במאמרו הקלאסי של זיגמונד פרויד, "הבעיה הכלכלית של המזוכיזם" (1924), ניתן סיכום ממצה לתופעה הייחודית של המזוכיזם. לפני כן עסק פרויד בנושא, אך תמיד באופן חלקי, כשהמזוכיזם נובע מסאדיזם ראשוני ואין הכרה בו כראשוני. הקיום של מזוכיזם ראשוני, כפי שבא לידי ביטוי במאמר מאוחר זה, מבוסס במיוחד על ערבוב והיתפרטות של דחפי המוות ודחפי החיים הארוטיים.
החקירה של פרויד מראה שמזוכיזם ראשוני או אֶרוֹגֶנִי מכיל שני סוגי משנה: המזוכיזם הנשי והמזוכיזם המוסרי. הדיון על אודות המזוכיזם המוסרי מאפשר לפרויד לרענן את תפיסתו באשר לרגשות האשם והמצפון הפועלים במסגרת היחסים בין האני לעל-אני. ניתן לטעון שטקסט מאוחר זה של פרויד מנקז לתוכו את עיקרי ההתחבטויות האנליטיות של פרויד עוד מתחילת דרכו, ההתחבטויות הנוגעות לקשיים הרבים בריפוי הסבל של המטופלים. אותם קשיים הובילו את פרויד מצד אחד לעמדה פסימית ביחס למצב האנושי ולרצון המטופל/ת להשתחרר באמת מהסבל, ומצד שני להמשיך ולפתח את משנתו.
זו מהדורה שנייה של התרגום למאמר של פרויד שראה אור לראשונה בעברית באסופת המאמרים "עבד התענגות אדון" בשנת 2002 בהוצאת רסלינג.