ספר יסוד של זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, הפותח אשנב חדש להבנה מעמיקה בחקר נפשו של האדם ולפיענוח הקשר שבין החלום וחיי - הנפש בהקיץ. המחבר מתאר כאן את החוויה הנפשית של החולם ואת הפונקציות והתהליכים הנפשיים המביאים ליצירתו של החלום. במרכז משנתו הוא מעמיד את החשיבות הרבה הנודעת ל"לא מודע" בחייו של האדם ובפתרון חלומותיו. בספר מובאות הדגמות רבות לאנליזה של החלום כמילוי משאלה שלא באה על סיפוקה, המקננת במעמקי נפשו של החולם. זהו ספר בעל ערך רב להכרת תכונותיו הפסיכולוגיות של האדם החולם. הוא התפרסם בעולם כולו מיד לאחר הופעתו לראשונה והשאיר רושם עז ובל יימחה בשל אבחנותיו הנועזות בנפש האדם ובחלומותיו