו יש לזקוף לצרור מכתבי פרויד אשר נמצא בעיזבונו של פליס ושרד תלאות מרובות.
הטקסט עצמו רווי קיצורים, סימנים והדגשות, ולעיתים הוא סבוך להבנה; אולי בשל כל אלה נפקד מקומו מהלימוד הבסיסי של התיאוריה הפסיכואנליטית במשך שנים רבות. אולם עתה, משמצוי הוא בידינו בעברית – מסודר ומוער – עשוי המתווה להיות כר פורה ללימוד וחקר יסודות התיאוריה הפרוידיאנית....
|
68.
|
|
הספר שלפניכם מקבץ שמונה חיבורים של זיגמונד פרויד שעוסקים בתיאוריה הפסיכואנליטית. הוא פותח בשני חיבורים מוקדמים בעלי אופי מטאפסיכולוגי: "ניסוחים בדבר שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית" (1911) ו"הערות אחדות על מושג הלא מודע בפסיכואנליזה" (1912). במרכז הספר עומדים חמשת החיבורים המטאפסיכולוגיים שנכתבו בשנת 1915 כחלק מקובץ של 12 חיבורים שתוכננו להוות ספר אשר בסופו של דבר לא פורסם. שבעה מתוכם נגנזו והאחרים ראו אור. קבוצה זו כוללת את "דחפים וגורלות דחפים", "ההדחקה", "הלא מודע", "השלמה מטאפסיכולוגית לתורת החלום" ו"אבל ומלנכוליה". החיבור החותם את הספר הוא "השלילה" (1925), והוא איננו שייך לסדרת החיבורים המטאפסיכולוגיים הללו. הוא מאוחר יותר בכעשור, כאשר פרויד, נאמן להצהרותיו, שינה וניסח מחדש מסגרת תיאורטית מטאפסיכולוגית שתתמודד עם הפערים, הסתירות והכשלים שהתגלו במטאפסיכולוגיה שמושגיה שירתו אותו בחיבורים שלפניכם. החיבורים בספר הנוכחי מכניסים את הקורא ל"מעבדת החשיבה" התיאורטית של פרויד שבה ניסח מושגים בסיסיים במחשבה הפסיכואנליטית המשמשים אותה עד היום. על אף הגלגולים שעברו במהלך השנים שחלפו מאז הגיחו לעולם, איננו יכולים לתאר לעצמנו פסיכואנליזה ללא המושגים "לא-מודע", "דחפים" או "הדחקה". במבחר הנוכחי פרויד פורש מצע תיאורטי המבקש לתת תוקף מדעי למושגי היסוד האלה.
...
|
69.
|
|
"כל מה שאני מבקש מהעולם הוא שיניח לי בשקט ויקדיש במקום זאת את כל תשומת לבו לפסיכואנליזה". זיגמונד פרויד
"הטקסט אכן מלמד מעט מאוד על ענייניו האישיים של פרויד. במקום זאת הוא מציע תיאור נדיר של התפתחות אינטלקטואלית, של חיי מחשבה, ומבוא מעולה לתורת הפסיכואנליזה. ואולי כך ראה פרויד את עצמו – רעיונותיו היו עבורו הביטוי המזוקק של היותו, יותר מאשר ציונים היסטוריים. האירועים רבי החשיבות ביותר בחייו הם תגליות קליניות, ולא אירועים חיצוניים. אצל פרויד, הנפש הפרטית והמאמץ התאורטי להתקרב להבנתה התאחדו אולי יותר מאשר אצל כל אדם אחר בהיסטוריה, וטקסט זה הוא עדות יוצאת דופן לכך. [...] ב-1935, ארבע שנים לפני מותו, כתב פרויד באחרית הדבר שהוסיף: הצגת עצמי מראה עד כמה הפסיכואנליזה הופכת להיות תוכן חיי ומניחה בצדק שדבר מכל מה שאירע לי אישית אינו מצדיק התעניינות, מלבד מיחסיי אל המדע"....
|
|